עולם העבודה | אוקטובר 22, 2023

פסיקת בג"צ

  • התערבות בג"צ בשאלה הנוגעת לסמכות בית הדין

  • בעניין יוסף אריה1, נקבע, שכידוע, התערבות שיפוטית בהכרעותיהם של בתי הדין לעבודה שמורה למקרים חריגים, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: בהחלטה נפלה טעות משפטית מהותית הנוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית והשלכות רוחב; ושיקולי צדק מחייבים את תיקונה; כאשר עניינה של העתירה הוא בשאלת סמכותו של ביה"ד לעבודה, עשוי בג"ץ להידרש לה, ככל שהיא בעלת חשיבות ציבורית כללית. יחד עם זאת, גם בעתירות מסוג זה שאלת התערבותו של בג"ץ נבחנת בהתאם לשני המבחנים המצטברים הנ"ל.

  • סעיף 24(א)(1) לחוק ביה"ד לעבודה

  • בעניין יוסף אריה2 נקבע כי סעיף 24 (א)(1)לחוק ביה"ד לעבודה שהוא הרלוונטי לענייננו קובע מבחן משולש להקניית הסמכות הייחודית לביה"ד לעבודה – מבחן זהות הצדדים שלפיו על הצדדים לתובענה להיות עובד ומעביד; מבחן עילת התביעה שלפיו על עילת התביעה לנבוע מיחסי העבודה; ומבחן שלישי בעל יסוד שלילי, לפיו העילה אינה עוולה מפקודת הנזיקין.

  • המקורות הראשונים לקביעת סמכות בית הדין לעבודה

  • בעניין יוסף אריה1 נקבע שהמקור הראשון לקביעה האם הסכסוך בין הצדדים נסב על זכויות וחובות הנובעת מיחסי העבודה או מהחקיקה בתחום העבודה, הוא כתב התביעה; ובמקרים מסוימים גם העובדות בכתב ההגנה.

  • התחייבות חוזית מסחרית אינה מצביעה בהכרח על העדר קיומם של יחסי עבודה

  • בעניין יוסף אריה1 נקבע שאף אם התחייבות חוזית מסוימת נראית על פניה כמסחרית-עסקית, אין זה מן הנמנע כי היא ניתנה כחלק מהתנאים לסיום מערכת יחסי העבודה או המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים ביחס להתחייבויות שניתנו על-ידי המעביד לעובד. המדובר בשאלה של פרשנות ההסכם והוראותיו בהתאם לכללי הפרשנות הרגילים, קרי תוך התבססות על לשון ההסכם ונסיבות העניין.

  • פיצול דיון בשל סמכות עניינית

  • בעניין יוסף אריה1 נקבע שאכן, בהתאם לסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, כאשר מקורה של עילת התביעה הוא בדיני הנזיקין, הסמכות לדון בה תהיה נתונה לביהמ"ש האזרחי. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי כדי למנוע ניצול לרעה של חריג זה, יש לעמוד על כך שביהמ"ש האזרחי ידון אך ורק בעילות הנזיקיות, ולא בעילות שהסמכות לדון בהן נתונה לבין הדין לעבודה. לכן, אילו היו מתקיימים שני מבחני הסמכות האחרים (קרי; מבחן הצד ומבחן העילה), היה על ביה"ד להורות על פיצול הדיון בהתאם לעילות הנתבעות ולהעביר לביהמ"ש המחוזי רק את העילות הנזיקיות.  
  • כן נקבע ביחס לשאלת פיצול הדיון – נקבע זה מכבר בפסיקה כי אין די בשיקולי יעילות כדי למנוע את פיצול הדיון בין ערכאות כאשר פיצול כזה מתחייב בשל כללי הסמכות הייחודית. לכן, כאשר כתב התביעה כולל עניינים שחלקם בסמכות ביה"ד לעבודה וחלקם לא, אין מנוס מלפצל את הדיון בתובענה בין שתי ערכאות. במאמר מוסגר צויין כי ישנם גם פתרונות לקשיים הטמונים בפיצול הדיון. בכלל זה – ניתן לעכב את הדיון באחד ההליכים לאור קיומו של הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • השכר הקובע המבוטח

  • בעניין ארגון גמלאי אגד3 ביה"ד דחה את הטענה כי "רכיב הפרמיה הממוצעת" היה חלק מהשכר הקובע המבוטח בקרן או מנכסי הקרן. עוד נדחתה הטענה לפיה יש לחייב את אגד לעמוד בהתחייבותה הנטענת לגמלאים לקבלת פנסיה מלאה בגין הרכיב הנדון ולשאת בעלות הנדרשת לשם כך, מאחר שלא הוכחה כוונה פוזיטיבית של אגד או הקרן להקנות לצדדים שלישיים – לחבריה או לגמלאיה – את הזכות לדרוש את קיום ההטבה הנדונה.

  • סמכות בית הדין לעבודה

    בעניין ארגון גמלאי אגד3 נקבע שטענות המערערים לפיהן אגד והמאסדר התרשלו והטעו את חברי אגד וגמלאיה הן טענות נזיקיות החורגות מגדר סמכותם העניינית של בתי הדין לעבודה.

  • הוצאות משפט

  • בעניין פלוני4, נפסק, כי כידוע בגין הליכים בוועדות רפואיות לא נפסק שכר טרחה, ואין הצדקה לעודד הגשת ערעורים לבית הדין על מקטע הקשור להחלטות הוועדות, כדי לדרוש פסיקת שכר טרחה במסגרת ההליך השיפוטי על מכלול הטיפול. עם זאת צוין נפסק לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות, ואין זה מקרה חריג המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בפסיקת ההוצאות שנפסקו לחובת המוסד.

  • אחריות מעסיק ללשון הרע של עובד

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע לנוכח אפשרות הטלת אחריות על מעסיק בגין הפרת חוק איסור לשון הרע בידי עובדו, הרי שהבחירה אם לתבוע את המעסיק, את העובד שפרסם את לשון הרע או את שניהם, נתונה לתובע, כך שלא היה מקום לדחות את תביעת העובדת אך בשל כך שמנהל הסניף לא צורף כנתבע בתובענה.

  • התעמרות מול הוראות חוק ספציפיות

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע כי ככל שהעובד טען להפרת דבר חקיקה מסוים (הפרת חלק לשון הרע, הגנת הפרטיות) וכי הפרתו מהווה חלק מהתעמרות, אזי בעת בירור התובענה על בית הדין לבחון אם בוססה הטענה להפרת דבר חקיקה קונקרטי בהתאם להוראותיו ואם התמונה הכוללת המצטיירת היא של התעמרות ואם בנסיבות העניין יש להטיל על המעסיק אחריות למעשי ההתעמרות.

  • כפל פיצוי בגין עילת התעמרות ועילות מכוח הוראות חוק ספציפיות

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע כי נקודת המוצא היא כי אין לפסוק פיצוי בגין אותה התנהגות הן בשל הפרתה של הוראת חוק מיוחדת והן בשל היותה חלק מהתעמרות, כשבכך טמון הסיכון לכפל פיצוי בשל התנהגות אחת.
  • עם זאת, ככל שעלה בידי העובד להוכיח הפרתה של הוראת חוק מיוחדת המגיעה כדי התעמרות אשר בגינה יש להטיל אחריות על המעסיק – אזי בקביעת שיעור הפיצוי יש ליתן ביטוי לכך שמדובר בחלק מהתנהגות שיטתית, כשבין ההפרות הנקודתיות מחבר קו ההתעמרות. דרך מתן הביטוי לקו המחבר בין ההפרות הנקודתיות נתונה לשיקול דעת בית הדין בהתאם לנסיבות הענין.
  • כך, למשל, בית הדין רשאי לפסוק פיצוי אחד בגין תמונת ההתעמרות הכוללת תוך התחשבות במכלול פרטיה הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהפרת הוראות מיוחדות (בבחינת מן הכלל אל הפרט), או אפשרות אחרת היא לפסוק פיצוי בגין כל אחת מהפרות הוראות החוק המיוחדות, כשביסוסה של התעמרות יביא להגדלת הפיצוי בשל התמונה הכוללת (בבחינת מן הפרט אל הכלל), כאשר הבחירה בין דרכי הפיצוי השונות נתונה לשיקול דעת בית הדין בהתאם לכלל נסיבות העניין.

  • הטלת אחריות על מעסיק בנושא התעמרות מצד עובדו

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע  כי הנטייה לייחס למעסיק אחריות למעשה התעמרות במקום העבודה תגבר ככל שתוכח מודעתו (או למצער עצימת עיניו) למעשה התעמרות או לקיומה של תלונה ביחד עם הימנעותו לפעול בשקידה ראויה לבירור התלונה ולמניעת ההתעמרות, בין היתר, באמצעות הקמת כתובת להגשת תלונות וברור ממצה של תלונות.
  • על מנת שניתן יהא ללבן זאת כדבעי על העובד להעלות בכתב טענותיו טענות קונקרטיות בהקשר זה, כך שהפלוגתא העובדתית והמשפטית תתעורר ותלובן על יסוד טענות וראיות קונקרטיות של הצדדים.
  • בהתאמה נקבע שמקרה הנדון כי יש להטיל אחריות על החברה וזאת לנוכח חומרת ההתעמרות, העדר הבהרת המגנון להגשת תלונות וזאת שעה שהחברה מבקשת להיבנות מהעדר הגשת תלונה, ורפיון תגובתה של החברה עת נודע לה במסגרת התובענה על דבר ההתעמרות החמורה, כשבהקשר זה אחרית הדברים מעידה על ראשיתם.

  • העדר התערבות ערכאת הערעור בפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע שערכאת ממעטת להתערב בקביעת שיעור של פיצוי בלתי ממוני.

  • נפקות העדר פירוט מחדלים לפי חוק למניעת הטרדה מינית

  • בעניין ענווה חכמון5נקבע כי משהעובדת שתיארה בתביעה בפירוט את מעשי ההטרדה שהיא מבקשת לייחס לחברה, אך לא פירטה את המחדלים בגינם יש לייחס אחריות לחברה, לרבות בנושא תקנון למניעת הטרדה מינית, אין לזקוף לחובת החברה את העדר ההתייחסות המפורטת לכך בכתב ההגנה.

  • אחריות מעסיק לפי חוק הטרדה מינית רק אם אירעה הטרדה

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע ככל שמדובר במעשה הטרדה מינית אחריות החברה לפי חוק למניעת הטרדה מינית קמה אם הוכח ביצוע מעשה הטרדה מינית ואם הוכחה הפרת החובות מכוח החוק, כשסדר בחינת השאלות, בראי טענות הצדדים, נתון לשיקול דעת בית הדין.

  • העדר סמכות עניינית של בית הדין לדון בתביעה נגד עובד מתעמר

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע שכלל אין סמכות לדון בתובענה כנגד העובד המתעמר.

  • חובת מעסיק לשמור על ביטחון העובד

  • בעניין ענווה חכמון5 נקבע, כי, ככלל, מעסיק אחראי לשמירה על ביטחון עובדיו וכבודם במסגרת יחסי העבודה.

  • התערבות בממצאים עובדתיים נוכח העדר מסירת גרסה נוגדת

  • בעניין ענווה חכמון5  נקבע שלא מצאנו כי המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים בהם מוצדקת התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהחברה לא העמידה בטיעוניה בבית הדין גרסה עובדתית נוגדת בקשר לטענות העובדת.

  • הוכחת נוהג כמקור לזכות

  • בעניין מכון טכנלוגי6  נקבע על יסוד סעיף 26 לחוק החוזים, ניתן לבסס קיומה של זכות בהוכחת נוהג במקום העבודה. ואולם, על הטוען לנוהג להוכיח הן את קיומו והן את פרטי תוכנו. רמת ההוכחה חייבת להיות גבוהה וברורה ונדרשת לצורך כך תשתית ראייתית רחבה ומסודרת, כך שלא די בעדות על מקרים מסוימים בלבד בהם נקט המעסיק דפוס פעולה מסוים.

  • דחיית תובענה  ייצוגית לאור פרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות

  • ייצוגיות בעניין פלוני7 ביה"ד פסק כי התובענה שהגיש המערער, עובד הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), לאישור תובענה ייצוגית במסגרתה העלה טענות להפרת זכויות קוגנטיות של עובדי קמ"ג וממ"ג (המרכז למחקר גרעיני), הקשורות בהפרות נטענות של חוק שעות עבודה ומנוחה, אינה יכולה להתברר כתובענה ייצוגית. זאת, נוכח פרט 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המקים מחסום סטטוטורי מפני הגשת תובענות ייצוגיות במקומות עבודה מאורגנים, בהם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של מי שמבקש לשמש כתובע מייצג.
  • נקבע כי די בכך שההסכם הקיבוצי אינו מתעלם מהערכים המוגנים הניצבים בבסיסו של חוק שעות עבודה ומנוחה, אלא קובע גמול שאינו מקפח ואף מיטיב בגין עבודה נוספת ובגין עבודה בימי מנוחה. גם אם נוצרת כתוצאה מחלקים ממנו הפרה של הוראות ספציפיות של חוק המגן (במקביל להקניית זכויות עדיפות על הוראות חוק המגן ביחס לאותו נושא עצמו) – מדובר בפגיעה שאינה בליבת הזכות מבחינה מהותית.

  • הסדר הכולל ביחס לגמול עבודה נוספת שנקבע בהסכם קיבוצי המיטיב לעומת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה

  • בעניין פלוני7 נקבע שעל פני הדברים, הוראות ההסכם הקיבוצי החל בקמ"ג יוצרות הסדר קונקרטי ביחס לתשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, שאינו תואם במלואו את ההסדר החוקי הקוגנטי הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה. עוד עולה לכאורה, כי לא התקבל אישור השר בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר או סעיף 5 לחוק שעות עבודה ומנוחה (ככל שסעיפים אלה אכן רלוונטיים לענייננו ואין צורך כי נכריע בכך). על פני הדברים מדובר בהפרה של חוק מגן, ועם זאת בעבר נדחתה תביעה בנסיבות דומות, בהן ההסדר הכולל ביחס לגמול עבודה נוספת שנקבע בהסכם קיבוצי היה מיטיב לעומת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה (דב"ע (ארצי) 3-237/97 עזרא שמואלי – מדינת ישראל רשות השידור, פד"ע לו 577 [פורסם בנבו] (2001)).

  • חובת השתדלות אינה שוללת חובת ביצוע התאמות

  • בעניין אלברט כהן8 ביה"ד נפסק כי החל מהמועד בו המערער ענה להגדרת "אדם עם מוגבלות" לפי סעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לא יכולה הייתה עוד המשיבה להסתפק ב"חובת ההשתדלות" אלא חלה עליה חובה מוגברת, שכללה גם חובה לשקול ולבצע התאמות שיאפשרו את שיבוצו בתפקיד מתאים. במסגרת זו אמורה הייתה המשיבה לערוך בדיקה יסודית בכל דרך סבירה אפשרית לאיתור משרות רלוונטיות, ולשקול באופן יצירתי עריכת התאמות שיאפשרו את שיבוץ המערער גם במשרות שאינן נחזות ממבט ראשון כמתאימות.

  • חובת ביצוע ההתאמות כפופה לאמת המידה שנקבעה בחוק שהיא "נטל כבד מדי".

  • בעניין  אלברט כהן8 נקבע שחובת ביצוע ההתאמות כפופה לאמת המידה שנקבעה בחוק שהיא "נטל כבד מדי", וקיימת גם האפשרות שלא קיים היה בנמצא, גם לאחר מאמצי איתור בנפש חפצה ותוך גמישות מחשבתית, תפקיד המתאים למערער הן מבחינה מקצועית והן (לאחר ביצוע התאמות) בהיבט מגבלותיו הרפואיות. במקרה כזה לא ניתן לצפות מהמשיבה להגדיר תפקיד סרק רק על מנת להמשיך ולהעסיק את המערער מבלי שיש לה צורך בכך.

  • דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל סיכויי ערעור נמוכים

  • בעניין רינת קניזו9 נפסק כי אמנם מהמסמכים רפואיים עולה כי בעלה של המבקשת נמצא במצב רפואי מורכב שעלול היה למנוע ממנה להתפנות להגשת הערעור במועדו וכי הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד באופן הנוטל את העוקץ מכלל סופיות הדיון, אך אין מקום להאריך את המועד, משסיכויי הערעור על החלטת הרשמת נמוכים.

  • פסיקת הפרשי הצמדה וריבית

  • בעניין שימטה אזנה10 נקבעה שעה שלא נקבע בפסק הדין "יום אחר" כמצוות סעיף 5(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה והעובד לא ערער כל כך, יש לחשבה ממועד הגשת התביעה.

  • פסיקת הפרשי הצמדה וריבית

  • בעניין שימטה אזנה10  נקבע משהעובד לא פרש בתביעתו ממתי מתבקש ביה"ד לפסוק הפרשי הצמדה וריבית ולהסתפק בבקשה כללית, יש לפרש כמכוונת למועד היווצר העילה, וזאת ככל שהעובד הגיש ערעור.

  • התפלגות שעות נוספות לפי החזקה 

  • בעניין שימטה אזנה10  נקבע שבהינתן כי העובד עבד בתקופה הראשונה לפחות 6 ימים בשבוע, הרי שהתפלגות 60 השעות בהכרח מביאה לכך שלפחות 10 שעות נוספות חודשיות שנעבדו היו בערך של 50%.

פסיקת בית הדין האזורי

  • יחסי עובד מעביד ויחסי שותפות

  • בעניין מיכאל קלנר11 נפסק כי הנתבע, סוכן ביטוח מורשה, והתובע, שלא היה סוכן ביטוח מורשה, דיווחו על התובע כ'עובד' כדי שיוכלו לחלוק עמלות ביטוח, ובכך לבצע מעקף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), האוסר על מי שאינו סוכן ביטוח בעל רישיון לקבל עמלות ביטוח, וכי לא נוצרו בין הצדדים יחסי עבודה אלא יחסי שותפות. 

  • חובת מקבל השירות להיות נוכח בהליך השימוע

  • בעניין הרצל בוחניק12 נקבע שנפל פגם בהליך השימוע לפני פיטורים שנערך לתובע – אי פירוט הטענות כלפיו במכתב הזימון לשימוע והכוח העובדה שבהליך השימוע לא נכח נציג מקבל השירות.

  • תוספת שעתית גלובלית מהווה גמול עבור שעות נוספות גלובאלית

  • בעניין אגדיר אילת13 נקבע שתוספת השעתית הגלובלית ששולמה לתובע מהווה גמול גלובלי אותנטי ולגיטימי עבור עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, ולא הוכח כי היא מעידה על פיצול פיקטיבי של רכיבי השכר.

  • ביטול ההעברה לתפקיד אחר

  • בעניין עטאא אבו לבדה14 נקבע שנוכח פגמים מהותיים בהליך העברת המבקשת מעבודתה כיועצת חינוכית בבית הספר הטכנולוגי בית חנינה לבנות, שהועברה לכאורה משיקולים לא ענייניים, ובדרך הנוגדת את כל מבחני הפסיקה אודות הליך שימוע, ההעברה בטלה מעיקרה לכאורה עד לסיום ההליך העיקרי, כך שהמבקשת תושב לעבוד בתפקידה ובתנאי עבודתה כפי שהיו ערב ההעברה.

  • תביעה ייצוגית

  • בעניין רחל דרעי15 ביה"ד קיבל בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעילה של הפרת חובה חקוקה, שכן המשיבה לא פעלה לפי תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), שכן היה עליה להשוות את תנאי השכר של הסייעות בגני הילדים של המשיבה, לתנאי השכר של הסייעות העובדות במוסדות הרשמיים בנוגע להפרשות לקרן השתלמות ולקרן פנסיה ודמי הבראה לפי חוקת העבודה.

  • אישור תביעה ייצוגית בעניין דמי חגים

  • בעניין קנו זריהון16 אושרה תביעה ייצוגית בעילה המתייחסת לאי תשלום דמי חגים ונפסק כי זכאות עובדי הנתבעת לתשלום דמי חגים צריכה להיבחן לפי הקבוע בצו הרחבה בענף רשתות שיווק ומזון משנת 2010, דהיינו שעובדים בשכר (ולא עובדים במשכורת) יהיו זכאים לתשלום דמי חגים מהחודש הראשון לעבודה, וללא תנאי של עבודה יום לפני ויום אחרי החג.

מראה מקום

  1. בג"ץ 3606-23 יוסף אריה מימן ז"ל נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה  12.10.23↩↩↩↩
  2. בג"ץ 3606-23 יוסף אריה מימן ז"ל נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה 12.10.23↩
  3. עק"ג (ארצי) 58920-01-21 ארגון גמלאי אגד נ' קרן גמלאות של חברי אגד בעמ 14.10.23↩↩
  4. עב"ל (ארצי) 24835-11-22 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי 17.10.23↩
  5. ע"ע (ארצי) 29915-11-22 ענווה חכמון נ' טוגו – הלבשה והנעלה בע"מ 12.10.23↩↩↩↩↩↩↩↩↩↩↩
  6. ע"ע (ארצי) 9122-10-22 מכון טכנולוגי חולון מ.ט.ח נ' דר' ויקטור פרוסטיג 9.10.23↩
  7. עת"צ (ארצי) 34889-04-22 פלוני נ' מדינת ישראל  27.8.23↩↩
  8. ע"ע (ארצי) 43951-09-22 אלברט כהן נ' אמדוקס (ישראל) בע"מ 5.10.23↩↩
  9. ע"ר (ארצי) 13636-09-23 רינת קניזו נ' Drar Tesfamichael  27.9.23↩
  10. ע"ע (ארצי) 15157-09-22 שימטה אזנה נ' כר אור שווק (1990) בע"מ 27.9.23↩↩↩
  11. סע"ש (חיפה) 41567-04-21 מיכאל מקלר נ' חלמסקי לאוניד השקעות בע"מ 28.8.23↩
  12.  סע"ש (תל אביב-יפו) 49612-02-19 הרצל בוחניק נ' המכון הלאומי למצוינות בספורט (מכון וינגייט) 3.9.23↩
  13. ס"ע (באר שבע) 40150-12-20 ABAKER ETAYIBMOHAMED  SULMAN נ' אגאדיר אילת בע"מ 20.9.23↩
  14. סע"ש (ירושלים) 62004-08-23 עטאא אבו לבדה נ' המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ 18.9.23↩
  15. ת"צ (תל אביב-יפו) 50084-10-21 רחל דרעי נ' רשת גני ילדים של אגודת ישראל  30.09.23 ↩
  16. ת"צ (באר שבע) 6319-03-16 קנו זריהון נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ 29.9.23↩

מאמרים קרובים