תוכן עניינים

1. כללי »
2. מי זכאי לקבל דמי הבראה »
3. עובד שפוטר בסמוך לשנת העבודה הראשונה »
4. שיעור הזכאות לדמי הבראה »
5. תעריף ליום הבראה »
6. כיצד לחשב תשלום דמי הבראה »
7. זכאות עובד המועסק במשרה חלקית »
8. שינויים בהיקף המשרה »
9. עובד המועסק על בסיס שכר שעתי או יומי »
10. המועד לתשלום דמי הבראה »
11. פיצול תשלום דמי הבראה »
12. הוצאת עובדים לנופש חלף תשלום דמי הבראה »
13. קופת היעדרות נחשבת במניין התקופה לתשלום דמי הבראה »
14. תקופת חופשת לידה מזכה בתשלום דמי הבראה »
15. דינה של היעדרות עקב תאונת עבודה »
16. וויתור על תשלום דמי הבראה »
17. תשלום דמי הבראה כחלק משהכר הכולל »
18. תשלום דמי הבראה לאחר סיום עבודת העובד »
19. דמי הבראה אינם חלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים »
20. אם ניתן לשלול תשלום דמי הבראה בשל הפרת משמעת »
21. האם ניתן לקבל פיצויי הלנה על אי תשלום דמי הבראה »
22. הזכאות לדמי הבראה במקרה של נתק בין שתי תקופות ההעסקה »
23. ניכוי דמי חבר מתשלום דמי הבראה »
24. זכאות לדמי הבראה משני מקורות »
25. זכאות לתשלום דמי הבראה במקרה של חילופי מעסיקים »
26. דמי הבראה היא זכות נילוות »

פירוט הכללים

א. כללי

בהתאם להוראות הדין זכאים עובדים לתשלום דמי הבראה כחלק מתנאי העסקתם.

דמי הבראה הינה קצובה לה זכאי העובד ממעבידו עבור השתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של העובד.

ב. מי זכאי לקבל דמי הבראה?

רק עובד שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו זכאי לקבל דמי הבראה.

בתי-הדין לעבודה נוטים לפרש מועדים שנקבעו בחיקוק והיוצרים זכאות ל"זכות נילווית" – והזכות לתשלום קצובת הבראה מסווגת ככזו – באופן דווקני. כלומר, "אין להתעלם מתאריך הזכאות המדוייק ואין "להזיזו לאחור" גם ביום אחד על-מנת להקים זכאות שאיננה" (דב"ע נד/ 3-153, עודד ג'ינאו נגד ההסתדרות הכללית).

מן הראוי לציין, כי אם העובד השלים שנת עבודה ראשונה, הרי שהוא יהא זכאי במועד המקובל במקום העבודה לתשלום דמי הבראה באופן רטרואקטיבי עבור עבודתו בשנה הראשונה וגם לחלק היחסי עבור עבודתו בשנה השנייה.

ג. עובד שפוטר בסמוך לשנת  העבודה הראשונה?

עם זאת, בהתאם לפסיקה אם העובד פוטר לאלתר ומשום שלא ניתנה לו הודעה מוקדמת  לא עלה בידו להשלים שנת עבודתה, אזי אותו עובד יהא זכאי לקבלת דמי הבראה כאילו השלים שנת עבודה (ע"ע 122/03 אבנר וקסמן נ. אי.טי. סי – ניתן ביום 7.1.2007).

בנוסף, לדעתנו, במקרה שהעובד מפוטר בסמוך לשנת העבודה הראשונה, במטרה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין ודמי הבראה, יש מקום לפסוק לאותו עובד תשלום דמי הבראה, וזאת מכוח היקש מסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"-ג-1963 ועקרון תום הלב. אם כי, עניין זה טרם נבחן בפסיקה.

ד. לכמה ימי הבראה בשנה זכאי העובד?

מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בשנה נקבע בהתאם לוותק שלו ולפי ההסדר החל במקום עבודתו.

במגזר הפרטי

במגזר הציבורי

 במגזר ההסתדרותי

ה. מהו התעריף ליום הבראה?

נכון למועד פרסום רשימה זו (יולי 2021) התעריף לכל יום הבראה עומד על סך כלהלן:

ו. כיצד לחשב תשלום דמי הבראה?

מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד X התעריף ליום הבראה = סה"כ דמי הבראה

יצוין, כי התעריף ליום הבראה נקבע לפי התעריף העדכני נכון למועד התשלום.

ז. האם גם עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לתשלום דמי הבראה?

כן.

עובדים במשרה חלקית זכאים לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות משרתם (דב׳״ע נו/269-ג ד״ר מזר נ’ הסתדרות מדיצינת, ניתן ביום 25.2.97), וזאת בהתאם לנוסחה הבאה:-

חלקיות המשרה של העובד X מספר ימי הבראה להם זכאי העובד (ר' טבלה לעיל) X התעריף ליום הבראה (ר' טבלה לעיל) = סה"כ דמי הבראה

כמובן, שהצדדים רשאים לסכם על תשלום דמי הבראה מלאים, במפורש או מכוח התנהגות, למרות חלקיות המשרה של העובד.

ככלל, חלקיות המשרה מחושבת לפי מספר השעות שעובד העובד בשבוע/חודש חלקי היקף השעות במשרה מלאה.

בצו ההרחבה בנושא דמי הבראה אין כל הגדרה ל"למשרה מלאה".

בהתאם לצו הרחבה הכללי במשק שעות העבודה למשרה מלאה בשבוע הוא 42 שעות ולחודש 182 שעות.

עם זאת, יש מקום  לבדוק את שיעור היקף המשרה של כל עובד בהתאם לנהוג במקום עבודתו-שלו ואם היקף משרה מלא הינו נמוך מהיקף השעות כאמור, יחול על העובד אותו הסדר החל במקום העבודה.

מובהר, כי אין לקחת בחשוב בחלקיות המשרה שעות נוספות.

דוגמא חישובית לתשלום דמי הבראה  לעובד העובד במשרה חלקית-

עובד העובד במשק בית 5 שעות בשבוע, ובעל ותק של 5 שנים במקום עבודתו יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה כדלקמן:

5/42 (היקף משרה) *  378  (ת' ליום הבראה)  * 7   מס' ימי הבראה (הזכאות לפי ותק והשתייכותו למגזר הפרטי) =

ח. כיצד נערך החשוב אם חלו שינויים במהלך השנה המזכה בהיקף משרה?

עורכים החשוב לפי היקף משרה חודשי ממוצע בשנה המזכה בתשלום דמי הבראה ואת התוצאה מכפילים בתעריף הרלבנטי לדמי הבראה נכון למועד התשלום ובמספר ימי הבראה להם זכאי העובד בהתאם לוותק של העובד.

ט. האם גם עובד המועסק על בסיס שכר שעתי או יומי זכאי לתשלום דמי הבראה?

כן.

עובדים על בסיס שכר שעתי או יומי זכאים לתשלום דמי הבראה, אשר יש לשלמם בהתאם להיקף משרתם באופן הנ"ל.

י. מהו המועד לתשלום דמי הבראה?

בהתאם להוראות הסכם הקיבוצי הכללי, דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.

יא. האם ניתן לפצל תשלום דמי הבראה ולשלמם מדי חודש או תקופה?

אף כי במרבית המגזרים במשק נוהגים לשלם קצובת הבראה אחת לשנה, אין מניעה לפצל את התשלום, כך שישולם מדי חודש או תקופה (דב״ע נב/3-12 יוסף ואסתר נ’ רשת חנויות חגית בע״מ, ניתן ביום 31.12.91).

כן נקבע, כי תשלומים מפוצלים אלו יחשבו כתשלום בגין דמי הבראה גם אם הם מתעדכנים בהתאם לתוספת היוקר, הניתנות על השכר, וזאת בתנאי שסכום דמי ההבראה יעלה על זה המתחייב מכוח צו ההרחבה הכללי (דב״ע נו/3-22 דורית פני גיל נ’ טכנולוגיה מתקדמת בע״מ, ניתן ביום 18.4.96).

חשוב שבתלוש יופיע תשלום זה בנפרד מן השכר.

יב. האם ניתן להוציא עובדים לנופש במקום לשלם דמי הבראה?

לא.

דמי הבראה ניתנים בתשלום בכסף ולא בצורה של הוצאה לנופש על חשבון המעסיק.

עם זאת, נראה שאם העובד בחר כי במקום לקבל דמי הבראה שהמעסיק יממן לו הוצאתו לנופש, יינתן תוקף לבחירתו זו של העובד ובלבד שהמעסיק יראה כי שווי הנופש אינו נופל משיעור דמי הבראה להם זכאי העובד על פי דין.

כך עובד לא יידרש להוכיח כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי הבראה כאמור בצו זה.

בהתאם לצו ההרחבה אין בהוראות צו ההרחבה כדי לפגוע בזכות של העובד לתשלום דמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

יג. האם תקופת היעדרות נחשבת במניין התקופה לתשלום דמי הבראה?

צו ההרחבה בנושא דמי הבראה קובע כי "לקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד".

מכאן, שהיעדרויות עקב חל"ת והיעדרות בה קיים ניתוק של יחסי עבודה לא יחשבו במניין השנה המזכה בתשלום דמי הבראה. מנגד כל היעדרות אחרת (כגון: חופשת מחלה) תחשב במניין הימים כאמור.

יד. האם תקופת חופשת לידה מזכה בתשלום דמי הבראה?

התשובה חיובית.

צו ההרחבה קובע מפורשות כי ל"קביעת זכאות לעניין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת לידה על פי חוק".

טו. מה דינה של היעדרות עקב תאונת עבודה לעניין תשלום דמי הבראה?

כאמור, בהתאם לצו ההרחבה בנושא דמי הבראה בתקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

לגבי עובד הנמצא בתקופה של תאונת עבודה ניתן לטעון, מחד גיסא, כי מאחר וקיימים יחסי עבודה בתקופה תאונת העבודה, אזי העובד זכאי העובד לתשלום דמי הבראה בגין אותה תקופה.

מאידך גיסא ניתן לטעון, כי מאחר שבתקופת תאונת העבודה הביטוח לאומי משלם את שכרו של העובד ויש לראות בתקופה זו כמעין "חופשה ללא תשלום", לפיכך, המעסיק, אינו מחויב לשלם לעובד בגין תקופה זו תשלום דמי הבראה.

סוגיה זו טרם הוכרעה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

טז. האם העובד רשאי לוותר על תשלום דמי הבראה?

מאחר שזכות העובד לתשלום דמי הבראה נובעת מכוח הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה, הרי שהעובד לא יכול לוותר על זכות זו והיא מוקנית לו גם אם הסכים לוותר עליה.

יז. האם ניתן לסכם על שכר הכולל דמי הבראה?

מעביד רשאי לסכם עם העובד כי דמי ההבראה ישולמו לו כחלק משכרו הכולל.

אולם, מעביד שיבקש להוכיח כי דמי הבראה שולמו במסגרת שכר כולל, יאלץ להביא ראיות חזקות וחד משמעיות המלמדות על הסכמת העובד לתשלום כולל זה. שכן, גם כאשר אין איסור בחוק על תשלום הכולל דמי הבראה צריכה להיות הסכמה חוזית של הצדדים ליחסי עבודה לצורת תשלום כזאת.

עוד נקבע בפסקה כי הכללת דמי הבראה בשכר הכולל אינה פוגעת בזכויותיו של העובד מכוח צו ההרחבה אך יש לעדכן את הסכומים כאשר תעריפי ימי ההבראה מתעדכנים על פי הצו.

יש להדגיש עוד בעניין זה, כי אם הצדדים סיכמו בינים על תשלום שכר נטו, אין הדבר מביא למסקנה, כי הצדדים סכמו שבשכרו של העובד נכללים תשלמי דמי הבראה. על כן, עובד כאמור, יהא זכאי בנוסף לשכרו הנטו לתשלום דמי הבראה.

יח. האם עובד זכאי לתשלום דמי הבראה לאחר סיום עבודתו?

הזכות לדמי הבראה היא זכות נלווית לעבודה ובהיותה ״נלווית״ והיא אינה קיימת לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד.

אולם, בצו ההרחבה בנושא דמי הבראה, עובד זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שבע שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו.

בהתאם לפסיקה משאין חולק כי בשתי שנות העבודה האחרונות שולמו לעובד דמי הבראה ואין כל ראיה כי שולמו בגין תקופה שקדמה לכך, יזקפו תשלומים אלה, ככל שלא הוסכם אחרת, בגין החבות לשנתיים האחרונות.

נוסיף, כי אם העובד סיים עבודתו לאחר המועד המקובל לתשלום דמי הבראה במקום העבודה, הרי שהינו זכאי במועד סיום עבודתו לתשלום דמי הבראה באופן יחסי לתקופת העבודה שממועד התשלום המקובל במקום העבודה עד למועד סיום העבודה.

זכות העובד לתשלום דמי הבראה, שהמעביד נותר חייב לו במועד סיום עבודתו, עומדת לו בין אם פוטר או התפטר, וזאת בלי שום קשר לנסיבות סיום עבודתו.

יט. האם דמי הבראה הינם חלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים?

לא.

בהתאם להלכה הפסוקה דמי הבראה אינם חלק מן השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

יחד עם זאת, במידה וקיים נוהג במקום העבודה או הסכם בין העובד למעביד בדבר הכללתו של רכיב זה בשכר הקובע, הרי שיש לפעול בהתאם לנוהג או להסכם כאמור.

כ. האם ניתן לשלול תשלום דמי הבראה בשל הפרת משמעת?

התשובה שלילית.

בשונה מחוק פיצויי פיטורים, צו ההרחבה בנושא דמי הבראה אינו מקנה למעסיק זכות לשלול מהעובד תשלום דמי הבראה, גם אם העובד פוטר עקב הפרת משמעת חמורה אן נסיבות חמורות.

כאמור, זכות העובד לתשלום דמי הבראה, שהמעביד נותר חייב לו במועד סיום עבודתו, עומדת לו בין אם פוטר או התפטר, וזאת בלי שום קשר לנסיבות סיום עבודתו.

כא. האם ניתן לקבל פיצויי הלנה על אי תשלום דמי הבראה?

התשובה שלילית.

דמי הבראה אינו רכיב הנושא בצדו תשלום פיצויי הלנה.

כב. זכאות לדמי הבראה במקרה של נתק בין שתי תקופות ההעסקה?

בהתאם לסעיף 9(2) לחוק פיצויי פיטורים, הפסקה של עד 6 חודשים בין שתי תקופות ההעסקה אינה פוגעת ברציפות בעבודה לעניין פיצויי פיטורים.

אולם, הוראה כאמור לא קיימת בצו ההרחבה בנושא דמי הבראה.

לפיכך, נראה כי נתק ביחסי עבודה יביא לצבירה חדשה של וותק לעניין תשלום דמי הבראה.

עם זאת, לדעתנו, במידה ויוכח כי יצירת הנתק כאמור נעשתה על ידי המעסיק במטרה לשלול מהעובד תשלום דמי הבראה – יש מקום לפסוק לעובד תשלום דמי הבראה מכוח עקרון תום הלב.

כג. האם ניתן לנכות דמי חבר מתשלום דמי הבראה?

ההסכם הקיבוצי הכללי במגזר הפרטי בדבר העברת "דמי חבר" ו"דמי טיפול מקצועי-ארגוני", שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית קובע, כי המעביד ינכה, מידי חודש, משכר העובדים החברים בהסתדרות "דמי חבר" בשיעור של 0.9% מהשכר ומהעובדים אשר אינם חברים בהסתדרות "דמי טיפול מקצועי-ארגוני" בשיעור של 0.7% מהשכר; הסכומים האמורים מועברים להסתדרות.

שכר עבודה לצורך הניכוי האמור מוגדר באותו הסכם כ"רכיבי השכר שמהם משלמים דמי ביטוח לאומי".     

קצובת הבראה הינו "רכיב" שכר אשר משולמים בגינו דמי ביטוח לאומי, לפיכך, נראה שיש לנכות בגין תשלום דמי חבר או דמי טיפול ארגוני, בכפוף לתקרת השכר בגינה ניתן לבצע גבייה (פעם וחצי מהשכר הממוצע במשק, בלבד).

כד. זכאות לדמי הבראה משני מקורות?

במידה והעובד זכאי לקבל דמי הבראה משני מקורות, יוחל בעניינו המקור המעניק לעובד את הזכות הטובה ביותר ובכל מקרה העובד לא יהא זכאי ״כפל תשלום״ (דב״ע נז/3-73 גלעד בתע נ. מד׳׳י, מיום 7.2.99).

כה. זכאות לתשלום דמי הבראה במקרה של חילופי מעסיקים?

בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק הזכאות לדמי הבראה נהנית מרצף זכויות של העובד לאותו מקום העבודה, או אצל אותו מעסיק.

לפיכך, בעת חילופי מעסיקים במקום העבודה קיימת רציפות של הזכות לעניין הוותק הקובע את שיעור דמי הבראה, ולדעתנו, גם לעניין הטלת החיוב על המעסיק החדש לשלם דמי הבראה בגין דמי הבראה שלא שולמו על ידי המעסיק הקדום, אם וככל שהועבר מפעל מיד ליד, וזאת בכפוף ובהתאם להוראת סעיף 30 חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

כו. דמי הבראה היא זכות נילוות

בפסיקה נקבע כי המושג זכויות נלוות כולל מגוון של טובות הנאה שלהן זכאי העובד, בנוסף לשכר עבודה כגון חופשות למיניהן, תגמולי פרישה, משכורת 13, מענקי חגים והטבות בעין – ארוחות, דמי הבראה, ביגוד, ספרות מקצועית, וכיוצא באלה, המשותף לכל אלה הוא שהם באים למטרה מסוימת או מטעם מסוים והם אינם קשורים ישירות בעצם ביצוע העבודה אלא רק נלווים לה.