מאמרים חדשים שהועלו לאתר

1. דחיית מועד לדיון והעדר התייצבות לדיון
2. המצאת כתבי בית דין וזימון לדיון
3. פסילת שופט
4. פיצול סעדים
5. איחוד הדיון ופיצולו
6. צירוף צדדים להליך והרשאים להתייצב להליך
7. מדריך זכויות בביטוח לאומי
   1. דמי אבטלה
   2. דמי ביטוח לעובד
   3. תגמולי מילואים
   4. שמירת הריון
   5. דמי לידה לעובד
   6. דמי לידה לעובדת
   7. דמי פגיעה לעובד

נציבות שירות המדינה

1. נוהל שימור זכויות שכר לעובד העובר מתפקידו
2. התנהגות פוגענית בעובד מדינה
3. תקשיר – מעודכן ליום 30.6.21

רשות האוכלוסין וההגירה

1. חוזר ראש מינהל 10-2021- הגשת בקשות הוראת שעה – קורונה סיעוד
2. כניסת מומחים זרים הפטורים מאשרת ביקור
3. חוות דעת לבקשה הוראת שעה קורונה
4. עדכון לעניין הארכת תקופת התארגנות ליציאה – סיעוד

פסיקת בג"צ

• סמכות בית הדין לעבודה

• בעניין התעשייה האווירית¹ נקבע שבמצב בו רק לגבי חלק מהתובעים מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אין מנוס מפיצול הדיון בתביעה בין הערכאה האזרחית לבין ביה"ד לעבודה. ודוק, פיצול זה אינו רצוי, ויש לקרוא למחוקק לשקול תיקון חקיקה שיאפשר לאחד התדיינויות מסוג זה בבימ"ש מוסמך אחד.

• תורניות שבמבצעים רופאים מתמחים

• בעניין אה"ל ארגון המתמחים לרפואה² נקבע שדינה של העתירה בעניין ההסדר החל על התורנויות שמבצעים רופאים מתמחים, המאפשר את העסקתם במשך 26 שעות ברציפות – להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לביה"ד לעבודה, ומחמת היותה מוקדמת בחלקה.

פסיקה של בית הדין הארצי

• דרך חישוב גמול ש"נ לעובד חודשי לעומת עובד שעתי

• בעניין שריף רביעה³ נקבע, כי ככלל, כאשר חל סעיף 5 לחוק הגנת השכר ומשולם לעובד שאינו שעתי שכר כולל (ללא רכיב נפרד בתלוש השכר של גמול שעות נוספות) יש לשלם לעובד גמול שעות נוספות מלא (125% או 150%) ולא את ההפרש בלבד (25% או 50% ).

• תשלום ש"נ נוספות גלובאליות

• בעניין שריף רביעה³ נקבע כי סעיף 5 לחוק הגנת השכר לא חל כאשר לעובד משולם רכיב גמול שעות נוספות כשורה נפרדת בתלוש השכר, ובלבד שהפיצול אינו מלאכותי. תשלום גמול השעות הנוספות כרכיב נפרד בתלוש יכול שיהא על בסיס אריתמטי או גלובלי, כשתשלום גמול גלובלי העומד בתנאים שנקבעו בפסיקה, ממצה את הזכאות לגמול שעות נוספות‏ ובמקרים אחרים עשוי לבוא על חשבונו.

• פיצול שכר כולל לתשלום שעות רגילות וש"נ

• בעניין שריף רביעה³ נקבע שפיצול שנעשה בשכר הכולל ששולם לעובד בתלוש השכר לרכיב גמול שעות נוספות ולשכר יסוד, תוך ששכר היסוד הופחת, אינו בהכרח פיקטיבי, בפרט כאשר התשלום הכולל שנקבע בתחילת ההעסקה היה בגין כל שעות עבודתו של העובד. נקבע אין בכך כדי לקבוע כי בכל מקרה פיצול שכר לרכיב גמול שעות נוספות ושכר יסוד הוא פיצול אותנטי.

• דין תשלום ש"נ גלובאליות שאינו עומד בתנאי הפסיקה

•  בעניין שריף רביעה³ נקבע כי כיוון שתשלום גמול השעות הנוספות הגלובאליות ששולמו לעובד לא עמד באמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, הרי שלפי הלכת בין הרים יבוא התשלום בתלוש השכר בתקופה השנייה על חשבון הזכאות לגמול שעות נוספות, ולא במקומה. ככל ששולם לעובד גמול שעות נוספות ביתר הרי שזה לא יבוא על חשבון חודשים בהם שולם בחסר‏. בחישוב התשלום בגין תשלום שעות נוספות, אין לקחת בחשבון תשלום שעות נוספות גלובאליות.

• חישוב ש"נ נוספות במקרה שלא ניתן לקבוע היקף שעות מדויק

• בעניין מרכז סיעודי⁴ נקבע כי "לא ניתן לקבוע את היקף השעות המדויק" של העובד משלא הומצאו דוחות נוכחות על ידי המעסיקות. בנסיבות אלה, חל סעיף 26ב לחוק שעות עבודה ומנוחה, ו"המצב השני" שנקבע בעניין ריעני, כך שחישוב גמול השעות הנוספות יתבצע לפי 60 שעות נוספות חודשיות, מהן 44 שעות בשיעור של 125% ו-16 שעות בשיעור של 150%.

• הגבלת חופש העיסוק

• בעניין יוסי מימרן⁵ נקבע שאין לאכוף תניה שנקבעה בהסכם התקשרות עם העובדת שעניינה תשלום תמורה למעסיק מהכנסותיה ממקצוע התיווך במשך 18 חודשים לאחר מועד הפסקת העבודה, כמעין תמורה בדיעבד על ההכשרה למקצוע. נפסק כי התמורה עולה על השכר שקיבלה העובדת בתקופת עבודתה באופן המעורר שאלה אם ההסדר עומד בקנה אחד עם הוראות חוק שכר מינימום, וכי הוראת החוזה פוגעת בזכות היסוד של העובדת לחופש עיסוק בתקופה שלאחר סיום עבודתה באופן החורג מהגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק, שכן יש בה כדי לקשור אותה למעסיק למשך תקופה לא מבוטלת לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, תוך פגיעה ביכולתה למצות את כושר השתכרותה, וכל זאת מבלי שהוכח כי המעסיק השקיע משאבים משמעותיים בהכשרה ייחודית שלה בתקופת העסקתה הקצרה באופן המצדיק זאת, או באופן החורג מהדרכה כללית הניתנת לכל עובד.

• פסילת שופט

• בעניין אורטל אללוף⁶ נדחה ערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו. נקבע בהליכים מסוג זה בהם מבקשת עובדת לשעבר לתבוע את הנהלת בתי המשפט בה הועסקה, בעילות וטענות הקשורות להעסקתה, תימצא בשלבים כאלה ואחרים של ההליך היכרות מסוימת בין גורמים שונים בתיק. היכרות מסוימת זו אינה מצדיקה, כשלעצמה, פסילת המותב. כן נקבע החלטות דיוניות של שופט.

• פיצויי הלנה

• בעניין יוני יונה ביטון⁷ נקבע שהארכת תקופת ההתיישנות מכוח סעיף 17א(ב) לחוק הגנת השכר, לשלוש שנים, מתייחסת רק למצב בו השכר שולם באיחור, אך לא למצב בו השכר לא שולם כלל. כן נפסק פיצוי בגין אי הפקדה לקרן פנסיה אינו מזכה בפיצויי הלנה וכך גם פדיון חופשה. עוד נקבע כי עסקינן בפיצוי בשיקול דעת, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בו.

• פנסיה חובה

• בעניין יוני יונה ביטון⁷ נקבע כי ככלל, בהתאם לצו ההרחבה (פנסיית חובה) החובה להפקיד לתגמולים ופיצויי פיטורים קמה לאחר 6 חודשים, אלא אם מוכח כי לעובד הייתה קרן קודמת פעילה או הסכמה אחרת.

• אובדן כושר עבודה

• בעניין תמר גבע⁸ נקבע, כי ככלל, זכאותו של מבוטח שאיבד את כושר עבודתו לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה תלויה במצבו הבריאותי והתעסוקתי של המבוטח במועד התשלום. זוהי עילה מתחדשת, ואין מקום במקרה הרגיל למתן סעד הצהרתי כי קיימת זכאות לצמיתות.

• הטרדה מינית

• בעניין פלונית נגד אלמונית⁹ ביה"ד פסק כי המערערת זכאית לפיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית בשל אירוע ״באדי שוט״ (ליקוק אלכוהול מאיברי גוף חשופים) בו השתתפה עת שימשה כמלצרית בבר-מסעדה. על המעסיקה הוטל חיוב בסך של 120,000 ₪ בשל הפרת חובותיה לפי החוק. על  מנהל משמרת בעת האירוע, שהיה בגדר 'ממונה' על המערערת, הוטל פיצוי כספי בסך של 120,000 ₪.

• יחסי מרות בהטרדה מינית כאשר העובדת התפטרה לפני אירוע ההטרדה

•  בעניין פלונית נגד אלמונית⁹ נקבע כי הבחינה אם מתקיימים יחסי מרות אינה יכולה להצטמצם לשאלה האם מרחף מעל ראשה של מתלוננת חשש מפני פיטורים. הכרה בקיומם של פערי כוחות כוללת גם את החשש שמא בעל המרות ימנע מתשלום זכויות לאחר סיום יחסי העבודה, ימנע ממתן הטבות, המלצות וכדו׳ וכן עלול לגרום להדרה ופגיעה בשם הטוב, זאת גם במקרה שבו מערכת יחסי העבודה עומדת בפני סיום מסיבות שאינן קשורות לעניין ההטרדה מינית. מתן אפשרות לשלילה קטגורית של יחסי מרות מרגע שבו נודע לצדדים כי יחסי העבודה עומדים להסתיים בטווח זמן קרוב, עלול להביא לניצול בוטה של יחסי המרות ובניגוד גמור לכוונת המחוקק בעניין זה בהקשר של הטרדה מינית.

• הצעות חוזרת ונשנות

• בעניין פלונית נגד אלמונית¹⁰ נקבע כי כאשר מדובר במסגרת של יחסי מרות בעבודה, לא ניתן לוותר באופן גורף על דרישת ה'חזרתיות', ומנגד ניתן להסתפק בדרישה זו כאשר היא מתקיימת במהלך אירוע אחד. נקבע כי יש להתייחס לסיטואציה שקדמה לאירוע הבאדי שוט ככזו שכללה ״הצעות חוזרות ונשנות״, ובהקשר זה אין משמעות להסכמה או אי הסכמה של המערערת להצעות, בהינתן שעסקינן בכך שמתקיימים יחסי מרות בין הצדדים.

• שיתוף פעולה מצד המוטרדת

• בעניין פלונית נגד אלמונית⁹ נקבע כי אלומת האור יש להפנות לפעולותיו של הממונה במקום העבודה ופחות לאופן שבו התייחסה לכך המערערת, והאם  שיתפה פעולה.

• מעשים מגונים

• בעניין פלונית נגד אלמונית⁹ נקבע כי אירוע ״באדי שוט״ (ליקוק אלכוהול מאיברי גוף חשופים) בו השתתפה עת שימשה כמלצרית בבר-מסעדה יש לראות באירוע כהטרדה מינית גם לפי החלופה של ״מעשים מגונים״ כאמור בסעיף 3(א)2) לחוק. מעשה ׳הבאדי שוט׳ עולה כדי מעשה מגונה לפי הגדרתו בחוק העונשין, היינו מעשה שנעשה לצורך גירוי, ביזוי או סיפוק מיני, תוך ניצול יחסי מרות. בניגוד לקביעת ביה"ד קמא, ניתן לראות בעצם מעשה הבאדי שוט כפרקטיקה פסולה של החפצת נשים, בפרט כאשר הוא נעשה במקום עבודה, ובפרט כשמדובר במקום עבודה שמשקאות אלכוהוליים הוא המוצר העיקרי הנמכר בו.

• אחריות מעסיק במקרה של הטרדה מינית

• בעניין פלונית נגד אלמונית¹⁰ נקבע כי במקום שבו נמכר אלכוהול וכתוצאה מכך עלולים להיטשטש הגבולות בין האסור והמותר, יש נטל מוגבר על מעסיק לקיום ויישום הוראות החוק והתקנות באופן שייתן מענה הולם ורלוונטי לסוג מקום עבודה שכזה. במקרה כזה לא יוכל המעסיק לצאת ידי חובתו רק בקיום טכני פורמאלי של הוראות החוק והתקנות, אלא נדרש ממנו לקיים את ההוראות באופן כזה שייתן מענה אמיתי לתכלית שלשמן נתקנו ההוראות הללו בשים לב למיוחדות של סביבת העבודה. החברה לא הרימה את נטל השכנוע בעניין נקיטת האמצעים הסבירים כדי למנוע הטרדה מינית במקום העבודה וגם משאירע האירוע לא טיפלה בו כמצופה וכנדרש ממעסיקה. מחדלי החברה באופן הטיפול באירוע בנוסף לאי מילוי חובותיה בשלב המניעתי מצדיקות את חיובה בפיצוי המערערת בגין הפרת חובותיה כמעסיקה בסך של 120,000 ₪.

• חוק הגנה עלך עובדים החושפים שחיתויות
• בעניין ד"ר ליאנה¹¹ נקבע, כי טענות נגד מנהל ברמה האישית ביחס להתנהגות כלפי העובדת כמו גם מחלוקות מקצועיות, אין בהן טענה ל"שחיתות", אי סדרים או פגיעה בטוהר המידות. כן נמצא כי עיתוי הגשת התלונה כמו גם אופן העלאת הטענות על ידי העובדת נעשה שלא בתום לב, שכן התלונה בדבר אי-סדרים בניהול המחלקה הועלתה רק לאחר פרסום המכרז והבנת המערערת כי בדעתו של המהל לקדם עובדת אחרת ודרך ניסוח הטענות נעשה באופן לא מכובד. לפיכך המערערת אינה זכאית להגנות הקבועות בחוק הגנה על עובדים החושפים שחיתויות.

• התעמרות בעבודה

• בעניין ד"ר ליאנה¹¹ נקבע כי טענות בנושא התעמרות מציפות קו גבול עדין בין תסכול טבעי של איש מקצוע שאינו מוערך מספיק (לשיטתו) על ידי הממונה עליו באופן שגורר אכזבה חוזרת ונשנית מהחלטות שונות שמתקבלות, לבין קבלת החלטות כוחנית ובלתי עניינית על ידי ממונה בהתבסס על העדפות אישיות, שעשויה להגיע לכדי התעמרות בעבודה. הדברים אינם שחור ולבן ומשכך גם קשים להכרעה שיפוטית.

• אישור מנוי ברשויות מקומיות כאשר יש יחסי קרבה

• בעניין קרו דקל¹² נקבע באשר לאופן מינוי עובדים ברשויות המקומיות להם קרובי משפחה שהם נבחרים או מועסקים באותה רשות – מקום בו מדובר בעובד או עובדת ברשות מקומית, דהיינו עובדים קיימים שאינם עובדים חדשים, שהתמודדו וזכו כדין במכרז על משרה אחרת באותה רשות, נדרש רק אישור של ועדת מינהל השירות במשרד הפנים למינוי זה, ולא נדרש גם אישור המינוי במליאת מועצת הרשות. מקום בו לא ניתן להביא את המינוי לאישור ועדת השירות, יש להביא את המינוי לאישור מועצת הרשות ושר הפנים.
•  

פסיקה של בית הדין האזורי

• סירוב עובדת להתחסן

• בעניין רבקה אהרוני¹³ דחה בית הדין טענת מעסיק שכל עוד המבקשת-העובדת אינה מתחסנת נגד נגיף הקורונה, יכול הוא, להימנע מהשבתה בפועל לעבודה ונקבע שעל המעסיק לבחון בתום לב ומתוך שיקולים ענייניים בלבד את כלל ההתאמות כדי שהמבקשת תוכל לשוב לעבודה בפועל באופן מיידי ולקבוע בהתחשב בכלל השיקולים, מנגנונים שיאפשרו עבודתה בפועל, תוך שמירה על כבודה.

• אפליה – תורת ההכתמה ונטל השכנוע

• בעניין ענת רבקה¹⁴ נמצא כי כי הבנק לא הצליח להפריך לכאורה שעמדת המנהל הישיר של העובד שסבר כי היותה אם לילדים הינה לפחות לדעתו רלוונטיות בקשר להליך פיטוריה –  לא היה בין השיקולים לפיטורים ויש בכך כדי להכתים את ההחלטה כולה. נקבע שאין להתערב בשיקולים האוטונומיים של המעסיק בקשר לפיטורי עובד, אך לו היה תיעוד מסודר של השיקולים ומערך קבלת ההחלטות, או לחלופין לו שיקפו הערכות העובד כי המבקשת הייתה עובדת גרועה במובהק, ייתכן שהיה בכך כדי לגבור על הראייה הראשונית לכאורה לאפליה. אולם במקרה זה קיימת ראיה מובהקת לשיקולים זרים ומפלים וגם קיימת אי בהירות לגבי טיב עבודתה האמתי של המבקשת.

• סעד של אכיפה במקרה שלח הפרת הזכות לשוויון

• בעניין ענת רבקה¹⁴ נקבע  כי דרך המלך במקרה של פיטורין שלא כדין היא פסיקת פיצויים. עם זאת, כאשר מדובר בהפרת חוקי השוויון, יטה ביה"ד יותר לאכיפת יחסי העבודה, נוכח העובדה כי מדובר בפגיעה בזכות חוקתית – הזכות לשוויון.

• יחסי עובד מעסיק עם מתווך נדל"ן

• בעניין ערן מאייר¹⁵ נקבע קיומם של יחסי עבודה בין סוכן תיווך נדל"ן לסוכנות נדל"ן זה. כן נקבע כי לצורך חישוב הזכויות יש צורך לערוך השוואה בין עלות המעסיק לתמורה הקבלנית שקיבל המועסק, אך בהיעדר ראיות לגבי שכר חלופי, לא ניתן לבצע תחשיב בהתאם לשכר מינימום, ומאחר שהנטל להוכיח שכר חלופי מוטל על החברה ובהיעדר ראיות מטעמה, השכר לצורך תחשיב זכויות התובע יעמוד על התמורה הקבלנית.

• יחסי עבודה או שותפות

• בעניין רומן גטין¹⁶ נקבע שבין התובע אשר שימש כנהג ומתקין ארונות, ובין הנתבע, בעל חברת הובלות, לא התקיימו יחסי יחסי שותפות או יחסי עבודה.

מראה מקום

1. ע"א 3017-21 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' גיא דקל  29.7.21↩
2. בג"ץ 3404-21 אה"ל ארגון המתמחים לרפואה נ' שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 4.8.21↩
3. ע"ע (ארצי) 62413-06-20 שריף רביעה נ' דניאל הרוש דיפון חפירה ופיתוח בע"מ 13.7.21↩↩↩↩
4. ע"ע (ארצי) 41259-09-20 מרכז סיעודי – נאות השרון בע"מ נ'  שאדי אלחפש 27.7.21↩
5. ע"ע (ארצי) 36309-11-20 יוסי מימרן נ' רביד אלימלך 5.7.21↩
6. עפ"ס (ארצי) 20001-07-21 אורטל אללוף קיסיל נ' מדינת ישראל 27.7.21↩
7. ע"ע (ארצי) 48675-03-19 יוני יונה ביטון נ' עמותת בית המדרש לחינוך והוראה כולל מר"ץ 21.7.21↩↩
8. ק"ג (ארצי) 34734-10-20 תמר גבע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ 27.07.21↩
9. ע"ע (ארצי) 39841-11-20 פלונית נ' אלמוני  11.7.21↩↩↩↩
10. ע"ע (ארצי) 39841-11-20 פלונית נ' אלמוני 11.7.21↩↩
11. ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל-אביב-יפו 4.8.21↩↩
12. ע"ע (ארצי) 58656-11-20 מדינת ישראל נ' קרן דקל 02.08.21↩
13. סע"ש (ירושלים) 15897-06-21 רבקה אהרוני נ' מפעל הפיס 6.7.21↩
14. צ"ו (ירושלים) 21974-06-21 ענת רבקה סבג נ' בנק מזרחי טפחות ירושלים סניף גבעת שאול 20458 28.7.21↩↩
15. סע"ש (תל אביב-יפו) 53870-11-17 ערן מאייר נ' הום נכסי השרון בע"מ 29.7.21↩
16. סע"ש (תל אביב-יפו) 45375-04-19 רומן גטין נ' פימנוב אדוארד 28.7.21↩