עולם העבודה | יוני 12, 2022

מאמרים חדשים שהועלו לאתר

פסיקת בית הדין הארצי

הארכת מועד להגשת ערעור
בעניין חנא נאוטחה¹ נקבע כי בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על המבקש להצביע על "טעמים מיוחדים" הנעוצים בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו. טענה בעלמא לפיה בשל מגפת הקורונה הוגש כתב הטענות באיחור, אין די בה, בהעדר הסבר קונקרטי המצדיק את האיחור.

התערבות הערעור בממצאים עובדתיים
בעניין רוני הרגב² בית הדין הארצי חזר על הכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים. אף אם סבור בית דין שלערעור, כי בראיות שהובאו בפניו יש תימוכין לגרסה האחרת, גם אז לא יתערב בפסיקתה של הערכאה הדיונית, וייתן משקל מכריע להתרשמותו של בית דין קמא.

בקשה לביטול פסק דין על ידי צד שלישי שאינו המעסיק
בעניין מועצה אזורית משגב³ נקבע שבקשה של המועצה האזורית (שאינה המעסיק אצלה מוצבת העובדת) לביטול פסק דין חלוט, שניתן על יסוד הסכמה שבין משרד החינוך, שהינו המעסיק, לבין העובד אינה אפשרית, משלא חלות באותו עניין תקנות 50 ו-106 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), המאפשרות הגשת בקשה לביטול רק ביחס להחלטות שניתנו במעמד צד אחד. בנוסף בהיבט המהותי, רק בנסיבות חריגות מאד ניתן להורות על ביטול פסק דין חלוט, כגון במקרה שבו מתגלה כי פסק הדין החלוט נגוע במרמה או נתגלו ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן בזמן אמת עת נוהל ההליך והטעמים המפורטים בבקשה אינן תואמים נסיבות חריגות אלה.
מעבר לזה נקבע שתביעת עילת "תביעתה" של המערערת איננה עילה מתחום דיני העבודה כי אם עילה מנהלית המתמקדת בחובתה של המדינה לשתף אותה בהחלטה על שיבוצה של העובדת בבית הספר ואינה בגדר סמכות בית הדין לעבודה.

סילוק על סף ותנאים להרמת מסך ההתאגדות
בעניין אבנר גורדין⁴ ניתח בית הדין הארצי את התנאים לתחולת סעיף 6 לחוק החברות בדבר הרמת מסך נגד בעלי מניות ונושא משרה משרה וקבע שכתב התביעה אינו מגלה עילה לפי אותם תנאים ולכן יש לדחות את התביעה נגד בעלי המניות ונושאי המשרה על הסף.

בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט
בעניין גיל רונן⁵, נקבע, כי, ככלל, בקשה לביזיון יש להגיש לביה"ד האזורי לעבודה. כלל זה יפה גם שעה שמדובר בבקשה הנוגעת לכיבודו [או אי כיבודו] של פסק דין בערעור. מעבר זו נקבע שיש לזכור כי על ביה"ד להפעיל שיקול דעת ולבחון אם מתן סעד של ביזיון ראוי בנסיבות העניין, זאת, משנקבע כי הליך הבזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו – קנס או מאסר – עשויה להיות קשה ופוגעת, ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו. לכן, סנקציה של בזיון תינתן במשורה ורק במקרה בו אין אפשרות לנקוט בהליך אפקטיבי אחר.
כן נקבע כי הסנקציה המוטלת לפי פקודת בזיון בית המשפט איננה בבחינת "ענישה" על מחדלי העבר של בעל הדין. כל מגמתה היא לצפות פני עתיד תוך איזון האינטרסים שבין הנפגע ובין בעל הדין שהפר את חיובו.

שלילת תשלום פיצויים
בעניין אביבית משרקי⁶ נשללו באופן מלא תשלם פיצויים (כולל כספי פיצויים המופקדים בקופה) והודעה מוקדמת לסייעת שנהגה באלימות כלפי פעוטות בגן ילדים.

לשון הרע
בעניין אביבית משרקי⁶ נקבע, כי משגן הילדים דיווח להורים על חשד לאלימות מצד התובעת, הרי שעומדת לו הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.