א. גמול עבור שעות נוספות
שבוע העבודה הינו בן 42 שעות.
יום העבודה בשבוע עבודה בן 5 ימים הינו בן 8.4 שעות.
יום העבודה בשבוע עבודה בן 6 ימים הינו בן 8 שעות (יום שישי 2 שעות).
בשעות העבודה כאמור אין לכלול הפסקות.
עבודה מעבר למכסות שעות העבודה היומיות או השבועיות הינה עבודה בשעות נוספות, המזכה בתשלום כספי נוסף בשיעורים הקבועים בחוק – עבור השעתיים הראשונות תשלום בשיעור 25%; לאחר מכן – תשלום בשיעור של 50%.
שימו לב שבענף הרפת והלול מכסת השעות שלאחריה זכאי העובד לתשלום שעות נוספות הינה שונה.
ב. החובה לשלם תמורה גבוהה יותר בגין העסקה בשעות נוספות מטרתה, בנוסף לפיצוי העובד, גם להפוך את ההעסקה בשעות הנוספות לבלתי כלכלית.
האמור נקבע בעניין מישל רבות.
ג. תנאי לתשלום גמול בגין עבודה בשעות הנוספות היא קבלת אישור לכך מאת הממונים על העובד.
תנאי מוקדם לתשלום עבור שעות נוספות הוא קבלת אישור לכך מאת הממונים על העובד2. מקום בו לא נדרש העובד על-ידי המעסיק לעבוד בשעות הנוספות, והוא עשה כן ללא אישורו והסכמתו של המעסיק – לא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות.
בעניין מדינת ישראל-אשרת ארפי נקבע כי מתמחים אשר לא הוכח כי נדרשו לעבוד שעות נוספות מעבר למכסה המותרת, אינם זכאים לגמול שעות נוספות, גם אם השופטים-הממונים היו מודעים לעצם ביצוע העבודה בשעות הנוספות.
עם זאת, בפסקי דין אזוריים נקבע לא אחת כי אין צורך בדרישה מפורשת של המעביד לבצע עבודה בשעות הנוספות, אלא די בכך שהמעסיק היה מודע לכך, לא מחה והעבודה שירתה את ענייניו.
ד. עבודה בשעות הנוספות אינה זכות המגיעה לעובד והופכת לחלק מתנאי עבודתו.
לעובד אין זכות קנויה לעבודה בשעות הנוספות, ולמעסיק נתונה הפררורגטיבה להחליט אם דרושה לו עבודת שעות נוספות אם לאו.
חברה רשאית להפסיק לשלם רכיב קבוע של גמול שעות נוספות כאשר החליטה משיקולים ענייניים ובתום לב כי אין לה עוד צורך בעבודת העובד בשעות הנוספות.
כלל זה לא יחול כאשר אין מדובר בגמול בגין עבודה בשעות נוספות בפועל, אלא ברכיב פיקטיבי המהווה חלק משכרו הרגיל של העובד.
ה. הגמול הקבוע בסעיף 16 נקבע בגין העסקה ב"שעות נוספות" כהגדרתן בחוק בלבד.
משאין עובד זכאי לגמול שעות נוספות מכוח החוק, נותרים מקורות חוזיים, שמהם יכול ותקום זכאות לשכר עבודה בשיעור מוגדל, בהתאם לקבוע באותם מקורות. מקורות אלה יכול ויהיו הסכם קיבוצי, הוראה בחוזה עבודה אישי או תנאי מכללא בחוזה אישי מכוח נוהג
ו. שכר אשר כולל גמול שעות נוספות יחשב לשכר רגיל שעל בסיסו יחושב גמול השעות הנוספות.
סעיף 5 לחוק הגנת השכר בא לאסור ולמנוע קביעת שכר עבודה הכולל גמול שעות נוספות כחלק מסך גלובלי. מבחינת ההיבט המשפטי, משנקבע שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד
ז. עובד חודשי זכאי לגמול שעות נוספות בשיעור 125% מהשכר הרגיל לשעה בעד כל שעה נוספת ולא תשלום בשיעור של 25%.
בעניין טארק זעזוע נקבע כי משילוב סעיפים 5 לחוק הגנת השכר וסעיפים 1 ו – 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה המסקנה היא כי השכר ששולם למערער היה שכרו הרגיל, ולכן זכאי הוא לגמול שעות נוספות בשיעור 125% ולא 25%.
ח. גמול שעות נוספות על-בסיס שבועי ישולם רק אם העובד השלים את מלוא השעות הרגילות באותו שבוע, כאשר החישוב הראשוני צריך להיעשות לפי חישוב שעות יומי.
האמור נקבע בעניין טרנרידר.
ט. בית הדין הכיר במקרים חריגים בחישוב גמול שעות נוספות על בסיס חודשי.
בפסיקה נקבע, כי בהעדר פירוט של שעות העבודה לפי היקף יומי ושבועי, החישוב יבוצע באופן חודשי, באופן שכל שעה מעבר ל-186 תוגדר כשעה נוספת
יוער, כי פסיקה זו ניתנה בהתאם להוראות צו ההרחבה אשר קיצר את שבוע העבודה ל – 43 שעות.
