עולם העבודה | אוקטובר 16, 2023
דיני עבודה, הסכם

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • הגנה מוחלטת לפי חוק עבודת נשים

  • בעניין אורלי גיאת1 נקבע שככל שהפחתת השכר או הפיטורים קשורים לנסיבה העומדת בבסיס ההגנה (כגון, טיפולי פוריות, היריון, לידה, חופשת לידה והורות) אין הממונה מוסמכת להתיר את פיטורי העובדת וההגנה הניתנת לעובדת במצבים אלה היא מוחלטת.

  • הגנה יחסית לפי חוק עבודת נשים

  • בעניין אורלי גיאת1 נקבע כי ככל שהפחתת השכר או הפיטורים אינם קשורים לעילה העומדת בבסיס ההגנה לתקופה המוגנת (כגון: טיפולי פוריות, היריון, לידה, חופשת לידה והורות) מוקנה לממונה שיקול דעת אם להתירם אם לאו.  במסגרת שיקולים אלו יש לקחת בחשבון הפרת הדין מצד המעסיק (במובן הרחב – קרי שינויים בתנאיי ההעסקה טרם קבלת ההיתר). כן רשאית הממונה לתת משקל גם לשאלה אם חל ביחסי העבודה קרע חריף שאינו ניתן לאיחוי ואינו מאפשר יחסי עבודה תקינים. ודוק, יש להבחין בין משבר אמון חיצוני (שמקורו בנסיבות ובהתנהלות חיצונית להליך המבקש לפגוע בעובדת) ובין משבר אמון פנימי (שהינו תוצר של ההליכים והתדרדרות היחסים עצמם בשל הגשת בקשה וממנה הלאה). הבחנה זו ראויה לבירור על ידי הממונה. שקילת שיקול זה צריכה להיעשות בזהירות ובכפוף למספר סייגים שפורטו בפסק הדין, שנועדו להבטיח כי ההיתר יינתן במצבים אלו במקרים נדירים.

  • התיישנות פיצויי הלנה

  • בעניין א. דינמיקה2 נקבע שאת ההחלטה שהתירה את תיקון כתב התביעה ואת הוספת האלמנה כתובעת, יש לפרש כהחלטה המכירה למעשה באלמנה כמי שהגישה את התביעה (שהוגשה על ידי עיזבון המנוח שאינו אישיות משפטית) מלכתחילה. בנסיבות אלה, יש לראות בתביעה לפיצויי פיטורים ופיצויי הלנה ככזו שהוגשה במסגרת השנה הראשונה שלאחר פטירת המנוח ולפיכך הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לא התיישנה.

  • חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים

  • בעניין א. דינמיקה2 נקבע שאת ההגדרה של "עובד של קבלן שירות בגוף ציבורי", לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, יש לפרש, מילולית ותכליתית, כך שהוא מתייחס לעובד קבלן שירות בגוף ציבורי, בין שקבלן השירות התקשר ישירות עם הגוף הציבורי ובין שקבלן השירות הוא עצמו קבלן משנה של קבלן השירות שהתקשר עם הגוף הציבורי. לא די בעצם "שרשור" העסקת המנוח דרך גוף נוסף כדי להחריגו מתחולת החוק והצו שהוצא מכוחו. .

  • פדיון דמי הבראה לאחר סיום יחסי העבודה

  • בעניין א. דינמיקה2 נקבע, באשר לתשלום  דמי הבראה לאחר ניתוק יחסי עבודה, כי מדובר בחיוב כספי גרידא משום שאינו מותנה בניצול חופשה כבעבר, שאם לא קוים, ממילא קמה החובה לשלמו בין כפדיון ובין כפיצוי בגין הפרת הסכם. כך גם ממילא לאחר תיקון צו הרחבה משנת 2017 הזכות הזו אינה ניתנת לפדיון ללא תקרה.

  • פדיון זכויות נלוות

  • בעניין א. דינמיקה2 נקבע כי השאלה אם זכות נלוות ניתנת לפדיון אם לאו, צריכה להילמד מתוך ההוראות המפורשות או המשתמעות באותו מקור נורמטיבי המקים את הזכות, לרבות בהתחשב במהותה של הזכות.
  • כן נקבע כי ככל שמדובר בחיוב כספי גרידא שאינו מותנה בניצול הזכות בעין קמה הזכות לפדיון הזכות, אבל גם אם הזכות מדובר בזכות מותנית בעין יש מקום בחינת מתן פיצוי כספי מכוח הפרת הסכם העבודה, לאור הבחנה שנקבעה בפסיקה בין הזכות לפדיון של זכות נלוות לבין הזכות לפיצוי בגין הפרת הזכות הנלוות.

  • פסיקת הוצאות

  • בעניין סמיר סעדי3 נפסק כי אין ליתן רשות ערעור על החלטות לפסיקת הוצאות, וניתן להשיג עליהן בערעור על פסק הדין הסופי, ולעניין זה אין שוני בין מצב שבו ההוצאות שהוטלו הן לטובת בעל דין ובין מצב שבו ההוצאות שהוטלו הן לטובת אוצר המדינה.

  • סתירת המצאה לדיון באמצעות פקס

  • בעניין סמיר סעדי3 נקבע שאת ההמצאה לזימון לדיון באמצעות פקס ניתן לסתור באמצעות הגשת תצהיר "בדבר אי קבלת המסמך בפקסימיליה". את נוסח התצהיר לפי תקנה 161(2)(ג)(2) לתקנות סד"א יש לפרש בדווקנות, נוכח המשוכה הקלה שתקנה זו מציבה כדי לסתור המצאה בפקסימיליה וכדי שסתירת ההמצאה באופן זה לא תיעשה בקלות רבה מידי.
  • כן נזכר עניין די.סי.אס. בו נקבע כי תצהיר בדבר אי קבלת מסמך בתיבת דוא"ל שלפי תקנה 161(1)(ה), העשוי לסתור המצאת אותו מסמך בדוא"ל, אין בו "כדי לבסס קביעה 'אוטומטית' שההחלטה השיפוטית לא הומצאה כדין והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

  • נפקות אי מסירת תלושי שכר והסכם ההעסקה

  • בעניין אלמא הגוס4 נקבע כי בנסיבות בהן נקבע בפסק הדין, כי הוכח כי הנתבעת 1 לא מסרה לתובע, ביודעין, הודעה בכתב על תנאי עבודה וכי הנתבעת 1 לא מסרה לתובע, ביודעין, תלושי שכר, לאורך כל תקופת העסקתו, עבר נטל השכנוע למשיבים להוכיח קיומה של "הסכמה מפורשת וחד משמעית" לפיה נקבע לעובד שכר כולל, ועליהם לעמוד ברף ההוכחה הגבוה שנקבע בפסיקה המחייב הצגת "ראיות ברורות ומשכנעות" כדי להוכיח הסכמה אחרת.
  • דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור היותו של העובד עובד זר המשתייך לקבוצת עובדים מוחלשת לגביה קבע המחוקק חובת הגנה מוגברת, הכוללת, בין היתר, חובה ספציפית למעסיק להתקשר עם העובד בחוזה בכתב בשפתו, בגדרו יפורטו הרכיבים הכלולים בשכר ותשלומי המעסיק עבור תנאים סוציאליים.

  • תשלום דמי ביגוד

  • בעניין אלמא הגוס4 נקבע כי זכות נלווית אינה ניתנת לפדיון לאחר סיום יחסי העבודה. עם זאת, צו ההרחבה מכוחו מוענקת זכות זו קובע כי עובד זכאי למערכת "ביגוד בעין" או לחלופין לקבלת תשלום של 250 ₪ אחת לשנה (בחלוף 6 חודשי העסקה) ומשלא סופקה מערכת ביגוד היה על המעסיק לשלם לעובד את הסכום הנקוב בצו ההרחבה, ולכן יחוב בתשלום בסך 500 ₪.

  • שעות "שהייה" לעומת "שעות עבודה"

    בעניין אלמא הגוס4 נקבע כי לא די בעצם הפקת תועלת על ידי המעסיק מעצם שהיית העובד במקום העבודה בשעות הלילה כדי להפוך שעות שהייה לשעות "עבודה" וכאשר מדובר בשעות שהייה אין חובה לפי דין לשלם בגינן שכר מינימום או גמול שעות נוספות, והצדדים רשאים להגיע להסדר חוזי באשר לגמול שישולם בגינן, שניתן לבחנו במשקפי תקנת הציבור וחובות תום הלב וההגינות.

  • פיצוי בגין אי אספקת תלושי שכר

  • בעניין אלמא הגוס4 נקבע שלאור קביעת ביה"ד האזורי לפיה כלל לא ניתנו לעובד תלושי שכר במהלך התקופה כולה ביודעין, סכום הפיצוי לדוגמה ברכיב זה הועלה לסך של 40,000 ₪.

  • אחריות של מזמין שירותים לפי חוק הגברת אכיפה

  • בעניין שופרסל בע"מ5 נפסק כי על חברת שופרסל-מזמינת השירות, חלה אחריות אזרחית כלפי עובדות שהועסקו בחצריה על ידי חברה קבלנית בתחום הניקיון שנקלעה להליכי פירוק, לפי סעיפים 25 ו-26 לחוק האמור, וכי שופרסל לא הוכיחה תחולת הגנת סעיף 27 לחוק.

  • אין לסלק על הסף תביעה לפי חוק להגברת האכיפה בשל תשלום לעובדים לפי תביעת חוב

  • בעניין שופרסל בע"מ5 נקבע שלא היה מקום לסלק על הסף את תביעותיהן של העובדות בשל תשלום על פי תביעת חוב במסגרת פירוק.

  • סעיף 26 לחוק הגברת האכיפה

  • בעניין שופרסל בע"מ6 נקבע כי ככל שלטענת העובד, המזמין לא פעל לפי סעיף 26 לחוק, לכל הפחות עליו לטעון בכתב התביעה ולהצהיר כי לא נמסר לו מידע בעניין הדרך להגיש תלונה על פגיעה בזכויותיו.  בהיקש מעניין קפלן את לוי, עדות העובד כי המזמין לא יידע אותו על דרך הגשת תלונה, די בה בשלב הראשוני כדי להעביר למזמין את נטל הבאת הראיות, ועליו להביא ראיות הן בנוגע למנגנון שקבע להגשת תלונות והן בנוגע לדרך שבה יידע את עובדי הקבלן בכלל ואת עובד הקבלן התובע בפרט.
  • בכל הנוגע לטענה כי המזמין קבע דרך יעילה להגשת תלונה, הרי ככל שהעובד טוען שחובה זו הופרה ולא נקבע מנגנון אפקטיבי להגשת תלונות, על המזמין הנטל להביא ראיות בעניין המנגנון שקבע ואופן הפעלתו, שכן המידע בקשר לכך מצוי בידיו. במקרה זה לצורך הטלת אחריות על שופרסל, די בכך ששופרסל לא מסרה בעצמה לעובדות את המידע על אופן הגשת תלונה ולא ערכה בקרה כי סופר שירות מסרה לעובדיה את המידע, כדי לקבוע כי לא קיימה חובתה לפי סעיף 26 לחוק ואין מקום לדחות את תביעת העובדות כיוון שלא הגישו הודעה לפי סעיף 25(א)(3) לחוק.

  • השפה בה למסור  הודעה לעובדים בעניין הדרך להגיש תלונה על פגיעה בזכויותיו

  • בעניין שופרסל בע"מ6 נקבע כי בחוק לא נקבע כי על מזמין ליתן את המידע לעובד הקבלן בשפתו, אך בנסיבות העניין, דרישה כי המידע בדבר הדרך להגשת תלונה יינתן בשפה המובנת לעובד, לרבות תרגום המסמך, אינה חורגת מחובתה של שופרסל לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין. בנוסף, ספק אם בהתחשב במאפייני העובדים, הפניית עובד למוקד מרכזי, אליו ניתן לפנות רק בכתב היא דרך יעילה למסירת הודעה.

  • הגנה בדבר קיום בדיקות תקופתיות

  • בעניין שופרסל בע"מ6 נקבע כי ככל ששופרסל ביקשה להסתמך על סעיף 27 לחוק הגברת האכיפה (עריכת בדיקת תקופתיות) היה עליה להעלות את טענותיה בכתב ההגנה, להביא בתצהירי העדות מטעמה את ראיותיה, והנטל עליה להוכיח כי התקיימו כל התנאים הקבועים בחוק לתחולת ההגנה, לרבות פעולותיה לתיקון ההפרה. מנגד, היו העובדות רשאיות לטעון כי שופרסל לא הרימה את הנטל להוכיח את תחולת ההגנה. אשר למהות הבדיקות התקופתיות המהוות הגנה לפי סעיף 27 לחוק, נדחתה טענת שופרסל כי בהעדר תקנות שהסדירו את אופן עריכת הבדיקות, אין כל מקור נורמטיבי להטיל על המזמין אחריות בגין בדיקות השכר שבוצעו. צוין כי אין מדובר בהטלת אחריות אלא בקביעה אם חלה ההגנה שבסעיף 27 לחוק, עת על ביה"ד לבחון אם בנסיבות המקרה ניתן לקבוע כי המזמין הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות.
  • במסגרת בחינת השאלה אם חלה ההגנה לפי סעיף 27 לחוק, יש לבחון את התנהלות המזמין לאחר קבלת דו"חות הבדיקות התקופתיות, דהיינו האם היא עומדת בדרישות החוק על מנת להקנות לו את ההגנה.
  • זאת ועוד, נוכח סעיף 26 לחוק, על המזמין להפעיל שיקול דעת בעת הסתמכות על הבדיקות התקופתיות ולנקוט פעולות לאחר קבלת תוצאות הבדיקות התקופתיות. ככל שבפועל אופן עריכת הבדיקות התקופתיות אינו מאפשר פיקוח על תשלום זכויות העובדים, או שהתנהלות המזמין מעידה על כך שהוא לא עשה בבדיקות התקופתיות שימוש סביר על מנת לפקח בזמן אמת על תשלום זכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלו, לא תחול על המזמין את הגנת סעיף 27 לחוק.
  • במקרה זה לא חלה ההגנה, שכן שופרסל נהגה בעצימת עיניים כלפי ההפרות של סופר שירות שחזרו על עצמן, והתנהלותה מעידה על כך שמבחינתה, דוחות בודק השכר היוו מגן ולא פלטפורמה לביקורת אמיתית ואפקטיבית בזמן אמת.

  • חוזה הפסד

  • בעניין שופרסל בע"מ6, למעלה מן הצורך, דן ביה"ד בשאלה האם הסכם ההתקשרות בין שופרסל לסופר שירות היה בגדר "חוזה הפסד" לפי סעיף 28 לחוק. נקבע כי אין מקום להכריע בשאלה אם יש לכלול את היטל העסקת עובדים זרים בעלות שעת עבודה, לה יש פנים לכאן ולכאן, תוך תקווה כי שאלה זו תוסדר בתקנות שיותקנו לפי סעיף 28(ב) לחוק, שכן הסכם ההתקשרות בין שופרסל לסופר שירות הוא בגדר חוזה הפסד, מאחר שלא פורטו עלות השכר המינימלית והצהרת סופר שירות על עלויות נוספות, כולל רווח, בניגוד לסעיף 28(א)(1) לחוק.

  • הטלת אחריות מעבר לאחריות המוטלת לפי חוק להגברת האכיפה

  • בעניין שופרסל בע"מ6 נקבע כי גם אם ניתן לעשות שימוש באחריות השיורית של המזמין לאחר חקיקת החוק להגברת האכיפה ולחייב מזמין בתשלום זכויות מעבר למתחייב מהוראות החוק להגברת האכיפה (ושאלה משפטית זו טרם הוכרעה), נדרש העובד להניח מסד משפטי ועובדתי המלמד על נסיבות המצדיקות לעשות כן, ומסד כזה לא הונח על ידי העובדות. לפיכך, אחריות שופרסל נגזרת מהוראות החוק להגברת האכיפה בלבד. לפיכך נדחו רכיבי התביעה שעניינם פיצוי על אי מתן הודעה לעובד/העסקה ללא הסכם העסקה, ופיצוי על פיטורים שלא כדין/העדר שימוע.

  • פסילת שופט

  • בעניין עמיר אלוני7 נדחתה בקשה לפסילת מותב משלא הוכח כי הועברה לעיונו מעטפה חסויה. נקבע שהוכחת עילת פסלות מחייבת תשתית ראייתית משמעותית, משום שהיא מטילה צל כבד על השופט ועל מערכת המשפט. על הטוען לפסלות יש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. עילת הפסלות נבחנת באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית כדי לבסס טענה זו.  כן נקבע כי בכל הליך משפטי מתקבלות החלטות דיוניות לכאן ולכאן ואין בהן כדי ללמד על קיום משוא פנים.

  • הארכת מועד להגשת ערעור פלילי

  • בעניין קלינינג סולושיין8 נקבע שלפי הפסיקה, על הרף לצורך מתן הארכת מועד להגשת ערעור מסגרת ההליך הפלילי להיות נמוך מהרף בהליך האזרחי. השיקולים בהם יש להתחשב בבחינת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי פלילי הם, בין השאר, הטעמים להגשת הערעור באיחור; פרק הזמן שחלף מהמועד האחרון להגשת הערעור הקבוע בחוק; שאלת היותו של המערער מיוצג על-ידי עורך דין; הסיכויים הלכאוריים שהערעור שבכוונתו להגיש אמנם יתקבל; משך האיחור; האינטרס הציבורי בהכרעה בהליך; חשיבות הזכויות העלולות להיפגע מאי מתן הארכה.

  • הארכת מועד להגשת ערעור במקרה של איחור קיצוני

  • בעניין אדי לפיד9 נפסק כי נוכח איחור קיצוני של למעלה מארבע וחצי שנים בהגשת הערעור, בהעדר טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה ומשסיכויי הערעור נמוכים, יש להעדיף את אינטרס המשיבה לסופיות ההליכים, ולהורות על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

  • ביזיון בית משפט

  • בעניין דנטוריב10 נקבע כי שימוש בהליך לפי פקודת הביזיון ייעשה אך ביחס לצווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • הקמת גופים מתחרים בזמן קיומם של יחסי העבודה

  • בעניין א.מ. רכיבים11 נפסק כי העובד הפר את הסכם העסקה, באופן בוטה לרבות את חובת תום הלב וההגינות שחלה עליו במסגרת יחסי עבודה עם התובעת וכן עשה שימוש במידע פנימי של התובעת, משהקים את הנתבעות במועד בו עבד בתובעת, ללא אישור או יידוע של התובעת ומדובר בחברות שבפעילותן יש משום ניגוד עניינים ותחרות מול התובעת.  נוכח זאת נפסק לחובת העובד בפיצוי כספי בסך של 150,000 ₪.
  • כן נקבע כי נסיבות ענייננו מצדיקות לשלול מהנתבע את מלוא פיצויי הפיטורים, לרבות אי שחרור או השבת כספי הפיצויים שהתובעת הפקידה לו בקופה בביטוח מנהלים ו/או קרן פנסיה. עם זאת, כספי 'גמל עובד' ו'גמל מעסיק' יועברו לנתבע וכך גם כספי קרן ההשתלמות.

  • הפרת חוק שכר שווה

  • בעניין אור אל  בר נתן12 נקבע שהתובעת הוכיחה כי שכרה היה נמוך מזה של עובד מקביל והנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היו נסיבות המצדיקות את פערי השכר. לפיכך, הנתבעת חויבה בתשלום הפרשי שכר נוכח הפלית התובעת בשל מינה מכוח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, ואף בפיצוי בסך 70,000 ₪ בגין נזק לא-ממוני מכוח חוק זה וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 

  • אישור תביעה ייצוגית בעניין אי עמלות 

  • בעניין בת חן מקונן13 ביה"ד קיבל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשיבה בעילה שעניינה אי הכללת עמלות מכירה אישיות בשכר הרגיל לתשלום גמול שעות נוספות, גמול מנוחה שבועית ועבודה בחג.  עם  זאת נדחית בקשת האישור בכל הקשור לבונוס תמריץ משהוא הוכח שהוא הותנה ביעדים.

 

  • הפרת סוד מסחרי על ידי העובד

  • בעניין עמית מערכות14 נפסק לחובת עובד תשלום בסך של 60,000 ₪ משעשה שימוש פסול הדוח אקסל בו ניתן לראות את המוצרים שכל לוקח רוכש, היקף וכמויות המוצרים מכל מוצר, עלויות ומחירים שאינם אחידים, וגובה ההנחה שניתן לכל לקוח ומשנקבע כי דוח זה מגיע כד סוד מסחרי.

  • חוק קבלני כוח כוח אדם

  • בעניין בית חולים קרית צאנז ע"ש לניאדו15 נקבע כי הגם שחברת אפיקים התקשרה באופן אותנטי בהתקשרות להעסקת התובע באמצעות קבלן כוח אדם בחצר מזמינת השירות -הנתבעת, הרי שהתקשרות אותנטית זו נפגמה, שכן העסקת התובע נמשכה כ-29 חודשים וחרגה משמעותית מן התקופה הנתפסת כלגיטימית להעסקה באמצעות קבלני כח אדם, אך פגם זה נרפא בסעיף 12א(ג) לחוק קבלני כח אדם, ויש להכיר בתובע בדיעבד כעובד הנתבעת בחלוף 9 חודשים ממועד תחילת הצבתו.

  • הפרת סוד מסחרי על ידי העובד

  • בעניין עמית מערכות14 נפסק לחובת עובד תשלום בסך של 60,000 ₪ משעשה שימוש פסול הדוח אקסל בו ניתן לראות את המוצרים שכל לוקח רוכש, היקף וכמויות המוצרים מכל מוצר, עלויות ומחירים שאינם אחידים, וגובה ההנחה שניתן לכל לקוח ומשנקבע כי דוח זה מגיע כד סוד מסחרי.

רשות האוכלוסין וההגירה

  1. הודעה לציבור בדבר נוהל הטיפול בקביעת תנאים לעניין תיחום גיאוגרפי ועיסוק ברישיונותיהם של מבקשי מקלט ומסתננים
  2. הודעה לציבור המטופלים הסיעודיים בעלי היתר להעסקת עובד זר
  3. החל מהשבוע- תחל כניסתם של כ-3,000 ‏עובדים זרים סינים לענף הבניין
  4. החלטת שרת הפנים לציבור המטופלים הסיעודיים בעלי היתר להעסקת עובד זר
  5. העדכונים שחלו בשירותים הניתנים באמצעות הטופס המקוון
  6. העסקת עובדים זרים בעבודות חדרנות בענף המלונאות
  7. עדכון בנוגע לחובת הפקדת פיקדון בגין העסקת עובדים זרים
  8. עדכון סכומי אגרות וניכויים מותרים בענף הסיעוד לשנת 2023
  9. עדכונים חשובים בנוגע לאשרת כניסה חוזרת, הארכת רישיון, וחובת התייצבות בלשכה הפרטית עם סיום העסקה אצל מטופל סיעודי
  10. רשימת ההקצאות להעסקת עובדים ירדנים באזור אילת לשנת 2023
  11. שינויים במדיניות כניסת זרים מסין

מראה מקום

  1. ע"ע (ארצי) 1304-12-21 אורלי גיאת נ' הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה והתעשייה 22.01.23↩↩
  2. ע"ע (ארצי) 36041-10-21 א. דינמיקה אחזקות 2002 בע"מ נ' גוואהר מסודה 17.1.23↩↩↩↩
  3. בר"ע (ארצי) 20397-01-23 סמיר סעדי מוחמד הודהוד נ' אלקטרה בניה בע"מ 13.1.23↩↩
  4.  ע"ע (ארצי) 18496-12-20 אלמא הגוס נ' עד – ליאון הנדסה בניה וקבלנות בע"מ 12.1.23↩↩↩↩
  5.  ע"ע (ארצי) 46450-01-21 שופרסל בע"מ נ' ASMERET TEKABO BEYENE  16.1.23↩↩
  6.  ע"ע (ארצי) 46450-01-21 שופרסל בע"מ נ' ASMERET TEKABO BEYENE  16.1.23↩↩↩↩↩
  7.  עפ"ס (ארצי) 2486-12-22 עמיר אלוני נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים 5.2.23↩
  8. ע"פ (ארצי) 48166-10-22 קלינינג סולושיין בע"מ נ' מדינת ישראל 22.1.23↩
  9.  עק"ג (ארצי) 21686-10-22 אדי לפיד נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ  30.1.23↩
  10. בר"ע (ארצי) 42360-12-22 דנטוריב בע"מ נ' מרינה שקלאר  25.1.23↩
  11. סע"ש (תל אביב-יפו) 24960-02-19 א.מ רכיבים נ' פנחס מולדובן 31.12.22↩
  12.  סע"ש (תל אביב-יפו) 46539-04-19 אור אל בר נתן נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ 1.1.23↩
  13. ת"צ (תל אביב-יפו) 26846-10-16 בת חן מקונן נ' רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ 22.1.23↩
  14. סע"ש (תל אביב-יפו) 10239-03-20 י. עמית מערכות בע"מ נ' אולג ליינגבורד 22.1.23↩↩
  15.  סע"ש (תל אביב-יפו) 51980-04-19 sium berhe  efrem נ' בית החולים קרית צאנז ע"ש לניאדו 16.01.23↩

מאמרים קרובים