הדרכות

1. הדרכה, קולית ומצגת, בנושאי פיצויי הלנה, פדיון זכויות נלוות, ניכויים מהשכר האחרון, חופש העיסוק ומיסוי מענק פרישה
2. הדרכה, קולית ומצגת, לגבי הזכות להודעה מוקדמת

פסיקות של בית הדין הארצי לעבודה

• יחסי עובד מעסיק במפעל מוגן

• בעניין חיים זר¹ נפסק, בדעת רוב, כי בין המערער, נכה נפש, ובין המשיבה, מוסד ציבורי ללא כוונת רווח, המפעילה מרכזים שיקומיים שהם בגדר "מפעל מוגן", התקיימו יחסי עובד-מעסיק, וכי המערער זכאי למלוא הזכויות של עובד, למעט הפרשי שכר. נקבע שעצם כך שנלווית להעסקת "משתקם" מטרה שיקומית, היינו שהוא מפיק תועלת גם עבור עצמו, אין בה כדי לשלול הכרה בו כ"עובד". די במטרה התעסוקתית כדי להקים יחסי עובד-מעסיק. רק כאשר עולה מהתשתית הראייתית כי תרומת המועסק במקרה נתון שולית באופן ההופך את רכיב "העבודה" לטפל וזניח לעומת רכיב השיקום – ניתן יהיה לקבוע כי אין מדובר ב"עובד".

• התיישנות עילת פיטורין שלא כדין והפרות הסכם העבודה

• בעניין שמעון הכסטר² נקבע שמועד שמועד היווצרות עילת התביעה בגין פיטורין שלא כדין היה מועד ההודעה על הפיטורים או לכל המאוחר מועד הפיטורים. באשר לתביעה לשכר ונלווים עד תום תקופת ההסכם הקצובה –  גם אם מדובר בנזקים מתמשכים, הרי שעה שהנזקים צפויים וברורים, כוח התביעה קם כבר במועד ההפרה, או במועד סיום יחסי העבודה בפועל, ולכל המאוחר במועד הראשון שבו לא שולם השכר כמקובל בין הצדדים. כן נקבע שמועד התגבשות עילת התביעה אינו תלוי בזהות הנתבע, כולל אם מדובר במדינה וכן שניסיונות ליישב את חילוקי הדעות אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.

• תחולת חוק שירות מדינה גמלאות על עובד שחלק מהתקופה עבד בחוזה בכירים

• בעניין שמעון הכסטר² נקבע שהתקופה המזכה את העובד בגמלאות היא התקופה של העסקתו לפי כתב המינוי המזכה בפנסיה לפי חוק שירות המדינה גמלאות, אליה צורפה תקופת העסקתו על פי הסכם הבכירים מכוח הסכם הבכירים. משכך,  נקבע שעל הוצאת המערער לגמלאות חל חוק הגמלאות, לרבות המנגנונים וההליכים שנקבעו בו, לרבות בגין התקופה בה הועסק בחוזה בכירים. 

• ההבחנה בין ערעור גמלאות לפי חוק שירות המדינה גמלאות לבין תביעה כנגד המדינה כמעסיק

• בעניין שמעון הכסטר² נקבע כי הממונה על הגמלאות מקבל את החלטתו בענייננו של הגמלאי על יסוד הנתונים העולים מתלוש השכר ומתיקו האישי. ככל שלטענת הגמלאי נפלה טעות בהחלטת הממונה על יסוד הנתונים שלפניו, מדובר בהחלטת גמלאות המצויה בסמכות הממונה על הגמלאות, ולכן השגה עליה היא בגדר ערעור גמלאות, שיש להגישו במועד שנקבע בתקנות. לעומת זאת, ככל שאין לגמלאי טענה בעניין חישוב הגמלה על יסוד הנתונים הקיימים אלא טענתו היא כנגד הנתונים עצמם, תביעתו אינה כנגד החלטת הממונה על גמלאות, שכן אין לו סמכות לשנות את הנתונים, אלא כנגד המדינה כמעסיקה, הכפופה לתקופת התיישנות לפי חוק ההתיישנות או להוראות ההתיישנות בחקיקה הרלוונטית לעילת התביעה.

• מינוי מומחה רפואי נוסף

• בעניין חמד מוסא³ נקבע כי כאשר הבסיס לחוות דעת רפואית שמונה על ידי בית הדין מותיר שאלות לא פתורות דרך המלך היא לתת למומחה הזדמנות להבהיר את חוות דעתו ולהימנע ממינוי מומחה נוסף. אולם, בנסיבות  בהן ביה"ד הפנה למומחה שאלות הבהרה ממוקדות הנוגעות לעניין ההחמרה וביקש לדעת מהי התשתית לקביעה לפיה זו החלה לפני תחילת העבודה והמומחה חזר על קביעתו והפנה למסמכים, אלא שההפניה אליהם חסרת מענה מספק – יש למנות מומחה רפואי נוסף ולהימנע מהפניית שאלות הבהרה נוספות.

• המשך הדין במקרה של הרכב קטוע

• בעניין יוסף ויצמן⁴ נקבע כי כאשר נוצר 'מותב קטוע' יש למנות חבר אחר במותב במקום חבר המותב שנמנע או שנבצר ממנו להמשיך או לסיים את הדיון. באשר להמשך הדיון לפני המותב, על המותב בהרכבו החדש לתת תחילה לצדדים להליך הזדמנות להשמיע טענותיהם בנושא זה. ככל שניתן, יש לפעול כדי להגיע להסכמה בין בעלי הדין בדבר דרך המשך הדיון בהליך, המותב כולו בהרכבו החדש יחליט בהחלטה מנומקת (על בסיס השיקולים שפורטו בהרחבה בפסק הדין) האם יש לשמוע את ההליך מתחילתו ולשמוע מחדש את הראיות, כולן או חלקן, או להמשיך בדיון מהשלב שהופסק מבלי לשמוע מחדש את הראיות. במקרה זה ביה"ד האזורי לא פעל בהתאם למתווה האמור, והמותב החדש, נתן את פסק דינו, ללא התייחסות למחלוקת שבין הצדדים באשר לשלב ממנו יש להמשיך בהליך. מצב דברים זה, מביא לתוצאה ולפיה אין מנוס מביטול פסק הדין והחזרת התיק לביה"ד האזורי. הובהר כי הלכה זה אינה חלה בכל הנסיבות, בפרט אם הצד המבקש ביטול פסק הדין לא הביע בזמן אמת התנגדות.

פסיקות של בית הדין האזורי לעבודה

• תחולת חוק עובדים זרים גם על מי ששוהה בארץ לאר חוקית

• בעניין ד.ק.א מלונות בע"מ⁵ נקבע שחוק עובדים זרים מגדיר "עובד זר" כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה". מדובר בהגדרה רחבה שלא סויגה בחוקיות שהייתו או העסקתו של העובד בישראל או באופן בו נכנס למדינה, לא בחוק ולא בתקנות שהותקנו מכוחו. טענת הנתבעת, כי יש לראות את התובעת כתושבת שכן היא עובדת בישראל, רואה במדינה את מרכז חייה ומבקשת להישאר פה גם כאשר אינה עובדת נדחה, מעשה שאין די ברצונה הסובייקטיבי של התובעת בעניין זה והיותה של התובעת תושבת הינה שאלה עובדתית המצריכה הוכחה, והנתבעת לא הביאה כל ראיה בעניין מעמדה הרשמי של התובעת בישראל.

• איסור על נקיטת  צעדים ארגוניים בעניין שאין ביכולת המעסיק להיכנס למו"מ

• בעניין מילגם⁶ קיבל בית הדין בקשה למניעת צעד ארגוני בו נקט ועד מערך בוחני הנהיגה במבקשת הפועל במסגרת ההסתדרות, לפיו נבחן שאינו עומד בתנאי ה"תו הירוק"/יציג בדיקת קורונה שלילית – לא ייבחן במבחן הנהיגה המעשי, ונפסק כי אין לאפשר להשתמש בצעד ארגוני זה כאמצעי לחץ על המעסיק, שעה שאין ביכולתו להיכנס למשא ומתן בעניין הנתון לגורמי הממשלה בלבד.

מראה מקום

1. ע"ע (ארצי) 30279-05-19 חיים זר נ' מת"ש – מרכזי תעסוקה שיקומיים בע"מ 10.10.2↩
2. ע"ע (ארצי) 2514-07-20 שמעון הכסטר נ' מדינת ישראל 12.10.21↩↩↩
3. עב"ל (ארצי) 17431-03-21 חמד מוסא נ' המוסד לביטוח לאומי 12.10.21↩
4. ע"ע (ארצי) 23965-10-20 יעקב ויצמן נ' כי"ל ישראל בע"מ  14.10.21↩
5. ס"ע (תל אביב-יפו) 27041-09-20  Olha Takhnenko נ' ד.ק.א מלונות בע"מ 29.9.21↩
6. ס"ק (תל אביב-יפו) 35421-09-21 מילגם בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה-איגוד עובדי התחבורה  29.9.21↩