• חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ז – 1996

•  מטרת החוק
• 1. חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה

פירוט הכללים

א. חוק שכר שווה נחקק כ – 8 שנים לאחר חקיקתו של חוק שוויון הזדמנויות, ונועד לתכלית ישירה ומוגדרת – ליישם ולהטמיע את עיקרון השכר השווה בין נשים וגברים במציאות הישראלית.

האמור נפסק בפסק הדין בענין עירית ירושלים¹.  בית הדין הוסיף וקבע כי המחוקק לא הסתפק באיסור ההפליה הכללי הנקוב בחוק שוויון הזדמנויות ובאפשרותה של עובדת לטעון כי הופלתה בשכרה מכוחו, אלא יצר דרך חוקית נוספת לצורך הגשמת התכלית הנוגעת לשכר שווה לנשים;  המחוקק ביטל את החוק הקודם שעסק בשוויון בין המינים בשכר – חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשכ"ד – 1964 – וחוקק חוק חדש ומרחיב יותר בהיבטים רבים.

ב. תפיסת השוויון העומדת בבסיסו של החוק היא תפיסה מתקדמת שאינה מסתפקת בתיקון הפליות אינדיבידואליות, אלא נועדה לבצע תיקון עמוק יותר שיורד לשורשם של הדפוסים המפלים בעולם התעסוקה.

האמור נפסק בפסק הדין בענין עירית ירושלים². בית הדין ציין כי רוח החוק ועומק תכליתו מאירים את הוראותיו כחלק מחזון רחב יותר של שוויון בין גברים לנשים הבוחן לא רק את הפרטים ברמת ה"מיקרו", אלא את קבוצת הנשים ומצבה לעומת קבוצת הגברים, ברמת ה"מאקרו"; החוק נועד לנסות ולהתגבר על האפליה בין גברים לנשים בשוק העבודה גם כאשר היא נעשית בצורה סמויה, נסתרת ועקיפה, וגם כאשר היא מבוססת על פרקטיקות, תבניות ודפוסי חשיבה מושרשים ומקובלים.

[/wcm_restrict]

מראה מקום

1. ע"ע 1842-05-14 עירית ירושלים נ' גלית קידר ואח', 28.12.16 – סעיף 40 לפסק הדין וההפניות שם↩
2. ע"ע 1842-05-14  לעיל- סעיף 54 לפסק הדין↩