תמצית כללים

1. החוק קובע שעובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה.
2. ככל שהודיע העובדת על הריונה, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, חל איסור על המעסיק להעסיק העובד בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך.
3. חריג לאיסור –  הותר למעסיק להעסיק העובדת בניגוד לאמור על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
4. הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
5. בנוסף – רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
6. חל איסור על מעסיק להעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב.
7. "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.
8. בפסיקה נקבע שמקום שנוכח דרישות התפקיד ומהות העבודה, דבר ההריון לא היה בבחינת פרט מהותי ורלוונטי לעניין קבלה לעבודה, אין באי  גילוי דבר קיומו משום חוסר יושרה מצד העובדת, או הפרת תום הלב המוגברת ביחסים שבין עובד למעסיקו.
9. עם נקבע שחובת תום הלב המוטלת על צדדים ליחסי עבודה, לרבות במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה, תחייב גילוי של ההיריון למעסיק בראיון העבודה, גם בשלבים קודמים למועד הקבוע בסעיף 10 לחוק, בנסיבות בהן ההיריון הוא עובדה רלוונטית למשרה.

• חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

• עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה
• 10.(א)  עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
• (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
• (ג)   מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, במשך ארבעה חודשים מתום תקופת הלידה וההורות, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי סעיף 2(ג).
• (ד)  בסעיף זה, "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.

פסיקה

א.  מקום שנוכח דרישות התפקיד ומהות העבודה, דבר ההריון לא היה בבחינת פרט מהותי ורלוונטי לעניין קבלה לעבודה, אין באי  גילוי דבר קיומו משום חוסר יושרה מצד העובדת, או הפרת תום הלב המוגברת ביחסים שבין עובד למעסיקו.

ראו לענין זה חוות דעתה של כב' השופטת רוזנפלד בפסק הדין בענין שרונה ארביב¹ בית הדין פסק כי צדק בית הדין האזורי במסקנתו כי לא הייתה חובה על העובדת להודיע למעסיקה אודות הריונה ועל כן בפיטוריה מהעבודה בהיותה בהריון ונוכח אי גילוי דבר ההיריון בשלב הקבלה לעבודה, נמצאה החברה מפלה את העובדת מחמת היריון.

ב.  חובת תום הלב המוטלת על צדדים ליחסי עבודה, לרבות במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה, תחייב גילוי של ההיריון למעסיק בראיון העבודה, גם בשלבים קודמים למועד הקבוע בסעיף 10 לחוק, בנסיבות בהן ההיריון הוא עובדה רלוונטית למשרה.

ראו הערתו של כב' הש' הנשיא (כתוארו אז) ס. אדלר בבפסק הדין בענין שרונה ארביב² וזאת, כמו במקרים חריגים הבאים בגדרי סעיף 2(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988 בהם הגילוי מתחייב "מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". עוד נקבע על ידו כי מעסיק אשר מביא בין שיקוליו את העובדה שמועמדת לעבודה נמנעה מגילוי הריונה בראיון העבודה, נוקט בהפליה ומפר את עקרון שוויון ההזדמנויות בעבודה.

מראה מקום

1. ע"ע 363/07  שרונה ארביב נ' פואמיקס בע"מ, 26.5.10↩
2. ע"ע 363/07 לעיל↩