עולם העבודה | ינואר 16, 2023

הסכם קיבוצי לאישרור ולמניעת חריגות שכר ובדבר תוספת אחוזית – שקלית

שנערך ונחתם בירושלים ביום 3 לחודש מרץ 1999

 

הזכות/חובה

          נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

הערות

מקורות

 

ההסכם הוגש לרישום כצרופה להודעה בענייני עובדים מספר 852/99 (1) של מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים, עובדי המנהל והשירותים; שמספרה בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7014/99.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  בדב"ע (ארצי) נז/4-16 מרכז השלטון המקומי – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע ל"ב 1 1998  נדון  הסכם 1999 . ההסכם האמור הוא הסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 3.3.99 בין ההסתדרות לבין מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ומעסיקים נוספים הקשורים לרשויות מקומיות (מועצות אזוריות, מועצות דתיות ואיגודי ערים). ההסכם נחתם לאחר סכסוך ממושך לגבי דרך התערבותו של הממונה בהסדרי שכר חורגים שנהגו ברשויות המקומיות משך שנים רבות בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב .

בע"ע 1842-05-14 עירית ירושלים נ' גלית קידר, 28.12.16 נאמרו בין היתר הדברים הבאים בקשר להסכם : הסכם 1999 יצר לפיכך "קו פרשת מים" במסגרתו בוטלו, מהמועד הקובע ואילך, כל ההסכמים המקומיים ותוספות השכר הייחודיות ששולמו לקבוצות עובדים שונות ברשויות המקומיות, אך תשלומים שבוצעו בפועל לעובדים ותיקים במועד הקובע – המשיכו להשתלם והוכשרו על ידי הממונה באופן רטרואקטיבי, כפי שיושמו על כל עובד ועובד ערב חתימת ההסכם, כל עוד לא גרמו לשכרו להפוך ל"שכר גבוה"…

מטרת ההסכם היתה לאזן בין רציונל הריסון התקציבי המעוגן בחוק יסודות התקציב, לבין אינטרס ההסתמכות של העובדים הוותיקים אשר קיבלו במשך שנים תשלומים חורגים. בנוסף, המטרה היתה לשים קץ באופן יעיל לתופעה של הסדרים חורגים ברשויות המקומיות, באמצעות התייחסות גלובלית ומוסכמת, וללא צורך בטיפול ובדיקה פרטניים לגבי כל עובד ועובד.

לסקירת פסקי הדין שפירשו את ההסכם ראו למשל ב : ע"ע (ארצי) 98/06 , 98.1/06 מדינת ישראל נ' הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר  נ' שלמה אקווה ו- 7 אח',  19.3.07.

(2)     בע"ע 109/06 מועצה מקומית מג'אר נ' שאהין בלעוס , 22.2.07 נפסק כי הסכם זה הינו בגדר ידיעה שיפוטית ובלשון בית הדין : "הסכם 99 הוא הסכם קיבוצי כללי, ובהתאם לפסיקה הסכם קיבוצי כללי הוא בגדר "ידיעת דיינים" 

בע"ע 233/07 אוליאל אברהם ואח' נ' מדינת ישראל ואח', 12.2.09 נדונה שאלת סמכותו של הממונה לפעול על פי הסכם 99 מבלי להידרש ראשית לעמוד בתנאי סעיף 29 לחוק.." ניתן ללמוד מפסק הדין כי הוראות הסכם 99 מרחיבות את סמכויות הממונה על השכר.   ובלשון בית הדין : לממונה סמכות לפעול גם לגבי הסכמים שהונהגו לפני שנת 1982 טרם כניסת החוק לתוקף, שכן בהסכם ניתן אישור גורף לכל ההסכמים המקומיים כפי שיושמו ערב חתימת ההסכם, ומה גם שההסכם הנו בבחינת הסכם מאוחר המבטל הסכם מוקדם.

בעס"ק 43410-04-16 מדינת ישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י ואח', 4.6.18  הובאה אמרת אגב ממנה ניתן ללמוד אולי כי ההסכם איננו רלוונטי לעניין חוקיות ההעסקה.  הסכם זה אינו מכשיר משרה או עובד שהתקבל שלא כדין.

 

כותרת

 

 

 

הצדדים

 

בין : הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף לאיגוד מקצועי הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים. (להלן: "ההסתדרות")                                               מצד אחד

 1.  מרכז השלטון המקומי בשמו ובשם הרשויות המקומיות החברות בו, למעט שלוש הערים הגדולות, המיוצג ע"י עדי אלדר – יו"ר, מר גיורא רוזנטל – מנכ"ל, מר יעקב אגמון- סמנכ"ל, המרכז לשלטון מקומי. (1) 

2.   שלוש הערים הגדולות (ירושלים, ת"א- יפו וחיפה)  המיוצגות ע"י מר מרדכי מרדכי המשנה למנכ"ל עירית ירושלים.

3.   מרכז המועצות האזוריות המיוחד ע"י מר בנימים כהן – מנכ"ל המועצות האזוריות.

4.   חבר המועצות הדתיות בישראל המייצג את כל המועצות הדליות כולל שלוש הערים ירושלים, ת"א וחיפה, המיוצג ע"י מר דב דומברוביץ – מזכיר חבר המועצות הדתיות בישראל.

5.   איגוד ערים לכבאות המיוצגים כל אחד ע"י נציגיו.

(להלן: "המעסיקים")                                       מצד שני

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   נוסח נוסף של הסכם זה הוגש לרישום יחד עם חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ונעשים בו תיקונים נפרדים.

 

 

הואיל והצדדים מבקשים בזה לעגן בהסכם קיבוצי את ההסכמות שהושגו ביניהם בעניין שכרם ותנאי עבודתם של עובדים ותיקים ועובדים חדשים, כהגדרתם בהסכם זה, בשרות המעסיקים הכלולים בהסכם זה;

 

והואיל והממונה על השכר מסכים ליתן אישורו להסכם זה בכפוף לתנאים המפורטים באישור שבסיפא להסכם זה ;

 

 

 

לפיכך הוסכם והוצהר בין הצדדים כדלקמן :

 

המבוא

1.       המבוא

המבוא להסכם זה והנספחים לו מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

 

הגדרות לענין הסכם זה

2. הגדרות לענין הסכם זה (1)

המועד הקובע – 31.8.98

הסכמים מקומיים – תנאים ותניות בענין שכר או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, למעט בענין פרישה וגמלאות, שנחתמו , שהוסכמו, שנקבעו או שהונהגו, בין הצדדים או בין מי מיחידיהם, בהסכמים קיבוציים ; או בהסדרים קיבוציים – דו צדדיים או חד צדדיים; או בהסכמות; או בהתחייבויות אחרות, בין שמקורם בכתב, בנוהג או בעל פה.

וכן כל אחד מאלה :

1.       הסכמים ארציים, כהגדרתם להלן, או חלקים מהם אשר מיושמים שלא בהתאם להוראותיהם.

2.       הסכמים ארציים או חלקים מהם כאמור בשלוש הערים הגדולות ובאיגודי ערים לכבאות אשר אינם מיושמים בהתאמה ובשינויים המחוייבים.

עובדים ותיקים – עובדים, אשר בתום חודש ממועד חתית ההסכם מועסקים אצל המעסיקים עליהם חל הסכם זה .

עובדים חדשים – עובדים שיקלטו לעבודה אצל המעסיקים עליהם חל הסכם זה לאחר תום חודש ממועד חתימת ההסכם.

החוקחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985(2)

משכורת – ההכנסה החודשית הכוללת לרבות החזרי הוצאות, כולל גילום וזקיפת תשלומים, למעט תשלומים שאינם חודשיים.

שכר גבוה – משכורת העולה על 82.5% משכר מנכ"ל הרשות המקומית בה מועסק העובד, בהתאם לטבלת השכר של העובדים הבכירים ברשויות המקומיות, כפי שזו תעודכן מעת לעת בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. או הסכום השקלי המפורט בטבלה המצורפת כנספח א' לפי הגבוה מביניהם. (3)

הסכמי עבודה ארציים –

במרכז השלטון המקומי:

חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, הסכמים קיבוציים כלליים, הסדרים קיבוציים חד צדדיים ודו צדדיים, הודעות בענייני עובדים, והחלטות ועדת פריטטיות שהוסכמו, נקבעו או הונהגו עד למועד הקובע, בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. וכן מסמכים כאמור אשר יוסכמו, ייקבעו או יונהגו לאחר המועד הקובע בהתאם להוראות החוק. (4)

בשלוש הערים הגדולות

לגבי עובדים ותיקים : 

הסכמי עבודה ארציים כהגדרתם בשלטון המקומי ככל שיושמו בהתאמה, ובשינויים המחויבים, בכל אחת משלוש הערים הגדולות, לפי הענין.  (4)

לגבי עובדים חדשים :

הסכמי עבודה ארציים במרכז השלטון המקומי.

בחבר המועצות הדתיות בישראל 

הסכמים קיבוציים כלליים, לרבות ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר עובדי המועצות הדתיות משנת 1975 (מס' 3/76)

הסדרים קיבוציים חד צדדיים ודו צדדיים, הודעות בענייני עובדים והחלטות ועדות פריטטיות שהוסכמו, נקבעו או הונהגו עד למועד הקובע, בין חבר המועצות הדתיות בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, וכן מסמכים כאמור אשר יוסכמו, ייקבעו או יונהגו לאחר המועד הקובע בהתאם להוראות החוק.

במרכז המועצות האזוריות

הסכמי עבודה ארציים במרכז השלטון המקומי וכן ההסכמים הבאים : הסכם קיבוצי על תנאי העבודה של מפעילי האוטובוסים במועצות האזוריות (מס' 7029/85). חוזר בענייני עובדים במועצות האזוריות (מס' 9-6/01/12) מיום 7.5.78 בעניין תנאי עבודה של עובדות מעונות יום ופעוטונים, הסכם קיבוצי (מס' 7008/78) בעניין מטבחי הזנה וההסכם בענין תנאי העסקתם של מרכזים קהילתיים במועצות האזוריות (ענ"קים) (שפורסם בהודעה בענייני עובדים של ארגון המועצות האזוריות והסתדרות הפקידים מיום 23.8.83).וכן מסמכים כאמור אשר יוסכמו, ייקבעו או יונהגו לאחר המועד הקובע בהתאם להוראות החוק.

מוסכם כי גמול ההשתלמות הייחודי לעובדי המועצות האזוריות, המשתלם מכוח חוזר ארגון המועצות האזוריות (מיום 1.8.90) ומכוח החוזר הנוסף (מיום 11.3.96) ייחשב לענין הסכם זה כהסכם מקומי.

באיגודי ערים לכבאות

הסכמי עבודה ארציים במרכז השלטון המקומי ככל שיושמו בהתאמה ובשינויים המחויבים וכן מסמכים כאמור אשר יוסכמו, ייקבעו או יונהגו לאחר המועד הקובע בהתאם להוראות החוק.

הממונה – הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1)     בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 98/06, 98.1/06 מדינת ישראל נ' הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר  נ' שלמה אקווה ו- 7 אח',  19.3.07 נפסק בין היתר כי : לאור מטרותיו של ההסכם ותכליתו, ובהיותו מעוגן בחוק יסודות התקציב, יפורש הסכם 99 על דרך הפרשנות הדווקנית והמצמצמת, באופן שתימנע פריצת המסגרות התקציביות של הגופים המעסיקים החתומים עליו.. יש לזכור : עניינו של הסכם 99 בהסכמים בלתי מאושרים מכוחם שולמו שלא כדין לעובדים תשלומים חורגים.

(2)   ראו כאן לטבלת סעיפים נבחרים בחוק יסודות התקציב ופסיקה על פיה.

(3) ראו נספח א' בסוף ההסכם 7014/99.

בעס"ק 32/06 הסתדרות המעוף נ' עירית רחובות ואח',  2.8.07 עמדה לדיון השאלה :  מה דין "שכר גבוה" ברשות אשר במרצות השנים "עלתה" בסולם הדירוג: האם רמת "השכר הגבוה" תיגזר מדרגתה החדשה של הרשות או שרמת "השכר הקובע" מקובעת לדרגה ההיסטורית שהיתה לרשות המקומית במועד חתימת ההסכם ושינוי בדרגת הרשות אינו משפיע על רמת "השכר הגבוה" . ארגון העובדים טען כי השכר צריך לעלות בהתאם, והמדינה טענה כי הוא לא צריך להשתנות (וכי הוא גם לא ישתנה במקרה של הפחתה). נקבע כי רמת "שכר גבוה" היא אחוז משכר מנכ"ל כפי שהיה בעת חתימת ההסכם הקיבוצי, בכפוף לעדכון השוטף של רמת השכר בדרגה נתונה,  באופן, שעמדת המדינה התקבלה.

(4)  הוראה זו יושמה בע"ע 233/07 אוליאל אברהם ו- 15  ואח' נ' מדינת ישראל, הממונה על השכר ואח', 12.2.09 נקבע כי לא מדובר בהסכם ארצי (אלא בהסכמים מקומיים), וזאת למרות שלטענת העובדים נכרתו הסכמים מקבילים בשלוש הערים הגדולות. ובלשון בית הדין הארצי :

"פרשנות הוראות ההסכם מעלה, כי תנאי מקדמי להיות ההסדר בגדר הסכם ארצי הינו הנהגת הסכם ארצי ביחס בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות. רק ככל שנוהג הסכם ארצי שכזה, הוא יהפוך להסכם ארצי גם בשלוש הערים הגדולות ככל שהוא מיושם בהן. הסכם ארצי שכזה בין ארגון המעבידים של מרכז השלטון המקומי להסתדרות- לא סוכם ולא נהג. לפיכך, כל שיש בפנינו הם הסדרים מקומיים אשר יושמו באופן פרטני ובמועדים שונים בעיריית ירושלים, בעיריית חיפה, ולטענת המערערים גם בעיריית תל אביב"..

 

 

תחולת ההסכם

3.  תחולת ההסכם

הסכם זה יחול, החל מהמועד הקובע, על כל העובדים בשירות המעסיקים הכלולים בהסכם זה, המיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בדירוגים השונים, (1) למעט עובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בחוזים אישיים בלבד (2)

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  בע"ע 55491-12-17, ע"ע 32346-02-18, ע"ע 3081/01-19 מדינת ישראל – הממונה על השכר נ' פאיק נאסר אלמרג'ה, 5.8.2019 נפסק בקשר עם סעיף 3 להסכם בין היתר כדלקמן:

"הסכם מרץ 99 אינו חל על עובדי הוראה בשירות המעסיקים המיוצגים בידי ארגון המורים או הסתדרות המורים. מסקנה זו עולה משילובם של סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים ביחד עם סעיף 3 להסכם, אשר בו הוגדרה תחולת ההסכם בזיקה לייצוג הארגוני, קרי ייצוג בידי ההסתדרות. לעובדי הוראה קיימת התאגדות ענפית נפרדת (הסתדרות המורים או ארגון המורים) ולכן הסכם מרץ  99 אינו חל על אלה".  (ס' 20 לפסק הדין).

*** הסתדרות המורים הצטרפה להסתדרות הכללית בשנת 1950 ופרשה ממנה בשנת 1997 (ויקיפדיה)

(2)    בע"ע 1431/01 מדינת ישראל הממונה על השכר נ' שלמה כפרי ואח', 5.6.2002  , נדון מקרה בו עובד קיבל שכר חריג. הממונה על השכר הורה להפחית את שכרו , כל עוד העובד לא יחתום על חוזה בכירים. נפסק כי דרישת הממונה על השכר מעוגנת היטב בהוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב וההסכם הקיבוצי דנן. בנסיבות אלו בית הדין דחה את בקשת העובד לצו מניעה כנגד ההפחתה בשכרו.  (ערעור המדינה התקבל)

הסכמים מקומיים מ- 1.4.82 עד למועד הקובע (31.8.98-  תוספת שלנו)

 

4.       הסכמים מקומיים מ- 1.4.82 עד למועד הקובע (31.8.98-  תוספת שלנו)

4.1    כל ההסכמים המקומיים שנחתמו, שהוסכמו, שנקבעו או שהונהגו מ – 1.4.1982 (1) ועד למועד הקובע, אשר לא אושרו ע"י הממונה וכפי שהם מיושמים על כל עובד ועובד ערב חתימת ההסכם, ימשיכו לחול על עובדים ותיקים, ככל שאין בהם כדי לגרום לשכרו של עובד ותיק להיות שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה, אלא אם תוקנו או בוטלו ע"י הוראה מהוראות הסכם זה, ויהיו מאושרים לפי סעיף 29(א) לחוק כמפורט באישור הממונה על השכר בסיפא להסכם זה. (2)

4.2    הוראות סעיף 4.1 תחול רק לגבי עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה וכל עוד אינו בעל שכר גבוה.

למען הסר ספק עובד ותיק אשר הינו בתקופה מסויימת בעל שכר גבוה והופך לעובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה יחולו עליו הכללים האמורים בס"ק 4.1, כל עוד הינו עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה.

4.3    תוספת מכוח הסכמים מקומיים, עד למועד הקובע, לא תהווה תקדים משפטי או עילה משפטית לדרישת אותה תוספת לגבי עובדים אחרים באותה רשות מקומית או עובדים ברשות מקומית אחרת, או לגבי עובדים המועסקים אצל כל מעסיק אחר המיוצגים ע"י ההסתדרות.

 

 

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) למרות האמור בכותרת הסעיף ביחס לתאריך 1.4.82 בע"ע 233/07 אוליאל אברהם ו- 15  ואח' נ' מדינת ישראל, הממונה על השכר ואח', 12.2.09 נפסק כי :באשר לטענת המערערים לפיה אין לממונה סמכות לפעול לגבי הסכמים שהונהגו לפני שנת 1982, כלומר- טרם כניסתו של החוק לתוקף, הרי שהסכם 99' אינו מבחין בין הסכמים מקומיים שנחתמו או שהונהגו לפני שנת 1982 לבין הסכמים שנחתמו או הונהגו לאחר מכן. בהסכם ניתן אישור גורף לכל ההסכמים המקומיים, כפי שאלו יושמו ערב חתימת ההסכם. מה גם שהסכם 99' הינו בבחינת הסכם מאוחר המבטל הסכם מוקדם. (ס' 24 לפסק הדין)

(2) לאישור הממונה על השכר כפי שהובא בסיפא להסכם ראו כאן. כן ראו להלן בסוף הטבלה. 

בע"ע 1516/04 מדינת ישראל – הממונה על השכר נ' פרידה גוסמן ו- 16 אח', 16.11.05, השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היתה שאלה של פרשנות סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי מיום 3.3.99  נפסק בין היתר כי : דין הערעור להתקבל ויש לקבל את פרשנות המערערת לסעיף 4.1 להסכם הקיבוצי .. המכשיר חריגות שכר ששולמו בפועל עובר לחתימת ההסכם הקיבוצי, אך אין בו כדי להכשיר מנגנוני הצמדה עתידיים וזאת כאשר המשיבים לא חתמו על "חוזה בכירים" ולא מילאו באותה עת את התנאים המקנים את הזכות להצמדה לשכר הבכירים גם בעתיד.

בשולי הדברים, הוסיף בית הדין כי משההסתדרות בחרה שלא להתייצב להליך כזה שלהכרעה בו  קיימת חשיבות פרשנית להסכם הקיבוצי – 3.3.99, יש לעמדה שבשתיקה משקל נכבד, זאת בפרט לאור מדיניותה של ההסתדרות לפיה כאשר יש מקום להתנגד לפרשנות המדינה להסכם קיבוצי כללי, היא מתייצבת ומביעה את עמדתה במפורש.

ראו עוד לענין סעיף 4.1 להסכם הקיבוצי את פסקי הדין שלהלן 

עס"ק (ארצי) 75/05‏ ‏ הסתדרות המעו"ף ואח' נ' עיריית רחובות ואח', 15.11.05.

עס"ק 6/03 הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים  נ' עירית חיפה ואח', 24.2.04.

ע"ע 1249/02 עירית ירושלים נ' שלמה כהן, 2.1.05;

ע"ע 233/07 שהובא לעיל.

ע"ע 265/09 מישל בן עזרא נ' עיריית קרית גת, 8.8.12.

בע"ע 55491-12-17 מדינת ישראל – הממונה על השכר נ' פאיק נאסר אלמרג'ה, 5.8.2019 נקבע בקשר עם סעיף 4.1 להסכם בין היתר כדלקמן :

לאור נוסחו של סעיף 4.1 להסכם מרץ 99 ולאור תכליתו הרי שהמשך תשלום תוספת חורגת מכוחו מותנה בכך שתוספת זו שולמה לעובד בפועל בתאריך הקובע (31.8.98) וכן בערב חתימת ההסכם (פברואר 1999). יודגש, כי מבחן התשלום בפועל מעצם טיבו נבחן באופן פרטני לכל עובד ועובד … למעשה חריג יחיד שנקבע לעקרון זה עד כה בפסיקה נקבע על בסיס עקרון שוויון ההזדמנויות בין המינים, אשר עוגן גם בהוראתו המפורשת של חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, תשנ"ו – 1996 (ראו ע"ע (ארצי) 1842-05-14‏ עיריית ירושלים נ' גלית קידר 28.12.16)  )),  נקבע  כי חריג מוגבל זה לא חל באותו עניין, אלא חל הכלל בדבר היות אישור תשלום התוספת החורגת מותנה בתשלומה בפועל.

וכן נקבע  כי : בהתאם לקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, וכעולה מעיון בתלושי שכרו של העובד לחודשים אוגוסט 98 ופברואר 99, הרי שבמועד הקובע ניתן לשתי התוספות האמורות ביטוי מילולי בתלוש, אך לא ביטוי כלכלי, שכן לא ניתן תשלום בפועל בגין רכיב זה. בהעדר תשלום בפועל מכוח רכיבים אלה הרי שלא די בביטוין המילולי בתלוש השכר כדי להחיל על התוספות הנטענות את הוראת סעיף 4.1 להסכם מרץ 99. (ר' בסע' 38 ו 39 לפסק הדין)

בעס"ק (ארצי) 75/05 ‏הסתדרות המעו"ף נ' עיריית רחובות, 15.11.05 שאוזכר לעיל נפסק כי : "בהעדר יישום בפועל 'נופלת' הזכות אל מחוץ לגבולות ההסדר שבהסכם".

שכר עובדים ותיקים והטיפול בעובדים ותיקים בעלי שכר גבוה.

5.       שכר עובדים ותיקים והטיפול בעובדים ותיקים בעלי שכר גבוה.

 5.1    החל הממועד (1) הקובע לא ישתכר (2) עובד ותיק, בכל עת, אלא אך ורק על פי המפורט להלן:

א.      הסכמים ארציים

ב.       הסכמים מקומיים שקיבלו אישור מפורש ובכתב לאחר המועד הקובע.

ג.        הסכמים מקומיים אשר יאושרו ע"י הממונה במפורש ובכתב לאחר המועד הקובע.

ד.       לגבי עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה – חלק ההסכמים המקומיים כמשמעותו בסעיף 4.1 (שלא אושרו ע"י הממונה לפני המועד הקובע וכפי שהם מיושמים ערב חתימת ההסכם), אשר אינו גורם למשכורתו של עובד כאמור להפוך לשכר גבוה כהגדתו בהסכם זה.

5.2    מוסכם בין הצדדים כי בכל מקרה משכורתו של עובד ותיק לא תעלה, בכל עת, על שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה אלא אם כולה נובעת מסעיפים קטנים א-ג בסעיף 5.1 ו/או מהסכמים מקומיים בכתב שנחתמו לפני 1.4.82 כפי שהם מיושמים (3)  על כל עובד ועובד ערב חתימת ההסכם והממונה יפעל בהתאם להוראות סעיפים 29א – 29ב לחוק, כך שמשכורתו של עובד ותיק לא תעלה בכל עת, על שכר גבוה כאמור (4).

מובהר בזאת כי תלוש שכר מלפני 1.4.1982, אשר נכללה בו תמורה מסוימת, יהווה ראיה בענין קיומו של הסכם מלפני 1.4.1982 לגבי אותה תמורה. 

למען הסר ספק מובהר בזאת כי אין בהסכמי 93-96 שנחתמו בין הצדדים משום "אישור קודם של הממונה" להסכמים מקומיים כלשהם.

5.3  מוסכם בין הצדדים כי עובד שבמועד הקובע או לאחריו משתכר משכורת הגבוהה מהגדרת שכר גבוה כאמור בהסכם זה, יפעל לגביו הממונה בהתאם להוראות סעיפים 29-29ב ו – 33א לחוק, כך שמשכורתו לא תעלה בכל עת על שכר גבוה כהגדרתו בהסכם זה ובאופן שיישמרו הוראות סעיף 5.2 דלעיל.

רכיב השעות הנוספות ו/או רכיב החזרי הוצאות מדווחות לצורך חישוב משכורתו של העובד לענין סעיף זה יהיה השיעור המוצע ששולם לאותו עובד ב – 12 חודשי העבודה האחרונים.

5.4    למען הסר ספק אין בהוראות סעיף זה על תתי סעיפיו כדי לחייב את הרשות המקומית לנקוט בהליכים להפחתת שכר מיוזמתה, ללא הוראה מפורשת של הממונה מכח סעיפים  29א- 29ב לחוק.

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1)  כך במקור

(2)  בע"ע 55491-12-17, ע"ע 32346-02-18, ע"ע 3081-01-18 מדינת ישראל – הממונה על השכר נ' פאיק נאסר אלמרג'ה, 5.8.2019, נקבע כי דירוגו במשך השנים בדירוג עובדי הוראה במקום בדירוג חינוך, נוער, חברה וקהילה, היה בגדר "חריגת שכר" וחל עליו ההסכם שכאן. קרי, זכותו לבחור בין מעבר לדירוג הנכון לבין המשך קבלת שכרו לפי דירוג עובדי הוראה מכוח ההסכם שכאן וכפוף לתנאיו.   באופן שההסכם תקף גם ביחס לדירוג שגוי של עובד.

(3)   בע"ע 55491-12-17 שלעיל בית הדין פסק עוד כי מקובלת עליו פרשנות הממונה לפיה במילים "כפי שהם מיושמים.. ערב חתימת ההסכם" הכוונה היא להבטיח כי הסייג שבסעיף 5.2 להסכם 99 יחול רק לגבי הסכמים ומרכיבים שיושמו בפועל עד למועד הקובע.

(4)  בע"ע 1420/04 מדינת ישראל ואח' נ' אירית אורון ואח', 2.1.06 נפסק כי השריון שניתן בסעיף לרכיבי שכר בסכומים קצובים מלפני 1.4.82, הינו לפי השיעור ההיסטורי הנומינלי (ואולי הריאלי) אך אינו כולל העלאות. עתירה שהוגשה על פסק הדין נדחתה – בג"ץ 2802/06 אירית אורון נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', 12.2.08 .

קידום אחד נוסף

6.       קידום אחד נוסף (1)

 6.1    עובדים ותיקים אשר יקודמו בתפקיד ו/או יועברו לתפקיד אחר, יהיו זכאים, לכל התנאים והזכויות הנובעים מההסכמים המקומיים, כפי שיושמו ערב חתימת ההסכם וכעדכונם בהתאם להסכמים כאמור על עובדים ותיקים באותם התפקידים, ואולם הוראה זו תחול על קידום ו/או מעבר בתפקיד פעם אחד בלבד. (2)

למען הסר ספק מובהר כי הוראות סעיפים 5 ו- 8 יחולו לגבי עובד כאמור.

למען הסר ספק מובהר כי זכאות כאמור תהיה רק לגבי עובדים ותיקים שאינם בעלי שכר גבוה וכל עוד אינם בעלי שכר גבוה.

6.2    כל קידום או מעבר בתפקיד לפי סעיף 6.1 מותנה במשלוח הודעה על כך לממונה.

 

 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) בהסכם מיום 25.10.09 מספרו 7032/09 [ מספר ההסכם הוקצה, כנראה בטעות גם להסכם קיבוצי אחר, מתאריך אחר]. שונו הוראות הפסקה הראשונה שבסעיף 6.1 בנוגע לעובדים בדירוג עובדי המינהל והשירותים (דירוג אחיד) ודירוג המח"ר (למעט פסיכולוגים) המועסקים ע"י חלק מהמעסיקים [ לא כל החתימות מטעם הצדדים מופיעות על ההסכם]. כמו כן חלו שינויים בהסכמים נפרדים בקשר לאיגודי ערים לכבאות.  

(2) בע"ע (ארצי) 98/06 , 98.1/06 מדינת ישראל נ' הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר  נ' שלמה אקווה ו- 7 אח',  19.3.07: נפסק כי  יש לפרש את סעיף 6.1 להסכם באופן "דווקני ומצמצם" . נדרש כי התפקיד אליו מקודם העובד, היה קבוע בתקן הרשות המקומית כבר בעת חתימת הסכם 1999; כי את התפקיד מילא כדין, עובד אחר, ערב חתימת הסכם 1999; כי נטל ההוכחה מוטל על הטוען לקידום, וכי לענין זה אין די בכתב מינוי; כי יש להוכיח מסירת הודעה לממונה מראש ועוד. בית הדין פסק באותו מקרה לטובת הממונה על השכר. 

בעד"מ 53/05 משה מדר נ' עירית פתח תקווה ומדינת ישראל, הממונה על השכר במשרד האוצר, 31.8.06 נקבע ובין היתר כי הוראת סעיף 6.1 להסכם קובעת שני תנאים. תנאי אחד, לפיו על העובד להיות מקודם או מועבר. נפסק כי תנאי זה התקיים, משום שהעובד מונה להיות מנהל מחלקה במקום מנהל מדור, משום שהוכפפו אליו יותר עובדים, ומשום שהוספו לתפקידו תחומי אחריות נוספים. בית הדין דחה טענות של המשיבות הקשורות להפרת נהלים, קידום פיקטיבי, ו"שדרוג" תקן אשר לשיטתן אינו "קידום". נפסק כי העובדות בדבר מינוי העובד לתפקיד החדש שלא בדרך מכרז ואי פינוי התקן ע"י קודמתו, לא משפיעות על זכויות העובד לפי סעיף 6.1 להסכם. נפסק כי תנאי שני, לפיו העובדת שקדמה בתפקיד היתה בעלת הזכות שנתבעה שם, גם הוא התקיים משום שהקודמת בתפקיד קיבלה את הזכות עוד בשנת 1989. 

 

 

7.       עובד ותיק שאינו בעל שכר גבוה אשר עבודתו החלה לפני 1.1.96 אשר בגין התפקיד אותו הינו ממלא ערב החתימה על הזכם זה אינו מקבל את התוספות שמקבל עובד ותיק אחר באותו תפקיד מכח הסכמים מקומיים (להלן: עובד ותיק אחר) יפנה לועדת חריגים מיוחדת בבקשה לאשר השוואת שכרו לשכר עובד ותיק אחר .

השוואת שכר על פי סעיף זה  תאושר ע"י ועדת החריגים עד לגובה שכר גבוה ותהא כפופה להוראות סעיף 5.

ועדת החריגים המיוחדת כאמור, תהיה בהרכב נציג מרכז השלטון המקומי, נציג הממונה והנציג ההסתדרות ותדון בבקשה של עובדים ותיקים כאמור, שהוגשו עד למועד שלא יהא מאוחר מתום 6 חודשים מיום חתימת הסכם זה.

 יוגשו עד 150 בקשות – תאושרנה כולן. יוגשו למעלה מ – 150 בקשות – תאושרנה 150 בקשות בהתאם לסדרי הקדימויות המוסכמים, תוך 60 יום מהמועד האחרון להגשת הבקשות.

לא הגיעה הועדה להסכמות בתום המועד האמור, בענין סדר הקדימויות ו/או בעניין אישור הבקשות או חלקן, כאמור לעיל, יועברו המחלוקות להכרעת יו"ר האגף לאיגוד מקצועי והממונה, אשר יכריעו בהן תוך 30 יום מיום שהועברו להכרעתם.

 

 

8.       עובד ותיק שבמועד הקובע או לאחריו משכורתו תחרוג מהקבוע בהוראות הסכם זה, יפעל הממונה לגביו בהתאם להוראות סעיפים 29א -29ב לחוק, כך שמשכורתו לא תעלה על הקבוע בהוראות הסכם זה, אף אם משמעות הדבר הפחתה של משכורתו אל מתחת לשכר גבוה כהגדרתו בהסכם (לדוגמא – עובד ותיק שמשכורתו נובעת מהסכמים מקומיים שלא יושמו לגביו ערב המועד הקובע או שהוחל לגביו הסכם ארצי שנחתם לאחר המועד הקובע שלא בהתאם להוראות חוק). במקרים כגון אלו התקרה הקבועה בסעיף 5.2 לפעולת הממונה לא תחול לגביו והממונה יהא רשאי לבטל כל התוספות אשר אינן על פי הוראות הסכם זה.

 

עובדים חדשים

9.       עובדים חדשים

9.1    לא ישתכר (1) עובד חדש בכל עת אלא אך ורק על פי הוראות ההסכמים המפורטים להלן:

1.       הסכמים ארציים (2)

2.       הסכמים מקומיים שייחתמו, יוסכמו או ייקבעו או יונהגו לאחר המועד הקובע אם אישר אותם הממונה במפורש ובכתב.

9.2    הוראות ההסכמים המקומיים שנחתמו, נקבעו הונהגו או  הוסכמו לפני המועד הקובע לא יחולו על עובדים חדשים.

9.3    עובד חדש שבמועד הקובע או לאחריו משכורתו תחרוג מהקבוע בהוראות הסכם זה, יפעל הממונה לגביו בהתאם לחוק, כך שמשכורתו לא תעלה על הקבוע בסעיף 9.1.

 

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1)  בעס"ק 1008/04 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' עירית תל אביב – יפו ואח', 21.11.04 נקבע כי מושג זה פורש ככולל בתוכו גם הפרשות מעסיק לקופת תגמולים ולא רק "שכר" במובן הצר.

(2)  בעס"ק 1008/04 שלעיל נפסק עוד כי משבוטלה הוראה בהסכם ארצי, הפכה הוראה דומה בהסכם מקומי ל"חריגה". מה גם שדובר באותו מקרה בהסדר קיבוצי.  (ראו ס' 14ג' 4 לפסק הדין)

תוספת שקלית

10.    תוספת שקלית

 מוסכם בין הצדדים ליישם על העובדים נשוא הסכם זה את התוספת שנקבעה בהסכם הקיבוצי מיום 7.5.96 שבין מדינת ישראל לבין ההסתדרות בדבר תשלום תוספת שיקלית (שמספרו 365/97) וההסכם הקיבוצי מיום 16.9.97 בין הצדדים הנ"ל (שמספרו 713/97) בדבר הפיכת התוספת השקלית הנ"ל לאחוזית או שקלית, לפי הענין. (להלן ביחד :  "הסכם התוספת השקלית – אחוזית"), בהתאם להוראות כדלקמן:

10.1 הגדרות :

תוספת ייחודית כל תוספת שכר שבמהותה הינה חודשית, למעט אחד מאלה –

1.       תוספת שכר מכוח הסכמי השכר הארציים של הדירוגים המפורטים בסעיף 10.2 להלן, אשר אינה ניתנת לסקטור מסויים בלבד בתוך אותו דירוג, כגון : גמול השתלמות ותוספת וותק;

2.       החזרי הוצאות ;

3.       כל רכיב שכר המותנה בביצוע עבודה נוספת או בדיווח או בביצוע מטלה מיוחדת או בעבודה בשעות השונות מהמקובל , כגון: בפיצול או במשמרות.

מוסכם בין הצדדים כי תוספת מזכירות בתחנה לשירות הפסיכולוגי ותוספת כפים שאינה עולה על 10% לא ייחשבו לצרכי הסכם זה כתוספת ייחודית.

עלתה תוספת הכפיים על 10% ,ייחשב רק חלק התוספת העולה על 10% כתוספת ייחודית לצורך סעיף זה.

למען הסר ספק, שעות נוספות גלובליות ייחשבו כתוספת ייחודית לצורך סעיף זה.

10.2 עובדים בדירוגים המינהלי, עתונאים, הנדסאים וטכנאים, מהנדסים ומח"ר, אשר מקבלים או זכאים לקבל תוספת איזון, ואשר אינם מקבלים תוספת ייחודית כלשהיא, יהיו זכאים לתוספת בגובה 6.85% מהשכר המשולב (להלן : "התוספת השקלית – אחוזית").

10.3 מוסכם ומובהר בזאת כי עובדים בדרוגים הנ"ל המקבלים או זכאים לקבל תוספת איזון, ובנוסף לכך מקבלים תוספת/ות ייחודיות כלשהן, אשר סכומן הכולל נמוך מ 68.5% מהשכר המשולב בצירוף תוספת איזון, יהיו זכאים לתוספת שיקלית – אחוזית מופחתת בגובה הפער שבין תוספת האיזון בצירוף 6.85% מן השכר המשולב לבין סך התוספת/ות הייחודיות שהם מקבלים. 

10.4 מוסכם ומובהר בזאת כי עובדים בדרוגים הנ"ל אשר אינם מקבלים תוספת איזון ואשר מקבלים תוספת/ות ייחודיות כלשהן, אשר סכומן הכולל נמוך מ- 6.85% מהשכר המשולב בצירוף תוספת איזון, יהיו זכאים לתוספת שיקלית – אחוזית מופחתת בגובה הפער שבין תוספת האיזון בצירוף 6.85% מן השכר המשולב לבין סך התוספת/ות ייחודיות שהם מקבלים.

10.5 למען הסר ספק מובהר בזאת כי עובדים אשר מקבלים או זכאים לקבל תוספת איזון, ובנוסף לכך מקבלים או זכאים לקבל תוספת/ות ייחודיות כלשהן, אשר סכומן הכולל עולה על 6.85% מהשכר המשולב אינם זכאים לתוספת השיקלית – אחוזית.

10.6 הזכאות לתוספת שיקלית – אחוזית ושיעורה כמפורט בסעיפים דלעיל, יבדקו מידי חודש בחודשו.

10.7 מוסכם כי התוספת השיקלית – אחוזית כאמור לעיל תחול רטרואקטיבית ממשכורת חודש יוני 1996. 

10.8 הפרשים המגיעים לעובד כתוצאה מהאמור בהסכם זה, ישולמו, לא יאוחר ממשכורת חודש אפריל 1999.

10.9 מוסכם כי התוספת השיקלית – אחוזית הינה פנסיונית ותחול גם על גימלאים.

10.10  הוראות סעיף זה על תתי סעיפיו מהוות מיצוי מלא ומוחלט של תביעות ההסתדרות ליישום התוספת השקלית- אחוזית; על עובדי המעסיקים עליהם חל הסכם זה.

 

הערות להסכם הקיבוצי : 

(1)   ההסכמים מיום 7.5.96 (בענין התוספת השקלית) ומיום 16.9.97 (בענין תוספת 1997) בוטלו בהסכם מיום 19.4.01.  הסכם שמספרו 309/2001 (סעיף 2.3 להסכם)

ועדת חריגים

11.    ועדת חריגים

11.1 ועדת חריגים בהרכב של נציג מרכז השלטון המקומי/מרכז המועצות האזוריות/חבר המועצות הדתיות /נציג שלוש הערים הגדולות/ נציג איגודי הערים לכבאות, לפי הענין , מזכיר ההסתדרות המקצועית הרלוונטית, נציג משרד הפנים ונציג הממונה על השכר , תדון ותאשר פה אחד בקשות לתנאי שכר החורגים או השונים מהוראות הסכם זה, ביחס לעובדים חדשים.

11.2 החלטות ועדת החריגים שהתקבלו כאמור לעיל תחשבנה כמאושרות לפי סעיף 29(א) לחוק.

11.3 ועדת החריגים תעשה מאמץ לקבוע אמות מידה אחידות אשר ינחו אותה במסגרת עבודתה.

11.4 למען הסר ספק מובהר בזאת כי ההוראות הקבועות בפרק יישוב חילוקי הדעות שלהלן לא תחולנה על העדר הסכמה כאמור בועדת החריגים.

 

 

12.    מבלי לפגוע בהוראה מהוראות הסכם זה מוסכם בזאת בין הצדדים כי התנאים והתניות בענין שכר או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, הנובעים מהסכמים כמפורט בסעיף 5.1 דלעיל לגבי עובדים ותיקים ובסעיף 9.1 דלעיל לגבי עובדים חדשים, יבואו במקום כל התנאים והתניות בענין שכר או הטבות כספיות אחרות, הקשורות לעבודה שייחתמו, יוסכמו או יקבעו או יונהגו לאחר המועד הקובע בין מי מיחידי הצדדים בהסדרים קיבוצים, דו צדדים או חד צדדים או בהסכמות או בהתחייבויות אחרות בין שמקורם בכתב בנוהג או בע"פ- אלא אם כן קיבלו הטבות כאמור את אישור הצדדים להסכם ואישור הממונה.  

 

יישוב חילוקי דעות

13.    יישוב חילוקי דעות

13.1 ועדת מעקב בהרכב של יו"ר האגף לאיגוד מקצועי והממונה על השכר והסכמי עבודה, תעקוב אחר ביצועו של הסכם זה ותכריע בחילוקי הדעות הנוגעים לו.

הגיעה ועדת המעקב להכרעה בחילוקי דיעות שהובאו בפניה כאמור לעיל, רשאי כל צד לפנות לערכאות שיפוטיות, או לגורם אחר במידה ויוסכם על כך על ידי חברי ועדת המעקב והצדדים להסכם זה.

13.2 לא הגיעה ועדת המעקב להכרעה בחילוקי דעות שהובאו בפניה כאמור לעיל, רשאי כל צד לפנות לערכאות שיפוטיות, או לגורם אחר במידה ויוסכם על כך על ידי חברי ועדת המעקב והצדדים להסכם זה.

 

 

שקט תעשייתי

14.    שקט תעשייתי

14.1 הצדדים מתחייבים כי, בתקופת תוקפו של הסכם זה, לא ינקוט צד אחד או יחיד מיחידיו נגד הצד השני או יחיד מיחידיו באמצעי שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה או סדריה אצל המעסיקים אליהם חל הסכם זה לגבי העניינים שהוסדרו בהסכם זה, ולגבי עניינים הנובעים מסעיפים 29-29ב ו 33א לחוק.

14.2 מתוך מגמה לשמור על הוראות הסכם זה מצהירים המעסיקים כי לא ייענו לתביעות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בהסכם זה או החורגות ממנו וההסתדרות מצהירה כי לא תתמוך בתביעות כאמור.

הצדדים יפעלו לסיום התביעות התלויות ועומדות בעניינים של רשות מקומית מסויימת או עובדים ברשות כאמור, על פי עקרונות הסכם זה.

14.3 סכסוכי עבודה, בין מקומיים ובין ארציים שהוכרזו או הודעו, הנוגעים לנושאים שהוסדרו בהסכם זה, בטלים ומבוטלים עם החתימה על הסכם זה.

14.4 מבלי לגרוע מהאמור לעיל, עם חתימת הסכם זה, תבקש ההסתדרות את דחיית התביעה בתיק 4-6/98 בפני בית הדין הארצי לעבודה (מסמך ז'ילוני גרניט) ואת דחיית התביעה בר"מ 8/97 בפני המוסד לבוררות מוסכמות (התוספת השיקלית). 

 

 

גילוי נאות

15.  גילוי נאות

ההסתדרות והמעסיקים, ביחד ולחוד, מתחייבים לגילוי נאות של ההסכמים המקומיים, למיטב ידיעתם.

 

 

תוכניות הבראה

16.   תוכניות הבראה

 מוסכם ומובהר בזאת כי במסגרת תוכנית הבראה בענין עובדים ברשות ספיציפית, יהיו יחידי הצדדים רשאים לסטות מהתנאים בענין שכר הקובעים בהסכם זה, באופן המפחית או מוסיף עליהם ובלבד שכל סטיה המוסיפה על התנאים כאמור, תובא לאישור הממונה.

תוכנית הבראה, כאמור, במידה ותיחתם. תיכנס לתוקף רק לאחר הוספת חתימות ההסתדרות מצד אחד, ומרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות, מרכז המועצות האזוריות, חבר המועצות הדתיות  לפי הענין, מצד השני. 

 

 

 

17.   למען הסר ספק מובהר  בזאת כי אין האמור בהסכם זה כדי לשנות את אופן קביעת "המשכורת הקובעת" או אופן תשלום הגמלה שהיה נהוג בין הצדדים ערב חתימה על הסכם זה וקביעת משכורת קובעת לעובדים בשלטון המקומי ותשלום גימלתם ימשיכו להתבצע בהתאם לכללים שהיו נהוגים ערב הסכם זה וכפי שישונו מעת לעת.

 

 

 

ולראיה באו הצדדים על החתום ;

________________

מרכז השלטון המקומי

________________

שלוש הערים הגדולות

__________________

מרכז המועצות האזוריות

______________________

חבר המועצות הדתיות בישראל

________________________

איגוד ערים לשרותי כבאות והצלה "איילון" ע"י יו"ר האיגוד – מר פנחס – מיכאלי וגזבר האיגוד – מר משה דוקטורי.

_____________________________

איגוד ערים לשירותי כבאות אזור אילת

ע"י יור האיגוד – מר מורים גנון וגזבר האיגוד – מר אל על חנן.

_________________________

איגוד ערים איזור אשקלון (שירותי כבאות) ע"י יו"ר מועצת האיגוד – מר חיים ברדה וגזבר האיגוד מר דוד זוהר  

__________________________

איגוד ערים לכבאות איזור באר שבע (שרותי כבאות)

ע"י יו"ר האיגוד – מר בני ביטון וגזבר האיגוד – מר יחזקאל ויזל.

_____________________________

איגוד ערים לשרותי כבאות והצלה אזור בית שמש.  

ע"י יו"ר האיגוד – מר פרוספר גבאי וגזבר האיגוד – מר דמארי יצחק

_____________________________

איגוד ערים אזור בני ברק שרותי כבאות והצלה

ע"י יו"ר האיגוד – מר יששכר בייגל וגזבר האיגוד – מר יעקב סולר.

___________________________

איגוד ערים לשרותי כבאות של הגליל העליון המזרחי והגולן.

 

ע"י יו"ר האיגוד – מר חיים ברבינאי וגזבר האיגוד – מר חיים מילוא.

_________________

איגוד ערים לכבאות עכו

ע"י יו"ר האיגוד – מר יעקב חזן וגזבר האיגוד מר רפי שושן .

____________________________

איגוד ערים שירותי כבאות והצלה , אזור הרצליה

ע"י יו"ר האיגוד מר עמי רובין וגזבר האיגוד – מר אריה רהט .

__________________________

איגוד ערים "השרון" לשרותי כבאות בע"מ.

ע"י יו"ר האיגוד – מר עמירם מילר וגזבר האיגוד – מר אברהם רוצקי.

_____________________________

איגוד ערים – אזור חדרה (שרותי כבאות)

ע"י יו"ר האיגוד – מר חיים געש וגזבר האיגוד – מר יוסי גורדון.

____________________________

איגוד ערים לשרותי כבאות אזור חולון, בת ים.

ע"י יו"ר האיגוד – מר גיורא פישר וגזבר האיגוד – מר ג'קי ואקים.

______________________________

 איגוד ערים שירותי כבאות – אזור טבריה

ע"י יו"ר האיגוד – מר זאב שור וגזבר האיגוד – מר בני גורפינקל.

_______________________

איגוד רשויות לכיבוי והצלה יו"ש

ע"י יו"ר האיגוד – מר אברהם יריב וגזבר האיגוד – מר גיל זרביב

____________________________

איגוד ערים לשירותי כבאות אזור נתניה

ע"י יו"ר האיגוד הגב' מרים פיירברג וגזבר האיגוד מר חני שמידוב

___________________________

איגוד ערים אזור פתח תקווה – שרותי כבאות

ע"י יו"ר האיגוד מר מוריס מוכתר וגזבר האיגוד – מר אילן שוהם.

_____________________________

איגוד ערים (שרותי כבאות) אזור ראשל"צ

ע"י יו"ר האיגוד מר יאיר דורון וגזבר האגוד – מר אילן שוהם.

______________________________

איגוד ערים לשירותי כבאות, אזור רחובות

ע"י יו"ר האיגוד – מר דוד קאפח וגזבר האגוד – מר אלכס אלטר .

 

 

 

 

אישור הממונה

 בהתאם לסמכותי לפי סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985 הריני מאשר את הוראות הסכם זה.

מובהר כי אישור זה אינו מתייחס למעסיקים ולעובדי מעסיקים ציבוריים אחרים שיבקשו להצטרף להסכם זה. הצטרפות להסכם זה טעונה הסכמתי המפורשת ומתן אישור בכתב. 

 

               ולראיה באתי על החתום:

 

תאריך 3.3.99

 

___________

יוסי קוצ'יק

הממונה על השכר והסכמי עבודה

 

 

 

נספח א'

 

הושמט

 

 

 

מאמרים קרובים