תוכן עניינים
- מבוא »
- הגדרת שביתה »
- שביתה פוליטית »
- השבתה »
- שביתה וההשבתה – כחלק מהמשפט הקיבוצי »
- סמכות ההכרזה על השביתה »
- חובת מתן הודעה מראש על שביתה »
- מתי השביתה תוכר כלגיטימית »
- השבתת מגן »
- שביתה בלתי מוגנת »
- מותר והאסור בשביתה »
- תוצאותיה המשפטיות של השביתה בהיבט של היחסים בין העובד לבין המעסיק »
- צווי מניעה נגד שביתה »
- ההתייחסות החקיקה לשביתה לעניין פטור, הארכת מועדים וזכאות להחזר »
- התייחסות הוראות החוק לשביתה »
- סיכום »
- מראה מקום »
א. מבוא
1. זכות השביתה אינה כתובה במפורש במעשה חקיקה, היא עולה מאמנת העבודה הבין-לאומית בעניין חופש ההתאגדות והזכות למו"מ קיבוצי, שאושרה על-ידי ישראל, וכן היא משתמעת מההוראות שבחוקי העבודה השונים.
האמור נפסק בעניין החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל[1. דיון (ארצי) לא/4-4 ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ ד(1) 122].
כך, נפסק בעניין הבנק המזרחי[1. דיון (ארצי) נב/37-4 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' נכסים מ.י. בע"מ, פ"ד כה(1) 053] כי חופש השביתה אינו מעוגן בחוק, וכי הוא נמנה עם החירויות המוכרות בדין הבינלאומי.
בישראל, כבמדינות רבות אחרות, עולות הזכויות האמורות מעצם מהותם של יחסי העבודה הקיבוציים, מההכרה בחופש ההתאגדות ובמשא-ומתן הקיבוצי[1. דיון (ארצי) לז/4-13 מועצת פועלי רמת-גן וגבעתיים נ' "אלקו" חרושת אלקטרו-מיכנית בע"מ, ט(1) 113; בג"ץ 253/64 ג'ריס נ' הממונה על מחוז חיפה, 11.11.1964; דבע (ארצי) נז/4-16 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לב(1999) 1; עסק (ארצי) 17/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' כור תעשיות בע"מ, לד(1999) 510].
כך גם נפסק, כי מעמדה החוקתי של חירות השביתה נובע מחופש ההתאגדות, שאף הוא זכות יסוד במשפט הישראלי – זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי שווה לזכויות חוקתיות אחרות[1. ע"ע 1218/02 Xue Bin נ' חברת א. דורי, חברה לעבודות הנדסיים בע"מ, פ"ד לח(2003) 650].
2. חופש השביתה והזכות לשבות הינן זכויות יסוד, ומשום כך הן שרירות וקיימות בכל היקפן כל עוד לא הוגבלו על-פי חוק.
האמור נפסק בעניין רשות שדות התעופה[1. דיון (ארצי) מח/41-20 הסתדרות האקדמים במדעי החברה והרוח נ' רשות שדות התעופה, יט(1) 449]. כן נפסק, כי לזכות השביתה מעמד בכורה משפטי של זכות יסוד, אשר בעטיו מותנית כל הגבלה שלה בביצועה של פעולה משפטית קודמת בעלת אופי חקיקתי מוגדר.
