• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988

• הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
• 18א     א.   השר יקים במשרדו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (בחוק זה – הנציבות).

הנציבות הינה "רשות ציבורית" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006¹

• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 

•  מבנה הנציבות
  18ב.   (א)  בראש הנציבות יעמוד נציב ארצי לשוויון ההזדמנויות בעבודה (בחוק זה – הנציב הארצי).
  (ב)  בנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות אשר בראשן יעמדו נציבים אזוריים (בחוק זה – נציב אזורי).
• מינוי הנציב הארצי ותנאי כשירות
  18ג.   (א)  הממשלה, על פי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, תמנה את הנציב הארצי.
  (ב)  כשיר להתמנות כנציב הארצי אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון ופעילות מוכחים של שבע שנים לפחות, בתחומי פעולתה של הנציבות; הנציב הארצי יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
  (ג)   הנציב הארצי ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.
•  תפקידי הנציב הארצי וסמכויותיו
• 18ד.   (א)  הנציב הארצי יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה, יתווה את מדיניותה, יפקח על פעולתם של הנציבים האזוריים ועל רמתם המקצועית וידאג להדרכת עובדי הנציבות.
• (ב)  לנציב הארצי יהיו גם הסמכויות הנתונות לנציב אזורי על פי הוראות סעיפים 18יב עד 18יד.
  עובדי הנציבות
  18ה.   (א)  עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה והם יועסקו בחוזים מיוחדים לפי הוראות סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
  (ב)  עובדי הנציבות יפעלו לפי הוראות הנציב הארצי ובפיקוחו.
  תקציב הנציבות
  18ו.   (א)  תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב; לענין זה "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
  (ב)  לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, מורשה הנציב הארצי, יחד עם חשב הנציבות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
  ועדה מייעצת
• 18ז.   (א)  השר ימנה לנציבות ועדה מייעצת בת 26 חברים שיהיו להם ניסיון, כישורים וידע ההולמים את תפקידי הוועדה; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
• (ב)  בוועדה המייעצת יהיו חברים –
• (1)   נציג הרשות לקידום מעמד האשה;
• (2)   נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
• (3)   שישה עובדים של משרדי ממשלה הפועלים בתחומי פעולתה של הנציבות שיקבעם השר, כל אחד לפי הצעת השר הממונה על המשרד;
• (4)   עשרה נציגים של ארגונים העוסקים בקידום הזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה, ובהם לפחות נציג אחד מכל ארגון מסוגי הארגונים האלה, ככל שקיים ארגון כאמור –
• (א)   ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית-מוסלמית;
• (ב)   ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הנוצרית;
• (ג)    ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הדרוזית והאוכלוסייה הצ'רקסית;
• (ד)    ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית;
• (ה)   ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אוכלוסיית העולים;
• (ו)    ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב המשרתים בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
• (ז)    ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אנשים בגיל מבוגר;
• (ח)   ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב נשים;
• (5)   שני נציגים של ארגוני עובדים;
• (6)   שני נציגים של ארגוני מעסיקים;
• (7)   ארבעה מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות.
• (ג)   בהרכב הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, במידת האפשר, לייצוגם של נשים, של האוכלוסיה הערבית-מוסלמית, הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה ושל אנשים עם מוגבלות. (ד)  תפקידי הוועדה המייעצת הם:
• (1)   לייעץ לנציב הארצי בענינים של מדיניות או בכל ענין אחר הנוגע לתחומי פעולתה של הנציבות;
• (2)   להמליץ לנציב הארצי בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לנציבות וכן בדבר קביעת סדרי עדיפויות לגבי פעולותיה של הנציבות;
• (3)   לדון בדין וחשבון השנתי של הנציבות כאמור בסעיף 18ט.
• (ה)  השר יקבע הוראות לענין תקופת כהונתה של הוועדה המייעצת ולענין סדרי עבודתה.

• תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (תקופת כהונה וסדרי עבודה של הועדה המייעצת), תשס"ט – 2009

• בתוקף סמכותי לפי סעיף 18ז(ה) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
  הגדרות
• 1. בתקנות אלה –
• "ועדה" – הוועדה המייעצת שנתמנתה לפי סעיף 18ז(א) לחוק;
• "הנציבות" – כמשמעותה בסעיף 18א לחוק;
• "הנציב" – הנציב הארצי כמשמעותו בסעיף 18ב לחוק.
• תקופת כהונה
• 2.    (א)  תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה ארבע שנים מיום מינויו.
• (ב)  חבר הוועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש לתקופת כהונה נוספת.
• (ג)   תמה תקופת כהונה של חבר הוועדה וטרם חודש מינויו או מונה חבר חדש במקומו, ימשיך חבר הוועדה לכהן במשך ארבעה חודשים נוספים או עד למינויו מחדש או למינוי חבר חדש במקומו, לפי המוקדם.
• מינוי היושב ראש
• 3.    השר ימנה את יושב ראש הוועדה מקרב חבריה.
• כינוס הוועדה
• 4.  הוועדה תתכנס, ככל הנדרש, לצורך דיון בדין וחשבון השנתי של הנציבות, לצורך המלצה בדבר הקצאת משאבים וכן –
• (1)  מיוזמת היושב ראש;
• (2)  על פי דרישת הנציב;
• (3)  על פי דרישת שליש לפחות מחברי הוועדה.
• הזמנות
• 5. (א)  הוועדה תכונס בהזמנה בכתב של היושב ראש שיצורף לה סדר היום.
• (ב)  הנציב יוזמן לכל ישיבות הוועדה.
• (ג)   יושב ראש הוועדה רשאי להזמין לישיבות הוועדה מומחים ובעלי עניין, לפי הצורך.
• קביעת סדר היום
• 6.    סדר היום לישיבות הוועדה ייקבע בידי היושב ראש בהתייעצות עם הנציב.
• שינויים בסדר היום
• 7. (א)  הצעה לשנות את סדר היום תוגש רק לפני הישיבה או מיד עם פתיחתה; לפני ההצבעה רשאי בעל ההצעה להסבירה בקיצור, ונציג אחד של המתנגדים רשאי להשיב.
• (ב)  לקבלת הצעה כאמור דרוש רוב חברי הוועדה.
• מניין חוקי
• 8. (א)  שליש מחברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
•   (ב)  נדון בשנית נושא שהועלה בישיבת ועדה שלא היה בה מניין חוקי, יהיה המניין החוקי לגביו רוב החברים הנוכחים.
• קבלת החלטות
• 9. החלטות יתקבלו ברוב קולות המצביעים בישיבה; מספר קולות שקול משמעו – דחיית ההצעה.
• פרוטוקול
• 10.  היושב ראש ירשום סיכום של הדיון והעתק ממנו יישלח לנציב ולכל חברי הוועדה.
• תחילה
• 11. תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
• תפקידיה של הנציבות ותחומי פעולתה
• 18ח.  תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה – תחומי פעולתה של הנציבות):
• (1)  טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על פי דין;
• (2)  עידוד תכניות ופעילויות;
• (3)  שיתוף פעולה עם אנשים או גופים אחרים, לרבות מעסיקים ועובדים;
• (4)  עריכת מחקר ואיסוף מידע;
• (5)  התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים;
• (6)  טיפול בתלונות לפי הוראות סעיפים 18יב עד 18יד;
• (7)  הגשת בקשות לצווים כלליים לפי הוראות סעיף 18טו;
• (8)  כל תפקיד אחר המוטל על הנציבות על פי דין.

בית הדין לעבודה מוסמך להורות על צירוף נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כ"ידידת בית המשפט", גם לבקשת צד ואין לקבל את הטענה כי רשות בית הדין להתערבות הנציבות יכולה להינתן רק בעקבות בקשת הנציבות.  הנציבות תבחר אם להתערב בהליך שהינו תלוי ועומד, לאחר רשות בית הדין, בהתאם לסדרי העדיפויות שלה.

האמור נפסק ע"י בית הדין האזורי לעבודה בת"א בענין העובדת כרמי חן רודושיצקי² .

העובדה שבקשת המבקשת (נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה) הוגשה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בתיק, אין בה כדי לדחות את הבקשה לצרפה כידיד בית המשפט.

האמור נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה בת"א בענין ליה נאידור³. באותו מקרה בית הדין נענה בחיוב לבקשת נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה והורה על צירופה להליך כ"ידיד בית המשפט  "הגם שהבקשה הוגשה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בתיק. בית הדין הוסיף כי העובדה שבעבר, בשלב בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי על החלטת ביניים, הגישה התובעת בקשה לצרף את נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה כצד להליך – אין בה כדי למנוע הגשת הבקשה כעת מטעם נציבות שוויון הזדמנויות עצמה, זאת בין היתר מהטעם שבסופו של יום לא נדונה לגופה, באותו שלב, בקשת התובעת לצרף את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להליך.

• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988

• דין וחשבון שנתי
• 18ט.  הנציב הארצי יגיש לשר בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הנציבות; השר יעביר את הדין וחשבון בצירוף הערותיו לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ועדות אלה רשאיות לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בדרך שיורה השר.
• קבלת מידע מגוף מבוקר
• 18י.    (א)  הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], וכן מגוף מבוקר אחר המנוי בסעיף 9 לחוק האמור שהחליט עליו השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי בקשת הנציבות (בסעיף זה – גוף מבוקר), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע), בתחומי פעולתה של הנציבות, אשר נמצאים ברשותו ובתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציבות לצורך ביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לנציבות את המידע על פי דרישתה.
• (ב)  מצא שר כי מסירת מידע על ידי גוף מבוקר עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי השר להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם,   אם ניתן להעביר לנציבות חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק; בסעיף קטן זה, "שר" – השר הממונה על תחום הפעילות של הגוף המבוקר.
• (ג)   לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
• (ד)  גוף מבוקר רשאי לדחות בקשה לקבלת מידע על פי סעיף זה, מאחד הטעמים המפורטים בסעיף8          לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
• (ה)  חברי הוועדה המייעצת וכן עובדי הנציבות לא יגלו מידע שנמסר לנציבות לפי סעיף זה, אלא באישור הנציב הארצי.
• צו מסירת נתונים
• 18יא.  (א)  נציב אזורי או עובד הנציבות שהוא הסמיך לענין סעיף זה (בסעיף זה – נציב אזורי), רשאי להורות בצו למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי חקיקת השוויון בעבודה.
• (ב)  בצו לפי סעיף זה תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו; תחילתה של התקופה כאמור תהיה ביום מסירת הצו למעסיק.
• (ג)   המצאת צו לפי סעיף זה תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים.
• הגשת תלונה
• 18יב.  כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לנציב האזורי על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה (בחוק זה – תלונה).
• טיפול בתלונה
• 18יג.  (א)  נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
• (1)   נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף 18יב;
• (2)   העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
• (ב)  הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יחליט לנהוג באחת מדרכים אלה:
• (1)   לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה ענין שהוא בגדר זוטי דברים, או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה;
• (2)   להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין;
• (3)   להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו-(ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו-(2א), לחוק האמור, בשינויים המחויבים;
• (4)   לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 18טו או לדחות את התלונה;
• (5)   להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, או בוועדת תעסוקה כמשמעותה בסעיף 20 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשם הנציבות;
• (6)   להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 18טו.
• (ג)   החליט נציב אזורי להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף קטן (ב)(5) (להלן – התביעה העיקרית), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לצרף לתביעה העיקרית, עילה מכוח חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הנובעת מיחסי עבודה, ובלבד שענינה של העילה כאמור זכות הקשורה במישרין לתביעה העיקרית.
• (ד)  הנציב הארצי יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
• יידוע המתלונן
• 18יד.  התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 18יג(א), או התקבלה החלטה לפי הוראות סעיף 18יג(ב), יודיע הנציב האזורי על כך בכתב למתלונן; הנציב האזורי יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.
• צו כללי
• 18טו. בית הדין לעבודה או בית משפט אחר המוסמך לדון בהליך אזרחי או בעתירה מינהלית, שענינם הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה, רשאי, על פי בקשת הנציבות, לתת צו למעסיק, המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לכלל עובדיו או לדורשי עבודה או לקבוצה מתוך אלה, לשם קיום חובה מחובותיו על פי הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה או לשם מניעת הפרה של הוראה כאמור; בסעיף זה, "עתירה מינהלית" – כמשמעותה בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

[/wcm_restrict}

מראה מקום

1. ס"ח  2054 התשס"ו – 2006, 282 – ראו התוספת הראשונה לחוק↩
2. עב' (ת"א) 11229/08 כרמי חן רודושיצקי נ' עירית תל אביב – יפו , 14.3.10↩
3. סע (ת"א) 47986-07-10‏ ליה נאידור‏ נ' כח עצמה שירותי אבטחה וסיור בע"מ,  17.9.13↩