עולם העבודה | ינואר 16, 2023

הזכות/ החובה

נוסח של הסכם קיבוצי כללי

נוסח של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם  קיבוצי שנחתם ביום 16.10.1970 ומספרו 7047/70 (להלן – "ההסכם הבסיסי").

ב.      הסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 26.10.1972 ומספרו 7061/72 (להלן – "הסכם 1972").(1)

ג.       הסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 24.10.1976 ומספרו 7066/76 (להלן – "הסכם 1977").(2)

ד.      זכרון דברים שנחתם בין הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור לבין התאחדות הסוחרים סניף ת"א והסביבה, סקצית הלבשה וענפי אופנה, מיום 18.7.78 ומספרו 7039/78 (להלן – "הסכם 1979").(3)

ה.      הסכם קיבוצי כללי שנחתם ביום 9.7.1980 שמספרו 7025/80.(4)

 

א.      פורסם בי"פ 1839, ב' באב התשל"ב, 13 ביולי 1972, עמ' 2084.

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   תיקון ההסכם הבסיסי.

(2)   תיקון הסכם 1972 והארכתו לתקופה 1.1.76 – 31.12.77.

(3)   הארכת ההסכם עד ליום 31.12.1979.

(4)   חידוש ההסכם לשנתיים נוספות מיום 1.4.1980 ועד ליום 31.3.1982.

 כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי להלבשה

צו הרחבה בענף ההלבשה

 

צדדים

בין

התאחדות הסוחרים הכללית-בישראל

להלן – "צד א'"

 

לבין

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-­ישראל, החטיבה הארצית של אגוד עובד ההלבשה ומועצת הפועלים הנוגעות,

להלן – "צד ב'"

 

 

מבוא

הואיל ומגמת הצדדים היא: הסדר נאות ביחסים בין ההנהלה והעובדים וכדי לעודד את הרצון לפעולות גומלין לטובת ההנהלה והעובדים כאחד, הוסכם בין הצדדים לחתום על הסכם זה כמפורט בסעיפים להלן:

ההסכם חל על כל עובד כולל נוער עובד המועסק היום ואשר יועסק במשך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי צד א', לפי חוק נוער עובד והחניכות פרט לחניכים שחוק החניכות מחייב.

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, החטיבה הארצית של איגוד עובדי ההלבשה ומועצות הפועלים הנוגעות ובין התאחדות הסוחרים הכללית בישראל שנחתם ביום כ"א בסיון תש"ל (25 ביוני 1970) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7047/70, המפורטות בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ה' באב תשל"ב (16 ביולי 1972) על כל המעבידים בחנויות הלבשה בישראל, ועובדיהם, למעט העובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים, ומעבידיהם, ובלבד שהוראות סעיף 16 להסכם הקיבוצי יחולו רק לגבי עובדים שהם חברי קופת חולים של ההסתדרות הכללית

 

התוספת

ההוראות המורחבות

 

 

פרק א'  

פרק א'

 

קבלת עובדים

1.      קבלת עובדים

כל העובדים שעליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שרות התעסוקה, התשי"ט – ­1959 יתקבלו לעבודה בהתאם לחוק.

1.      קבלת עובדים – לא הורחב

 

 

תקופת נסיון וקביעות

2.      תקופת נסיון וקביעות(1)

א.      כל עובד חדש נחשב כעובד בנסיון במשך חודשיים, עם אפשרות של הארכה לחודש נוסף, בתנאי שתבוא הודעה מתאימה לעובד.

ב.      בתקופת הנסיון רשאי צד א' עובד והרשות בדי העובד להתפטר בלי מתן סיבה, בשבועיים הראשונים לעבודתו יכול העובד להיות מפוטר בלי הודעה מוקדמת, ולאחר שבועיים עד חודש לעבודתו מתן הודעה מוקדמת של 3 ימים, 6 ימים – עד 6 חודשים ולאחר 6 חודשים 12 יום.

ג.       נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, יהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה.

ד.      פועל זמני ייהנה מחופשת ימי חג בתקופת הנסיון בתשלום.

2.      תקופת נסיון (1)

א.       כל עובד חדש נחשב כעובד בנסיון במשך חודשיים, עם אפשרות של הארכה לחודש נוסף, בתנאי שתבוא הודעה מתאימה לעובד.

ב.      נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון ייחשב כעובד קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה, מיום כניסתו לעבודה.

ג.       עובד בתקופת הנסיון יקבל דמי חגים.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין זה: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו  לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

שעות עבודה

 

 

3.      שעות עבודה(1)(2)

         א.         יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, ו – 47 שעות עבודה לשבוע. בערבי שבתות וחגים כולל ערב יום העצמאות 7 שעות בתשלום של 8 שעות, בערבי ראש השנה ויום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות. העובדים שעבד לפחות 3 ימים בשבוע כולל יום שישי, זכאים לקבל תשלום עבור השעה 47 בשבוע.

         ב.         יום העבודה ושבוע עבודה של חניכים יהיו בהתאם לחוק עבודת נוער, תשי"ג – 1953.

          ג.          אין להעדר מהעבודה בלי הסכמת ההנהלה.

         ד.         על העובד למלא את תפקידו בנאמנות, ככל יכולתו ובמלוא כושר עבודתו.

3.      שעות עבודה (1)(2)

א.      בערבי ראש השנה ויום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

(2)   לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 שעות עבודה נוספות

4.      שעות עבודה נוספות (1)

         א.         שעות עבודה למעלה מ-8 שעות ביום, נחשבות לשעות עבודה נוספות ומשתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל, בעד השעתיים הראשונות ו – 50% מהשכר הכולל החל מהשעה השלישית והלאה בהתאם לחוק.

4.      שעות עבודה נוספות – לא הורחב(1)

 

 

 

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

 

(2)   ראו בסעיף 3 לעיל לעיל ה"ש (1) להסכם קיבוצי.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם קיבוצי.

 

שינויים בתפקיד והעברת עובדים

5.      שינויים בתפקיד והעברת עובדים

         א.         העברת עובד מתפקידו הקבוע, לתפקיד אחר שיש בו, משום הרעת תנאי העבודה, תיעשה רק בהסכמה הדדית של ההנהלה וב"כ ועד העובדים או בא-כח ההסתדרות.

         ב.         העברת עובד ממחלקה אחרת בתפקיד מקביל ואן בה משום הרעת תנאי העבודה – תהיה בסמכותה של ההנהלה בלבד.

5.      שינויים בתפקיד והעברת עובדים – לא הורחב

 

 

 

 

פרק ב'

פרק ב'

 

שכר עבודה

6.      שכר עבודה(1)(2)(3)(4)

         א.         להסכם זה מצורפים תעריפי השכר לענפים השונים המוסכמים בין הצדדים כחלק בלתי נפרד ממנו.

         ב.         תעריפי השכר ותנאי העבודה לנוער יהיו לפי הסכם וטבלת שכר שיצרפו להסכם זה ע"י הסתדרות הנוער-העובד.

6.      שכר עבודה – לא הורחב

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   התעריפים מתפרסמים בחוזרים מטעם הצדדים להסכם.

(2)   בסעיף 9 להסכם 1977 נקבע כי הצדדים מאמצים את הסכם שכר המינימום.

(3)   בהסכם 79 אומץ ההסכם מיום 10.4.78 בנושא שכר המינימום. כן נקבעה בו תוספת שכר של 12.5% מיום 1.4.78 ו – 2.5% נוספות מיום 1.10.78 וכל תוספת שכר שתתקבל ע"י הארגונים הכלכליים ובהתאם לכך נקבע השכר בענף.

(4)   כן ראו: הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987.

תוספת משפחה

7.      תוספת משפחה

         א.         בסעיף 3 להסכם  1977 נקבע:

צד א' ישלם תוספת משפחתית עבור אשה שאינה עובדת 13.50 ל"י לחודש על השכר המשולב (1)ויחול על זה תוספת היוקר והשינויים בשכר שיחולו מעת לעת.

         ב.         אשה המפרנסת את המשפחה ובעלה נכה באישור רפואי של קופת-חולם, שאינו מסוגל לכל עבודה, תקבל תוספת משפחה.

          ג.          עבור ילדי העובדים תשלום קצבת ילדים בהתאם לחוק

7.      תוספת משפחה – לא הורחב

 

תוסת ותק

8.      תוספת ותק

בהסכם 1972 נקבע:

צד א' ישלם לכל עובד תוספת ותק החל מהשנה השניה לעבודתו במפעל 10 אג' שכר יסוד ליום ולאחר כל שנה נוספת עד למקסימום של 12 שנים 1.44 ל"י החל מיום 1.1.72.

8.       

 

תוספת יוקר

9.      תוספת יוקר

צד א' ישלם לעובדים תוספת יוקר בהתאם להסכם הכללי בין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית לבין התאחדות בעלי התעשיה נוסף על השכר.

9.      תוספת יוקר

המעבידים ישלמו לעובדים תוספת יוקר בהתאם להסכם הכללי בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לבין התאחדות התעשיינים בישראל.

 

אופן התשלום

10.  אופן התשלום(1)

התשלום לעובדים יהיה במים קבועים ובהתאם להסכם בין ההנהלה לבין הועד ובהתאם לחוק. עם תשלום המשכורת או השכר, חייב צד א' לתת לכל עובד חשבון עם פירוט מלא של כל רכיבי השכר והניכויים.

10.  אופן התשלום – לא הורחב

 

(1)   ראו: הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

 

פרק ג'

פרק ג'

 

חופשה שנתית

11.   חופשה שנתית(1)

         א.         בסעיף 4 להסכם 1977 נקבע:

 

מיום 1.1.76

מיום 1.1.77

לאחר שנת העבודה 1 — 3

12 ימי עבודה

12 ימים

לאחר ארבע שנים

14 ימי עבודה

13 מים

לאחר חמש שנים

15 ימי עבודה

14 ימים

לאחר שש שנים

18 ימי עבודה

19 ימים

לאחר שבע שנים

19 ימי עבודה

19 ימים

לאחר שמונה שנים

19 מי עבודה

19 ימים

לאחר תשע שנים

22 ימי עבודה

26 ימים

לאחר השנה העשירית

23 ימי עבודה

26 ימים

לאחר האחת-עשרה

24 מי עבודה

26 ימים

לאחר השתים-עשרה

25 ימי עבודה

26 ימים

לאחר השלוש-עשרה

25 ימי עבודה

26 ימים

לאחר הארבע עשרה ואילך

26 ימי עבודה

26 ימים

         ב.         חופשה שנתית לחניכים תינתן בהתאם לחוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953.

          ג.          בהתאם לחוק חופשה שנתית תשי"א­-1951 ,כל עובד זמני אשר עבד במפעל פחות מ-­ 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, צד א' ישלם תוך שבוע ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר עבודתו לקרן החופשה של "מבטחים".  העובדים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד, במידה ולא הופרש לקרן צד א' ישלם דמי חופשה יום לחודש, בהתאם לחוק.

         ד.         העובד הממשיך לעבוד במפעל מ-­75 יום ומעלה, יקבל את חופשתו בעד כל תקופת עבודתו במפעל בהתאם לחוק, ודמי החופשה אשר הצטברו באם הצטברו לזכותו "במבטחים" יוחזרו לצד א'.

         ה.         צד א' קובע את מועד חופשתו של הפועל בהתחשב בצרכי המפעל וצרכי העובד ובהסכמת נציגות העובדים.

          ו.          יש לדאוג שחופשה תהיה רצופה ולא לשעורין; פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות).

          ז.          חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית, ינוכו ימי המחלה ממכסת החופשה המגיעה לו והעובד ישלים את החופשה לאחר הבראתו. בהמקרה הנ"ל על העובד להודיע להנהלת המפעל ביום השני למחלתו.

         ח.         החופשה ניתנת לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי השנה. העובד בקבלנות יקבל את תמורת החופשה לפי השכר הכולל הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

         ט.         פוטר העובד וטרם יצא לחופשה, יהיה זכאי לפדיון חופשה בשעור שנקבע בסעיף משנה (א) לעיל.

11.  חופשה שנתית(1)(2)

א.       

 

 

מספר ימי עבודה

לאחר שנת העבודה הראשונה, השניה והשלישית

12

לאחר ארבע שנים, בעד השנה הרביעית

14

לאחר חמש שנים בעד השנה החמישית

15

לאחר שש שנים, בעד השנה השישית

16

לאחר שבע שנים, בעד השנה השביעית

18

לאחר שמונה שנים, בעד השנה השמינית

19

לאחר תשע שנים, בעד השנה התשיעית

20

לאחר השנה העשירית, בעד השנה העשירית

21

לאחר השנה האחת-עשרה, בעד השנה האחת עשרה

22

לאחר השנה השתים-עשרה, בעד השנה השתים עשרה

23

לאחר השנה השלוש-עשרה ואילך, בעד השנה השלוש עשרה ואילך

24

 

 

 

הוראות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק חופשה שנתית תשי"א­-1951.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

 

חופשת לידה

12.  חופשת לידה(1)

כל עובדת זכאית לחופשת לידה, בהתאם לחוק. בזכות העובדת להאריך ללא תשלום חופשת הלידה עד לשנה מיום צאתה לחופשת הלידה – מבלי להפסיד מזכויותיה הקודמות במפעל, בהתאם לחוק.

12.  חופשת לידה – לא הורחב

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

חופשה מיוחדת

13.  חופשה מיוחדת

         א.         חופשה מיוחדת בתשלום של יום אחד תנתן לעובד קבוע, שאשתו כרעה ללדת ביום הלידה, וכן חופשה נוספת בתשלום של יום אחד במקרה שהנולד הוא בן, ביום הברית.(1)

ימי אבל(2)(3)

בסעיף 7 להסכם 1977 נקבע:

עובד/ת זכאים להעדר מהעבודה בימי האב, במות בן הזוג, ילדים הורים, אחים ואחיות. לפי דיני ישראל 6 ימים. שבוע זה לא ינוכה משכרם או מחופשתם.

13.  חופשה מיוחדת

א.      עובד קבוע שאשתו כרעה ללדת, זכאי לחופשה מיוחדת של יום אחד בתשלום, ביום הלידה; במקרה שהנולד הוא בן יהא העובד הקבוע זכאי לחופשה נוספת של יום אחד בתשלום ביום הברית.(1)

ב.      עובד קבוע השרוי באבל זכאי להיעדר מעבודתו בשבעת ימי אבלו לפי דיני ישראל, ובעד ארבעה ימים מתוכם יהא זכאי לתשלום.(2)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), תש"ס-2000

(2)   למעשה הסעיף תיקן את סעיף 13(ב) בהסכם המקורי בו נקבע:

"עובד קבוע השרוי באבל זכאי להעדר מהעבודה בבת ימי אבלו לפי דיני ישראל ועבור ארבעה ימים מתוך השבעה לא ינוכו משכר עבודתו או חופשתו."

(3)   ראו: צו הרחבה – הסכם מסגרת 2000.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (3) להערות הסכם קיבוצי.

השתתפות בהוצאות הבראה

14.  השתתפות בהוצאות הבראה(1)

א.      בסעיף 4 להסכם 1977 נקבע:

העובדים יהיו זכאים לקבל קצובת הבראה שנתית מהנהלת המפעל כלהלן:

שנות ותק

1976

1977

1

4

5

2

4

5

3

5

5

4 – 9

6

7

10

7

7

11 – 15

7

8

16 ואילך

8

9

 

ב.      השתתפות המפעל בדמי ההבראה מותנית ביציאתו של העובד לבית הבראה.

ג.       ההשתתפות בדמי ההבראה תשולם לא יאוחר מאשר חודש ימים, מיום שובו לעבודה מהבראה, לפי המחירים הנהוגים באותה שנה בבתי-הבראה של קופת-חולים או אם שהה בהבראה במשקי העובדים, ישולם לפי משקי העובדים.

ד.      עובד זכאי לצבור זכויות בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים.

14.  השתתפות בהוצאות הבראה(1)

א.      המעבידים ישתתפו בהוצאות הבראה כדלקמן:

בעד השנה השניה

3 ימי הבראה

בעד השנה השלישית

4 ימי הבראה

בעד השנה הרביעית, החמישית, השישית והשביעית

5 ימי הבראה

בעד השנה השמינית ואילך

6 ימי הבראה

 

ב.      השתתפות המעביד בדמי הבראה מותנית ביציאתו של העובד לבית הבראה.

ג.       ההשתתפות בדמי הבראה תהיה לפי המחירים הנהוגים באותה שנה בבתי ההבראה של קופת החולים, ואם שהה העובד בהבראה במשקי העובדים – תהיה ההשתתפות לפי מחירי משקי העובדים.

ד.      העובד זכאי לצבור זכויות השתתפות בהוצאות הבראתו במשך שנתיים.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין מכסת ימי ההבראה, מחירם, ההתיישנות ויתר ההוראות החלות ראו הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה בעניין דמי הבראה, המוצאים מעת לעת.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

 

 

דמי חגים

15.  דמי חגים(1)

         א.         צד א' ישלם לעובדים בעד 9 ימי חג בשנה (פרט לשבתות) לאחר חצי שנת עבודה במפעל יקבל העובד עד 5 ימי חג.

בסעיף 5 להסכם 1977 נקבע:

הפועלים יקבלו יום חג נוסף לחגים שהם מקבלים לפי בחירת העובד.

         ב.         לעובדים בקבלנות ישולמו דמי חג לפי החישוב של השכר הקבלני הכולל הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים, הסמוכים זה לזה, בהם עבד העובד בקבלנות.

 

 

 

15.  דמי חגים(1)

א.      המעבידים ישלמו לעובדים בעד 9 ימי חג בשנה (להוציא שבתות).

ב.      לעובדים בקבלנות ישולמו דמי החגים לפי חישוב של השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים הסמוכים זה לזה שבהם עבדו בקבלנות.

 

 

הסכם קיבוצי

(1)   ראו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 לעניין קביעת ימי החג לדתות שנות, דין יום בחירות לכנסת ובאשר ליום הזכרון הכללי לחללי מערכות ישראל.

כן ראו: חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 הקובע כי יום העצמאות יהיה חג מדינה ויום שבתון.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) הערות הסכם קיבוצי.

 

פרק ד'

 

 

מס מקביל

16.  מס מקביל(1)

צד א' ישלם לקופת-חולים מס מקביל בשעור של 2.7% משכרם הכולל של העובדים.

 

16.  מס מקביל(1)

המעבידים ישלמו לקופת חולים של ההסתדרות הכללית מס מקביל בשיעור של 2.7% משכרם הכולל של העובדים.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ההוראה שונתה בחוק מס מקביל, תשל"ג – 1973 לפיו משתלם המס למוסד לביטוח לאומי, ובסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז – 1996 בוטלה חובת תשלום המס המקביל החל מיום 1.1.96 עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) הערות הסכם קיבוצי.

ביטוח מחלה

17.  ביטוח מחלה

צד א' ישלם לקופת-חולים או ל"מבטחים" 2.5% משכרם הכולל של העובדים, כדי להבטיח דמי מחלה בהתאם לתקנון "מבטחים".(1)

17.  ביטוח מחלה

המעבידים ישלמו לקופת חולים או ל"מבטחים" 2.5% משכרם הכולל של העובדים, כדי להבטיח תשלום דמי מחלה לעובדיהם.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע נב/3-40 רחל פדידה נ' סטיב וייז, כה(1) 087 – שם נפסק כי גם כאשר תקנון דמי המחלה לא הוצג בבית הדין, יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

קרן פנסיה וקופת תגמולים

18.  קרן פנסיה(1)(2)

         א.         צד א' ישלם לקרן פנסיה של ""מבטחים" 5% מהשכר הכולל של העובדים.

         ב.         צד א' ינכה משכרם של העובדים 5% מהשכר הכולל לקרן פנסיה ולהעביר לקרן "מבטחים" מיד חודש בחודשו בניכוי הסכומים לפי חוק הביטוח הלאומי (כיום 2.5% מהשכר הכולל – 1.5% מצד ההנהלה ו -1% מצדו של העובד) בהתאם לחוק הפנסיה שיחוקק.

 

18.  קרן פנסיה וקופת תגמולים(1)(2)

א.      המעבידים ישלמו לקרן פנסיה של "מבטחים" 5% מן השכר הכולל של העובדים, בניכוי 1.5% לפי חוק הביטוח הלאומי.

ב.      המעבידים ינכו משכרם של העובדים 5% מן השכר הכולל בעד קרן הפנסיה ויעבירום ל"מבטחים" מדי חודש, בניכוי 1% בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בהסכם המסגרת מיום 4.8.89 שמספרו 7036/88, שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367, הוגדלה הפרשת המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל – 12%, וניכויי העובד הוגדלו ל – 5.5%

בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

(2)   בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להסכם קיבוצי.

זכויות סוציאליות לעובדים זמניים

19.  זכויות סוציאליות לעובדים זמניים(1)

         א.         למען הבטיח זכויות סוציאליות לעובדים זמניים יפריש צד א' ל"מבטחים" מדי חודש בחודשו לפי הפירוט כדלהלן:

1.      קרן פנסיה תגמולין – 3.0%

2.      ביטוח מחלה – 2.5%

3.      מס מקביל 2.7%

4.      חופשה שנתית או יום חופשה לחודש 4.0%

         ב.         צד א' ינכה משכרו הכולל של העובד הזמני 5% לקרן הפנסיה, מהסכומים הנ"ל ינכו את המגיע לבטוח הלאומי בהתאם לחוק (כיום 2.5% מהשכר הכולל – 1.5% מצד ההנהלה ו – 1% מצדו של העובד).

בסעיף 8 להסכם 1977 נקבע:

להסכם זה יהיה מצורף ההסכם הקיבוצי הכללי (בסיסי) מיום 19.2.76 בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

19.  זכויות סוציאליות לעובדים זמניים(1)

א.      למען הבטיח זכויות סוציאליות לעובדים זמניים ישלמו המעבידים ל"מבטחים" מדי חודש כדלקמן:

1.      קרן פנסיה ותגמולים –  5.0% (בניכוי 1.5% לפי חוק הביטוח הלאומי)

2.      ביטוח מחלה – 2.5%

3.      מס מקביל – 2.7%

ב.      המעבידים ינכו משכרם הכולל של העובדים הזמניים 5% לקרן הפנסיה ויעבירום למבטחים מדי חודש, בניכוי 1% לפי חוק הביטוח הלאומי.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעיל בסעיף 18 לטבלה ה"ש (1) – (2).

בטוח למקרי תאונה בעבודה

20.  בטוח למקרי תאונה בעבודה

         א.         צד א' והעובדים יאחזו בכל אמצעי הזהירות שבידם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק.(1)

         ב.         הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות משותפות, המרוכבות מנציגי ההנהלה והעובדים, אשר תפעלנה במשותף לשם מניעת תאונות בעבודה.

          ג.          צד א' יבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק.

         ד.         עבור יום התאונה יש לשלם שכר מלא, עבור היום השני והשלישי לתאונה ישלם צד א' 50% משכרו הרגיל של העובד, בעד

יתר ימי אי­ כושר עבודה, בהתאם לחוק.(2)

         ה.         במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק.

20.  ביטוח תאונות עבודה

א.      לא הורחב

ב.      לא הורחב

ג.       לא הורחב

ד.      המעבידים ישלמו לעובדים שכר מלא בעד יום התאונה.

בעד היום השני והשלישי של אי-כושר עבודה ישלמו המעבידים 50% מן השכר הרגיל של העובדים.(1)

ה.      לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

(2)   ראו הוראות סעיפים 92 – 102 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995

 

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

הוצאות נסיעות

21.  הוצאות נסיעות(1)(2)

בסעיף 5 להסכם 1977 נקבע:

כל עובד/ת הזקוקים לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתם זכאים לקבל ממעסיקם השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל. עובד/ת הנזקקים לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתם זכאים להשתתפות מעסיקם בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכוימים הנקבעים להלן. גם בעד הנסיעה הנוספת אם הם חייבים לנסוע באוטובוס נוסף. שיעור החזרת הוצאות נסיעה יהיה בגבולות עד 1.4.76 ועד 21.3.76 – 3. ל"י ליום עבודה מ – 1.4.76 5.- ל"י ליום עבודה. השיעור הנ"ל יהיה כפוף לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים על פי הודעת משרד התחבורה.

 

21.  דמי נסיעה
המעבידים ישתתפו בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה עד לתקרה של 25 לירות לחודש בעד נסיעות ממשיות לעבודה וממנה.(1)(2)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין זה: ההסכם הכללי שבין לשכת התיאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעובדה וממנה וצווי ההרחבה שהוצאו מעת לעת.

(2)   ראו: תשן/7-1 אליקים הדי – אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ , פד"ע כג(1) 045 – אין בהכללת "דמי הנסיעה" בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות העובד מכוח צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים להסתדרות הכללית. סכום דמי הנסיעה שלו זכאי כל עובד בהסכם קיבוצי ובצו הרחבה, הוא מסוג הזכויות שאינן ניתנות לויתור, לכן, כאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

עוד ראו: דב"ע נא/3-34 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ, פד"ע כג(1) 293 תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בעובד בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

הפסקות עבודה ארעיות זמניות בעבודה

22.  הפסקות עבודה ארעיות זמניות בעבודה

         א.         הוסכם בין הצדדים כי הפסקת עבודה בעתות של עונתיות לא תעלה בסך הכל בשום שנת עבודה מעל ל – 30 יום עבודה ובהתאם לתקנון עבודה.

         ב.         אין בהפסקות ארעיות כאלה משום ניתוק יחסי עובד ומעביד.

          ג.          הפסקת עבודה מצד המעביד אשר תעלה על המכסה בכל שנת עבודה שיהא רשאי העובד לראות עצמו כמפוטר וצד א' חייב יהיה לשלם לו פיצויי פיטורים מלאים.

22.  הפסקות עבודה ארעיות זמניות בעבודה – לא הורחב

 

ועד העובדים

23.  ועד העובדים

         א.         הנהלות המפעלים יכירו בועד העובדים אשר נבחר ע"י העובדים במפעל, ואושר ע"י מועצת הפועלים, כמייצג את כל העובדים כלפי ההנהלה, בכל הענינים הנוגעים לתנאי ויחסי העבודה במפעל.

         ב.         ההנהלה תנהל מו"מ בכל הענינים הנוגעים לעובדים עם ועד העובדים ובא כח מועצת הפועלים.

23.  ועד העובדים – לא הורחב

 

 

לימוד מקצועי – חניכים

24.  לימוד מקצועי – חניכים

על ההנהלה לאפשר לחניכים ללמוד ולהשתלם במקצוע, תוך העבודה בבית המסחר. בהתאם לחוק החניכות.

24.  לימוד מקצועי – חניכים – לא הורחב

 

ניכוי מסים

25.  ניכוי מסים(1)

         א.         צד א' ינכה משכר העובדים המאורגנים מדי חודש בחודשו את המס האחיד לפי רשימה הנמסרת ע"י לשכת המס שעל יד ההסתדרות הכללית ותעביר את הסכומים.

         ב.         מהעובדים הבלתי מאורגנים ינכה צד א' בהתאם לחוק (1% משכרם הכולל), ולהעביר ללשכת המס של ההסתדרות הכללית.

25.  ניכוי מיסים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק הגנת השכר והתקנות שהותקנו מכוחו.

 

פרק ה'

פרק ה'

 

סדרי פיטורים – פיצויים מקרים מיוחדים והתפטרויות

26.  סדרי פיטורים – פיצויים מקרים מיוחדים והתפטרויות

         א.         יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים. (1)

         ב.          

(1)   פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של יום לחודש לעובדים אשר עבדו עד 6 חודשים, ו-12 ימי עבודה לעובדים לאחר 6 חודשי עבודה. ההודעה תנתן בכתב לעובד באחד לחודש (1 לחודש) או ביום החמש עשרה בו (15 בחודש) (2).

(2)   צמצום בעבודה היא סיבה מספקת לפיטורים.(3)

(3)   במקרה שלדעת ההנהלה יש צורך בצמצום בעבודה – ייקבע מספר העובדים המפוטרים ע"י הנהלת המפעל.

(4)   הפיטורין ישבו כסופיים ומחייבים אם תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה המוקדמת לא יבוא ערעור מטעם ההסתדרות.

(5)   שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמת הצדדים אשר יקחו בחשבון את צרכי המפעל, הותק של העובד במקום ומצבו הסוציאלי.

(6)   כצרכי המפעל יש לראות, בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

(7)   אשר לשמות המפוטרים שלא תהיה מוסכמת ע"י הצדדים או ועדת הערעורים של ההסתדרות, יועבר לועדה פריטטית בזמן, אשר יאפשר לה לסיים את הבירור תוך תקופת ההודעה המוקדמת כנ"ל. (4)

(8)   כל עוד לא יפסוק הבורר בדיון, אסור יהיה לשום צד לשנות את המצב שהיה קיים בטרם נתעוררה  השאלה שנמסרה לבוררות, אלא אם כן הושג הסכם שונה בין הצדדים.

(9)   עובד שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל.

(10)           עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל, במקרה של צורך, בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים.

(11)           נדרש העובד לחזור לעבודה במפעל כאמור בפסקה (10) דלעיל ולא חזר תוך שבוע מיום קבלו את ההזמנה, תפקע זכותו לחזור כמוגדר בפסקה (10) הוכיח סיבה מספקת שמנעה בעדו להענות להזמנה הנ"ל, תחול עליו הוראת פסקה זאת לאחר שהסיבה חלפה או נתבטלה ובתנאי שהודיע למפעל בהקדם האפשרי על קיום הסיבה.

26.  פיטורים רגילים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע מזז3-82 עיריית תל-אביב יפו נ' ישראל אברביה, פד"ע יט(1) 291 – החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים ככל הליך  פיטורים, הינה חלק מן החובה לבצע חוזה עבודה בתום לב. לגבי גוף 91 שלטוני קיימת גם החובה לנהוג על-פי עקרונות הצדק הטבעי.

(2)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

(3)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ, פד"ע כא(1) 162.

(4)   ראו: דב"ע לח/4-8 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' כיתן בע"מ דימונה , פד"ע יא(1) 029

ראו דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ'מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.9.92 – נפסק, כי  עובד שפיטוריו נדונו בועדה פריטטית, רשאי להשמיע את עמדתו אך לא זכאי להזמין עדים ולחקרם.

פיטורים יוצאים מן הכלל

27.  פיטורים יוצאים מן הכלל

         א.         במקרה של מעשי זדון של עובד שהוכח ע"י הצדדים, רשאית הנהלת המפעל להפסיק את עבודת העובד עד לבירור האשמה ע"י הועדה הפריטטית (להלן סעיף 32) שתוציא את מסקנותיה תוך 6 ימים מיום הפסקת עבודתו של העובד.

         ב.         עובד רשאי להתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון ולאחריה – באותם תנאי ההודעה המוקדמת שלפיהם אפשר לפטרו.

27.  פיטורים יוצאים מן הכלל – לא הורחב

 

 

מקרים מיוחדים

28.  מקרים מיוחדים

עובד אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שלא ימצא פתרון מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

28.  מקרים מיוחדים – לא הורחב

 

פיצויי פיטורים

29.  פיצויי פיטורים(1)

         א.         במקרה של פיטורין מוסכמים; יקבל המפוטר פיצויי פיטורים בגובה שכר של שבועיים (12 יומי עבודה) עבור כל שנה משנות עבודתו במפעל ועבור חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה יקבל באופן יחסי לזמן עבודתו. אחד-עשרה חדשי-עבודה ייחשבו לשנת עבודה מלאה בשנה הראשונה. כלל זה אינו חל על מקרה בו פוטר העובד ללא זכות לפיצויי פיטורים כמפורט בהסכם ובהתאם לתקנון.

בהסכם 1972 נקבע:

פועל שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.73 יקבל עבור תקופת עבודתו שלאחר 1.1.1973, פיצויי פיטורין בשיעור שכר 18 ימי עבודה עבור כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי השנה, כל פועל יומי שימלאו לו בפועל לפחות 8 שנות רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל פיצויי פיטורין בשיעור שכר 18 ימי עבודה עבור כל שנה, החל מהשנה התשיעית ואילך.

         ב.         חישוב הפיצויים לעובדים ביומית או בקבלנות ייעשה בהתאם לחוק פיצויי פיטורין.

          ג.          נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עבודתו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל, הינה סיבה להתפטרות עם זכות לפיצויי ­פיטורין, בתנאי שהדבר מאושר על ידי הועדה הרפואית של קופת­ חולים או לפי דרישת ההנהלה ע"י ועדת רופאים מוסמכת.

         ד.         עובדים אשר יתפטרו מפאת גילם, עובד בגיל 65, עובדת בגיל 60 דינם לגבי תשלום פיצויי פיטורין בדין מפוטר.

         ה.         במות העובד ישלם צד א' פיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורין.

29.  פיצויי פיטורים(1) – לא הורחב

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

התפטרות מהעבודה

30.  התפטרות מהעבודה

עובד רשאי להתפטר מעבודתו במפעל עם זכות לקבלת פיצויי פיטורין באותם המקרים המפוטרים בחוק פיצויי פיטורין.

30.  התפטרות מהעבודה – לא הורחב

 

 

פרק ו' – יישוב חילוקי דעות

פרק ו' – יישוב חילוקי דעות

 

ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

31.  ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

         א.         בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הועדות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף 32 שבהסכם זה.

         ב.          

(1)    חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם.

(2)   המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך ענין מסויים.

(3)   החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

          ג.          לא הוסדר הסכסוך בועדה הפריטטית במשך שבוע ימים, יועבר הדיון לפי הסכמה של שני הצדדים לבוררות והיה לא יושג הסכם בין הצדדים לבוררות רשאי כל צד לפנות לבית-דין לעבודה.

31.  ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות – לא הורחב

 

 

בוררות

32.  בוררות(1)

         א.         חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה  ולא יושבו בועדה הפריטטית יימסרו להכרעת ועדת בוררות, או לבית דין לעבודה.

         ב.         ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה ע"י כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה ובאין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר המכריע, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

          ג.          הסכם זה מהווה גם שטר בוררין ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.

         ד.         הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

         ה.         הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 8 ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה. פרט אם אחד הצדדים חולה, משרת בצה"ל או בחו"ל או כל סיבה שאינה תלויה בו רשאי כל צד למסור יפוי-כח להופיע בשמו.

          ו.          הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי-­דין חלקיים.

          ז.          הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

         ח.         נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה -­ לא תשמע טענה נגד חוקיות מינויה, כל פגם במנויה או בדיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות לא ישמש עילה לפסילת החלטה ו/או פסק­-בוררים או ביטולם. הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק­-דין הבוררים ללא כל ערעור.

         ט.         שכר טרחה של בורר יחיד או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך, יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

32.  בוררות – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו דב"ע לט/3-115 חב' ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא, 169 – סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תוספת במישור האובליגטורי להבדיל מהמישור הנורמטיבי.

 

פרק ז'

פרק ז'

 

 

33.  ועדה מקצועית

ועדה מקצועית משותפת תוקם בהסכמת הצדדים, שמתפקידה להגיע לקביעת סוגים מקצועיים בענפים שונים.

33.  ועדה מקצועית – לא הורחב

 

 

34.  פריון העבודה והייצור

         א.         הצדדים להסכם זה יפעלו להקמת מועצת ייצור במפעלים המעסיקים מ – 25 עובדים ומעלה, כדי להנהיג שיטת שכר עידוד.

         ב.         במפעלים קטנים בהם אין אפשרות להקים מועצות ייצור כנ"ל יוכלו הנהלות המפעלים – לפי הצעת אחד הצדדים ובהסכמת שני הצדדים – להנהיג שיטת שכר עידוד בהדרכת המדורים המתאימים של ההתאחדות וההסתדרות.

34.  פריון העבודה והייצור – לא הורחב

 

אי הרעת תנאים מקובלים

35.  אי הרעת תנאים מקובלים

         א.         הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים ותעריפי שכר אחידים, בענף ההלבשה בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר. אולם אין הוא בא להרע, תנאי עבודה, ותנאי שכר  מקובלים ונוהגים במפעלים בודדים. ברם, אם סעיפי הסכם זה חופפים נוהגים קיימים בשלמותם או בחלקם אין לקיים כפילות ביניהם והעובדים ייהנו מהזכות הגדולה יותר בלבד. זה מכוח ההסכם או מכוח הנוהג.  

         ב.         השינויים בתנאים הסוציאליים הנובעים מהסכם זה יחולו החל מ -1.1.71 פרט לסעיף 21 בהסכם זה הוצאות נסיעה שיחול החל מ – 1.1.70.

35.  אי הרעת תנאים מקובלים – לא הורחב

 

תוקף ההסכם

36.  תוקף הסכם

         א.         תקופת תוקפו של הסכם זה הוא מיום חתימתו ועד ל – 31.12.1971.

         ב.         לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונם להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת בכתב חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם.

          ג.          פרוט הצעות השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

         ד.         לא באה הודעה כנ"ל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנתיים נוספות וחוזר חלילה.

 

 

 

מאמרים קרובים