תוכן עניינים

1. הגדרות »
2. מבוטחים » 
3. הזכות לגמלה » 
4. שיעור הגמלה לעובד » 
5.  שיעור הגמלה לקופת גמל » 
6. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי » 
7. גמלה לחבר קיבוץ  מתחדש » 
8. זקיפה למפרע » 
9. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה » 
10. העברת התביעה לגמלה » 
11. תשלום הגמלה » 
12. עובד שנפטר » 
13. תביעות המוסד כלפי המפרק  » 
14. שיפוט » 
15. תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח -1988 » 

א. הגדרות

• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 )

•  פרק ח' : ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון
• 180. בפרק זה –
•           "עובד" – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי פרק ה';
•           "מעביד של עובד" – לרבות מי שהיה מעבידו;
•           "שכר עבודה" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי פרק י"ב אך לא יותר מהסכום הבסיסי כפול חמש. פחת שכר העבודה של עובד משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי חוק שכר מינימום, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור.
•           "הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי החוק האמור;
•           "פיצויי פיטורים" – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי;
•           "קופת גמל" – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים);
•           "חוב שכר עבודה" – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;
•           "חוב לקופת גמל" – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר.

פסיקה

1. בהתאם לאמור בסעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, פרק זה (פרק ח') אינו חל על בעל שליטה בחברה מעטים.

בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של רו"ח עופר מזוז ואח'¹  נפסק כי לאור הוראת סעיף 6ב – אם מתברר שהמבקש הוא בעל שליטה בחברה – דין תביעתו להימחק על הסף.

בפסק הדין כתר ניצן מרפאות ומעבדות שיניים ואח'² נקבע כי לצורך קביעת משמעות המונח "עובד" בפרק זה, יש לשים לב הן להצדקות הכלליות לזכות הקדימה שניתנה לעובד בהליכי פירוק כאמור לעיל, הן לתכליתו הסוציאלית המיוחדת של חוק הביטוח הלאומי, הן למבחנים המקובלים במשפט העבודה לענין יחסי עובד מעסיק והן למבחני עובד – מעסיק באספקלריה של דיני הפירוק.

2. אשר למונח "פיצויי פיטורים", הגדרה זו מכירה למעשה, בשיעור פיצויי פיטורים העולה על זה שנקבע בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, בתנאי שזכאות זאת נקבעה בהסכם קיבוצי, להבדיל מזכאות לפיצויים מוגדלים שנקבעה בחוזה אישי. 

ראו החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ³.

ב. מבוטחים

• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

• מבוטחים
• 181. המבוטחים לפי פרק זה הם עובד וקופת גמל.

ג. הזכות לגמלה

• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

• הזכות לגימלה
• מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:
• (1)  לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;
• (1א)   לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
• (2)  צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;
• (3)  (נמחקה);
• (4)  צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות;
• (5)  צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

פסיקה

1. מטרתו של ההסדר לפי פרק זה  היא  להקל עם העובד ולהיות לו מנגנון נוסף על "דין הקדימה" לתשלום החוב שחבה לו החברה, מנגנון שנוסד בעיקרו לאור מקרים בהם לא היו די נכסים במנת הנכסים של החברה כדי לשלם את חובות החברה אף לנושים הנמצאים בדין קדימה.

האמור נקבע בחלטה בענין נושים בקבוצת העובדים⁴.  

2. המטרה העומדת בבסיס  דיני הפירוק, ככל שהם נוגעים לשכרם של עובדי החברה שבפירוק, הינה מגמה סוציאלית מובהקת.

כך גם בהחלטה בענין איזדרופר חיים ואח'⁵ נקבע כי  המגמה העומדת מאחורי דיני הפירוק, ככל שהם נוגעים לשכרם של עובדי החברה שבפירוק, הינה מגמה סוציאלית מובהקת שמטרתה לייחד את העובדים מנושים אחרים ולהבטיח כי בשום מקרה, לא יצאו וידיהם על ראשם, הדברים מתבטאים בדין קדימה הראשון במעלה אשר לעובדים בחלוקת דיווידנד מנכסי החברה שבפירוק. במצבים שבהם אין די בדין הקדימה, העובדים יקבלו שכרם, עד לתקרה מסוימת מהביטוח הלאומי, אשר יקח את מקומם כנושה בדין קדימה של החברה בפירוק.   

3. מטרת המחוקק היתה לבטח את העובד למקרה של פשיטת רגל, ולכן מקום שבו המוסד לביטוח לאומי לא הספיק לשלם את התשלום וצו פשיטת הרגל בוטל – פגה חבותו של המוסד.

האמור נקבע  בפסק הדין בענין אסעד שיהאן סויד ואח'⁶.  

בהחלטה בענין מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ (בפירוק)⁷ נקבע כי עובדי חברה בפירוק זכאים לקבל את הגמלה גם כאשר מעוכב הפירוק במסגרת הסדר נושים אשר מטרתו לאפשר מכירת השלד הבורסאי של החברה, מכירה אשר תגדיל את נכסיה ותפעל לטובת כלל הנושים וגם המוסד יוכל לחזור אל המפרק כנושה.

4. סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הזכות לקבלת הגימלה לא ניתנת להעברה.

דברים אלו נקבעו בין היתר בפסק דינו של בית המשפט העליון בענין רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס⁸

בבג"ץ שמעון בן – יעקב⁹ נפסק כי בשל היותה של הזכות לגמלה זכות אישית, המוסד לביטוח לאומי אף אינו רשאי לשלם את הגמלה לעורך-דינו של המבוטח. עוד נפסק, כי על-מנת שהמוסד לביטוח לאומי יהא רשאי לשלם את כספי הגמלה לגורם אחר שאינו הזכאי לגמלה על-פי החוק, על המחוקק להתיר זאת במפורש.

5. אין להעביר גמלת פש"ר של עובדים זרים שלא אותרו, לידי קבלן שהלווה להם כספים כמקדמה על חשבון הגימלה.

האמור נפסק בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א בענין העובדים הזרים של החברות בפירוק¹⁰

6.  עובד זכאי לתבוע את הפרש הסכום שבין גמלת המוסד לביטוח לאומי לבין תביעת החוב מהמפרק, ולעניין סכום זה, מעמדו כשל נושה בדין קדימה.

האמור נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי בענין עו"ד יוסי כ"ץ כמפרק של חברת דנאר בע"מ¹¹ כמו כן, העובדה, שעובד פנה קודם אל המוסד לביטוח לאומי, מתוך ידיעה שלחברה אין כל רכוש ולפיכך לא יוכל להיפרע ממנה, לא שוללת את זכותו לתבוע מהמפרק את ההפרש בין החוב המגיע לו, לבין הגמלה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי.

7.  מקום שבית המשפט מעכב ביצוע צו פירוק, יש לאפשר לעובדים שלא היו צד לבקשת הפירוק, להצטרף כצד לדיון באותו שלב.

האמור נקבע בהחלטה שניתנה בענין מ.ל.ת – מבנים לתעשיה בע"מ ואח'¹² בית המשפט נימק קביעתו שלעיל בכך שעיכוב הביצוע מעמיד את העובדים במצב בלתי אפשרי מבחינת היכולת  לגבות את שכר עבודתם, ומצב דברים זה, מצדיק קבלתה של בקשת ההצטרפות.

מראה מקום

1. פש"ר (ת"א) 2038/03 המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח עופר מזוז ואח', 2.2.05↩
2. בש"א (י-ם) 8042/07 כתר ניצן מרפאות ומעבדות שיניים ואח' נ' יעקב אמסטר המנהל המיוחד לחברת כתב ניצו מרפאות ומעבדות שיניים בע"מ (בפירוק), 14.6.11↩
3. ת.א (ת"א) 293/91 (המר' 92/93) החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ (בפירוק) נ' הכונס הרשמי ואח', 13.10.93↩
4. המר' (ים) 2303/98 פש"ר 85/93 נושים בקבוצת העובדים נ' בר מימון בע"מ ואח', 27.8.98 וראו גם ההחלטה בבש"א (חי) 18061/04, פש"ר 581/03 מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ (בפירוק) נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 11.1.05  –  מטרת ההוראה בסעיף היא ביטוח העובד במקרה של פשיטת רגל או פירוק↩
5. פשר (ת"א) 66/98 (בש"א 8087/01) איזדורפר חיים ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי וכונס הנכסים הרשמי, 28.6.01↩
6. ע"א 849/79 המוסד לביטוח לאומי נ' אסעד שיהאן סויד ואח', פ"ד לה (1) 762↩
7. בש"א (חי') 18061/04 , פש"ר 581/03 לעיל↩
8. ע"א 110/08 ‏המוסד לביטוח לאומי נ' רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס, 28.1.14↩
9. בג"ץ 291/86 שמעון בן – יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד מא 449 (1)↩
10. עב(ת"א) 6060/00 העובדים הזרים של החברות בפירוק נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', 22.5.05↩
11. ת.א (ת"א) 2764/89 עו"ד יוסי כ"ץ כמפרק של חברת דנאר בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', פ"מ תשנ"ג (א) 89↩
12. ע"א 2442/95 מ.ל.ת – מבנים לתעשיה בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, 18.2.96↩