חוק הפיקוח על שירותים על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981

1. סעיף 78א לחוק – מטרת הפרק »
2. סעיף 78ב לחוק – פרשנות »
3. סעיף 78ג לחוק – ועדה ציבורית »
4. סעיף 78ד לחוק – מינוי מנהל מיוחד ומינהלה »
5.  סעיף 78ה לחוק – תקופת כהונה וסיום כהונה »
6. סעיף 78ו לחוק – סמכויות מנהל מיוחד »
7. סעיף 78ז לחוק – תפקידי מנהל מיוחד »
8.  סעיף 78ח לחוק – הנחיות הממונה »
9. סעיף 78ט לחוק – קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו »
10. סעיף 78ט1 לחוק – שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות »
11. סעיף 78י לחוק – תחולת התקנון האחיד ושינויו »
12. סעיף 78יא לחוק – שיעורי התשלום לקרן »
13. סעיף 78יב לחוק – תכנית התייעלות »
14. סעיף 78יג לחוק – תפעול משותף של קרנות »
15. סעיף 78יד לחוק – הסיוע הממשלתי »
16. סעיף 78טו לחוק – קרן סיוע »
17. סעיף 78טו1 לחוק – כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר »
18. סעיף 78טז לחוק – תחולה »
19. סעיף 78יז לחוק – שמירת סמכויות »
20. סעיף 78יח לחוק – עדיפות »
21. סעיף 78יט לחוק – תקנות לביצוע »

חלק שני –  התקנון האחיד

1. פרק א' – הגדרות ופרשנות »
2. פרק ב' – ביטוח בקרן »
3. פרק ג' – ניהול הקרן »
4. פרק ד' – תשלומים לקרן »
5. פרק ה'- קצבת זקנה »
6.  פרק ו' – קצבת שאיר פנסיונר »
7. פרק ז' – קצבת שאיר מבוטח »
8. פרק ח' – קצבת נכות »
9. פרק ט' – תקרת עלייה ריאלית של השכר הקובע »
10. פרק י' – משיכת כספים »
11. פרק יא' – חישוב קצבה ביותר מקרן אחת – רציפות זכויות »
12. פרק יב' – מנגנון איזון אקטוארי »
13. פרק יג' – טיפול בתוספות שכר מיוחדות »
14. פרק יד' – הוראות כלליות »
15. כללים נוספים הנוגעים לתחום קרנות הפנסיה והתקנון האחיד »
16. מראה מקום »

כללים נוספים הנוגעים לתחום קרנות הפנסיה והתקנון האחיד

1. הוראה שתוקנה בתקנון לאחר שנחתם הסכם לבר-תקנוני – תגבור על ההוראה בהסכם. גם אם סעיף העדיפות בהסכם ביקש להחיל עצמו גם על סתירות שתיווצרנה לעתיד לבוא בין ההסכם לבין התקנון, לאחר שיחולו בו שינויים – אין על הקרן למלא אחר התחייבות זו.

האמור נפסק בבג"ץ משה אליאב¹. נפסק, כי קרן פנסיה המאוגדת כאגודה שיתופית אינה יכולה להתנות על יכולת חבריה לשנות את התקנון. זאת בהיקש מדיני החברות ובהתחשב בהיותה של הסמכות לשנות את התקנון מאפיין הכרחי של קרנות הפנסיה ומכיוון שהתחייבות שכזו מצד הקרן לקבוצת חברים מסוימת סותרת את עקרון השוויון העומד ביסודה של קרן הפנסיה החברתית.

2. במערכת היחסים שבין העמית לבין קרן הפנסיה חלה על הצדדים חובת גילוי מוגברת לאור מהותה של קרן הפנסיה כגוף דו-מהותי והשירות החיוני שהיא מספקת למבוטחיה. החובה צומחת מהיחסים הממושכים בין הצדדים והציפייה להתמשכותם כאשר כל המידע הרלבנטי מצוי בידי הקרן.

האמור נפסק בעניין יואב להב².

3. העמיתים שמים את יהבם על קרן פנסיה תוך שהם מקווים לזכות בפנסיה לעת זקנה. הקרן היא שממונה על הגנה על זכויות העמית. זהו תפקידה כקרן פנסיה. על כך היא אמונה. אסור שהקרן תהפוך לקרן הצבי ושהעמית ישים את כספו על קרן הצבי.

האמור נפסק בעניין אריה ביסטריצר³.

4. חובת המעסיק לדאוג לשלום כספי התגמולים מסתיימת בתום יחסי העבודה ולאחר שחרור כספי התגמולים.

האמור נפסק בעניין יעקב הברפלד⁴. נפסק, כי בהעדר יריבות בין המעסיק לבין העובד מושמט הבסיס לחובת נאמנות המעסיק כלפי העובד ואין להטיל על המעסיק אחריות ישירה לפעולות שנעשו בכספים שיצאו מכלל שליטתו.

5. על קרן הפנסיה מוטלת חובת גילוי מוגברת, אך חובות הגילוי מוטלות גם לפתחם של המבוטחים, כך, חלה על מבוטח חובת גילוי לגלות למבטח כל פרט רלוונטי לביטוחו, וקרן הפנסיה רשאית להסתמך על דיווחי המבוטח.

האמור נפסק בעניין שמואל לם⁵. נפסק, כי ביחסים שבין מבטח ומבוטח, לא כל שכן בין קרן פנסיה ומבוטח, קיימת חובת גילוי מוגברת החלה על שני הצדדים. חובת הגילוי חלה לא רק על הגוף המבטח אלא גם על המבוטח שחייב לגלות למבטח כל פרט רלוונטי לסיכון ביטוחי. זאת, בין היתר, כיוון שהמבוטח נתפס כבעל המידע הרב ביותר באשר לרקע העובדתי ולנסיבות מושא הביטוח.

כך אף נפסק בעניין יצחק הגואל⁶. כן נפסק שם כי קרן הפנסיה היתה רשאית להסתמך על דיווחים שהועברו לה על-ידי המבוטח בדבר תאריך פרישתו המתוכנן.

6. תשלומים מאת קרן פנסיה חדשה ייחשבו בדרך כלל וכנקודת מוצא, כתשלומים לפי חוזה ביטוח לעניין סעיפים 81 ו-86 לפקודת הנזיקין – הן ביחס לעמיתים-שכירים הן ביחס לעמיתים-עצמאיים, ולפיכך, התשלומים לא ינוכו מהפיצויים לניזוקים והקרן אינה זכאית לשיפוי בגינם מחברת הביטוח.

האמור נפסק בעניין יעל אנוך⁷. נפסק, כי  מאפייניה ה"ביטוחיים" של קרן פנסיה מקיפה חדשה טיפוסית מקיימים אחר הרציונלים העיקריים שבגינם הוחרגו תשלומי ביטוח מן הכלל הרגיל בדבר הפחתת כל הטבת נזק מן הפיצויים לניזוק. הן פנסיית הזקנה הן פנסיות הנכות או השארים משולמות עקב הפקדת כספי העמית, ובכך הן פרי דאגתו המוקדמת של העמית. תשלומי הפנסיה שיקבל העמית קשורים באופן ישיר ליתרה הצבורה לזכותו, המורכבת מן ההפרשות שהפריש העמית (ולעיתים גם מעסיקו) לקרן. לכן, ובדומה לתשלומי ביטוח טיפוסיים, אין המדובר ב"הטבה" במובנה הרגיל. העמית רכש, באמצעות הפרשת כספים לקרן, את הזכות לקבל תשלומים מאת הקרן אם יתממש אחד הסיכונים של זקנה, נכות או מוות. במקביל, אין מקום לזכות את קרן הפנסיה בשיפוי בגין אותם תשלומים שעבורם הפריש העמית כספים.

7. המקור והמפתח לקיומו של שוויון בקרן פנסיה הוא תקנות הקרן. לתקנות אלה מעמד של חוזה מחייב בין הקרן לבין כל אחד מחבריה. זכויות החבר נגזרות מהוראות התקנות ומכוחן בלבד וכל סטייה מהוראות התקנות היא לא רק בבחינת הפרת חוזה אלא גם – ובעיקר – מהווה פגיעה בעקרון השוויון המונח בבסיס השיטה.

האמור נפסק בעניין מרק פיורסט⁸.

כך אף נפסק בעניין יעקב פרידגוט⁹, כי עיקרון השוויון קובע כי על קרן הפנסיה לנהוג בשוויון כלפי עמיתיה ונגזר מכך שאין היא רשאית להעניק זכויות עודפות לעמית פלוני או לקבוצה של עמיתים.

מראה מקום

1. בג"ץ 6460/02‏   אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ס(4) 411↩
2. ע"ע (ארצי) 600009/98 יואב להב נ' מבטחים בע"מ, 9.4.2006↩
3. עע (ארצי) 211/05  קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' אריה ביסטריצר, 15.8.2005↩
4. עע (ארצי) 716/05 יעקב הברפלד נ' תוצרת מזון ישראלית בע"מ, 29.7.2007↩
5.   עע (ארצי) 407/05‏ ‏ שמואל לם נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, 21.6.2006; עתירה לבג"ץ נדחתה בבגץ 4068/06‏ שמואל לם נ' בית הדין הארצי  לעבודה, 27.9.2006↩
6. עב (ת"א) 4949/01‏ ‏ יצחק הגואל נ' אורט ישראל בע"מ, 28.5.2006↩
7. רעא 7946/09 ‏ ‏ מקפת החדשה ניהול קרנות פנסיה ותגמולים נ' יעל אנוך, 29.2.2012↩
8. ע"ע 600026/97 ‏מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מרק פיורסט‏, פ"ד לט(2004) 831↩
9. עע (ארצי) 14293-10-13‏ ‏יעקב פרידגוט נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים, א.ש בע"מ, 4.5.2017↩