הזכות/ החובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם  קיבוצי שנחתם ביום 21.7.1974 ומספרו 7045/74. (להלן – "ההסכם הבסיסי").

עדכונים

א.      הסכם קיבוצי שנחתם ביום 30.8.1976 ומספרו 7046/76. (להלן – "הסכם 76").

ב.      הסכם קיבוצי שנחתם ביום 31.5.1978 ומספרו 7015/78. (להלן – "הסכם מאי 78").

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 29.9.1978 ומספרו 7055/78 (להלן – "הסכם ספטמבר 78").

הסכמים קודמים

א.      הסכם קיבוצי שנחתם ביום 30.7.64, ומספרו 1148/64.

ב.      הסכם קיבוצי שנחתם ביום 19.6.66 ומספרו 1198/66.

א.      פורסם בי"פ 2079, י"ז בטבת התשל"ה, 31.12.1974,         עמ' 778.

 עדכונים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז , 1.7.1977 עמ' 1793 (להלן – "צו תשל"ז – 1977")⁽¹⁾

ב.      פורסם בי"פ 2479, ט"ו בחשון התשל"ט, 16.11.1978 עמ' 189 (להלן – "צו תשל"ט – 1978")⁽²⁾

צווים קודמים

א.      פורסם בי"פ 1239, ד' בכסלו התשכ"ו, 28.11.1965, עמ' 598 ⁽³⁾

ב.      פורסם בי"פ 1423, כ"ט בכסלו התשכ"ח, 21.12.1967, עמ'  652⁽⁴⁾

הערות צו הרחבה

(1)   מרחיב את הוראות הסכם 76.

(2)   מרחיב את הוראות הסכם מאי 78.

(3)   הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שמספרו 1148/64.

(4)   הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שמספרו 1198/66.

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי לענף השוקולדה והממתקים

צו הרחבה בענף השוקולדה והממתקים

צדדים

בין  

התאחדות התעשיינים בישראל – מחלקת העבודה וענף השוקולד והממתקים – שיקראו להלן

מצד א'

לבין

ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, הסתדרות עובדי המזון ומועצות העובדים שבתחום שיפוטן הארגוני נמצאים המפעלים – שיקראו להלן

מצד ב'

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, הסתדרות פועלי המזון, לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ענף השוקולדה והממתקים ומחלקת העבודה, שנחתם ביום ב' באב תשל"ד (21 ביולי 1974) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7045/74, כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום י"ז בטבת תשל"ה (31 בדצמבר 1974) על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף השוקולדה והממתקים בתעשיה ובמלאכה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

פרק 1 – מבוא

פרק 1 – מבוא

הגדרות

1.1  הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הסכם זה ­ הסכם עבודה קיבוצי כללי לענף השוקולד והממתקים.

התאחדות ­ התאחדות התעשיינים בישראל – מחלקת העבודה וענף השוקולד והממתקים.

ההסתדרות הכללית ­ ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

ההסתדרות ­ הסתדרות עובדי המזון.

מפעל ­ כל מפעל בענף השוקולד והממתקים החבר או שיצטרף כחבר בתקופת תקפו של הסכם זה להתאחדות, המעסיק עובדים שכירים.

נציגות העובדים ­ מועצת פועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל וועד העובדים אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו בכתב מדי פעם בפעם להנהלת המפעל.

ועד העובדים – וועד שנבחר ע"י עובדי המפעל בהתאם לתקנות ההסתדרות הכללית לבחירת ועדי עובדים ושעל בחירתו והרכבו נמסרה למפעל הודעה בכתב מאת מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל.

עובד יומי – עובד המקבל שכרו לפי תעריף שכר יומי.⁽¹⁾

עובד חודשי – עובד המקבל את שכרו לאחר 12 שנות עבודה רצופות באותו מפעל (כפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה) על בסיס חודשי.

שכר כולל – שכר יסוד בצירוף התוספות הבאות המשתלמות לעובד, באם משתלמות: תוספת וותק, מקצועית מחלקתית, אינדיבידואלית, משפחתית עבור אישה וכדומה, תוספת יוקר, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות ומענקים וכדומה.

לשכת עבודה או הלשכה – לשכת העבודה כמוגדר בחוק שרות התעסוקה, התשי"ט – 1959, כולל כל מוסדות שרות התעסוקה שהוגדרו בחוק.

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי, הגריגוריאני, כולל חופשה שנתית.

חודש – למנין הלוח האזרחי הגריגוריאני.

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

רופא מוסכם/ועדת רופאים מוסכמת – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו הצדדים להסכם זה שישמשו כרופאים מוסכמים.

מבטחים – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

1.1  הגדרות

מילים המתייחסות לזכר כוונתן גם לנקבה, ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, זולת אם משתמע אחרת;

"עובד יומי" – עובד המקבל שכרו לפי תעריף שכר יומי;⁽¹⁾

"עובד חדשי" – עובד המקבל את שכרו, לאחר 12 שנות עבודה רצופות באותו מפעל (כפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה) על בסיס חדשי;

"שכר כולל" – שכר יסוד בצירוף התוספות הבאות המשתלמות לעובד, אם הן משתלמות: ותק, מקצועית, מחלקתית, אינדיבידואלית, משפחתית בעד אשה וכדומה, ותוספת יוקר, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות ומענקים וכדומה;

"שנת עבודה" – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי הגרגוריאני, כולל חופשה שנתית;

"חודש" – למנין הלוח האזרחי הגרגוריאני;

"מבטחים" – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: דב"ע מט/3-25 ‎ ‎משה קרמר‎ ‎נ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ, פ"ד כא(1) 055 – מי שאינו בבחינת עובד לפי ההגדרה בהסכם לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה.

חלות ההסכם

1.2  חלות ההסכם

הסכם זה יחול על:

א.      הצדדים להסכם.

ב.      המפעלים.

ג.       העובדים המועסקים על ידי המפעלים.

ד.      על נוער עובד כפוף לאמור בהסכם עבודה קיבוצי כללי לנערים עובדים המצורף בנספח מספר 1.

1.2  חלות ההסכם

על נוער עובד יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לנערים עובדים בענפי המזון.

תוקפו של ההסכם  

1.3  תוקפו של ההסכם

א.      הסכם זה תוקפו מיום 1.4.78 ועד ליום 31.3.86. ⁽¹⁾

ב.      לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להסכם זה להודיע בכתב למשנהו על רצונו להכניס שינויים או תיקונים בסעיפי ההסכם. עליו לעשות זאת לכל המאוחר עד חודש ימים לפי תום תוקף הסכם זה, ומסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר עד 20 יום לפני תום תוקפו.

ג.       לא נמסרה הודעה כאמור בס"ק (ב) לעיל, ייחשב הדבר כהסכמה להאריך את תוקפו של הסכם העבודה הנוכחי לשנה נוספת וכן הלאה.

1.3  תוקפו וסיומו של ההסכם – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כקבוע בהסדר הכולל במשק [ראו גם" אוגדן הסכמים קיבוציים, מ' פסטרנק, מהדורת 1998 – עדכון מס' 82, פרק 21.3, עמ' 4].

בהסכם הבסיסי נקבע:

"הסכם זה תוקפו מיום 1.4.74 ועד יום 31.12.74".

ההסכם הוארך בהסכם 76 עד ל – 31.12.1977.

ההסכם הוארך בהסכם מאי 78 עד לתאריך 31.3.1980.

ועד עובדים

1.4  ועד עובדים

א.      בכל מפעל ייבחר ועד העובדים במקום ויאושר בכתב ע"י מועצת הפועלים המקומית.

ב.      ועד העובדים יחד עם בא-כח מועצת הפועלים המקומית מיצגים כלפי ההנהלה את עניני כל העובדים במקום העבוד שהסכם זה חל עליהם.⁽¹⁾

ג.       הועד לא יתערב בסידורים הטכניים והאדמיניסטרטיביים במפעל. במקרה של שינוי בסדרי העבודה המקובלים במפעל, יש לעשות זאת בידיעת ועד העובדים.

ד.      ועד העובדים יפעל לביצוע הסכם זה על כל סעיפיו.

1.4  ועד עובדים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין מעמד מועצת הפועלים ראו: דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ – משה עזריה , פד"ע ה(1) 431.

פרק 2 – קבלה עובדים לעבודה

פרק 2 – קבלת עובדים לעבודה

קבלת עובדים

2.1  קבלת עובדים

קבלת עובדים תיעשה בהתאם לחוק שרות התעסוקה התשי"ט – 1959 יתקבלו בהתאם לחוק. עובד המתקבל לעבודה ימציא להנהלה מכתב מהלשכה עם העתק לוועד העובדים.

2.1  קבלת עובדים – לא הורחב 

תקופת נסיון

2.2  תקופת נסיון

א.      בסעיף 3 להסכם 76 נקבע:

כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כפועל בנסיון למשך 6 חודשי עבודה בפועל.⁽¹⁾

א.      בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד ללא נימוק וסיבה, תוך הודעה מוקדמת של יום עבודה לעובד בלתי מקצועי ושל שני ימי עבודה לעובד מקצועי, פרט לשבועיים הראשונים בהם רשאית ההנהלה לפטרו ללא הודעה מוקדמת בכלל. ^{(2) (3)}

ב.      בסעיף 3 להסכם 76 ⁽⁴⁾ נקבע:

בהסכמה הדדית נתנת תקופת הנסיון להארכה בששה חודשים נוספים.⁽⁵⁾

ג.       עם תום תקופת הנסיון ייחשב העובד כקבוע ויחולו עליו הזכויות והחובות הנובעים מהסכם זה, מיום הכנסו לעבודה.

2.2  תקופת נסיון

א.      בסעיף 1 לצו תשל"ז – 1977 ⁽¹⁾ נקבע:

כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון למשך ששה חדשי עבודה בפועל. ⁽²⁾

ב.      בסעיף 1 לצו תשל"ז – 1977 ⁽³⁾ נקבע:

בהסכמה הדדית נתנת תקופת הנסיון להארכה בששה חודשים נוספים.

ד.      עם תום תקופת הנסיון ייחשב העובד כקבוע ויחולו עליו הזכויות והחובות הנובעים מהסכם זה, מיום היכנסו לעבודה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כקבוע בסעיף 3 להסכם 76, בו הוארכה  תקופת הנסיון לשישה חודשים.

בהסכם הבסיסי היה קבוע:

"עובד בלתי מקצועי ייחשב כעובד בתקופת נסיון במשך חודש העבודה מיום כניסתו. עובד מקצועי ייחשב כעובד בתקופת נסיון למשך שני חודשי העבודה הראשונים".

(2)   לעניין פיטורים בתקופת ניסיון ראו: דב"ע מט 3-123 ‎בנימין פנקס‎ ‎נ' ישקר בע"מ נהריה, פ"ד כא(1) 343 – פיטורים בתקופת ניסיון חייבים להיות בתום לב, אולם אמות המידה לאי-התאמה שונות בתקופת הניסיון.

(3)   ראו לעניין זה: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

(4)   כקבוע בסעיף 3 להסכם 76.

(5)   ביום 14.11.91 נחתם הסכם קיבוצי, שמספרו 7078/91 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין האגף לאיגוד מקצועי, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה החל מיום 24.5.91 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

כן ראו: דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ(1) 253 – רשאים עובד ומעסיק להאריך תקופת הניסיון גם אם נקבע שתוענק לו קביעות בתוך תקופה מסויימת שכן לעיתים זה נעשה לטובתו במקום פיטורים. כן ראו: דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה, פד"ע כא(1) 343; מז/3-13 דיון מז/13-3 סמנכ"ל אמרכלות, משרד התחבורה נ' יורם פז, פ"ד יט(1) 003.

הערות צו הרחבה

(1)   כקבוע בהוראת סעיף 1 לצו תשל"ז – 1977.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

(3)   כקבוע בהוראת סעיף 1 לצו תשל"ז – 1977.

פרק 3 – סדרי עבודה

פרק 3 – סדרי עבודה

3.1   שעות עבודה⁽¹⁾

שבוע העבודה הינו בן 47 שעות: בימות חול 8 שעות עבודה ליום. בערבי שבתות וחגים 7 שעות עבודה הנחשבות ליום עבודה שלם, בערב ראש השנה ובערב יום הכפורים נחשבות 6 שעות עבודה ליום עבודה שלם.

3.1  שעות עבודה⁽¹⁾

בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים נחשבות 6 שעות עבודה ליום עבודה שלם.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין זה ראו הוראות הסכם המעבר לקיצור שעות העבודה ל – 45 שעות והמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, שמספרו 7037/88 (להלן: "הסכם המעבר") אשר הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714.

כן שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה, אשר פורסם בי"פ 7732, עמ' 6284, החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל: ה"ש 1 בהערות הסכם קיבוצי.

3.2  עבודה בשעות נוספות⁽¹⁾

א.      במקרה של צורך בעבודת שעות נוספות, על העובדים להיענות לדרישת ההנהלה. במקרה והשעות הנוספות תעלנה על שעתיים ליום עבודה, יוסדר הדבר בהסכמה הדדית.

ב.      בעד עבודה בשעות נוספות תשולם תוספת בהתאם לחוק: היינו, תוספת של 25% על השכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ושל 50% מהשעה השלישית ומעלה.⁽²⁾

3.2  עבודה בשעות נוספות⁽¹⁾

א.      לא הורחב.

ב.      בעד עבודה בשעות נוספות תשולם תוספת של 25% על השכר הכולל לשעתיים הראשונות ושל 50% מהשעה השלישית ומעלה.⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)    ראו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

(2)   ראו: דב"ע נב/3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' מיכל ממן, פ"ד כח(1) 541 – שם נפסק כי את השעות הנוספות יש לחשב בחישוב יומי.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי

3.3  עבודה במשמרות

בסעיף 1 להסכם ספטמבר 78 ⁽¹⁾ נקבע:

א.      עבור עבודה של 8 שעות במשמרת השניה תשולם לעובדים תוספת של 20% על השכר הכולל.

ב.      עבור שעת עבודה בלילה תשולם לעובדים תוספת של 40% על השכר הכולל; ולעובדות תוספת של 50% על השכר הכולל.

3.3  עבודה במשמרות

בסעיף 2 לצו תשל"ז – 1977⁽¹⁾ נקבע:

א.      בעד עבודה של 8 שעות במשמרת השניה תשולם תוספת של 15% על השכר הכולל.

ב.      בעד שעות עבודה בלילה תשולם לעובדים תוספת של 35% על השכר הכולל, ולעובדות תוספת של 50% על השכר הכולל.⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כקבוע בסעיף 1 להסכם ספטמבר 78.

בהסכם הבסיסי נקבע:

"א. עבור עבודה של 8 שעות תשולם תוספת של 10% על השכר הכולל. ב. עבור שעות עבודה בלילה תשולם לעובדים תוספת של 30% על השכר הכולל".

בהסכם 76 הוגדלה המשמרת השניה מ – 10% ל – 15% ותוספת משמרת לילה מ – 30% ל – 35%.

הערות צו הרחבה

(1)   כמתוקן בסעיף 2 לצו תשל"ז – 1977.

יצויין, כי בהסכם 76 ובהסכם 78 מצויין כי סעיף 3.3 "מבוטל" ומוחלף בסעיף המופיע בהסכם).

מכיוון שהסכם 78 לא הורחב בצו, ניתן לפרש זאת כך שסעיף 3.3 בצו ההרחבה בטל.

עם זאת, מנוסח הסעיפים המתוקנים נראה כי מדובר בתוספת ולא ביטול, ולפיכך, נראה שחלה ההוראה המורחבת שבהסכם 76 (הסכם 78 לא הורחב בצו הרחבה).

(1)   בסעיף 11 לצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע העבודה מקוצר במגזר העסקי, פורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 נקבע כי במפעלים בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעביד את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה, בהתאם לצרכי העבודה כתוצאה מהשינוי של שעות העבודה ושבוע העבודה.

עבודה בימי מנוחה מוכרים

3.4  עבודה בימי מנוחה מוכרים

בעד שעות עבודה בפועל בימי מנוחה מוכרים תשולם תוספת של 75% על השכר הכולל.

3.4  עבודה בימי מנוחה מוכרים

בעד שעות עבודה בפועל בימי מנוחה מוכרים, תשולם תוספת של 75% על השכר הכולל.

ניידות פנים מפעלית

3.5  ניידות פנים מפעלית

בסעיף 5 להסכם 76⁽¹⁾ נקבע:

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות הכללית של העובדים בא"י בדבר המלצות הועדה המשותפת לניידות פנים מפעלית והמצורף להסכם קיבוצי כללי זה – יחול על הצדדים ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

"העברה זמנית" של עובד לעבודה השונה מעבודתו הקבועה בהתאם להוראות סעיף 3 של ההסכם הנ"ל או מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם לסעיף 4 של ההסכם האמור, משמעותה העברה עד שישה חודשי עבודה בעובד.

3.5  ניידות פנים מפעלית – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בסעיף 5 להסכם 76.

פרק 4 – שכר

פרק 4 – שכר

תעריף שכר

4.1  תעריף שכר

בסעיף 2 להסכם מאי 78⁽¹⁾ נקבע:

תעריף שכר יסוד משולב ליום⁽²⁾.

הערות:

א.      התעריף הנ"ל יועלה החל מיום 1.10.1978 ב – 2.5%.

ב.      על התעריף הנ"ל יש להוסיף תוספת יוקר החל ביום 1.10.78.

ג.       במפעלים בהם נהוג שכר לפי עסוק תבוא במקום הטבלה הנ"ל הטבלה הר"ב המהווה חלק בלתי נפרד מזכרון דברים זה.

ד.      עובדי הדפוס המתכת והעץ יקבלו את שכרם בהתאם לסוגם המקצועי באיגודים המתאימים, אם לא סוכם אחרת בין ההנהלה לבין נציגות העובדים במפעל.

4.1  תעריף שכר יסוד ליום בלירות

בסעיף 1 לצו תשל"ט – 1978⁽¹⁾ נקבע:

תעריף שכר יסוד משולב ליום ⁽²⁾.

הערות:

א.      התעריף הנ"ל יועלה החל מיום 1.10.78 ב – 2.5%.

ב.      על התעריף הנ"ל יש להוסיף תוספת יוקר החל ביום 1.10.78.

ג.       עובדי הדפוס המתכת והעץ יקבלו את שכרם בהתאם לסוגם המקצועי באיגודים המתאימים, אם לא סוכם אחרת בין ההנהלה לבין נציגות העובדים במפעל.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כקבוע בסעיף 2 להסכם מאי 78.

(1)   התעריפים הקבועים בהסכם מאי 78 בלירות.

הערות צו הרחבה

(1)   כקבוע בסעיף 1 לצו תשל"ט – 1978.

(2)   התעריפים קבועים בסעיף 1 לצו תשל"ט – 1978 בלירות.

תוספת מחלקתית

4.2  תוספת מחלקתית מקצועית ואינדיבידואלית⁽¹⁾

השיבוץ האישי של מקבלי התוספת הנ"ל ייעשה על ידי הנהלת המפעל, ועד העובדים ומועצת הפועלים והרשימה האישית תצורף להסכם זה ותהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

4.2  תוספת מחלקתית מקצועית

בסעיף 2 לצו תשל"ט –1978 ⁽¹⁾ נקבע:

א.      התוספת תהיה בשיעורים⁽²⁾

ב.      השיבוץ האישי של מקבלי התוספת כאמור ייעשה על ידי הנהלת המפעל, ועד העובדים ומועצת הפועלים.

ג.       התוספת האמורה מתבטלת אם יונהג שכר לפי עיסוק.

ד.      במפעלים בהם נהוגה תוספת מקצועית ומדורגת לפי 70 אג' יסוד ישן, תשולם התוספת המקצועית (במקום האמור בסעיף א') לפי הטבלה הבאה ללא דיון נוסף⁽³⁾.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כמפורט באוגדן "הסכמים קיבוציים", מ' פסטרנק, מהדורת 1998, עדכון מס' 82, פרק 21.3, עמ' 6א': תעריפי השכר מתפרסמים בחוברת מיוחדת מטעם המחלקת לאיגוד מקצועי של ההסתדרות.

הערות צו הרחבה

(1)   כקבוע בסעיף 2 לצו תשל"ט – 1978.

(2)   התעריפים קבועים בצו תשל"ט – 1978 בלירות.

(3)   התעריפים קבועים בצו תשל"ט – 1978 בלירות.

תוספת משפחה

4.3  תוספת משפחה

א.      בסעיף 8 להסכם 76 נקבע:

המפעל ישלם לעובדיו בעד אישה שאינה עובדת ולנשי נכים גם בעבור בעליהן 24.84 ל"י יסוד משולב לחודש עבודה או 0.98 ל"י יסוד משולב ליום עבודה.⁽¹⁾

ב.      בעבור ילדי עובדים ינהגו בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

4.3  תוספת משפחה

כקבוע בסעיף 3 לצו תשל"ט –1978: ⁽¹⁾

המעביד ישלם לעובדיו בעד אשה שאינה עובדת ולנשי נכים גם בעבור בעליהן 55.9 ל"י לחודש או 2.15 לירות יסוד משולם ליום.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כמתוקן בסעיף 8 להסכם 76.

תוספת המשפחה הקבועה בהסכם היא בלירות.

הערות צו הרחבה

(1)   התעריפים קבועים בסעיף 3 לצו תשל"ט – 1978 בלירות.

תוספת יוקר

4.4  תוספת יוקר

המפעל ישלם תוספת יוקר בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בנדון, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

4.4  תוספת יוקר

תשולם תוספת יוקר בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בנדון, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

מענק

4.5  מענק

המפעל ישלם מענק בשיעור כולל של שכר כולל של 24 ימי עבודה לכל שנת עבודה והחל מיום תקפו של הסכם זה.

4.5  מענק

א.      ישולם מענק בשיעור של שכר כולל של 24 ימי עבודה לכל שנת עבודה.

פרק 5 – תנאים סוציאליים

פרק 5 – תנאים סוציאליים

חופשה שנתית

5.1  חופשה שנתית

א.      כל עובדי המפעל יקבלו חופשה שנתית בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951. חישוב החופשה ייעשה על בסיס שנת עבודה שתחילתה ב-1 באפריל של כל שנה וסיומה ב-31 במרץ של השנה שלאחריה. בעד חלק של שנת עבודה תחושב החופשה גם כן בהתאם לחוק⁽¹⁾.

ב.      בסעיף 10 להסכם 76 ⁽²⁾ נקבע:

משך החופשה לשנת עבודה יהיה כלהלן (ימי עבודה):

ג.       העובדים בקביעות במשמרות לילה יקבלו 2 ימי חופשה נוספים לשנה מעל למכסה שנקבעה בס' (ב)

ד.      החופשה השנתית תנתן בין ה – 1 במאי וה – 1 בספטמבר.

ה.      עובד ששנת עבודתו הראשונה נגמרה לפני חודש אפריל, יקבל את החופשה המגיעה לו בעד השנה הראשונה ובעד חלקי השנה עד ה – 1 באפריל.

ו.        אין להמיר חופשה בתשלום

ז.       נוער עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בהתאם לחוק.

ח.      בימי החופשה לא יכלל אלא יום מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.

ט.      החופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים, כפוף להוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951.

5.1  חופשה שנתית

בסעיף 6 לצו תשל"ז –1977 ⁽¹⁾ נקבע:

מיכסת החופשה השנתית

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין זה הוראות חוק חופשה שנתית בנוסחן הנוכחי, הקובעות כי תחילתה של שנת עבודה באחד בינואר של כל שנה.

(2)   כמוחלף בסעיף 10 להסכם 76. כן ראו הוראות הסכם המעבר   לעניין מכסת החופשה במעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, והוראות חוק חופשה שנתית בנוסחן הנוכחי.

הערות צו הרחבה

(1)   כקבוע בסעיף  לסעיף 6 לצו תשל"ז – 1977.

כן ראו הוראות הסכם המעבר אשר הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3799, עמ' 3858 לעניין מכסת החופשה במעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, והוראות חוק חופשה שנתית בנוסחן הנוכחי.

5.2  דמי הבראה⁽¹⁾

א.      בסעיף 11 להסכם 76 ⁽²⁾ נקבע:

המפעל ישתתף בהוצאות ההבראה  או הנופש של העובדים הזכאים, לפי השיעורים דלהלן:

 ב.      דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים. ⁽³⁾

ג.       דמי הבראה ישולמו לפי התעריפים הנהוגים בבתי ההבראה של משקי ההתיישבות העובדים לחברי ההסתדרות הכללי, או של קופת חולים, הכל לפי העניין.

ד.      השתתפות המפעל בהוצאות ההבראה תהיה בעבור שהותו של העובד בהבראה בלבד.⁽⁴⁾

5.2  דמי הבראה^(1)(2)(3)

בסעיף 7 לצו תשל"ז – 1977 ⁽⁴⁾ נקבע:

המעביד ישתתף בהוצאות ההבראה של העובדים הזכאים לכך לפי השיעורים דלהלן:

הערות הסכם קיבוצי

(1)   מכסת וההוראות החלות לעניין דמי ההבראה היא כמוחלף בהסכמים הקיבוציים וצווי הרחבה בנושא.

(2)   כמוחלף בסעיף 11 להסכם  76 בו גם הוספה הערה כדלקמן: "עובד אשר עלפי ההסכם הקודם היה זכאי בשנת 1975 למספר ימי הבראה או חופשה העולה על מספר ימי הבראה או חופשה המפורטים לעיל לא יופחת מספר ימי הבראתו או חופשה זו – אולם הגדלת ימי הבראה או חופשה להם יהיה זכאי בעתיד תהיה בהתאם לטבלאות הנ"ל בענין דמי הבראה."

(3)   ראו עוד: צו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו   בו נקבעה תקופת התיישנות כקבוע בדין.

(4)   בהחלטת ועדת המעקב מיום 28.2.1991  נקבע כדלקמן:

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם הנ"ל ללא תשלום מע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (3) להערות הסכם קיבוצי

(3)   ראו לעיל ה"ש (4) להערות הסכם קיבוצי.

(4)   כקבוע בסעיף 7 לצו תשל"ז – 1977 בו הוספה ההערה כדלקמן:

"עובד אשר על פי ההסכם הקודם היה זכאי בשנת 1975 למספר ימי הבראה או חופשה העולה על מספר ימי ההבראה או חופשה המפורטים לעיל לא יופחת מספר ימי הבראתו או חופשה זו  – אולם הגדלת ימי הבראה או חופשה להם יהיה זכאי בעתיד תהיה בהתאם לטבלאות הנ"ל בלבד.

דמי חגים

5.3  דמי חגים

א.      המפעל ישלם לעובדים את שכרם המלא בעד 10 ימי חג בשנה (2 ימי ראש השנה, 1 יום הכפורים, 2 ימי פסח, אחד שבועות, 2 ימי סוכות, יום העצמאות, ואחד במאי).

ב.      עובד שעבד לפחות חודש ימים לפני החג, לרבות ערב החג, יקבל תשלום בעבור החג הסמוך.

ג.       עובד חודשי איננו זכאי לדמי חגים בהתאם לסעיף זה.

5.3  דמי חגים

א.      המעביד ישלם לעובדים את שכרם הכולל בעד 10 ימי חג בשנה (2 ימי ראש השנה, 1 יום הכיפורים, 2 ימי פסח, אחד שבועות, 2 ימי סוכות, יום העצמאות וה-1 במאי).

ב.      עובד שעבד לפחות חודש ימים לפני החג, לרבות ערב החג, יקבל תשלום בעד החג הסמוך.

ג.       עובד חודשי איננו זכאי לדמי חגים בהתאם לסעיף זה.

בגדי עבודה

5.4  בגדי עבודה

המפעל יספק לעובדיו ללא תשלום בכל שנת עבודה, בגדי עבודה ונעלי עבודה כדלקמן:

לעובדים: שני זוגות מכנסיים, שתי חולצות ושני סנורים.

לעובדות: שני חולים ושתי מטפחות; לעובדות בתוצרת וע"י מכונות גם שני סנורים; לעובדות בחדרי הקרור גם סודר חם וגרבי צמר.  

כן יספק המפעל ללא תשלום לעובדים/ות לפחות שנה במפעל זוג אחד של נעלי עבודה בשנה, להוציא עובדות בישיבה ועובדות בעדיפה. במחלקות רטובות במיוחד יספק המפעל ללא תשלום שני זוגות נעלי עבודה לשנה כולל לעובדות בייצור ורטיבות. בגדי העבודה והנעליים הינם רכוש המפעל ואסור להשתמש בהם מחוץ למפעל.

בגדי העבודה והנעליים יסופקו לעובדים בחודשים אוקטובר, דצמבר, אפריל ויוני בכל שנה.

5.4  בגדי עבודה

המעביד יספק לעובדים ללא תשלום בכל שנת עבודה, בגדי עבודה ונעלי עבודה כדלקמן:

לעובדים:  שני זוגות מכנסיים, שתי חולצות ושני סינורים;

לעובדות:  שני חלוקים ושתי מטפחות: לעובדות בתוצרת ועל יד מכונות גם שני סינורים; לעובדות בחדרי הקרור גם סודר חם וגרבי צמר.

כן יספק המעביד ללא תשלום לעובדים ולעובדות לפחות שנה במפעל זוג אחד של נעלי עבודה בשנה, להוציא עובדות בישיבה ועובדות בעטיפה. במחלקות רטובות במיוחד, יספק המעביד ללא תשלום שני זוגות נעלי עבודה לשנה כולל לעובדות בייצור וברטיבות. בגדי העבודה והנעליים הינם רכוש המעביד ואסור להשתמש בהם מחוץ למפעל. בגדי העבודה והנעליים יסופקו לעובדים בחדשים אוקטובר, דצמבר, אפריל ויוני בכל שנה.

קרן פנסיה

5.5  קרן פנסיה⁽¹⁾

הצדדים ינהגו בהתאם להסכמים קיבוציים כלליים:

א.      לפנסיית זיקנה משלימה (יסוד) פועלים – מתאריך 22.6.64

ב.      לפנסיית זיקנה משלימה (יסוד) פועלות – מתאריך 22.3.54 שנחתמו בין "ההתאחדות" לבין ההסתדרות הכללית ו"מבטחים" והמצורפים כנספחים מס' 2 – 3 להסכם ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו או בהתאם להסכם או הסדר פנסיוני ופרישה אחר הקיים במפעל.

5.5  קרן פנסיה⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בהסכם המסגרת מיום 4.8.89 שמספרו 7036/88, שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367, הוגדלה הפרשת המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל – 12%, וניכויי העובד הוגדלו ל – 5.5%

בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדל דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש 1 להסכם הקיבוצי.

מס מקביל

5.6  מס מקביל⁽¹⁾

הנהלת המפעל תשלם לקופת חולים של ההסתדרות הכללית 2.7% משכר העבדוה הכולל של העובדים לרבות העובדים הזמניים. במידה ויושג הסכם בין ההסתדרות להתאחדות לגבי סעיף זה שיחול על עובדי התעשייה בכלל – יחייב ההסכם גם את הצדדים להסכם זה ויבוא במקום האמור לעיל.

5.6  מס מקביל – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ההוראה שונתה בחוק מס מקביל, תשל"ג – 1973 לפיו משתלם המס למוסד לביטוח לאומי, ובסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז – 1996 בוטלה חובת תשלום המס המקביל החל מיום 1.1.96 עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.

5.7  חופשת לידה⁽¹⁾⁽²⁾

א.      כל עובדת שילדה זכאית לחופשת לידה וכמו כן זכאית להפסיק את עבודתה לפי תעודת רופא ועל חשבונה היא לתקופה של 12 חודשים אחרי הלידה מבלי שזכותה לחזור לעבודה תיפגע, הכל בהתאם לחוק.

5.7   חופשת לידה – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 והתקנות מכוחו.

דמי מחלה

5.8  דמי מחלה

בכדי להבטיח תשלום לעובדים במקרה מחלה ישלם המפעל לקופת חולים של ההסתדרות הכללית או ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובדים והעובדים יקבלו את התשלומים המגיעים להם לפי תקנון קופת-חולים; לעובדים שהינם חברים בקופת חולים אחרת, יועברו התשלומים לאותה קופה, לפי בקשתם מראש ובכתב.⁽¹⁾

5.8  דמי מחלה

כדי להבטיח תשלום לעובדים במקרה מחלה, ישלם המעביד לקופת חולים של ההסתדרות הכללית או ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובדים והעובדים יקבלו את התשלומים המגיעים להם לפי תקנות קופת חולים או מבטחים; לעובדים שהינם חברים בקופ"ח אחרת, יועברו התשלומים לאותה קופה, לפי בקשתם בכתב ומראש. ⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע נב/3-40 רחל פדידה נ' סטיב וייז, כה(1) 087 – שם נפסק כי גם כאשר תקנות דמי המחלה לא הוצג בבית הדין, יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

ביטוח תאונות עבודה

5.9  ביטוח תאונות עבודה⁽¹⁾

א.      המפעל והעובדים חייבים בהתאם לחוק לאחוז בכל האמצעים הסבירים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה.

ב.      המפעל יבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

ג.       בעד יום התאונה יש לשלם השכר בהתאם לחוק.

במקרה של תאונה בעבודה ישלם המפעל לעובד הנפגע את ההפרש בין התשלום שהעובד יקבל מביטוח לאומי לבין שכרו הכולל, וזאת כל זמן שהמוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה.

ד.      הועד יביא לידיעת העובדים שמי שישתמש לרעה בסעיף זה – יענש.

5.9  ביטוח תאונות עבודה⁽¹⁾

א.      לא הורחב.

ב.      לא הורחב.

ג.       לא הורחב.

ד.      במקרה של תאונה בעבודה ישלם המפעל לעובד הנפגע את ההפרש בין התשלום שהעובד יקבל מביטוח לאומי לבין שכרו הכולל, וזאת כל זמן שהמוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחו; חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו; והוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, לעניין דמי פגיעה, והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

השתתפות בהוצאות נסיעה

5.10          השתתפות בהוצאות נסיעה⁽¹⁾⁽²⁾

א.      בעניין החזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה ינהגו הצדדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות הרצוף להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.⁽³⁾

5.10          השתתפות בהוצאות נסיעה⁽¹⁾⁽²⁾

א.      עובדים הנוסעים לעבודתם למפעל ובחזרה יהיו זכאים להשתתפות בדמי נסיעה באוטובוס עד למכסימום של 38 לירות לחודש, בהתאם לתנאים הקיימים כיום בכל מפעל ומפעל.

ב.      דמי הנסיעה ישולמו יחסית למספר ימי העבודה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: צווי ההרחבה בנושא.

(2)   ראו: תשן/7-1 אליקים הדי – אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ , פד"ע כג(1) 045 – אין בהכללת "דמי הנסיעה" בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות העובד מכוח צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים להסתדרות הכללית. סכום דמי הנסיעה שלו זכאי כל עובד בהסכם קיבוצי ובצו הרחבה, הוא מסוג הזכויות שאינן ניתנות לויתור, לכן, כאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

עוד ראו: דב"ע נא/3-34 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ, פד"ע כג(1) 293 תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בעובד בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה

(3)   כמוחלף בסעיף 12 להסכם 76.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי

דמי תגמולים בעד מילואים

5.11          דמי תגמולים בעד מילואים⁽¹⁾

העובדים יקבלו דמי תגמולים בעד שירות מילואים בהתאם לחוק קרן השוואה (תגמולים).

5.11          תשלום בעד שירות מילואים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין תגמולים מילואים: ראו פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

ימי אבל

5.12          ימי אבל

המפעל ישלם לעובד היושב "שבעה" לפי דיני ישראל את שכרו הכולל בעבור מקסימום 6 ימי העבודה שהחסיר בעובד עקב ישיבת "שבעה".

5.12          ימי אבל

המעביד ישלם לעובד היושב "שבעה" לפי דיני ישראל, את שכרו הכולל בעד מקסימום של 6 ימי העבודה שהחסיר בפועל עקב ישיבת ה"שבעה".

פרק 6 – העברת פועל יומי לפועל חודשי

פרק 6 – העברת פועל יומי לפועל חודשי

ביצוע ההעברה 

6.1  ביצוע ההעברה

עובד יומי יהיה לעובד חודשי לאחר 12 שנות עבודה רצופות בפועל במפעל. כל העובדים היומיים שהשלימו ב – 1.1.72 ואילך לפחות 12 שנות עבודה ומעלה, כאמור לעיל – יהיו לעובדים חודשיים. ⁽¹⁾

6.1  ביצוע ההעברה  

עובד יומי יהיה לעובד חדשי לאחר 12 שנות עבודה רצופות בפועל במפעל.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בסעיף 13 להסכם 76 נקבע: "ההעברה למעמד של עובד ייצור חודשי תופעל בהתאם להסכם המסגרת ועם הצטרפות העובדים והמפעל לתכנית פנסיה מקיפה כמוסכם בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית של העובדים בא"י."

שיטת חישוב המשכורת

6.2  שיטת חישוב המשכורת

א.      משכורתו של עובד חדשי תיקבע כדלקמן: תעריף השכר, הכולל את תוספת הוותק ואת התוספת המקצועית, מחלקתית, משפחתית – כפועל יומי, כפול 26 ימים.

עובד חדשי ייהנה כמו עובד יומי מפרמיית ייצור או תשלום אחר הקשור בתפוקה, במידה וקיים במקום העבודה.

ב.      חישוב יום העבודה או שכר שעת העבודה (לענין היעדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן:

שכר שעות עבודה תהיה התוצאה מחילוק ממשכורתו של העובד החודשי חלקי 208⁽¹⁾. המעסיק אינו חייב בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חדשי שאיחר או נעדר מעבודתו.

6.2  שיטת חישוב המשכורת

א.      משכורתו של עובד חדשי תיקבע כדלקמן: תעריף השכר הכולל את תוספת הוותק ואת התוספת המקצועית, המחלקתית, המשפחתית – כפועל יומי, כפול 26. עובד חדשי ייהנה כמו פועל יומי מפרמיית ייצור או תצלום אחר הקשור בתפוקה, במידה שקיים במקום העבודה.

ב.      חישוב יום העבודה או שעת העבודה (לענין היעדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן:

שכר שעת עבודה תהיה התוצאה של חלוקת משכורתו של העובד החדשי ב-208.⁽¹⁾

המעביד אינו חייב בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חדשי שאיחר או נעדר מעבודתו.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין זה ראו בהסכם המעבר     ל – 43 שעות שבועיות, מספרו 7010/1995 בו נקבע כי חישוב שעת עבודה יעשה על בסיס של 186 שעות, וצו ההרחבה לו אשר פורסם י"פ 4895, י"ח בסיון, התש"ס 21.6.2000, עמ' 4002.

כן שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות, וכי שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה, אשר פורסם בי"פ 7732, עמ' 6284, החל על כלל העובדים במשק.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

זכויותיו של הפועל החודשי

6.3  זכויותיו של הפועל החודשי

א.      עובד חדשי יהיה זכאי, מיום היותו לעובד חדשי ואילך, לאותם התנאים הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב העובדים החודשיים בייצור.

ב.      לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיית יסוד שעות עבודה וסיומן, איחורים והיעדרויות – דין עובד חודשי כדין פועל יומי בייצור.

ג.       המענקים והתשלומים האחרים המקובלים כלפי הפועלים היומיים מתבטלים ובמקומם יבואו המענקים המקובלים לגבי רוב העובדים החודשיים בייצור.

6.3  זכויותיו של הפועל החודשי

א.      עובד חדשי יהיה זכאי מיום היותו לעובד חדשי ואילך, לאותם התנאים הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב העובדים החודשיים בייצור.

ב.      לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיית יסוד, שעות עבודה וסיומן, איחורים והיעדרויות – דין עובד חדשי כדין עובד יומי בייצור.

ג.       המענקים והתשלומים האחרים המקובלים כלפי העובדים היומיים מתבטלים ובמקומם יבואו המענקים המקובלים לגבי רוב העובדים החדשיים בייצור.

פרק 7 – פיטורים ופיצויים

פרק – פיטורים ופיצויים

7.1  סדרי פיטורים

7.1.1        פיטורים רגילים⁽¹¹⁾

א.      פיטורים רגילים יתבצעו בהתאם להסכם קיבוצי כללי להסדר יחסי עבודה – תשכ"ז בין ההתאחדות להסתדרות הכללית.⁽¹⁾

ב.      החזרה לעבודה של עובד שפוטר מסיבת צמצום בעבודה: ⁽²⁾

1.      עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה תוך 6 חודשים מיום הפיטורים (במקרה ולמפעל יהיה צורך בעובדים) בזכויות מלאה, להוציא הזכות לפיצויי פיטורים בעד העבר, באם שולמו להם.

2.      לעובדים שהמפעל מתנגד להחזרתם בגלל אי התאמה בעבודה בזמן שעבדו במפעל, כולל יחס לעבודה, אופי וכדומה שייקבע ע"י הנהלת המפעל, תחול עליהם תקופת הנסיון כמוגדר בסעיף 2.2. לאחר תקופת הנסיון, באם הפועל נשאר בעבודה, יוחזרו לו כל הזכויות.

7.1.2        פיטורים במקרים מיוחדים

א.      עובד אשר למרות רצונו אינו יכול ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה ואין על כך חילוקי דעות, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת לתועלת המפעל ולתועלת העובד: היה ולא ימצא פתרון כנ"ל או פתרון חיובי אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה. עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד העובדים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

ב.      עובד המתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור יוזהר ע"י הנהלת המפעל וועד העובדים ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו. היה ותוך תקופה מתקבלת על הדעת יוכח לצדדים, להנהלה וועד העובדים, שהאזהרה היתה ללא הועיל, יהיה העובד צפוי לפיטורים.

ג.       במקרה של חלוקי דעות ביחס לתוצאות האזהרה, יועבר הענין לועדה הפריטטית. העובד יהיה רשאי לערער על הפיטורים בפני הוועדה הפריטטית.

7.1.3        התפטרות מהעבודה

עובד שתקופת הנסיון שלו טרם נסתיימה, רשאי להתפטר מעבודתו במפעל באותם תנאי הודעה מוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת נסיון עליו ללתת להנהלת המפעל הודעה מוקדמת כבמקרה פיטורים.⁽⁴⁾

7.1  סדרי פיטורים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

(2)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ – ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ , פד"ע כא(1) 162.

(3)   ראו דב"ע נב/3-26 שרה גרנות – מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.9.92 – נפסק, כי  עובד שפיטוריו נדונו בועדה פריטטית, רשאי להשמיע את עמדתו אך לא זכאי להזמין עדים ולחקרם.

(4)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

7.2  פיצויי פיטורים⁽¹⁾

7.2.1        שיעורי פיצויי פיטורים⁽¹⁾

א.      עובד שעבד במפעל תקופה של 6 חודשים רצופים ומעלה ונפסקה עבודתו (פוטר או התפטר) בנסיבות המזכות אותו או את שאיריו בפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, יקבל פיצויים בשיעורים הבאים:

1.      12 ימי עבודה לכל שנת עבודה כעובד יומי ובאופן יחסי לחלקי שנה, כפוף לס' א' לעיל.

2.      כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1 בינואר 1973 יקבל עבור כל שנת עבודתו שלאחר 1.1.73 18 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה. כל פועל יומי שימלאו לו בפועל לפחות 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל 18 ימי עבודה בעד כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך.

3.      חודש עבודה לכל שנת עבודה כעובד חודשי ובאופן יחסי לחלקי שנה כפוף לסעיף 6.1 דלעיל.⁽⁴⁾

ב.      במפעלי עלית, ר"ג, צ.ד. נצרת, ליבר ת"א, שחל צפת, קיים הסדר מיוחד בהתאם למכתב מיום 14.9.72 הר"ב והמהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

7.2.2        חישוב פיצויי פיטורים:

א.      בעד תקופת העבודה שלאחר 1.1.64 – שכר אחרון של העובד בעת שנפסקה עבודתו.

ב.      בעד תקופת עבודה עד 31 בדצמבר 1963 – 80% משכרו האחרון של העובד.

7.2   

7.2.1        שיעורי פיצויי פיטורים⁽¹⁾

א.      עובד שעבד במפעל תקופה של 6 חדשים רצופים או יותר ונפסקת עבודתו (פוטר או התפטר) בנסיבות המזכות אותו או את שאיריו בפיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, יקבל פיצויים בשיעורים שלהלן:

1.      12 ימי עבודה לכל שנת עבודה כעובד יומי ובאופן יחסי לחלקי שנה, בכפוף לסעיף קטן א.

2.      כל עובד יומי שמלאו לו שפועל 8 שנות עבודה רצופות או יותר במפעל ביום 1.1.1972 יקבל, בשל כל שנת עבודתו שלאחר 1.1.1972, 18 ימי עבודה בשל כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה.

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל לפחות 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל 18 ימי עבודה בשל כל שנה, החל מהשנה התשיעית ואילך.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

פרק 8 – שונות

פרק 8 – שונות

תקנון העבודה

8.1  תקנון העבודה

תקנון עבודה שנחתם ב – 19.9.62 בין ההתאחדות להסתדרות ומופיע כנספח מס' 4 מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה ומחייב את הצדדים במלואו למרות כי חלקיו הוזכרו בהסכם זה במיוחד.

8.1  תקנון העבודה – לא הורחב

ועדת בטיחות

8.2  ועדת בטיחות

במפעל קיימת ועדת בטיחות המורכבת מנציגות ההנהלה והעובדים בשיתוף נציג המוסד לבטיחות ופועלת בהתאם לחוק הקיים בנדון.⁽¹⁾

8.2  בטיחות וגיהות – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחו; חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

מועצת ייצור

8.3  מועצת ייצור

בפעל קיימת מועצת ייצור המורכבת מנציגות ההנהלה והעובדים ונציג המדור למועצת ייצור במועצת הפועלים ופועלת לביצוע ההסכם הקיבוצי בדבר המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור שנחתם בין ההתאחדות וההסתדרות הכללית, המופיע כנספח מס' 7.

8.3  מועצת ייצור – לא הורחב

ניכוי מיסים

8.4  ניכוי מיסים⁽¹⁾

א.       המפעל ינכה משכר העובדים את דמי החבר (מס אחיד) על פי רשימות שתוגשנה ע"י נציג לשכת המס של ההסתדרות הכללית.

ב.      המפעל ינכה משכרם של העובדים הבלתי מאורגנים דמי טיפול מקצועי ארגוני – לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בשעור שנקבע בחוק הגנת השכר ותקנותיו.

8.4  ניכוי מיסים

א.      המפעל ינכה משכר העובדים את דמי החבר (מס אחיד) על פי רשימות שהגיש נציג לשכת המס של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל.

ב.      המפעל ינכה משכרם של העובדים הבלתי מאורגנים דמי טיפול מקצועי-ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, ותקנותיו.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

הימנעות מתביעות נוספות

8.5  הימנעות מתביעות נוספות

הצדדים להסכם זה ויחידיהם ימנעו בתקופת תוקפו של הסכם זה בהגשת זה לזה דרישות ו/או תביעות נוספות איזה שהן.

8.5  הימנעות מתביעות נוספות – לא הורחב

אי הרעת תנאים

8.6  אי הרעת תנאים

אין הסכם זה או אחד מסעיפיו בא להרע את תנאי העבודה המקובלים באחד המפעלים.

8.6  אי הרעת תנאים – לא הורחב

פרק 9 – יישוב חילוקי דעות

פרק 9 – לא הורחב

יישוב חילוקי דעות

9.1  יישוב חילוקי דעות

במקרה של חילוקי דעות הנובעים מהסכם זה ינהגו בהתאם להסדר בסיסי (כללים מוסכמים) ליישוב חילוקי דעות מתאריך 22.6.1957 בין ההתאחדות להסתדרות הכללית, שהעתקו מצ"ב כנספח 5.