עולם העבודה | אוקטובר 17, 2023

תוכן עניינים

  1. כללי »
    1. תחולה בבית לעבודה 
    2. רציונאל להתיישנות
    3. צמצום דוקטרינת ההתיישנות
    4. חריגים לתקופת התיישנות
    5. תום לב והתיישנות
    6. העלאת טענת התיישנות על ידי המדינה והרשות
    7. שיהוי מול התיישנות
    8. טענת קיזוז אינה מתיישנות
    9. פגישה מו"מ
    10. חקירה על פי חיקוק
  2. תחילת מרוץ ההתיישנות »
  3. התיישנות שלא מדעת »
  4. הקפאת התיישנות מחמת ליקוי נפשי»
  5. הודאה בקיום זכות »
  6. תובענה שנדחתה בלא שחל עליה עקרון מעשה בית-דין »
  7. אי העלאת טענת ההתיישנות במועד »
  8. מה בין התיישנות העילה להתיישנות העובדות »
  9. לא יותר תיקון כתבי בית דין הפוגע בטענת התיישנות »
  10. התיישנות מקוצרת על פי חוקים מיוחדים »
  11. מתי אין בית הדין מוסמך להאריך מועד להגשת תובענה »

א. כללי

1. תחולה בבית לעבודה

חוק ההתיישנות חל גם על הליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה.

האמור נפסק בעניין מיכאל גנדלר[1. דבע נו/3-45 מיכאל גנדלר נ' תחנת דלק "פז" חוף הכרמל, 15.5.1996; כן ראו: דיון נה/38-0 ‎אורי פשס‎ ‎נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כח(1) 269].

2. רציונאל להתיישנות

שלושה רציונליים להתיישנות: 1) לא להטיל על נתבע מעמסה של שמירת מסמכים לתקופה ארוכה יתר על המידה; 2) שיהוי בהגשת תביעה לתקופה ארוכה מעידה על נכונות לוותר על הזכות מושא התביעה; 3) הימנעות מתביעה במשך תקופה ארוכה יוצרת מצג שהנתבע סומך עליו, פועל על פיו ומשנה את מצבו.

האמור נפסק בעניין אסתר לוסקי[1. דבע נו/29-3‏ ‎ ‎תנובה בע"מ‎ ‎נ' אסתר לוסקי, 29.3.1998; כן ראו: עע (ארצי) 393/05‏ ‏ זוהיר טהה נ' מקיאס בע"מ, 10.1.2005].

דיני ההתיישנות נועדו להשיג איזון אינטרסים בין בעלי הדין והאינטרס הציבורי; כאשר בהתאם לאיזון זה, יש להניח לבעל דין המבקש לתבוע את זכויותיו בערכאה שיפוטית שהות מספקת להיערך לכך, בשים לב לקשיים, לעלויות ולאילוצים. מנגד, יש לקצוב מראש תקופת זמן סבירה לצורך הגשת התביעה אשר מעבר לה תוסר אימת התביעה המשפטית מהנתבע והוא לא יחויב עוד בשמירת ראיות וכן יוסר ממנו הסיכון כי הראיות שהיו זמינות בידיו בעבר, שוב לא תהיינה בהישג ידו.

האמור נפסק בעניין יעקב וקסלר[1. ע"ע 36058-12-13‏‏ יעקב וקסלר נ'  י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ, 20.6.2017; כן ראו: עע 56292-10-17 אריה שחר נ' מדינת ישראל‏, 25.8.2020].

3. צמצום דוקטרינת ההתיישנות

מגמת בתי הדין לעבודה היא לצמצם את דוקטרינת ההתיישנות, כך שדלתות בית הדין לא ינעלו בפני התובע את זכותו בדין אך מחמת התיישנות, וזאת מבלי שיפורש החוק בצורה מאולצת ומלאכותית ומבלי שיגרם עיוות הכתוב בחוק או עיוות דין.

האמור נפסק בעניין מיכאל לוטן[1. ע"ע (ארצי) 210-99 מיכאל לוטן נ' מדאינווסט – מרכז רפואי הרצליה בע"מ, 22.1.2002; כן ראו: עע 346/05 שלמה שלום נ' אלה קוזמינוב, 15.6.06; עע 110/07 פרדי ברבי נ' יוסי ברבי, 1.9.2008].

בעניין פרופ' רות נויברגר[1. ע"ע 300431-97 פרופ' רות נויברגר נ' גלעד גימלאות לעובדים דתיים בע"מ, פד"ע לח(2003)] נקבע, כי הפרשנות להסכמת הצדדים כי בורר יהא פטור מלעסוק בנושא ההתיישנות תיתן מתן עדיפות לצמצום היקף פרישתה של טענת ההתיישנות החוסמת את דרכו של התובע לממש את זכותו המהותית. בעניין אלי זילבר[1. עסק (ארצי) 52/09 אלי זילבר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, 1.3.2009] נפסק, כי בית הדין ייטה לקיים הכרעות שנקבעו בבוררות ולצמצם את התערבותו בפסיקת הבורר.

כלל הוא כי דחייתה על הסף של תביעה מחמת התיישנות מצריכה זהירות מרובה. מחד גיסא, על בית המשפט ליתן משקל לזכות החוקתית של התובע, שהיא זכות הגישה לערכאות, מנגד על בית המשפט לשקול את התכלית והטעמים שבבסיס מוסד ההתיישנות.

האמור נפסק בעניין שושנה רנרט[1. עע 592-09 שושנה רנרט נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, 4.5.2011].

4. חריגים לתקופת התיישנות

ככלל, החריגים לחוק ההתיישנות יפורשו בצמצום.

האמור נפסק בעניין עלי ברמן[1. עע (ארצי) 559/05 עלי ברמן ו 22 אח' נ' אורט ישראל בע"מ, 18.1.2007; כן ראו: דב"ע נז/3-88 נאזי שהרי נ' יעקב רוגל, לא 279].

כאשר תובע מבקש להיבנות מאחד החריגים המאריכים את תקופת ההתיישנות, מוטל עליו הנטל לטעון ולהוכיח קיומן של העובדות המצדיקות חריגה כאמור.

האמור נפסק בעניין יעקב הברפלד[1. עע 716/05 יעקב הברפלד נ' תוצרת מזון ישראלית בע"מ, 29.7.2007;   כן ראו: עע (ארצי) 559/05 עלי ברמן ו 22 אח' נ' אורט ישראל בע"מ, 18.1.2007; ע"א 34/88 רייס נ' עיזבון אברמן, פ"ד מד (1)  278].

5. תום לב והתיישנות

רק במקרים של חוסר תום לב קיצוני יש מקום לערוך את האיזונים בין עקרון תום הלב לבין העלאת הגנת ההתיישנות ולהגיע לשלילת זכותו של נתבע, כפי שהיא עולה מהוראות חוק ההתיישנות, להתגונן על ידי העלאת טענת ההתיישנות.

האמור נפסק בעניין  משה ברקוביץ[1. עע 1406/02‏ ‏ עיריית גבעתיים נ' משה ברקוביץ ואחרים, 4.10.2006].

מנגד, יתכנו מצבים חריגים בהם עצם העלאת טענות ההתיישנות מהווה שימוש בזכות בחוסר תום לב, באופן המצדיק לקבוע כי בעל הדין מנוע מהעלאת הטענה.

ראו בעניין עופרה אילן[1. עע 533/09 ‏ ‏עופרה אילן ו – 24 אח' נ' שירותי בריאות כללית, 15.6.2011].

כך בעניין יעקב משולם[1. עסק 11802-04-20‏ ‏ מדינת ישראל נ' יעקב משולם ו-34 אח'‏, 17.1.2021] צויין, כי מקום בו מועלית טענת התיישנות יש ליתן את הדעת גם על תום ליבו של הטוען להתיישנות.

הגשת תביעה "ערב ההתיישנות", כאשר המערער "ישן על זכויותיו" במשך כמעט שבע שנים – יש בה משום חוסר תום לב.

האמור נפסק בעניין אהרון מילשטיין[1. עע 300306/98  אהרון מילשטיין נ' מדינת ישראל, 22.12.2003].

כן ראו בספרו של י' לובוצקי[ 1. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 6, עמ' 5] – מקום בו התובע ידע כי קיימת לו עילת תביעה ונמנע שנים מלממש זכותו, יראו במחדלו כוונה לוותר על התביעה ובית הדין יטה שלא להאריך התקופה להתיישנות.

6. העלאת טענת התיישנות על ידי המדינה והרשות

התכליות של מוסד ההתיישנות אינן מתמצות אך בשיקולים של קשיים ראייתיים, אלא מקפלים גם אגד של שיקולים נוספים היפים גם מקום בו המדינה היא בעלת דין, אלא שהמדינה (כמו כל בעל דין אחר) כפופה לחובת תום הלב הדיוני, כשמעמדה משמיע חובת תום לב מוגברת.

האמור נפסק בעניין ארגון סגל המחקר[1. עסק 12475-02-13 מדינת ישראל נ' ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה, 26.3.2018].

טענת התיישנות היא טענה שאין חובה לטעון אותה, ובית הדין מצפה מגוף ממלכתי, שילך בעקבות המקובל בהליכים שבהם המדינה היא הנתבעת, שלא לטעון טענת התיישנות בכל מקרה ובכל הנסיבות.

האמור נפסק בעניין פלורה אבוקסיס[1. דיון מב/0-130 פלורה אבוקסיס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יד(1) 105].

כשטענת התיישנות מועלית על-ידי רשות שלטונית שהיא גם המעסיק, יש לבחון את הטענה גם בראי המשפט המינהלי.

בעניין יעקב משולם[1. עסק 11802-04-20‏ ‏ מדינת ישראל נ' יעקב משולם ו-34 אח'‏, 17.1.2021]

מקום בו העלתה המדינה טענת התיישנות שעה שמדובר באירועים שהתרחשו שנים רבות קודם לכן – אין המדובר בחוסר תום לב.

האמור נפסק בעניין פלוני[1. עע (ארצי) 1443/04 פלוני נ' מדינת ישראל, 4.3.2008].

אין הכרח כי טענת התיישנות תוביל לדחייה על הסף – בית הדין רשאי לדון בהליך ולהכריע בטענה במסגרת פסק הדין בהליך העיקרי.

ראו בעניין דבורה מקובסקי[1. בר"ע 1204-01 קרן הגמלאות המרכזית – עובדי ההסתדרות בע"מ נ' דבורה מקובסקי, 10.9.2001].

מועד התגבשות  עילת התביעה אינו תלוי בזהות הנתבע, כולל אם מדובר במדינה

ראו בעניין שמעון הכסטר[1. ע"ע (ארצי) 2514-07-20 שמעון הכסטר נ' מדינת ישראל 12.10.21].

7. שיהוי מול התיישנות

מקום בו בעל דין חיכה שנים רבות להגשת תביעה, ועשה כן רק במסגרת תביעה שהוגשה כנגדו – רשאי בית הדין לשקלל זאת במכלול הראיות, גם אם העילה טרם התיישנה.

ראו בעניין שרה חפץ[1. דבע נה / 187 – 3‏ ‏ שטרקמן רפפורט סוכנות לביטוח בע"מ נ' שרה חפץ, 28.5.1996; כן ראו:   דבע נו/3-201  שמש ירושלים בע"מ נ' מאיר ניסימיאן, 26.5.1997; דב"ע נז/3-296 ‏ שופרסל בע"מ נ' ברמן, פ"ד לב(1999) 141 – באשר לחלוף הזמן כגורם להחלשת הראיות].

כך, בעניין אליהו ציפר[1. דבע נז/3-4 "תיגבור" חברה ארצית לשירותי כ"א בע"מ נ' אליהו ציפר, 17.2.1996] נפסק לעניין מעסיק אשר השתהה בתביעתו כנגד עובד בעניין הגבלת חופש העיסוק והגישה רק בתביעה שכנגד, כי יש בכך כדי להחליש את עמדת המעסיק בנושא.

כך נפסק בעניין שאפע ח'ורי[1. עע (ארצי) 11365-03-14‏ ‏ שאפע ח'ורי נ' התנועה למען איכות השלטון בישראל, 17.12.2014] כי מי שהשתהה בתביעה כנגד פגם במכרז, תביעתו תישמע רק אם הפגם הוא יסודי וחמור במיוחד.

עם זאת, מקום בו לתובע נודע רק לאחר שנים רבות כי נתקיימה עילה להגשת תובענה והגישה – אין לייחס לו ויתור עליה.

האמור נפסק בעניין זוהיר טסה[1. עע (ארצי) 393/05‏ ‏ זוהיר טהה נ' מקיאס בע"מ, 10.1.2005].

בעניין שושנה דוד[1. בגץ 6170/15   שושנה דוד נ' בית הדין הארצי לעבודה, 8.10.2015] נפסק, כי האמור נכון גם בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי הקשורות בפגיעות עבודה.

הסכמת הצד שכנגד להארכת דחיית מועד ההתיישנות, תיתן תוקף להארכת התקופה עד לתום המועד לגביו ניתנה הסכמה.

האמור נפסק בעניין רונה רענן-שפריר[1. עע 199/08 רונה רענן-שפריר נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, 11.8.2009].

8. טענת קיזוז אינה מתיישנות

מקום בו הוגשה על ידי עובד תביעה, אשר טרם התיישנה, רשאי המעסיק לטעון טענת קיזוז ולא יראו אותה כמתיישנת, שעה שהיא מתבססת על הנסיבות המתבררות בתביעה העיקרית.

האמור נפסק בעניין ודיע מועלם[1. ע"ע 758-06 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' ודיע מועלם, 15.10.2007].

9. פגישת מו"מ 

פגישות לצרכי מו"מ אינן מפסיקות את מירוץ ההתיישנות.

האמור נפסק בעניין שושנה רנרט[1. עע 592-09 שושנה רנרט נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, 4.5.2011].

כך נפסק בעניין מנחם מגן[1. דבע נג/243-3‏ ‎ ‎נחמן מגן‎ ‎נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פ"ד כז(1) 162], כי מגעים ומו"מ בין עורכי דין אין בהם כדי למנוע טענת התיישנות ואין בהם משום הסכם להארכת תקופת ההתיישנות.

בעניין שמעון הכסטר[1. ע"ע (ארצי) 2514-07-20 שמעון הכסטר נ' מדינת ישראל 12.10.21] נקבע שניסיונות ליישב את חילוקי הדעות אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.

10. חקירה על פי חיקוק

"חקירה על פי חיקוק" אמורה להתנהל על ידי הגורם המוסמך לכך וככל שהיא מתנהלת, הרי יש בה כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. אולם לא כל בירור או פניה או יוזמה של גורם כלשהו שאינו נמנה על הגוף החוקר יכול להחשב כ"חקירה על פי חיקוק".

האמור נפסק בעניין עוז אשור[1. עפ (ארצי) 67/09 ‏ ‏ מדינת ישראל נ' משרד התמ"ת נ' עוז אשור, 13.4.2010].

11. הגשת בקשה לתיקון התביעה בה עילת התביעה הרלבנטית עוצרת את תקופת התיישנות

בעניין א. דינמיקה[1. ע"ע (ארצי) 36041-10-21 א. דינמיקה אחזקות 2002 בע"מ נ' גוואהר מסודה 17.1.23] נקבע שאת ההחלטה שהתירה את תיקון כתב התביעה ואת הוספת האלמנה כתובעת, יש לפרש כהחלטה המכירה למעשה באלמנה כמי שהגישה את התביעה (שהוגשה על ידי עיזבון המנוח שאינו אישיות משפטית) מלכתחילה. בנסיבות אלה, יש לראות בתביעה לפיצויי פיטורים ופיצויי הלנה ככזו שהוגשה במסגרת השנה הראשונה שלאחר פטירת המנוח ולפיכך הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לא התיישנה.

ב. תחילת מרוץ ההתיישנות

פסיקה

1. על פי החוק תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה, מבלי שהחוק מגדיר מתי נולדת עילת התביעה.

האמור נפסק בעניין מיכאל סוסנה[1. עע 20780-03-19‏ ‏ מיכאל סוסנה נ' מודיעין אזרחי בע"מ, 4.4.2021; כן ראו: ברע (ארצי) 39621-12-20‏ ‏ אקסלנס נשואה גמל בע"מ נ' אשר סנדרס‏, 2.5.2021].

 2. עילת התביעה לעניין דיני ההתיישנות היא מכלול העובדות המהותיות המולידות את הזכות לסעד המבוקש על ידי התובע, לכן המועד שבו מתחילה תקופת ההתיישנות הוא מועד קיומה של עילת תביעה קונקרטית – המועד שבו מתגבשות העובדות החיוניות לביסוס התביעה.

האמור נפסק בעניין אשר סנדרס[1. ברע 39621-12-20‏ אקסלנס נשואה גמל בע"מ נ' אשר סנדרס‏, 2.5.2021]

בעניין זאב ינאי[1. דיון מב/61-3 זאב ינאי נ' המועצה המקומית באר טוביה, פ"ד יד(1) 149; דב"ע נה/3-282 סופיה מנהיים נ' מדינת ישראל, 21.8.1997] נפסק, כי תקופת ההתישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התביעה, כאשר "עילת התביעה" פירושה מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד.

כך, נפסק בעניין עופרה אילן[1. עע 533/09 ‏ ‏עופרה אילן ו – 24 אח' נ' שירותי בריאות כללית, 15.6.2011] אשר למועד היווצרות "עילת התובענה", כי רק כאשר הזכות הופכת לעילת תובענה קונקרטית, ניתן לומר כי מירוץ ההתיישנות מתחיל, לכן מקום בו עילת התביעה נסמכת על הסכם מפלה, עילת התביעה נולדת רק ביום יישומו של ההסכם ולא ביום חתימתו.

3. יש להבחין בין מועד התגבשותה של הזכות המושגית – הזכות המהותית שבגין פגיעה בה זכאי התובע לסעד, ובין מועד התגבשות זכות התביעה הקונקרטית – הזכות לקבלת סעד מבימ"ש, שקמה בהתקיים תנאים אובייקטיביים, המאפשרים לתובע המסוים להגיש תובענה לאכיפת הזכות המושגית ולזכות בה. מקום בו קיים פער זמנים בין מועדי היווצרות הזכויות הללו – תתחיל תקופת ההתיישנות רק עם התגבשות זכות התביעה הקונקרטית.

האמור נפסק בעניין אשר סנדרס[1. ברע 39621-12-20‏ ‏ אקסלנס נשואה גמל בע"מ נ' אשר סנדרס‏, 2.5.2021; כן ראו: עע 20780-03-19‏ ‏ מיכאל סוסנה נ' מודיעין אזרחי בע"מ, 4.4.2021].

4. כשהסעד הנתבע במסגרת תביעה חוזית הוא פיצוי בגין נזק שגרמה הפרת החוזה, מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד התגבשות הנזק.

האמור נפסק בעניין יופיטר[1.   ע"א 3599/94 יופיטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נ(5) 423; כן ראו: עע 20780-03-19‏ ‏ מיכאל סוסנה נ' מודיעין אזרחי בע"מ, 4.4.2021].

5. שעה שמדובר בהתיישנות זכות הנוגעת לזכאות לקצבה ולפנסיה, המועד הקובע לתחילת מרוץ ההתיישנות הוא מועד הפסקת העבודה, ללא קשר לטעמי ההפסקה.

האמור נפסק בעניין עובדיה כהן[1. עע 18403-01-12‏ ‏ עובדיה כהן נ' הסתדרות העובדים הלאומית, 27.9.2015].

6. הדעה הרווחת היא כי מקום בו מדובר בתביעה על פי פסק-דין, עילת התביעה נעוצה בקיומו של פסק הדין וממילא מועד נתינתו הוא מועד צמיחתה.

ראו בספרו של י' לובוצקי[1. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הידן, מהדורת 2016, פרק 6 ,עמ' 9].

כך נפסק בעניין לאה פס[1. עע 535/08  שירותי בריאות כללית נ' לאה פס, 1.12.2010], כי תחילת מרוץ ההתיישנות בפרישה מעבודה שהוכרה כהתנהגות מפלה על-ידי ביהמ"ש העליון הוא ממועד פסיקת בית המשפט העליון ולא ממועד הפרישה.

7. כאשר מדובר בהפרת פסק דין, וניתן להגדיר את מועד ההפרה – מועד צמיחת העילה הוא ממועד ההפרה ולא ממועד נתינת פסק הדין.

האמור נפסק בעניין שמעון אג'ובל[1. בר"ע 189-08 תנובה -אגודה שיתופית לשווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' אג'ובל שמעון ו-61 אח', 9.6.2009].

8. מקום בו ניתנה התחייבות – מועד היווצרות העילה אינו המועד בו ניתנה ההתחייבות אלא המועד בו הייתה אמורה להתממש ההתחייבות.

האמור נפסק בעניין יורם שטרית[1. ברע 59941-11-14 אטורה תעשיות בע"מ נ' יורם שיטרית, 19.10.2015].

9. מועד היווצרות העילה לתביעת פיצויי פיטורים הוא מועד הפסקת עבודתו של העובד הלכה למעשה.

האמור נפסק בעניין יואב צמחוני[1. דבע נד/3-212  יואב צמחוני נ' ציון לוי, 18.8.1995].

10. לעניין פיטורים לגביהם נטענה טענת אפליה – מועד צמיחת העילה הוא מועד הפיטורים, ולא המועד שבו הוחלט בהסכם הקיבוצי על קיומם.

ראו בעניין בנימין בנוז[1. עע 404/05‏ ‏ בנימין בנוז נ' חיפה כימיקלים בע"מ, 21.12.2006]

11. מועד היווצרות העילה לתביעת פדיון דמי הבראה הוא מועד הפסקת עבודתו של העובד.

האמור נפסק בעניין סטויאן סטויאנוב[1. עע 182-10‏ ‏סטויאן סטויאנוב נ' סולל בונה בע"מ, 21.10.2010].

12. בתביעה להעמדת כספי קופת גמל לרשות העובד: על-פי פסיקה אחת – עילת התביעה קמה מהמועד שבו המעסיק משך את הכספים לעצמו, על פי פסיקה אחרת – ממועד קרות מקרה הביטוח.

בעניין זאב ינאי[1. דיון מב/61-3 זאב ינאי נ' המועצה המקומית באר טוביה, פ"ד יד(1) 149] נפסק כי מועד היווצרות העילה הינו המועד שבו משכה המעסיקה את הכספים שהפרישה לקופת הגמל.

בעניין  אריה ביסטריצר[1. ע"ע 211-05 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' אריה ביסטריצר, 15.8.2005] לעומת זאת, נפסק כי מועד היווצרות העילה הינו מועד הגעת התובע לגיל פרישה, דהיינו בהיווצרות האירוע הביטוחי.

כך אף נפסק בעניין משה פורת[1. עע 97 / 600030‏ ‏ משה פורת נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, 8.4.1999] כי עילת התביעה היא במועד קרות האירוע הביטוחי, מבלי שתובא בחשבון העובדה שבמרוצת השנים בוצעה העברת חיובים בין קופת גמל אחת לאחרת.

13. מועד התגבשות העילה בתביעות שעניינן הפרת החובה של המעסיק לביצוע הפרשה לקרן פנסיה בתקופת העבודה של העובד הוא מועד החודש בו בוצעה או הייתה אמורה להתבצע ההפרשה.

האמור נפסק בעניין פיליפ טיברמן[1. ע"ע 1616/04 פיליפ טיברמן נ' מקורות חברת מים בע"מ, 8.1.2016; דב"ע לט/46 – 3 פלדון נ' אריגי דן, פד"ע יא' 107; דב"ע נב/217 – 3  אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, פד"ע כז 3; ע"ע 194-06 פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ, 28.10.2008; ע"ע 36058-12-13‏‏ יעקב וקסלר נ'  י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ, 20.6.2017; עע 19369-10-18‏ דניאל אביטן נ' פיליפ גאורגיי‏, 12.10.2020].

בעניין מיכאל  איוון וולף[1. בר"ע (ארצי) 11387-07-22 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מיכאל איוון וולף 5.1.23] נקבע שעילת התביעה לתשלום גמלה מתחדשת מידי חודש בחודשו, ולכן ניתן לתובעה בכל עת, כאשר הזכות לקבלת התשלום עקב שיטת החישוב השגויה כפופה לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות והיא תחול על תקופת שבע שנים הקודמות ליום הגשת התביעה.

14. תביעה לחסר בכספי קופת גמל – אין מדובר בתביעה המתחדשת כל חודש ולפיכך, היא תתיישן בתום תקופת ההתיישנות ממועד אי העברת הכספים.

ראו בעניין חיים דורי[[1. עע 14761-09-11  חיים דורי נ' פסגות פנסיה (ה.ע.ל) בע"מ, 8.5.2012].

15. ככל שמדובר בתביעה שעניינה גימלה חודשית שהיה על המעסיק או על קופת הגמל לשלם לעובד לאחר הפסקת עבודתו, אזי עילת התביעה מתחדשת מדי חודש בחודשו.

ראו בעניין יוסף גולדין והפסיקה המפורטת בו[1. ע"ע 77-99 יוסף גולן-גולדין נ' הסוכנות היהודית לא"י,.6.2020; כן ראו: עע 19369-10-18‏ דניאל אביטן נ' פיליפ גאורגיי‏, 12.10.2020].

16. עילת תביעה שעניינה בסיס חישוב הגמלה, היא עילה המתחדשת בכל חודש, שכן היא משפיעה על התגמול בכל חודש.

האמור נפסק בדעת רוב בעניין מריו ויינגרט[1. עע 17/03‏‏ מריו ויינגרט נ' מבטחים, 9.5.2005; כן ראו עמדתו של י' לובוצקי, כי גישה זו מצמצמת מאד את חוק ההתיישנות, שכן מאלצת את הצדדים לשמור מסמכים וראיות במשך זמן בלתי מוגבל, הגם שתביעת התובע מוגבלת לגמלאות שלא שולמו בשבע השנים שקדמו לתביעתו בלבד].

17. לעניין תביעות שעניינן נתונים אישיים כמו גיל, תקופת שירות, דירוג ודרגה, מרוץ ההתיישנות הוא שבע שנים מיום הזכאות לפנסיה עם הפרישה.

האמור נפסק בעניין אמנון בן יוחנן[1. בגץ 251/15 ‏ ‏ אמנון בן יוחנן נ' מדינת ישראל נ' משרד החוץ‏, 22.2.2015].

18. לעניין הוראות וזכויות שאינן קשורות לנתונים האישיים של העובד – אלה אינן מתיישנות שכן מרוץ ההתיישנות מתחיל ומתחדש בכל חודש מחדש, עם קבלת הגמלה החודשית.

האמור נפסק בעניין מרק פיורסט[1. בג"ץ 3514-07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מרק פיורסט, 13.5.2012]. נקבע, כי היום הקובע בגינן הוא היום בו הייתה אמורה הגמלה להשתלם, ולפיכך ניתן בכל עת לתבוע סכום גמלה שלא שולם בחודש מסוים, עד לחלוף שבע שנים מהמועד בו היה אמור להשתלם.

19. התיישנות תביעה לשכר ונלווים עד תום תקופת ההסכם הקצובה

בעניין שמעון הכסטר[1. ע"ע (ארצי) 2514-07-20 שמעון הכסטר נ' מדינת ישראל 12.10.21] נקבע באשר לתביעה לשכר ונלווים עד תום תקופת ההסכם הקצובה –  גם אם מדובר בנזקים מתמשכים, הרי שעה שהנזקים צפויים וברורים, כוח התביעה קם כבר במועד ההפרה, או במועד סיום יחסי העבודה בפועל,ולכל המאוחר במועד הראשון שבו לא שולם השכר כמקובל בין הצדדים.

18.  מועד שמועד היווצרות עילת התביעה בגין פיטורין שלא כדין היה מועד ההודעה על הפיטורים או לכל המאוחר מועד הפיטורים.

ראו שמעון הכסטר[1. ע"ע (ארצי) 2514-07-20 שמעון הכסטר נ' מדינת ישראל 12.10.21].

19. עצם הגשת תביעה ייצוגית אינו מכשיר תביעות שכבר התיישנו טרם הגשת התובענה הייצוגית.

האמור נפסק בעניין אמיר ביברינג[1. ע"ע 1210/02‏ ביברינג נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פ"ד לח(2003) 115].

20. מקום בו מדובר בעילה אחת ושני סעדים, ונקבע כי העילה התיישנה לגבי סעד אחד, אזי מסקנה זו יפה גם לגבי הסעד האחר.

האמור נפסק בעניין רחל קידר[1. עע 23928-09-18‏ ‏ שירותי בריאות כללית נ' רחל קידר‏, 6.8.2019].

21. זכות התביעה הקונקרטית, באשר להוצאת פוליסה שלא בהתאם להסכמת הצדדים לעניין בחינת התיישנות התובענה, מתגבשת במועד כריתת חוזה הביטוח והוצאת הפוליסה ולא במועד הפרישה

ראו עניין יעקב גרא[1. עק"ג (ארצי) 52164-12-20 יעקב גרא נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ 22.08.22].

בעניין בג"צ יעקב גרא[1. בג"ץ 6497-22 יעקב גרא נ' בית הדין הארצי לעבודה  9.11.22] אישר בג"צ את פסיקת בית הדין הארצי לפיה משטעויות והמחדלים להם טוען העותר מתייחסים לאשר הוסכם במועד הוצאת הפוליסות, הרי כי יש לראות במועד בו הושגו הסיכומים הללו כמועד לידת עילת התביעה לצורך תחילת מניין ההתיישנות. בכל הנוגע לעילות העוסקות בגביית דמי הביטוח, עילת התביעה התגבשה עם גביית התשלומים האמורים לצורך תחילת מניין ההתיישנות.

22. התיישנות תביעה לפנסיה תקציבית

בעניין עזבון המנוח פלוני[1. ע"ע (ארצי) 39629-10-20 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' מדינת ישראל 14.8.22] נפסק, כי המערער זכאי לקבלת גמלה החל מ- 7 שנים לפני הגשת תביעתו, זאת למרות  סעיף 48(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) הקובע זכאות לקבלת קצבה עד שנתיים אחורנית ממילוי טופס תביעה קבלת תביעה, וזאת לאור נסיבות חריגות של המקרה. נקבע עוד שלטענת המנוח כי עובד המפוטר על רקע רפואי נפשי זכאי לקבלת הקצבה באופן אוטומטי, אין כל עיגון נורמטיבי וכן נדחו טענת העדר התיישנות שלא מדעת.

ג. התיישנות שלא מדעת

  • חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958

  • התיישנות שלא מדעת 
  • 8. נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

פסיקה

1. סעיף 8 לחוק ההתיישנות הוא חלק ממשטר התיישנות, המונע אפשרות גישה לערכאות שיפוטיות מפאת חלוף הזמן. הסעיף מאפשר לקבוצה מוגבלת של תובעים, העומדת בתנאי סעיף 8 לחוק, להגיש תביעות אשר אלמלא הוראתו אפשרות הגשתן עלולה הייתה להיחסם.

האמור נפסק בעניין יעקב ארנון[1. עב"ל 62405-02-16 יעקב ארנון נ' המוסד לביטוח לאומי,  6.9.2018; כן ראו: ע"ע 36058-12-13 יעקב וקסלר נ' י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ, 20.6.2017; עבל (ארצי) 31462-06-17‏ ‏ נתן פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי‏, 26.3.2019].

2. מקום בו נעלמו מעיני התובע העובדות המבססות את עילת התביעה תוארך תקופת ההתיישנות לתקופת הקבועה בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, דהיינו, ליום שבו נודעו לו עובדות אלה.

האמור נפסק בעניין סטויאן סטויאנוב[1. עע 182-10‏ ‏ סטויאן סטויאנוב נ' סולל בונה בע"מ, 21.10.2010; כן ראו: עע 1505/02‏ ‏ שלום אטיה נ' מרחב מרכז חומרי בנין וקרמיקה בע"מ, 19.7.2006].

3. סעיף 8 לחוק מציב שני תנאים מצטברים: אי ידיעה סובייקטיבית – נעלמו מהתובע העובדות מסיבות שלא תלויות בו ואי ידיעה אובייקטיבית – שגם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן.

האמור נפסק בעניין יעקב משולם[1. עסק 11802-04-20‏ ‏ מדינת ישראל נ' יעקב משולם ו-34 אח'‏, 17.1.2021].

בעניין יעקב גרא[1. עק"ג (ארצי) 52164-12-20 יעקב גרא נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ 22.08.22] נקבע  שאי ידיעה אשר עומדת במבחני סבירות אובייקטיבית תפעיל את עילת ההשעיה של מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

4. הטוען להתיישנות שלא מדעת חייב להראות כי העובדות העומדות בבסיס התביעה שנעלמו מעיניו לא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה בידו למנוע סיבות אלה.

ראו בעניין לינה דולגופולסקי[1. עע 110/05  לינה דולגופולסקי נ' שרה חסון, 11.9.2005;  כן ראו:  עע 300161/98  שמעון תורג'מן נ' בנק הפועלים בע"מ, 4.5.2003; עע 303/07 אליהו אוחנה נ' מבטחים קרנות פנסיה בע"מ, 30.12.2007; ע"א 4600/91  דבורה מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פ"ד מח(3) 455, 459 והאסמכתאות שם].

5. מקום בו קיימת "ידיעה בכח" ולא ידיעה בפועל – אין להחיל את סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

ראו בעניין יעקב משולם[1. עסק 11802-04-20‏ ‏ מדינת ישראל נ' יעקב משולם ו-34 אח'‏, 17.1.2021], שם נפסק כי למשיבים הייתה ידיעה בכוח שימי מחלה בשבתון לא נכללו במניין הימים שנרשמו בטופס הפרישה כימים המזכים אותם בפיצוי בגין אי ניצול ימי מחלה, גם בהנחה שלא הייתה להם ידיעה בפועל על כך. המשיבים יכולים היו, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים (אנשי מקצוע או ארגון הסגל), לברר את העובדות הרלוונטיות עם קבלת טופס הפרישה לידם.

6. חוזה העבודה הינו חוזה יחס, ולעניין זה נטל ההוכחה כי נעלמו מהתובע העובדות, או שהיה יכול בזהירות סבירה לגלותן נמוך יותר מאשר במקרה של חוזה רגיל.

ראו בעניין בנק מזרחי טפחות[1. עא 9495/06  בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נגר כרמלה ובניה בע"מ, 15.8.2012; י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 6, עמ' 12].

7. איחור בגילוי קרות הנזק עשוי להצדיק דחיית מועד תחילת ההתיישנות, שכן הנזק מהווה רכיב עובדתי בעילה לפיצויים.

האמור פסק בעניין בנימין מזרחי[1. ע"א 4954/94‏ מינהל מקרקעי ישראל ואח' נ' מזרחי ואח', פ"ד נא(1) 559].

כך גם נפסק בעניין לאה פס[1. עע (ארצי) 535/08  שירותי בריאות כללית נ' לאה פס, 1.12.2010],  כי מקום בו הוגשה תביעה בשל תנאי פרישה נחותים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק מיום שהפרישה הוכרה בערכאות כהפליה ולא מיום הפרישה בפועל.

8. עובדת אשר מעסיקתה יצרה מצג לפיו היא זכאית לפנסיה תקציבית ורק עם פרישתה חזרה בה ממצג זה – אזי רק במועד זה נודעו לה העובדות המקימות את עילת התביעה.

האמור נפסק בעניין ציפי לוי-דים[1. עע (ארצי) 48964-12-16‏ ‏ עיריית רעננה נ' ציפי לוי-דים, 22.10.2018].

9. סעיף 8 עוסק בגילוי עובדות ולא דין, ולכן גילוי מאוחר של הדין לא נתפס ברשתו של כלל הגילוי המאוחר.

ראו בעניין נתן פלדמן[1. עבל 31462-06-17‏ ‏ נתן פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי‏, 26.3.2019].

10. טענת תובע כי לא פנה לייעוץ משפטי ולכן לא ידע מה זכויותיו לא תבטל את טענת ההתיישנות, שכן ניתן היה בשקידה סבירה לקבל ייעוץ.

האמור נפסק בעניין אסתר שקד[1. עבל 57366-09-11‏ ‏ אסתר שקד נ' המוסד לביטוח לאומי, 25.2.2015]

11. אי ידיעת השפה אינה נחשבת כמצב בו נעלמו מהתובע העובדות המהוות את העילה.

האמור נפסק בעניין מיכאל גנדלר[1. דבע נו/3-45  מיכאל גנדלר נ' תחנת דלק "פז" חוף הכרמל, 15.5.1996].

12. תובע אשר היה מודע לזכאותו לדרגת פרישה ונמנע מלהגיש תביעה, לא יוכל להתגבר על טענת התיישנות בטענה כי נעלמו ממנו העובדות המהוות את עילת התובענה.

האמור נפסק בעניין אשר נעים[1. עע 29350-01-12‏ ‏ מדינת ישראל נ' אשר נעים, 13.11.2014].

13. לא ניתן להסתמך על כך שנעלמו העובדות המהוות את עילת התובענה, מקום בו הזכות הנטענת מקורה בהסכם קיבוצי וניתן היה לפנות לוועד העובדים לקבלת מידע.

האמור נפסק בעניין כראם אבו לפח[1. עע 294/09 ‏‏ כראם אבו לפח (סעאבנה) נ' מועצה מקומית כפר קרע, 20.1.2011].

14. אין לקבל הטענה לפיה מורכבות חישובי פנסיה כשלעצמה תצדיק החלת סעיף 8 לחוק או תשתיק את קרנות הפנסיה מלטעון להתיישנות.

בעניין מיכאל  איוון וולף[1. בר"ע (ארצי) 11387-07-22 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מיכאל איוון וולף 5.1.23] נקבע שקביעת ביה"ד האזורי לפיה לא הוכחה קיומה של התיישנות שלא מדעת לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות היא קביעה עובדתית בה ערכאת הערעור ממעטת להתערב, והיא עולה בקנה אחד עם עניין ויינגרט. מלכתחילה "הוגמשו" גבולות ההתיישנות בתביעות עמיתי קרנות פנסיה כך שניתן להעלות לראשונה טענות על ידי מי שפרש מקרן פנסיה למעלה משבע שנים קודם לכן. אך לצד זאת יש להקפיד שלא להתעלם לחלוטין מחוק ההתיישנות, באופן שייצור אי ודאות אקטוארית לקרנות ולעמיתים, באמצעות קבלת טענה לפיה מורכבות חישובי פנסיה כשלעצמה תצדיק החלת סעיף 8 לחוק או תשתיק את קרנות הפנסיה מלטעון להתיישנות.

  •  

ד. הודאה בקיום זכות

 

  • חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958

  • הודאה בקיום זכות
  • 9.הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
  • בסעיף זה, "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.

פסיקה

1. לעניין הודאת נתבע בקיום זכות של התובע, אם קיים מסמך – יפרש אותו בית הדין כדרך שמפרשים את הכתוב ויבחן אם מדובר בהודאה המצדיקה הארכת מועד ההתיישנות, כך שתמנה החל מיום ההודאה.

האמור נפסק בעניין עודד מאושר[1. דב"ע נז3-73/, ע"ע 300073/96‏ מאושר נ' מדינת ישראל‏, פ"ד לב(1999) 145].

2. לעניין תחולת סעיף 9 לחוק, הנתבע אינו חייב להודות בזכות קונקרטית של התובע לסעד מסוים, ודי בכך שיודה בעובדות המבססות את זכותו הקונקרטית של התובע.

האמור נפסק בעניין שרה בלו[1. עע 1611-06-11‏ שרה בלו נ' מדינת ישראל משרד האוצר, 19.8.2013; כן ראו: ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, 19.4.2012; עע 43694-12-11‏ ‏ חברת אפי אבטחה בע"מ נ' יעקוב (קובי) מרדכי, 28.8.2017].

3. העובדה שיתרת החופשה מופיעה בתלוש המשכורת מהווה 'הודאה' מטעם המעסיק בעצם החוב ומאיינת את תקופת ההתיישנות לגבי שנים קודמות.

האמור נפסק בעניין חנן זומרפלד[1. דב"ע נה/3-193 חנן זומרפלד נ' מלון זוהר בע"מ, 1.5.1996; כן ראו: עע 2736-07-18‏ ‏ עמרם לוי נ' עמותת בתי ספר למלאכה, 23.1.2019].

4. מקום בו במסמכים שונים הייתה הודאה מפורשת בדבר פגיעה בשכר עובד ובזכאותו להעלאת שכר – הרי שיש כאן הודאה בקיום זכות.

האמור נפסק בעניין מועצה דתית באר שבע[1. עע 27891-09-16 מדינת ישראל נ' מועצה דתית באר שבע, 30.4.2020].

5. הודאה בעובדות כתב אישום בדבר הטרדה מינית מבססת את זכות הקורבן לפיצוי כספי, גם אם האירוע התיישן, לאור סעיף 9 לחוק ההתיישנות.

ראו בעניין ג'ורג' טורעני[1. עע 201/09 ‏ ‏ג'ורג' טורעני נ' חנא ראשד ז"ל, 19.12.2013].

כך, נפסק גם בעניין שלום שלמה[1. עע 346/05  שלמה שלום נ' אלה קוזמינוב, 15.6.2006], כי מקום בו הודה נאשם בעובדות כתב אישום בקשר להטרדה מינית, תמנה תקופת ההתיישנות החל מיום ההודאה ולא מיום המעשה.

6. הודאה בדבר קיום זכות עקרונית (להבדיל מזכות ספציפית) אינה בבחינת ויתור גורף על טענת התיישנות.

האמור נפסק בעניין כראם אבו לפח[1. עע 294/09 ‏‏ כראם אבו לפח (סעאבנה) נ' מועצה מקומית כפר קרע, 20.1.2011].

ה. הקפאת התיישנות מחמת ליקוי נפשי

בעניין טל סלע[1. ק"ג (תל אביב-יפו) 66783-09-16 טל סלע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ 4.9.23] נקבע שהוראות סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובעות כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבואו במניין הזמנים תקופות בהן התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי. ודוק, אין די בקיומו של ליקוי נפשי, ויש להוכיח כי התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת הליקוי הנפשי. קרי –  נדרש מהתובע להצביע על עובדות בגינן יש לקבוע מצב זמני של היעדר יכולת להגיש תביעה.

ו. תובענה שנדחתה בלא שחל עליה עקרון מעשה בית-דין

  • חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958

  • תובענה שנדחתה
  • 15.הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.

פסיקה

1. סעיף 15 הוא מהחריגים למרוץ ההתיישנות, המבקש להקל עם בעל דין שהגיש תובענה, שנדחתה בלא שחל עליה עיקרון מעשה בי"ד, להגיש תביעה חדשה באותה עילה בלא שתקופת ההתדיינות הראשונה תיחשב במניין תקופת ההתיישנות.

האמור נפסק בעניין יהודה ישראלי[1. עע 706/05  יהודה ישראלי נ' מפעלי פרג מאוחדים בע"מ, 6.2.2007; כן ראו; עע 20780-03-19‏ ‏ מיכאל סוסנה נ' מודיעין אזרחי בע"מ, 4.4.2021].

2. לצורך החלת סעיף 15 נדרשים קיומם של שלושה תנאים מצטברים: הגשת תובענה בעבר, דחיית התובענה הראשונה באופן שלא מונע מהתובע להגיש תובענה שנייה, והגשת תובענה שנייה בגין אותה עילה.

האמור נפסק בעניין ידידה בן נון[1. עע 63793-03-18‏ ‏ מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר בית יעקב בא"י נ' ידידה בן נון‏, 18.3.2019;   כן ראו: עע 806/06 משה זעירא נ' אוניברסיטת בר אילן, 25.8.2009].

3. אשר להארכת תקופת ההתיישנות בשל קיומו של הליך תלוי ועומד – אין מדובר בהארכה אוטומטית, אלא בבדיקה אם ההליך שבעטיו הוגשה בקשת ההארכה הוגש בתום לב.

ראו בעניין משה זעירא[1. עע 806/06 משה זעירא נ' אוניברסיטת בר אילן, 25.8.2009]

4. שימוש בעקרון תום הלב לצורך מניעות מהעלאת טענת התיישנות ייעשה בזהירות ובמקרים חריגים.

האמור נפסק בעניין עופרה אילן[1. עע 533/09 ‏ ‏עופרה אילן ו – 24 אח' נ' שירותי בריאות כללית, 15.6.2011; כן ראו: עע 43694-12-11‏ ‏ חברת אפי אבטחה בע"מ נ' יעקוב (קובי) מרדכי, 28.8.2017].

5. מקום בו הוגשה תובענה ראשונה ובשל רשלנות התובע נמחקה, אפשרי שבית הדין יאפשר לנתבע להעלות טענת התיישנות בעת הגשת תביעה שנייה של התובע באותו עניין.

האמור נפסק בעניין יהודה ישראלי[1. עע 706/05  יהודה ישראלי נ' מפעלי פרג מאוחדים בע"מ, 6.2.2007].

6. סוגיה הדורשת מענה היא באיזה מידה דיון בסכסוך קיבוצי מפסיק את מרוץ ההתיישנות.

ראו בעניין סופיה מנסהיים[1. דבע נה / 282 – 3‏ ‏ סופיה מנהיים נ' מדינת ישראל, 21.8.1997; כן ראו פסיקת בית הדין האזורי בדמ (ת"א) 5198/05  הוכמן עידית נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, 26.6.2006], שם נקבע כי בירורן של תובענות ייצוגיות ושל סכסוכים קיבוציים על-ידי בעלי דין שונים אינו עוצר את מירוץ ההתיישנות.

7. כשנמחקה תביעה לפיצויי הלנה, והוגשה חדשה באותה העילה, תקופת ההתיישנות הראשונה לא תובא בחשבון תקופת ההתיישנות.

ראו בעניין יחיא עבדאללה[1. עאח 20/08 יחיא עבדאללה, עו"ד נ' עאדל עלי, עו"ד, 10.8.2008].

ז. אי העלאת טענת ההתיישנות במועד

  • חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958

  • הזמן לטענת התיישנות
  • אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.

פסיקה

1. ככלל, טענת התיישנות תועלה בהזדמנות הראשונה, כלומר בכתב ההגנה.

האמור נפסק בעניין נרימאן ג'דאללה[1. דב"ע 3-60-נז חברת ג'מל אלמסרי נ' נרימאן ג'דאללה, 11.11.1997; עב"ל 15420-01-14 שושנה דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, 23.11.2014].

2. זכות הגישה לערכאות מקרינה על פרשנות הוראות חוק ההתיישנות ובכלל זה המונח "בהזדמנות הראשונה" שבסעיף 3 לחוק, שיש לפרשו באופן מרחיב.

האמור נפסק בעניין יעקב משולם[1. עסק 11802-04-20‏ ‏ מדינת ישראל נ' יעקב משולם ו-34 אח'‏, 17.1.2021].

3. טענת ההתיישנות היא טענה דיונית ולא מהותית ועל כן מקום שבו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה – לא תפקע הזכות המהותית לסעד.

האמור נפסק בעניין משה שיטרית[1. עע (ארצי) 48123-12-16‏ טארק זעזוע נ' משה שיטרית, 30.1.2018].

4. המבחן לעניין ההזדמנות הראשונה הוא אובייקטיבי: האם נתבע סביר היה צריך להעלות את טענת ההתיישנות באותו שלב של הדיון.

האמור נפסק בעניין ארגון סגל המחקר[1. עסק 12475-02-13 מדינת ישראל נ' ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה, 26.3.2018].

5. בעוד שסעיף 3 לחוק ההתיישנות חד-משמעי לעניין הגדרת ההזדמנות הראשונה בטענת התיישנות, בחוק בית הדין לעבודה ובתקנות לפיו לא תמצא הוראה לעניין הזמן לטענת ההתיישנות, ולכן חופשי בית-הדין לעבודה לנהוג "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".

האמור נפסק בעניין שלמה לנדאו[1. דיון ל/10-9 תעשיית צמר תל-אביבית בע"מ‎ ‎נ' שלמה לנדאו, פ"ד א(1) 082; כן ראו: עבל 1109/02‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' רחל עיווי (שררה)‏, 18.10.2004].

6. כלל "ההזדמנות הראשונה", הקבוע בסעיף 3 לחוק, ייבחן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

האמור נפסק בעניין שרה בלו[1. עע 1611-06-11‏ שרה בלו נ' מדינת ישראל משרד האוצר, 19.8.2013].

כך, נפסק בעניין פלוני[1. עע 1443/04 פלוני נ' מדינת ישראל, 4.3.2008] כי דרישת ה"הזדמנות הראשונה" נועדה למנוע הליכי סרק וקיום דיונים שלא לצורך בתביעות לגביהן יקבע בסופו של דבר כי התיישנו. נפסק, כי באותו עניין טענת ההתיישנות נטענה קודם שהחל הדיון בהליך ולפני שהמשיבה העלתה טענות כלשהן לגופה של תביעה, ולפיכך אין לומר שיש החמצה של המועד לטענה.

7. אין חובה להעלות את טענת ההתיישנות בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אלא בכתב ההגנה עצמו.

האמור נפסק בעניין פלוני[1. עע (ארצי) 1443/04 פלוני נ' מדינת ישראל, 4.3.2008].

8. העלאת טענת התיישנות בכתב ההגנה בהליך שני, לאחר שהתביעה הראשונה נמחקה, מהווה "הזדמנות ראשונה".

האמור נפסק בעניין יהודה ישראלי[1. עע 706/05  יהודה ישראלי נ' מפעלי פרג מאוחדים בע"מ, 6.2.2007]. נפסק, כי בנסיבות העניין, ומתוך איזון נאות בין האינטרסים של הצדדים, לא עברה ה"הזדמנות הראשונה" להעלאת טענת התיישנות.

9. מקום בו לא טען נתבע טענת התיישנות או ויתר על הגשת בקשה למחיקה או לדחייה על הסף מחמת התיישנות – בדרך כלל לא יוכל לחזור בו.

ראו בעניין דן ארבל[1. דיון 3-113-נג סונול ישראל בע״מ נ' דן ארבל ואח', 31.5.1992;  כן ראו: דב"ע נז/3-178 מאיר בן גיגי נ' המועצה המקומית מצפה רמון, 11.6.1998].

10. בית הדין רשאי לבדוק את מועד העלאת טענת ההתיישנות גם בקשר לתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי.

האמור נפסק בעניין שלמה סעדיה[1. עב"ל 197-09 שלמה סעדיה נ' המוסד לביטוח לאומי, 5.10.2010]. נפסק, כי המגמה שבאה לידי ביטוי בפסיקה היא לצמצם את תחום פועלה של דוקטרינת ההתיישנות בהיותה פוגעת בזכות הגישה לערכאות.

ח. מה בין התיישנות העילה להתיישנות העובדות

1. שעה שנקבע כי עילת תביעה מסוימת התיישנה ועילה אחרת עדיין שרירה וקיימת, ניתן להביא ראיות להוכחת העובדות המקימות את העילה שטרם התיישנה, גם אם העובדות עצמן התרחשו אחרי שתמה תקופת ההתיישנות, שכן המועד הקובע אינו מועד התרחשות העובדות, אלא מועד התגבשות העילה.

האמור נפסק בעניין מסדה ליטבק[1. דב"ע נה/3-159 מסדה ליטבאק נ' עבאדי נ' א. רפאל ושות', 13.2.1996].

2. עם התיישנות הזכות לקבל תוספות שכר פוקעת הזכות לתבען, אך לא פוקעת זכות התובע לחישוב שכרו השוטף, בתקופה שלא חלה עליה ההתיישנות, על בסיף תוספות השכר האמורות.

ראו בעניין גרשון כץ[1. דיון נא/3-90 קמפאלי – סוכנויות אוניות בע״מ נ' גרשון כץ, 21.2.1994].

3. מאחר שההתיישנות מבטלת את זכות התביעה, אך לא את עצם קיומה, רשאי בעל הזכות לעמוד על בירור טענת קיזוז.

האמור נפסק בעניין  מאג'ד רגבי[1. עב"ל 233/99‏ רגבי נ' המוסד לביטוח לאומי‏, פ"ד לח(2003) 385].

ט. לא יותר תיקון כתבי בית דין הפוגע בטענת התיישנות

1. ככלל, הגשת תביעה מפסיקה מיניה וביה את מרוץ ההתיישנות.

ראו בעניין עזבון הדסאי[1. ר"ע 695/85, עזבון הדסאי נ' בן יאיר ואח', פ"ד מ(1) ע' 337;   כן ראו סעיף 5 לחוק ההתיישנות].

2. לעניין התיישנות עילה, אף אם הוספה על דרך תיקון כתב התביעה, הקובע הוא מועד הגשת כתב התביעה המקורי, וזאת אלא אם כן נקבע אחרת לעניין זה, מפורשות, בין במסגרת ההחלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה או במקום אחר.

האמור נפסק בעניין מולי אורן[1. ע"ע 666-09 מולי אורן נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, 1.4.2012; כן ראו: ע"ע 111/07 פרדי ברבי נ' יוסי ברבי, 1.9.2008; ע"ע 729/07 מאיר שטרן נ' בית שאן חרוד אגודה שיתופית חקלאית של משקי העובדים לתובלה בע"מ, 14.11.2011]

3. מכל מקום אין מתירים תיקון כתב תביעה על-ידי הוספת עילה שהתיישנה במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

האמור נפסק בעניין עזבון בורנשטיין[1. ע"א 203-63 עזבון המנוח אברהם בורנשטיין, ר3 אח׳ נ' ״עורות״ בית חרושת לעורות בע׳׳מ יח(1) 306]. באותו עניין נקבע כי אף-על-פי שתקופת ההתישנות עברה בעת שביקש התובע לתקן את כתב התביעה, יש להתיר את הבקשה, שכן התיקון אינו מעלה עילה חדשה.  

ראו בעניין אברהם אברהם[1.  ע"ע 292/08 אברהם אברהם נ' עירית קרית אתא, 3.3.2009; כן ראו: שן/3-83 עזרא בן יהודה נ' קו-אופ תל אביב דן השרון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ, 30.10.1990; רעא 7488/12 מוחמד דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי, 17.2.2014; ע"ע 85/06 יהודה גור נ' ניסקו תעשיות (1992) בע"מ, 26.3.2007]. זאת, נוכח ההלכה כי ככלל, יאפשר בית הדין לתובע לתקן את כתב התביעה, ובלבד, שבתיקון כפי שיתאפשר,לא יפגעו זכויות מהותיות של הצד שכנגד והתובע לא יזכה באמצעות התיקון, ביתרון מהותי שעליו לא ניתן  לפצות על דרך של פסיקת הוצאות. 

כך, נפסק בעניין שמעון שלוסמן[1.  דבע נה/115-3 שמעון שלוסמן נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, 2.10.1995; דב"ע שן/3-90  שופרסל בע"מ נ' פאני קייטנברג, פד"ע כב 22], כי תיקון תובענה המכשיר עילת תביעה שהתיישנה הוא בבחינת פגיעה ביריב המונעת רשות לתקן, שכן תיקון התובענה ישלול מהצד שכנגד את זכותו להתגונן בטענת התיישנות.

4. עם זאת, נפסק, כי מותר להרחיב באמצעות תיקון תובענה את הסכום שנתבע בקשר לעילה המקורית.

האמור נפסק בעניין מיכאל לוטן[1. ע"ע (ארצי) 210-99 מיכאל לוטן נ' מדאינווסט – מרכז רפואי הרצליה בע"מ, 22.1.2002] כי בית הדין רשאי לאפשר את פיצול סכומי התביעה הנובעים מאותה עילה.

י. התיישנות מקוצרת על פי חוקים מיוחדים

  •  חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958

  • התיישנות
  • 17א.  (א)  הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה  תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

פסיקה

1. מקום בו קיימת הוראת חוק מיוחדת לעניין התיישנות, אין די בהעלאת טענת התיישנות כללית כדי לענות על הדרישה בדבר העלאת טענת התיישנות לפי החוק, אלא עליה להיטען מפורשות ולהתייחס לחוק הספיציפי.

האמור נפסק בעניין אנה ימפולסקי[1.  ברע 341/09‏ ד"ר אנה ימפולסקי ו- 243 אח' נ' מדינת ישראל, 6.10.2010]. באותו עניין התביעה היתה בעניין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ונפסק, כי התיישנו אך התביעות כנגד משיבות שהעלו טענה מפורשת בעניין התיישנות לפי החוק וחלפה למעלה משנה מיום הגשתן.

2. החוקים הקובעים תקופת התיישנות מצומצמת יפורשו על-ידי בית הדין באופן דווקני.

ראו בעניין משה זעירא[1. עע 806/06 משה זעירא נ' אוניברסיטת בר אילן, 25.8.2009]. נפסק, כי המבקש הארכת תקופת התיישנות, יאלץ להראות, בנוסף לטעם מוצדק, כי תקופת ההתיישנות הראשונה לא מוצתה שלא באשמתו.

3. מקום בו תביעה התיישנה מכח חוק מיוחד – לא תותר גם בקשה לפעולה של תפיסה וחיפוש על בסיס העילה שהתיישנה.

ראו בעניין פלונית[1. ברע (210/08  פלונית נ' פלונית, 22.5.2008], שם נבחן האם חלפה תקופת ההתיישנות לעניין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לצורך מתן צו תפיסה.

4. התיישנות על פי חוק מיוחד נפוצה מאד בעניין זכות התובענה בתביעות המוגשות נגד המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי.

ראו בעניין יחיאל סלוק[1. עבל 22749-03-11‏ ‏ יחיאל סלוק נ' המוסד לביטוח לאומי, 10.9.2013].

5. מקום בו עולה טענת התיישנות בתביעות הקשורות למוסד לביטוח לאומי, ניתן לבדוק אם יש עילות המאפשרות הארכתה של תקופת ההתיישנות, וזאת מבלי לפגוע בתקופות ההתיישנות המקוצרות שנקבעו באשר להגשת תביעה המשיגה על החלטת המוסד.

האמור נפסק בעניין סמיר אבו רמוז[1. עבל 681/08 אבו רמוז סמיר נ' המוסד לביטוח לאומי, 25.6.2009].

6. אשר לחובות מבוטחים למוסד לביטוח לאומי, יש לבחון כל מקרה לגופו, שכן דיני ההתיישנות אינם חלים על אותם חובות, אך כללי השיהוי המנהלי חלים.

האמור נפסק בעניין לבנה חג'ג'[1. עבל 1844-09-10 המוסד לביטוח לאומי נ' לבנה חג'ג', 1.4.2015].

7. לעניין חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) – שעה שמדובר בפגיעות מתמשכות על רקע של חשיפת שחיתויות, מרוץ זמן ההתיישנות אינו מתחיל טרם סיום ההתנכלות.

האמור נפסק בעניין יאיר בן שמעון[1. ע"ע 61646-10-10 יאיר בן שמעון נ' מדינת ישראל, 11.3.2013].

8. לעניין התיישנות דיונית, כפי שחלה על חופשה שנתית ופדיונה, מקום בו המעסיק לא העלה טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה – זכאי העובד לזכויותיו.

האמור נפסק בעניין עזרא צמח[1. דבע נג/2-5 שלמה קרקוקלי נ' עזרא צמח, 28.1.1993; כן ראו: דב"ע לא/3-25 סלם נ' הולצמן, פד"ע ג 326; דב"ע נה/3-193 חנן זומרפלד נ' מלון זוהר בע"מ, 5.1.1996; דב"ע נז/3-60 חברת ג'מל אלמסרי נ' נרימאן ג'דאללה, 11.11.1997; ע"ע 1041-00 יצחק קידר נ' מוריס בן שטרית, 5.8.2002].

כן ראו בעניין שמואל אנג'ל[1.  דבע נב/266-3  גדעון אנגל נ' שמואל מור, 12.5.1993; כן ראו:  לא/3-1 דן בראדון נ' שמחה ג'רד , פד"ע ב(1) 121] כי משלא העלה המעסיק בכתב ההגנה טענת התיישנות – מוטל עליו הנטל להוכיח כי עמד בהוראותיו הקוגנטיות של חוק חופשה שנתית.

9. ההתיישנות החלה על תביעות לפיצויי הלנה לפי חוק הגנת השכר הינה התיישנות מהותית, המפקיעה את הזכות עצמה לפיצוי הלנה ולא רק את הזכות לתבוע פיצויי הלנה.

האמור נפסק בעניין גאנם וסאם[1. דב"ע 3-76/98 גאנם וסאם נ' חב' צ'אם מוצרי מזון בע"מ, 15.12.1998; כן ראו: ע"ע 195/99‏ אורלי מרוביץ נ' עמישב שרותים בע"מ, פ"ד לד(1999) 198].

כך נפסק בעניין שלום ברזילי[1. דיון שם/2-10 מדינת ישראל נ' שלום ברזילי ואח' , פד"ע יא(1) 292], כי משהתיישנה הזכות לפיצויי הלנה – לא ניתן להעניק סעד של פיצוי.

10. על פיצויי הלנת שכר לא תחול התיישנות ביחס לשכר שלא כומת, ובלבד שנימוקי התובע הולמים.

האמור נפסק בעניין אורלי מרוביץ[1. ע"ע 195/99‏ אורלי מרוביץ נ' עמישב שרותים בע"מ, פ"ד לד(1999) 198].

11. ניתן לעקוף את הוראת ההתיישנות המיוחדת שבחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על-ידי הגשת תביעה לפיטורים שבאופיים המפלה מנוגדים לתקנת הציבור.

ראו דעת הרוב בעניין בנימין בנוז[1. עע (ארצי) 404/05‏ ‏ בנימין בנוז נ' חיפה כימיקלים בע"מ, 21.12.2006].

12. בהליך פלילי בבית הדין לעבודה מניין תקופת ההתיישנות יהא על פי סדר הדין הפלילי, ובעבירה מנהלית מסוג עוון – תקופת ההתיישנות היא חמש שנים.

ראו בעניין י.ד לוי אלברט חברה לבניין בע"מ[1. עפא 7612-05-13‏ ‏ מדינת ישראל נ' י.ד לוי אלברט (2000) חב' לבנין (1997) בע"מ, 5.2.2014].

יא. מתי אין בית הדין מוסמך להאריך מועד להגשת תובענה

1. ככלל, עת מדובר במועדי תובענות שנקבעו בחקיקה, אין בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשתן, אלא אם קיימת הסמכה מפורשת בחקיקה.

האמור נפסק  בעניין אל-על ושרשור הפסיקה שם[1. עבל 307/96‏ ‏ אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, 19.6.2002; כן ראו: דיון נה/0-187 לאה קול נ' המוסד לביטוח לאומי, 7.1.1996; דיון נב/0-188 שושנה איצקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כה(1) 082; דבע נז /91 – 0‏ ‏ יוסף גרובר נ' המוסד לביטוח לאומי, 24.5.1998].

2. נוכח האמור, בחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק להגשת תובענה קצרה ידו של בית הדין מלהושיע.

ראו בעניין כוכבה לנקרי[1. דב"ע נד/04-172 כוכבה לנקרי, נ' המוסד לביטוח לאומי, 8.11.1994 – אוזכר בספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 6, עמ' 27]. זאת, למרות האמור בעניין ארמונד איסן[1. עבל (ארצי) 377/99‏ ‏ ארמונד איסן נ' המוסד לביטוח לאומי, 6.8.2002], כי בית הדין אינו חש בנח עם העלאת הטענה.

3. נוכח היות טענת ההתיישנות טענה עובדתית, ההכרעה בה תימסר לבתי הדין לעבודה ולא תיבחן שנית על-ידי בג"ץ.

האמור נפסק בבג"ץ תנובה[1. בג"ץ 6574-11 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, 7.6.2012].

4. בתביעות שבין המוסד לביטוח לאומי לבין מבוטחיו – מקום בו נקבע בחקיקה מועד להגשת תובענה לבית הדין ולא עמד התובע במועד, לא רשאי בית הדין לדחות את המועד להגשת התובענה.

האמור נפסק בעניין צהיי יברקו[1. עבל 177-10‏ ‏ צהיי יברקו נ' המוסד לביטוח לאומי, 9.2010]. נקבע, כי הטעם לכך הוא שמוסד לביטוח לאומי מתקשה להתגונן מפני תביעות המוגשות לאחר זמן רב.

כך, גם בעניין אליהו סולן[1. עב"ל 31-98 אליהו סולן נ' המוסד לביטוח לאומי, 3.8.1999] נפסק כי ככל שחולף זמן רב יותר מיום מתן החלטת המוסד ועד הגשת התביעה, ניתן להניח שהקושי של המוסד להתגונן בתביעה הולך וגובר.

כך, נפסק בעניין משה תגר[1. דיון נג/0-40 המוסד לביטוח לאומי נ' משה תגר, 25.3.1993], כי האמור יחול גם מקום בו הנתבע עצמו איחר בהתנגדות להגשת התובענה.

5. בית הדין רשאי לבחון את כללי המדיניות שקבע המוסד לביטוח לאומי בעניין הארכת המועד.

האמור נפסק בעניין ד"ר משה זיו[1. עב"ל 1090/00‏ ד"ר זיו נ' המוסד לביטוח לאומי‏, פ"ד לו(2001) 379]. נקבע, כי ההלכה הינה כי אין סמכות לבית–הדין להאריך את המועד שנקבע בתקנות להגשת תביעה, אולם משקבע המוסד כללי מדיניות בעניין התיישנות, על בית–הדין להעביר תחת שבט ביקורתו השיפוטית את אותם כללים ואת יישומם במקרה הספציפי.

6. לא כל פנייה של מבוטח למוסד לביטוח לאומי היא בגדר תביעה לגמלה אשר אי היענות לה מחייבת הגשת תובענה במועד שנקבע בתקנות.

האמור נפסק בעניין ג'ון סקינר[1. עב"ל 192-98 המוסד לביטוח לאומי נ' ג'ון סקינר, 17.11.1999; כן ראו: דיון נה/0-38 אורי פשס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח(1) 269]. כך, באותו עניין, נפסק כי פניות המשיב אל המוסד בעניין הוצאות נוספות שהיו לו לא היו בגדר תביעות אלא בעקבות פסק הדין בהליך הראשון, ולכן יש לדחות את טענת ההתיישנות שהעלה המוסד.

7. למרות שאין בידי בית הדין סמכות לדחות מועד להגשת תובענה, באפשרות המוסד לביטוח לאומי לוותר על העלאת טענת התיישנות, והוא יכול לעשות כן על-ידי השמטת הטענה מכתב ההגנה.

ראו בעניין שיעל פילרוז[1. דיון נד/0-35 שיעל פילרוז נ' מוסד לביטוח לאומי, 30.61994]

8. בכל הקשור לשיהוי בהגשת תביעות לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי – הוא רשאי להפעיל שיקול דעת, אשר כפוף לביקורת בית הדין לעבודה.

האמור נפסק בעניין שמואל שיפרט[1. דיון נו/0-315 שמואל שיפרט נ' המוסד לביטוח לאומי, 12.3.1998; כן ראו לעניין שיקול הדעת של הממונה על תשלום גמלאות על פי חוק שירות המדינה: ע"ע 363/99 הממונה על תשלום הגימלאות נ' שרה בלו , פד"ע לז(2002) 625].

בעניין  מאג'ד רגבי[1. עב"ל 233/99‏ רגבי נ' המוסד לביטוח לאומי‏, פ"ד לח(2003) 385] נפסק כי ביקורת בית הדין תיקח את העובדה כי דיני ההתיישנות לא חלים ביחסים הישירים שבין המבוטח לבין המוסד לביטוח לאומי, שכן אלה יחסים חוזיים, כדוגמת מבטח מסחרי למבוטחיו.

[/wcm_restrict] 

מראה מקום

מאמרים קרובים