פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

• סמכות בית הדין לעבודה

• בעניין עלי ראזיק טאהה¹ נקבע שדיון מכוח כתב שיפוי בין הנתבעת לבין צד ג' לתשלום ימי מחלה אינו בסמכות בית הדין לעבודה, לכן שגה בית הדין האזורי שאישר הוצאת הודעת צד ג'.

• סמכות בית הדין לפסוק הוצאות לחובת הצד הזוכה

• בעניין חוסיין אבו חג'ול² נקבע כי תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) מקנה לביה"ד שיקול דעת רחב המתפרש על זהות החייב בתשלום ההוצאות ושיעורן וכן יפים דברי המלומד לובוצקי כי במקרים קיצוניים של התנהגות פגומה מטעם הצד הזוכה, רשאי ביה"ד לחייבו בהוצאות ההליך השיפוטי חרף זכייתו במשפט.

• פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה

• בעניין חוסיין אבו חג'ול² נקבע כי ביה"ד לעבודה מוסמך, במקרים המתאימים, לחייב בעל דין בהוצאות לטובת המדינה. אף תקנה 151 לתקסד"א, שאמנם אינה חל במישרין בבית הדין לעבודה, משקפת נוהג מקובל, לפיו לפסיקת ההוצאות עשויה להיות תכלית שיפוי או ביטוי למורת רוח מאי מילוי אחר התקנות או שימוש לרעה בהליכי משפט.

• התערבות ערכאת הערעור בפסיקת תשלום הוצאות כולל הוצאות לטובת אוצר המדינה

• בעניין חוסיין אבו חג'ול³ נקבע שבהתאם להלכה הפסוקה, ערכאת ערעור ממעטת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור לפסיקת הוצאות משפט, אלא אם נפל פגם מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. הלכה זו חלה גם שעה שנפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה.

• כלל ההמצאה של כתב הערעור לעומת כתב הידיעה

• בענין מרכז סיעודי⁴ נקבע שיש להעדיף את 'כלל ההמצאה' על פני 'כלל הידיעה', בתנאי ש'כלל ההמצאה' אינו משמש מנוף להתנהגות חסרת תום לב, בלתי מוצדקת או בלתי מידתית של הצד שכנגד, או לשימוש בלתי סביר בהליכי בית משפט. ודוק, ככל שנוקפים הימים אין באפשרותו של בעל דין להיבנות מהיעדר ההמצאה ועליו לפעול בתום לב דיוני ולהשיג על ההחלטה על יסוד ידיעתו.
• כן נקבע כי צפייה יזומה באתר נט-המשפט מקימה 'חזקת ידיעה' בהתייחס לבעל הדין הצופה, שהנטל לסתור אותה מוטל על אותו בעל דין. במסגרת זו, מצופה מבעל הדין הצופה ליתן הסברים מפורטים ונימוקים משכנעים לאי החלת כלל הידיעה, ויש לתמוך הטענות בתצהירים מפורטים של כל הנוגעים בדבר ובאסמכתאות מתאימות.

• ערעור שכנגד עומד בפני עצמו כל עוד נרשם טרם מחיקת הערעור העיקרי

• בענין מרכז סיעודי⁴ נקבע ש בהתאם להלכה הפסוקה, דיון בערעור שכנגד יכול להתקיים גם אם הערעור העיקרי בוטל על ידי מגישו או נמחק מסיבה אחרת, זאת, מקום בו הערעור והערעור שכנגד נרשמו כדין לפני ביה"ד טרם מחיקת הערעור העיקרי.

• מועד להכרת יציגות על ידי גוף מתחרה

• בעניין ההסתדרות הלאומית⁵ נקבע שהלכת אל בטוף הנוגעת לבחינת יציגות בתחרות בין-ארגונית במקום עבודה מאורגן עומדת על מכונה ואין מקום לשנותה, ולפיה המועד הקובע לבחינת היציגות הוא מועד הודעת הארגון המתחרה למעסיק ולארגון הקיים, על היותו הארגון היציג במקום העבודה, כלומר המועד שבו הארגון המתחרה הכריז לראשונה על יציגותו. נקבע שאין לראות בהודעת היציגות כהודעה חד-צדדית הנתונה לבעליה, אשר ברצותו נותן לה תוקף וברצותו "מושך" אותה חזרה.

• מתן הנחה בדמי חבר בתחרות בין ארגונים

• בעניין ההסתדרות הלאומית⁵ נקבע כי הנחה שבדמי חבר שנשלחה במסגרת הודעת הגיוס של הסתדרות הלאומית כמוה כחלוקת כסף בעין לעובדים שיבחרו להצטרף לשורותיה היא עשויה להיתפס כ"קניית קולות" ותוצאתה פסלותם במישור הקיבוצי של טופסי ההצטרפות שנחתמו ממועד שליחת הודעת הגיוס ואילך.

• התנערות מעסיק מהרשום בתלוש עקב טענה לטעות

• בעניין יעקב פרץ⁶ נקבע כי כאשר מעסיק מבקש להתנער מרישום בתלוש השכר עליו להוכיח כי מדובר בטעות, ולא בהסכמה מודעת להיטיב עם העובד מעבר לדין או להסכם. אף אם ייקבע כי מדובר בטעות, הרי שקביעת אופן ודרך תיקון טעות רישומית בתלוש השכר כפופה לשיקולי צדק, המקפלים בתוכם הגנה על אינטרס הסתמכות לגיטימי, ככל שבוסס, ואינה נעשית באופן טכני. במקרה זה ניתן משקל לקבוע בהסכם ההעסקה לצורך הכרעה אם מדובר בטעות.

• הודאת חוץ

• בעניין יעקב פרץ⁶ נקבע כי כאשר קיימת הודאת חוץ של בעל דין, יעבור במקרה הרגיל נטל הבאת הראיות לבעל הדין "להוכיח את גרסתו" השונה. כן נקבע כי כאשר הודאת החוץ ניתנה בהליך משפטי, מתוספים לשיקולים מתחום דיני הראיות גם שיקולי מדיניות ראויה.

• הרמת מסך התאגדות עקב הרשעה בעבירות מס

• בעניין יעקב פרץ⁶ נקבע שהעובדה שהמערער הורשע בעבירות מס, כשלעצמה, אינה מספיקה להרמת מסך ההתאגדות, שכן המיקוד הוא במערכת היחסים שבין המערער לעובד ואם בהקשר זה נוצל מסך ההתאגדות לרעה, ולא בהתנהלות המערער בהקשרים אחרים.

• הרמת מסך עקב הפרת חוקי העבודה

• בעניין יעקב פרץ⁶ נקבע שהפרת חוקי העבודה אינה מהווה עילה מספקת להרמת מסך באופן המביא לייחוס חובות החברה לבעלי החברה. כך גם הנפקת תלושים פיקטיביים אינה עילה מספקת להרמת מסך.

• העסקה ישירה על ידי מנהל

• בעניין יעקב פרץ⁶ נקבע שהפעלת סמכויות ניהול שגרתיות אינן מהוות בסיס מספיק לקביעה כי עסקינן בהעסקה ישירה בין המנהל לעובד.

• כניסה לכלא של העובד מהווה התפטרות ולא סיכול חוזה העבודה

• בעניין יעקב פרץ⁶ נקבע שהמערער יזם את סיום יחסי העבודה והעובדה שהיוזמה נבעה מכניסתו הצפויה לכלא, אינה משנה. המאסר הפלילי הוא תולדה של התנהגות פלילית של המערער שנלוותה לה מחשבה פלילית, ולכן דובר בסיום העסקה בזיקה לאשמו של המערער, וגם מטעם זה אין לסווג סיום העסקה זה כסיכול החוזה.

פסיקת בית הדין האזורי

• הענקת פיצוי בנושא קרן השתלמות למעסיק שלא יידע את העובדת על הזכות

• בעניין אמל עאבד⁷ נקבע כי משהנתבעת לא עמדה בחובות המוטלות עליה ולא עשתה את כל המאמצים הדרושים על מנת ליידע את התובעת בדבר זכאותה לקרן השתלמות והדרכים שלה לפעול לצורך קבלת זכות זו, תפצה הנתבעת את התובעת בגין הנזק שנגרם לה בשל העדר הפרשה לקרן השתלמות בתקופה הנתבעת.

• שלילת תשלום פיצויי פיטורים

• בעניין בנק מרכנתיל דיסקונט⁸ נקבע משהנתבע ביצע מעילה מהבנק בסך של כ-444 אלף ₪ מהבנק יש מקום לשלילת הפיצויים המופקדים גם לזכותו בקופות ולהתיר לבנק משיכתם אליה.

מראה מקום

1. בר"ע (ארצי) 45269-09-23 מדינת ישראל נ' עלי ראזיק טאהה 29.10.23↩
2. ע"ע (ארצי) 55458-09-22 חוסיין אבו חג'ול נ' סעיד שיח 2.11.23↩↩
3. ע"ע (ארצי) 55458-09-22 חוסיין אבו חג'ול נ' סעיד שיח 2.11.23↩
4. ע"ע (ארצי) 15848-02-23 מרכז סיעודי – נאות השרון בע"מ נ' חאלד שוואהנה 31.10.23↩↩
5. סב"א (ארצי) 53086-05-23 הסתדרות העובדים הלאומית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה 30.10.23↩↩
6.  ע"ע (ארצי) 53252-10-22 יעקב פרץ נ' דביר אזרק  30.10.23↩↩↩↩↩↩
7. סע"ש (נצרת) 60458-10-20 אמל עאבד נ' מדינת ישראל – משרד החינוך 24.10.23↩
8. פ"ה (תל אביב-יפו) 70325-02-20 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יזיד גנאים  20.9.23↩