הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

             הערות

מקורות

הסכם קיבוצי שנחתם ביום 30.6.85 מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7076/1985.

בהסכם שולבו הוראות הנספח בקשר לחניכים העובדים שלשה ימים ולומדים שלושה ימים  (להלן: "התכנית המשולבת")

הסכם קיבוצי קודם נחתם ביום 26.4.1979 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7016/79.   

להלן שולבו גם התיקונים שבהסכם המסגרת לנערים עובדים וחניכים שנחתם ביום 23.1.84 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7009/84) בהסכם המסגרת הוסדרו הנושאים הבאים : הכשרת חונכים לנערים וצעירים, מפעלים בהם עובדים 5 ימים בשבוע; השתתפות בימי עיון והשתלמות והמעבר למעמד חודשי (הסעיף האמור הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3079, התשס"ד עמ' 2981); כמו כן מאזכרים הצדדים להסכם המסגרת את החובה שבחוקי עבודת הנוער לשחרור ללימודים. עוד נזכר בהסכם זה הוראות מההסכם הקיבוצי הכללי בדבר שכר מינימום לנוער עובד וחניכים מיום 31.8.87.

ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3353 התשמ"ו, עמ' 2636. 

צו הרחבה הקודם בענף פורסם בי"פ 2609, התש"ם, 29.2.1980, עמ' 1172

רשימת צווי הרחבה בענפי הדפוס והכריכה (1):

1. צו ההרחבה הראשון בענפי הדפוס והכריכה פורסם בילקוט הפרסומים , התשכ"ו, עמ' 805, צו זה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 18.10.61, בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית המיוצגת ע"י האיגוד הארצי של פועלי הדפוס, הכריכה והקרטונז' כפי שתוקנו בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים הנ"ל ביום 30.11.64, והוא הוחל מיום 16.12.65 על כל העובדים בישראל בענפי דפוס- בלט וכריכה, כאמור ברישא לאותו צו. 

הצו האמור תוקן בילקוט הפרסומים 1382, התשכ"ז, עמ' 1988; בילקוט הפרסומים 1787 תשל"ב, עמ' 598 ובי"פ 1975, התשל"ד, עמ' 505 שהתיחסו גם לענף הליטוגרפיה.

2. צו ההרחבה  השני בענפים הנ"ל (דפוס כריכה וליטוגרפיה) פורסם בילקוט הפרסומים 2098, התשל"ה, עמ' 1357, אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי ממרס 1974, תוך הרחבת התעריף הכללי לשנת 1974; צו זה נכנס לתוקף ביום 15.3.75 ותוקן בילקוט הפרסומים 2180, תשל"ו, עמ' 855, בתוקף מיום 31.12.75. (2)

הצו האמור תוקן בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3232, התשמ"ו, עמ' 1114, ובי"פ 3403, התשמ"ז, עמ' 244, אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 9 בספטמבר 1976, כפי שתוקן בהסכם בין הצדדים ביום 12 במאי 1985, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום 1 בינואר 1986 על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף הדפוס, במפעלים שעוסקים בהם יותר מ- 20 עובדים למעט העובדים והמעבידים המפורטים ברישא לצו.

3. צו ההרחבה השלישי בענפים הנ"ל (דפוס, כריכה וליטוגרפיה) פורסם בי"פ 3286, התשמ"ו, עמ' 1108 ותוקן בי"פ 3408, התשמ"ז, עמ' 316. הצו הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיה הזעירה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' (7031/77) מיום 31 ביולי 1977 כפי שתוקן בהסכם בין הצדדים האמורים, ביום י"ג בכסלו התשל"ט (13 בדצמבר 1978) (7067/78) וביום ח' בתמוז התשמ"ה (27 ביוני 1985) (7052/85) וביום א' בתמוז התשמ"ה (20 ביוני 1985) (7053/85) וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ' בטבת התשמ"ו (1 בינואר 1986) על כל העובדים בישראל בתעשית הדפוס על כל ענפיו ומקצועות הכריכה, הצינקוגרפיה, בלט, אופסט, משי, וכל שיטת דפוס אחרת לרבות המועסקים בפוטוליטו, בצילום, הפרדת צבעים, סדר צילום, מעתיקי לוחות אופסט וליטוגרפיה לרבות העובדים המועסקים בשירותים ומעבידיהם של כל אלה, במפעלים שמועסקים בהם לא יותר מ- 20 עובדים למעט עובדים ומעבידיהם כאמור ברישא לצו (3).

4. צו הרחבה נוסף, לחניכים בענפי הדפוס, הכריכה והקרטונז' פורסם בילקוט הפרסומים 3353 התשמ"ו, עמ' 2636, שהרחיב את תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות המלאכה והתעשיה הזעירה לבין ההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד והאיגוד הארצי של פועלי הדפוס הכריכה והקרטונז' שנחתם ביום 30.6.85 (7076/85) על כל הנערים והעובדים בענף הדפוס. (4)

5. תיקונים עקיפים לצווים אלו נקבעו בצווי ההרחבה שהרחיבו את ההסדרים הכלליים במשק כגון : קיצור שבוע העבודה השבועיות (ראו להלן); הגדלת ההפרשות לפנסיה (ראו להלן) ועוד.

הערות לצו הרחבה :

(1) צו הרחבה חל גם על עובדים המועסקים בענף באמצעות חברות כוח אדם כך נקבע בתב"ע (חי') תשמ"ט 6-16 קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין ועבודות ציבוריות – זמיר שירותי כ"א בע"מ, 27.8.92.

(2) ראו כאן לטבלה רלבנטית.

(3) ראו כאן לטבלה רלבנטית.

(4) זהו הצו המובא  בטבלה להלן.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

חניכים במקצועות הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה

צו הרחבה  לחניכים בענף הדפוס הכריכה והקרטונז'

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957

הצדדים

 בין :      התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל ומחלקת העבודה איגוד ענפי הדפוס הכריכיות ומוצרי הנייר                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                    להלן:    צד א' (1)

 לבין:       ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – האיגוד הארצי של פועלי הדפוס, וההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד העברי

                                                                                                                                הלן : צד ב'

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)                   שם צד א' שונה בהתכתבות בין הצדדים שנרשמה בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7039/87.

השם הקודם היה "התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה הזעירה בישראל".  

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות המלאכה התעשיה הזעירה לבין ההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד, האיגוד הארצי של פועלי הדפוס, הכריכה והקרטונז', שנחתם ביום י"א בתמוז התשמ"ה (30 ביוני 1985)(להלן- ההסכם) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7076/85 כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל הנערים העובדים בענף הדפוס ומעבידיהם, בתעשיה ובמלאכה בישראל למעט נערים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

פרק א' –  כללי

מס' הסעיף                                                    התוספת

בהסכם הקיבוצי                                                  ההוראות המורחבות

1.סוג ההסכם והיקפו

1.  סוג ההסכם והיקפו(1)

 הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על כל הנערים העובדים בענף הדפוס ובמקצוע בכל מקום.

פרק א' – כללי

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)       לענין חלותו של הסכם קיבוצי ראו סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

ראו מאמר בנושא סעיף 16 הקפו של הסכם קיבוצי כללי.

2.קבלת חניכים

 2. קבלת חניכים

א. החניכים יוזמנו לעבודה באמצעות שרות התעסוקה הממלכתי. (1)

ב. לא תשלח הלשכה את החניך תוך שבוע ימים מיום קבלת ההזמנה, רשאית הנהלת המפעל לקבלו שלא באמצעות הלשכה; על הלשכה לתת לחניך במקרה זה מכתב שליחה לעבודה.

 2. קבלת חניכים

א. החניכים יוזמנו לעבודה באמצעות שרות התעסוקה הממלכתי. (1)

ב. לא תשלח הלשכה את החניך תוך שבוע ימים מיום קבלת ההזמנה, רשאי המעביד לקבלו שלא באמצעות הלשכה; על הלשכה לתת לחניך במקרה זה מכתב שליחה לעבודה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו  חוק שירות התעסוקה, התשי"ט  – 1959 והתקנות שהותקנו מכוחו

 3.תקופת ניסיון

3. תקופת ניסיון

א. שלושת החדשים הראשונים של עבודת החניך נחשבים לתקופת נסיון.

ב. תוך תקופת הנסיון הרשות בידי כל אחד משני הצדדים להפסיק את עבודת החניך בהודעה מוקדמת של שבוע ימים, לאחר שנת עבודה תינתן הודעה מוקדמת של חודש ימים. (1) (2)

  3. תקופת הניסיון

א. שלושת החדשים הראשונים של עבודת החניך נחשבים לתקופת נסיון.

ב. תוך תקופת הנסיון הרשות בידי כל אחד משני הצדדים להפסיק את עבודת החניך בהודעה מוקדמת של שבוע ימים, לאחר שנת עבודה תינתן הודעה מוקדמת של חודש ימים מראש. (1) (2)

הערות לצו הרחבה:

(1) השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר.  

(2)    ראו מאמר בנושא פיטורים בתקופת ניסיון.  

4. גיל החניך  

4. גיל החניך

גיל החניך יהיה בהתאם לגיל החניכות (1)

4. גיל החניך

גיל החניך יהיה בהתאם לגיל החניכות (1) 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) חוק החניכות, התשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.

הגיל המינימלי לגבי מקצועות החניכות המנויים להלן הוא – 14 שנים וההשכלה המינימלית – סיום החינוך היסודי.

ראו : ק"ת 1333, התשכ"ב וק"ת 1343, התשכ"ב עמ' 2322. 

5. מכסת החניכים

5. מיכסת החניכים 

הנהלת המפעל רשאית להעסיק לפחות חניך אחד על כל 4 פועלים לפי ענפי העבודה

5. מכסת החניכים 

המעביד רשאי להעסיק לפחות חניך אחד על כל 4 עובדים מקצועיים לפי ענפי העבודה.

6. תקופת החניכות   

6. תקופת החניכות

תקופת החניכות תהיה בהתאם לחוק(1)

סדרות יד – 3 השנים

הדפסת בלט – 3 שנים

אופסט צילום – 3 שנים

אופסט הדפסה – 3 שנים;

אופסט (ריטוש) דיות – 3 שנים ;

אופסט העתק לוחות – 3 שנים;

אופסט זוטה – 2 שנים ;

כריכת ספרים – 3 שנים

 6. תקופת החניכות

תקופת החניכות תהיה בהתאם לחוק(1)

סדרות יד – 3 השנים

הדפסת בלט – 3 שנים

אופסט צילום – 3 שנים

אופסט הדפסה – 3 שנים;

אופסט (ריטוש) דיות – 3 שנים ;

אופסט העתק לוחות – 3 שנים;

אופסט זוטה – 2 שנים ;

כריכת ספרים – 3 שנים

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

 (1) חוק החניכות, התשי"ג- 1953

פרק ב' – סדרי עבודה

פרק ב' – סדרי עבודה

יום העבודה

1.       יום העבודה של החניך יהיה בהתאם לחוק(1)

במקרה והחניך יועסק במשך 5 ימי עבודה, 8 שעות בכל יום, ישולם לו שכר בעבור  6 ימי עבודה לפי התעריף המופיע בהסכם זה. התכנית המשולבת יהיה יום העבודה של החניך 7 שעות ביום וביום שישי- 5 שעות.

2.       במפעלים העובדים 5 ימים בשבוע המעסיקים נערים וחניכים יאפשרו את לימודיהם ביום ו' בהתאם לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 , או חוק החניכות, התשי"ג- 1953 בכפוף לאישור משרד העבודה והרווחה. רק אם לא יתאפשרו הלימודים ביום ו' ילמדו הנערים בכל יום אחר מימות השבוע כפי שיקבע וזאת מבלי לנכות משכרם השבועי של הנערים גם אם לא הגיעו למלוא מכסת שעות   העבודה הכל בכפוף לאישור משרד העבודה והרווחה. על הנערים להוכיח כי השתתפו ביום הלימודים כתנאי לאי ניכוי משכרם כאמור לעיל. (2)

יום העבודה של החניך יהיה בהתאם לחוק, 40 שעות בשבוע (1) במקרה והחניך יועסק במשך 5 ימי עבודה, 8 שעות בכל יום, ישולם לו שכר עבודה עבור 6 ימי עבודה לפי התעריף המופיע בהסכם.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

 (1)                   כקבוע בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953.

(2)                   נקבע בסעיף 5(ב) להסכם הקיבוצי הכללי בדבר נוער עובד וחניכים בייצור ובשירותים מיום 11.3.79.

פרק ג' – הרכב השכר

פרק ג' – הרכב השכר

שכר העבודה של החניך

1.       שכר העבודה של החניך יהיה חדשי כנהוג אצל העובדים המבוגרים ויהיה מורכב משכר משולב. מבנה לוח התעריף יהיה לפי ההתקדמות המקצועית של החניך בהתאם לתוצאות הבחינות שתערכנה אחת לשנה על פי תעודה של משרד העבודה והרווחה ו/או בית ספר מקצועי לדפוס.

הבחינות תקבענה 2 דרגות לפי הציונים הבאים : עד  ציון טוב (7,9) ועד ציון מעולה (10).

במידה והחניך מקבל ציון "כמעט טוב" בבחינות הביניים, יש לראות זאת כציון "טוב" (8) לגבי שכרו.

תוספת שכר לאחר חצי השנה הראשונה של עבודת החניך תהיה ללא בחינות, אוטומטיות ושווה לכל החניכים.

2.       אם מועד הבחינה השנתי לקביעת הציון לחניך יידחה על ידי משרד העבודה והרווחה, שלא באשמת החניך, ישולם לחניך שכרו בהתאם לציון החדש וזאת רטרואקטיבית מהיום שצריך היה להיבחן, אך לא יותר מאשר 3 חודשים רטרואקטיביים.

3.       ההנהלה תשחרר את החניך מהעבודות מבלי ניכוי משכרו, כדי לאפשר לו להיבחן כמוטל עליו בחוק החניכות (סעיף 22) (1), תשלום זה יבוצע במידה שהחניך יגיש אישור על השתתפותו במבחן. 

4.       שכר עבודה לתלמידים שסיימו שנת לימודים או יותר בדפוס ונקלטו בעבודה יהיה כדלקמן :

א.      חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח שלמד שנה בבית ספר מקצועי לדפוס יהיה שכרו כשל חניך מתקדם בותק של 6 חודשים במקצוע, חניך כנ"ל, אשר ציוניו בגמר השנה היו טוב ומעלה יהיה שכרו כשל חניך לאחר 12 חודשי עבודה במקצוע.

ב.       חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח שלמד שנתיים בבית ספר מקצועי לדפוס, יהיה שכרו כשל חניך בותק של 18 חודשים בהתאם לציון בית הספר.

ג.        חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח כי סיים 3 שנות לימוד בבית ספר מקצועי לדפוס, יהיה שכרו כשל חניך שסיים תקופת חניכות דהיינו סוג ו' (להסכם המבוגרים צילום, דיות, ריטוש) .

ד.       חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח כי סיים מעבר ל- 3 שעות לימוד בבית ספר מקצועי לדפוס, יהיה שכרו כשל עובד סוג ז'.

ה.      חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח שלמד שנה בכיתת הכוון ו/או חניכות מודרכת במקצוע הדפוס, יהיה שכרו כשל חניך מתקדם בוותק של שנה בעבודה ולפי הציון שיקבל בתום שנת הלימודים.

ו.        שנת עבודה ולימודים בתכנית המשולבת תחשב כשנה לצורך חישוב ותק בעבודה.

1.       שכר העבודה של החניך יהיה חדשי כנהוג אצל העובדים המבוגרים ויהיה מורכב משכר משולב. מבנה לוח התעריף יהיה לפי ההתקדמות המקצועית של החניך בהתאם לתוצאות הבחינות שתערכנה אחת לשנה על פי תעודה של משרד העבודה והרווחה ו/או בית ספר מקצועי לדפוס.

הבחינות יקבעו 2 דרגות לפי הציונים הבאים :

1.       עד ציון טוב (7,9)

2.       עד ציון מעולה (10).

אם החניך מקבל ציון כמעט טוב בבחינות הביניים, יש לראות זאת כציון "טוב" (8) לגבי שכרו. תוספת שכר לאחר חצי שנה ראשונה של עבודת החניך תהיה ללא בחינות, אוטומטית ושווה לכל החניכים.

3.       אם מועד הבחינה השנתי לקביעת הציון לחניך יידחה על ידי משרד העבודה והרווחה או גורם אחר, שלא באשמת החניך, ישולם לחניך שכרו בהתאם לציון החדש וזאת רטרואקטיבית מהיום שצריך היה להיבחן, אך לא יותר מאשר 3 חודשים רטרואקטיביים.

4.       המעביד ישחרר את החניך מהעבודות מבלי ניכוי משכרו, כדי לאפשר לו להיבחן כמוטל עליו בחוק החניכות (סעיף 22) (1), תשלום זה יבוצע אם החניך יגיש אישור על השתתפותו במבחן. 

5.       שכר העבודה לתלמידים שסיימו שנת לימודים או יותר בדפוס ונקלטו בעבודה יהיה כדלקמן :

א.      חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח שלמד שנה בבית ספר מקצועי לדפוס יהיה שכרו כשל חניך מתקדם בותק של 6 חודשים במקצוע, חניך כנ"ל, אשר ציוניו בגמר השנה היו טוב ומעלה יהיה שכרו כשל חניך לאחר 12 חודשי עבודה במקצוע.

ב.       חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח שלמד שנתיים בבית ספר מקצועי לדפוס, יהיה שכרו כשל חניך בותק של 18 חודשים בהתאם לציון בית הספר.

ג.        החניך שיתקבל לעבודה ויוכיח כי סיים 3 שנות לימוד בבית ספר מקצועי לדפוס יהיה שכרו כשל חניך שסיים תקופת חניכות דהיינו סוג ו' (להסכם המבוגרים אופסט, צלם, דיית, ריטוש וכו') .

ד.       חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח כי סיים מעבר ל- 3 שעות לימוד בבית ספר מקצועי לדפוס, יהיה שכרו כשל עובד סוג ז'.

ה.      חניך שיתקבל לעבודה ויוכיח שלמד שנה בכיתת הכוון ו/או חניכות מודרכת במקצוע הדפוס, יהיה שכרו כשל חניך מתקדם בותק של שנה בעבודה ולפי הציון שיקבל בתום שנת הלימודים.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   ראו סעיפים 14 ו- 22 לחוק החניכות, התשי"ג- 1953. וכן ראו התקנות שהותקנו מכוחו.

פרק ד'- תעריפי שכר

פרק ד'- תעריפי שכר

תעריפי שכר

1.       תעריף שכר לחניכים בענף הדפוס ובמקצועות הכריכה והצינקוגרפיה יהיו חדשיים וישתנו החל מ 1.4.85 כלהלן: :

התעריפים הושמטו

שכר חדשי בעבור 7 שעות עבודה ו- 40 שעות בשבוע, על התעריפים הנ"ל יש להוסיף תוספות יוקר ותוספות שכר החל ב- 1 במאי 1985.

הערות :

א.       חניך שסיים את חניכותו בציון טוב מאוד יקבל שכר לפי סוג ז'

ב.        תעריפי השכר והתוספות השונות, ישתנו ויעודכנו אוטומטית מפעם לפעם בהתאם לתוספות השכר השונות ותוספות היוקר רטרואקטיבית מיום תחולתם של תוספות אלה. כמו כן יעודכנו מפעם לפעם, שיעורי דמי הנסיעה וקצובת ההבראה בהתאם לשיעורי ההעלאה ומיום ההעלאה.

 שכר המינימום(1)

2.       נער עובד או חניך זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין, וכפי שיפורט להלן.

הערה :השכר  ההתחלתי מינימום כנ"ל יקבע לשבוע עבודה מלא, לגבי נוער עובד וחניכים על בסיס חמישה ימי עבודה.

3.       (א) שכר המינימום של נער עובד, המועסק במקום בו משתלמת פרמיה, והנער העובד משולב בה, שעור שכר המינימום יהיו כמפורט להלן:

נער עובד בגיל 15-16 – 65%

נער עובד בגיל 16-17 – 70%

נער עובד שמלאו לו 17 שנה – 75%.

לשיעורים המפורטים תתווסף פרמיה.

(ב) שכר המינימום של נער עובד, המועסק במקום עבודה, שלא משולמת בו פרמיה, או שהנער העובד אינו משולב בה, שעורי שכר המינימום יהיו כמפורט להלן:

נער עובד בגיל 15-16 – 70%

נער עובד בגיל 16-17 – 75%

נער עובד שמלאו לו 17 שנה – 83%.

(ג) שכר המינימום לחניך לא יפחת מ- 60% משכר המינימום.

(ד) סכומי שכר המינימום המפורטים בס"ק (א) (ב) ו- (ג) כוללים : שכר יסוד או שכר משולב וכן תוספת יוקר, אם איננה כלולה בשכר המשולב, אולם הם אינם כוללים תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו.   

1.       תעריפי השכר לחניכים בענף הדפוס ובמקצועות הכריכיה וצינקוגרפיה יהיו חדשיים בשקלים חדשים כדלקמן :

התעריפים הושמטו

שכר חודשי בעבור 7 שעות עבודה ו- 40 שעות בשבוע, על התעריפים הנ"ל יש להוסיף תוספות יוקר ותוספות שכר החל ב- 1 במאי 1985.

הערות :

א.       חניך שסיים את חניכותו בציון טוב מאוד יקבל שכר לפי סוג ז'

ב.       תעריפי השכר והתוספות השונות, ישתנו ויעודכנו אוטומטית מפעם לפעם בהתאם לתוספות השכר השונות ותוספות היוקר רטרואקטיבית מיום תחולתם של תוספות אלה. כמו כן יעודכנו מפעם לפעם, שיעורי דמי הנסיעה וקצובת ההבראה בהתאם לשיעורי ההעלאה ומיום ההעלאה.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   ראו חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987

ראו גם : תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח- 1987

סעיפים 2 ו-3 להלן הם כאמור בהסכם שמספרו 7038/87 ובהתאמה נקבעו התקנות שלעיל.

פרק ה' – חובות ההנהלה והחניך

פרק ה' – חובות ההנהלה והחניך

חובות ההנהלה כלפי החניך

1.       חובות ההנהלה כלפי החניך(1)

 א.      להעסיק את החניך עד לתום תקופת החניכות

ב.       להדריך את החניך בעבודה המעשית לפי תוכניות הלימודים בהתאם לחוק.

ג.        להבטיח לחניך הדרכה מתאימה ושיטת עבודה שיש בה כדי להקנות לו את המקצוע תוך תקופת החניכות.

אם אין המעביד מפקח במישרין על עבודת החניך ואינו מדריך אותו, חייב הוא להטיל חובה זו על אדם אחד במפעל. משהסכים אותו אדם לקבל על עצמו החובה חייב הוא למלאה כאילו היה המעביד, אולם הטלת החובה כאמור אין בה כדי לפטור את המעביד עצמו מהאחריות מלאה.

ד.       לשחרר את החניך מהעבודה כדי לאפשר לו לבקר בבית ספר לחניכים ולהבחן כמוטל עליו לפי חוק החניכות ללא ניכוי משכר עבודתו.

ה.      אם כתוצאה מיום הלימודים בבית ספר לחניכים, לא מגיע החניך למלוא מכסת שעות העבודה השבועית ישולם שכרו כאילו עבד שבוע מלא.

ו.        ההנהלה אינה רשאית לפטר חניך תוך תקופת לימוד המקצוע פרט לקבוע בפרק ז' סעיף 2.

ז.        הנהלת המפעל תשתתף בהוצאות ההשתלמות המקצועיות של החניך בבית ספר לחניכים, אגרה, ספרי לימוד בסך 10,000 שקל לשנה(2).

התשלם יבוצע בסוף תקופת העבודה של השנה, ויעלה מדי שנה יחסית לעליות בשיעור המדד ו/או שכר הלימוד.

ח.      לבטח את החניכים ב"מבטחים".

1.        חובות ההנהלה כלפי החניך(1)

א.      להעסיק את החניך עד לתום תקופת החניכות

ב.       להדריך את החניך בעבודה המעשית לפי תוכניות הלימודים בהתאם לחוק.

ג.        להבטיח לחניך הדרכה מתאימה ושיטת עבודה שיש בה כדי להקנות לו את המקצוע תוך תקופת החניכות. אין המעביד מפקח במישרין על עבודת החניך ואינו מדריך אותו, חייב הוא להטיל חובה זו על אדם אחד במפעל. משהסכים אותו אדם לקבל על עצמו החובה חייב הוא למלאה כאילו הוא המעביד, אולם הטלת החובה כאמור אין בה כדי לפטור את המעביד עצמו מהאחריות המלאה.

ד.       לשחרר את החניך מהעבודה כדי לאפשר לו לבקר בבית ספר לחניכים ולהבחן כמוטל עליו לפי חוק החניכות מבלי לנכות משכרו.

ה.       אם כתוצאה מיום לימודים בבית ספר לחניכים, לא מגיע החניך למלוא מיכסת שעות העבודה השבועיות ישולם שכרו בעבור שבוע מלא. 

ו.        המעביד אינו רשאי לפטר חניך תוך תקופת לימוד המקצוע פרט לקבוע בפרק ז' סעיף 2.

ז.        המעביד ישתתף בהוצאות ההשתלמות המקצועיות של החניך בבית ספר לחניכים, אגרה, ספרי לימוד בסך 10 שקלים חדשים לשנה. התשלם יבוצע בסוף תקופת העבודה של השנה, ויעלה מדי שנה יחסית לעליות בשיעור המדד ו/או שכר הלימוד.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   ראו סעיף 14 לחוק החניכות, התשי"ג- 1953. וכן ראו התקנות שהותקנו מכוחו.

 (2)                   שקל ישן

חובות החניך כלפי המעביד  

2.       חובות החניך כלפי המעביד(1)

א.      על החניך לבצע את העבודות המוטלות עליו מטעם ההנהלה והקשורות עם לימוד המקצוע.

ב.       על החניך ללמוד בשקידה את המקצוע ועליו להישמע בעת העבודה להוראות המעביד או העובד הממונה על לימודיו המקצועיים.

ג.        על החניך להתנהג לפי הכללים המקובלים במפעל ולציית לכל הוראות ההנהלה הנוגעות לסדר ומשמעת בעבודה.

ד.       על החניך לשמור על סודות המפעל.(2)

ה.      על החניך לבקר בקביעות בבית ספר לחניכים.

ו.        על החניך להיבחן כל שנה בהתאם לחוק.

2.       חובות החניך כלפי המעביד(1)

א.      על החניך לבצע את העבודות המוטלות עליו מטעם המעביד והקשורות עם לימוד המקצוע.

ב.       על החניך ללמוד בשקידה את המקצוע ועליו להישמע בעת העבודה להוראות המעביד או העובד ממונה על לימודים המקצועיים.

ג.        על החניך להתנהג לפי הכללים המקובלים במפעל ולציית לכל הוראות המעביד הנוגעות לסדר ומשמעת בעבודה.

ד.       על החניך לשמור על סודות המפעל. (2)

ה.      על החניך לבקר בקביעות בבית ספר לחניכים.

ו.        על החניך להיבחן כל שנה בהתאם לחוק.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   ראו סעיף 16 לחוק החניכות, התשי"ג- 1953. וכן ראו התקנות שהותקנו מכוחו.

(2)                   ראו המדריך בענין הגבלת חופש העיסוק, שם נמצאת התייחסות לסוגיית "סוד מסחרי".

פרק ו' – תנאים סוציאליים

פרק ו' – תנאים סוציאליים

חופשה שנתית

1.             חופשה שנתית

כל חניך יקבל חופשה שנתית של 16 ימי עבודה בהתאם לחוק עבודת הנוער  (1) ; לפחות 10 ימים    מהחופשה הנ"ל יינתנו לחניך ברציפות.

1.       חופשה שנתית

כל חניך יקבל חופשה שנתית של 16 ימי עבודה בהתאם לחוק עבודת הנוער(1) ; לפחות 10 ימים     מהחופשה הנ"ל יינתנו לחניך ברציפות.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                  ראו סעיף 27 לחוק עבודת נוער, תשי"ג- 1953.

ואולם, שימו לב כי החוק מדבר על 18 יום ולא על 16 יום.

ב"תכנית המשולבת" נקבעו בנספח 12 ימי חופשה שנתית.

שימו גם לב להגדרת "שנת עבודה" בחוק עבודת הנוער, לעומת הגדרת "שנת עבודה" בחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.  (סעיף ההגדרות).

(2)                   לענין רציפות החופשה השוו לסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

הבראה

2.       הבראה (1)

על נותן העבודה לשאת בהוצאות 7 ימי הבראה של החניך בשנה, וכך יחסית לחלקי שנה (בתכנית משולבת – 5 ימים). הצדדים ישתדלו לכוון את הנערים כמיטב יכלתם לבית ההבראה של הנוער העובד. ימי עיון ונופש המאורגנים ע"י ההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד יוכרו כהבראה. שיעור ההשתתפות בדמי ההבראה יהא לפי מחיר יום ההבראה הנהוג לגבי עובדים מבוגרים. על  החניך להציג אישור מתאים, ועל המעסיק לשלם לחניך לא יאוחר מ – 6 ימים, מיום הצגת האישור. 

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם

2.       הבראה

         על המעביד  לשאת בהוצאות 7 ימי הבראה של החניך בשנה, ויחסית לחלקי שנה.

 שעור ההשתתפות בדמי הבראה יהיה לפי מחיר יום הבראה הקבוע לגבי עובדים מבוגרים בענף הדפוס. על  החניך להציג אישור מתאים, ועל המעביד לשלם לחניך לא יאוחר מ – 7 ימים, מיום הצגת האישור. 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו לענין גובה ההשתתפות בהוצאות ההבראה וסדרי ההבראה הסכמים קיבוציים כלליים וצווי הרחבה בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

 ראו גם מדריך דמי הבראה .

חופשת חג

3.       חופשת חג (1)

חניכים לאחר שלושה חדשי עבודה במפעל, יקבלו חופשה בתשלום בימי החג הבאים :

 2 ימי ראש השנה, יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות, אחד במאי, פורים, יום העצמאות ובכל חגי המדינה שנקבעו בחוק (בתכנית המשולבת 7 ימי חג).

3.       חופשת חג (1)

חניכים לאחר 3 חדשי עבודה במפעל, יקבלו חופשה בתשלום בימי החג הבאים : 2 ימי ראש השנה, יום        כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות, אחד במאי, יום העצמאות ובכל חגי המדינה שנקבעו בחוק.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

(1) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

בחליפת מכתבים בין האגף לאיגוד מקצועי לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (7016/93) שפורסמה בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' ת' 791/13 מיום 15.4.93 נקבע כי קרוב משפחה (הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של נופל במערכות ישראל, רשאי להעדר מהעבודה ביום הזיכרון הכללי של מערכות ישראל בלי ניכוי משכרו.

ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 7ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

ראו עוד בהקשר זה סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 והתוספת מכוח הסעיף.

ראו גם מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית  .

מענק חג

4.             מענק חג

    המעביד ישלם לחניכים לאחר שלושה חודשי עבודה במפעל מענק חג של חודש ימים לשנה, מחציתו בערב חג הפסח ומחציתו בערב ראש השנה ובאופן יחסי לחדשי עבודתו. וישולם לחניכים עד 6 ימים לפני ערב החג וע"פ גובה השכר של החודש בו חל יום החג (הכולל תוספת יוקר ושכר שיהיו תקפות ליום בו חל החג).

4.       מענק חג

המעביד ישלם לחניכים לאחר שלושה חודשי עבודה במפעל מענק חג של חודש ימים לשנה, מחציתו   בערב חג הפסח ומחציתו בערב ראש השנה ובאופן יחסי לחדשי עבודתו. וישולם לחניכים עד 6 ימים לפני ערב החג ועל פי גובה השכר של החודש בו חל יום החג (הכולל תוספת יוקר ושכר שיהיו תקפים ליום בו החל החג).

תשלום דמי מחלה

 5.             תשלום דמי מחלה

 א.      חניך החולה מעל יום אחד, חובה עליו להביא תעודת מחלה מרופא קופת חולים המאשרת את מחלתו.

 ב.       המעביד ישלם שכר של חודש לשנה בתורת דמי מחלה, עם זכות צבירה(1)

 5.       תשלום דמי מחלה

 א.      חניך החולה מעל יום אחד, חובה עליו להביא תעודת מחלה מרופא קופת חולים המאשרת את מחלתו.

ב.       המעביד ישלם שכר של חודש לשנה כדמי מחלה עם זכות צבירה. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

(1) ראו חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו גם : מדריך בנושא דמי מחלה.

תאונת עבודה

6.       תאונת עבודה

 א.      המעביד יבטח את החניכים והנערים ביטוח נזיקים בנוסף לביטוח הלאומי.

ב.       במקרה של תאונה בעבודה ישלם המעביד לחניך/נער הנפגע בתאונה במשך שני החדשים הראשונים מיום התאונה את משכורתו המלאה, בניכוי התשלומים של דמי הפגיעה שיתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ולאחר שני החודשים ינהגו בהתאם לחוק. (1)

 6.       תאונת עבודה

 א.      המעביד יבטח את החניכים והנערים ביטוח נזיקים בנוסף לביטוח הלאומי.

ב.       במקרה של תאונה בעבודה ישלם המעביד לחניך/נער הנפגע בתאונה במשך שני החדשים הראשונים מיום התאונה את משכורתו המלאה, בניכוי התשלומים של דמי הפגיעה שיתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ולאחר שני החודשים ינהגו בהתאם לחוק. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

 (1) ראו חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 סימן ד' לחוק העוסק ב"דמי פגיעה". 

בגדי עבודה

7.       בגדי עבודה

המעביד יספק בגדי עבודה או תמורתם בכסף ולחילופין תלושי קניה בעבור מכנסיים וחולצה או חלוק פעמיים בשנה וזוג נעליים פעם בשנה ו/או על פי ההסכם הקיבוצי הכללי למבוגרים בענף הדפוס.(1)

7.       בגדי עבודה

המעביד יספק בגדי עבודה או תמורתם בכסף ולחילופין תלושי קניה בעבור מכנסיים וחולצה או חלוק פעמיים בשנה וזוג נעליים פעם בשנה ו/או על פי ההסכם הקיבוצי הכללי למבוגרים בענף הדפוס. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   להסכם האמור בענף הדפוס החל על מעסיקים המעסיקים לא יותר מ – 20 עובדים ראו כאן

הוצאות נסיעה

8.       הוצאות נסיעה

המעביד ישלם לכל חניך הוצאות נסיעה בהתאם להסכם הקיבוצי בענף הדפוס בדבר החזר הוצאות נסיעה לעבודה המתפרסם מידי פעם ע"י האגוד הארצי – האגף לאגוד מקצועי (1)

 8.       הוצאות נסיעה

המעביד ישלם לכל חניך הוצאות נסיעה בהתאם להסכם הקיבוצי בענף הדפוס בדבר החזר הוצאות נסיעה לעבודה (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

קופת תגמולים – חסכון

9.       קופת תגמולים – חסכון

המעביד יפריש 5% והחניך יפריש 5% משכרו לתגמולין שיופקדו כחסכון ב"מבטחים".  המעביד ישחרר התגמולים לחניך/לנער בתום תקופת הלימודים או סמוך להתגייסותו לשרות סדיר בצה"ל , או עם סיום עבודתו במפעל.

9.       קופת תגמולים – חסכון

המעביד יפריש 5% והחניך יפריש 5% משכרו לתגמולין שיופקדו כחסכון ב"מבטחים".  המעביד ישחרר התגמולין לחניך/לנער בתום תקופת הלימודים או סמוך להתגייסותו לשרות סדיר בצה"ל , או עם סיום עבודתו במפעל.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   השוו להוראות סעיף 4 (7)   לצו הרחבה [נוסח  משולב] לפנסיה חובה 2011  .

כמו כן, שימו לב כי כיום לכל עובד ניתנת זכות בחירה. לענין "זכות הבחירה של העובד" ראו סעיף 20 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

תנאים סוציאליים

10.    תנאים סוציאליים

 כל התנאים המעוגנים על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הדפוס והנהוגים לגבי הפועלים המבוגרים העובדים במפעל ולא הוזכרו בהסכם, חלים גם על החניכים והנערים העובדים במפעל. (1)

10.תנאים סוציאליים

 כל התנאים המעוגנים על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הדפוס והנהוגים לגבי הפועלים המבוגרים העובדים במפעל ולא הוזכרו בהסכם, חלים גם על החניכים והנערים העובדים במפעל. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   להסכם האמור בענף הדפוס החל על מעסיקים המעסיקים לא יותר מ – 20 עובדים ראו כאן.

העסקת חניכים לאחר גמר תקופת החניכות

11.    העסקת חניכים לאחר גמר תקופת החניכות

 אין המפעל חייב להעסיק את החניך בתום תקופת החניכות. אך במידה ומועד סיום החניכות הינו סמוך לתקופת התגייסותו לצה"ל (דהיינו פרק זמן עד חצי שנה) מומלץ הדדית, על ידי הצדדים, שהמעביד יעסיקו עד גיוסו לצה"ל כעובד זמני, אולם אין הסכמה זו מחייבת את המעביד להעסיק את הנער, אחרי שובו מהצבא, מעל להוראות החוק.

מסים

12.    מסים

הנהלת המפעל תנכה משכרם של כל החניכים /או הנערים מס אחיד ו/או דמי טיפול ארגוני – מקצועי  בהתאם לרשימה שתוגש על ידי לשכת המס ויעביר במרוכז מדי חודש בחודשו את המס של החניכים ללשכת המס של ההסתדרות הכללית.

12.מסים

המעביד ינכה משכרם של כל החניכים והנערים מס אחיד או מס ארגון דמי טיפול ארגוני מקצועי    בהתאם לרשימה שתוגש על ידי לשכת המס ויעביר במרוכז מדי חודש בחודשו את המס של החניכים ללשכת המס של ההסתדרות הכללית.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  ראו סעיף 25(א) (3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1968.

 ראו מאמר בנושא סעיף 25(א)  לחוק הגנת השכר.

ראו סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 לענין היציגות .

ראו דב"ע נב/4-12   ‏ ‎ ‎האיגוד הארצי של קציני הים‏‎ ‎נ' צים – חברת השיט הישראלית בע"מ, פ"ד כו(1) 003, הדן בין היתר בסוגיית ניכוי דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג… משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים. 

רשימת הנערים והחניכים

13.    רשימת הנערים והחניכים

צד א' ימסור לצד ב' לפי בקשתו של על אחד מיחידי צד ב' את רשימת הנערים והחניכים במפעל ושכרם.

פרק ז' – פיטורים

פרק ז' – פיטורים

עזיבת המפעל על ידי החניך

1.       עזיבת המפעל על ידי החניך

       החניך אינו רשאי לעזוב את המפעל בתקופת לימודיו אלא בגלל סיבה רצינית ומספקת כגון    :    מחלה, העברת המפעל למקום ישוב מרוחק וכו'

1.       עזיבת המפעל על ידי החניך

החניך אינו רשאי לעזוב את המפעל בתקופת לימודיו אלא בגלל סיבה רצינית ומספקת כגון מחלה, העברת המפעל למקום ישוב מרוחק וכו'

עילות לפיטורים/פיטורי החניך

2.       פיטורי החניך

א.      אפשר להפסיק את עבודת החניך בתקופת החניכות מסיבה רצינית כמו :

1.       גניבה או חבלה ;

2.       קלקול חומר או כלים במזיד;

3.       אי ציות חוזר להוראות ההנהלה שניתנו בזמן העבודה ובקשר לעבודה ;

4.       הפרה חמורה של משמעת;

5.       אי הופעה לבית הספר בלי סיבה מספקת ;

6.       אי התקדמות בעבודה או בלימודים עקב התרשלותו של החניך;

7.       סגירת המפעל או המחלקה בה עובד החניך; (1)

ב.       (1) חניך שפוטר כנ"ל רשאי לדרוש בירור והצדדים להסכם חייבים להופיע לבירור וינהגו בהתאם למסקנות הבירור. (2)

במקרים המסומנים א.- 1.2.3.4.5 של סעיף זה אין צורך במתן הודעה מוקדמת של פיטורים והרשות בידי ההנהלה  להפסיק את עבודתו של החניך עד לבירור. והיה כי תופסק עבודתו של החניך כאמור בפסקה א. – 1.2.3.4.5. של סעיף זה והחניך עמד לבירור ויצא נקי מכל אשמה יוחזר לעבודתו ולא ינוכו זמן ההשהיה ודמי הבטלה משכרו של החניך.(3)

(2) פיטורי חניכים לפי סעיפי משנה א. 6-7 של סעיף זה מחייבים את הנהלת המפעל לתת לחניך   הודעה מוקדמת של חודש לאחר תום תקופת הניסיון, והעתק הודעה זו יישלח לסניף הנוער במקום. תוך תקופה זו יקיימו הצדדים בירור בנדון.

2.       פיטורי החניך

א.      אפשר להפסיק את עבודת החניך בתקופת החניכות מסיבה רצינית כמו :

1.       גניבה או חבלה ;

2.       קילקול חומר או כלים במזיד;

3.       אי ציות חוזר בצורה החמורה ביותר להוראות ההנהלה שניתנו בזמן העבודה ובקשר לעבודה ;

4.       הפרה חמורה של משמעת;

5.       אי הופעה לבית הספר בלי סיבה מספקת ;

6.       אי התקדמות בעבודה או בלימודים עקב התרשלותו של החניך;

7.       סגירת המפעל או המחלקה בה עובד החניך; (1)

ב.       (1) חניך שפוטר כנ"ל רשאי לדרוש בירור והצדדים להסכם חייבים להופיע לבירור וינהגו בהתאם למסקנות הבירור. (2)

במקרים המסומנים א.- 1.2.3.4.5 של סעיף זה אין צורך במתן הודעה מוקדמת של פיטורים והרשות בידי המעביד להפסיק את עבודתו של החניך עד לבירור. (1) והיה כי תופסק עבודתו של החניך כאמור בפסקה א. – 1.2.3.4.5. של סעיף זה והחניך עמד לבירור ויצא נקי מכל אשמה יוחזר לעבודתו ולא ינוכו זמן ההשהיה ודמי הבטלה משכרו של החניך. (3)

(1)       פיטורי חניכים לפי סעיפי משנה א. 6-7 של סעיף זה מחייבים את המעביד לתת לחניך   הודעה מוקדמת של חודש לאחר תום תקופת הניסיון, תוך תקופה זו יקיימו הצדדים בירור.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

(2)                   הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי. ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

בענין זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה כאמור  ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כמו כן בדב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

כ"כ נקבע כי משניתנה החלטה על ידי ועדה פריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. והרואה עצמו מפגע על ידי החלטתה רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. 

(3)                   לעניין שלילת הזכות לתמורת הודעה מוקדמת ראו סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 10 – פיטורים והתפטרות ללא הודעה מוקדמת

מענק גיוס  ופיצויי פיטורים/ מענק פיצויים ופיצויי פיטורים

3.       מענק גיוס ופיצויי פיטורים

 א.      חניך שגמר את תקופת החניכות במפעל ויתגייס לצה"ל יקבל מענק ביום מיוחד בשיעור של חודש ימים לפי משכורתו האחרונה ועבור תקופת החניכות.

חניך אשר סיים  חניכות במפעל שבו עבד רק חלק מתקופת החניכות יקבל חלק ממענק הגיוס כנ"ל יחסית לתקופת עבודתו.

ב.       פיצויי פיטורים ישולמו חודש לכל שנת עבודה בהתאם לחוק. (1)

ג.        חניך שסיים את חניכותו במפעל ונשאר לעבודה במפעל כפועל,  ולא קיבל פיצויי פיטורים יהנה מכל זכויות הוותק מיום תחילת עבודתו במפעל כחניך, לרבות תשלום ותק וחישוב חופשה מיום תחילת עבודתו במפעל כחניך, בגין תקופת חניכותו וכן תקופת שרותו בצה"ל. (2)

3.       מענק פיצויים ופיצויי פיטורים

 א.      חניך שגמר את תקופת החניכות במפעל והתגייס לצה"ל יקבל מענק ביום מיוחד בשיעור של חודש ימים לפי משכורתו האחרונה ועבור תקופת החניכות.

חניך אשר סיים  חניכות במפעל שבו עבד רק חלק מתקופת    החניכות יקבל חלק ממענק הגיוס כנ"ל יחסית לתקופת עבודתו.

ב.       חניך או נער עובד אשר סיימו את עבודתם במפעל יהיו זכאים לתשלום פיצויי פיטורים שישולמו בשיעור של חודש לכל שנת עבודה בהתאם לחוק. (1)

ג.        חניך שסיים את חניכותו במפעל בפועל ולא קיבל פיצויי פיטורים לאחר שירות צבאי ייהנה מכל זכויות הותק מיום תחילת עבודתו במפעל כחניך, לרבות תשלום ותק וחישוב חופשה מיום תחילת עבודתו במפעל כחניך, בגין תקופת חניכותו וכן תקופת שרותו בצה"ל. (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

לענין חישוב פיצויי פיטורים ראו עוד : סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו לענין שיעור הפיצויים וחישובם. 

וראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים

(2)                   ראו : חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט- 1949

פרק ח- סמינרים וימי עיון

סמינרים וימי עיון

הנערים ישוחררו ל- 4 ימי עיון והשתלמות בשנה (1) מתוכן 2 ימים בשכר ע"ח המעביד, ההשתלמויות תעדכנה ע"י הסתדרות  הנוער העובד, ההסתדרות הכללית, בשיתוף התאחדות המלאכה והתעשיה ומשרד העבודה והרווחה.

הערות להסכם ה קיבוצי :

בתכנית המשולבת – 3 ימים, מהם – 1 ע"ח המעסיק.

פרק ט- שינוי תנאים וחילוקי דעות

שינוי תנאים וחילוקי דעות

1.       תנאים

א. אין הסכם זה יכול להרע תנאים קיימים באיזה שהוא מפעל. (1)

ב. במקרה של חילוקי דעות ינהגו  הצדדים החתומים על הסכם זה בהתאם למוסכם לגבי הפועלים המבוגרים בענף הדפוס(2)

 2.       תוקף ההסכם

א.      תקופת תוקפו של הסכם זה יהא מ 1.4.1985 עד 31.3.1986 (3)

ב.       לפני תום תקפת תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל אחד מהצדדים להודיע על רצונו להכניס שינויים בהסכם זה, אך עליו להודיע לצד השני על כך לפחות חודשיים לפני תוקף ההסכם.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   ראו מאמר בנושא נוהג כתנאי מכללא בהסכם עבודה

(2)   להסכם האמור בענף הדפוס החל על מעסיקים המעסיקים לא יותר מ – 20 עובדים ראו כאן

(3)   מיום 1.4.86 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסוימת. ראו לענין זה סעיפים 12-14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957, הדנים בתוקפו של הסכם קיבוצי.  

ראו מאמר בנושא סעיף 14 – תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מוגבלת.

נספח להסכם עבודה קיבוצי כללי לחניכים במקצוע הדפוס, העובדים שלושה ימים ולומדים שלושה ימים

פרק ב- סדרי העבודה

יום עבודה

יום עבודה של החניך יהיה בהתאם לחוק ביום שישי 5 שעות בכל יום 7 שעות עבודה (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) כקבוע בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג- 1953

פרק ג' – הרכב השכר

הרכב והשכר

שנת עבודה ולימודים משולבת תיחשב כשנה לצורך חישוב ותק בעבודה.

פרק ד' – תעריפי השכר

תעריף השכר

תעריף שכר בשקלים חדשים לחניכים בענף הדפוס, שלושה ימי לימוד שלושה ימי עבודה:

התעריפים הושמטו (שכר הנוער מעודכן ליום 1.10.88)

 הערות :

א.       תעריפי השכר הנ"ל לחניכים בדפוס הם חודשיים ומתייחסים לשבוע עבודה בן 5 ימים.

ב.        לשכר הנ"ל יש להוסיף את תוספות היוקר והשכר האחרות בחל מ – 1.5.1985 

פרק ו' – תנאים סוציאליים

חופשה שנתית

1.       חופשה שנתית

כל חניך שיעבוד 3 ימים בלבד בשבוע יקבל חופשה שנתית של 12 ימי עבודה.

הבראה

2.       הבראה

א.      על המעביד לשאת בהוצאות 5 ימי הבראה של החניך בשנה. התשלום לנער יהיה לפי התעריף שנקבע בבית ההבראה של קופת חולים ולא יפחת מהשיעור שמקבל העובד המבוגר ליום הבראה.

הערות לנספח:

ראו לענין גובה ההשתתפות בהוצאות ההבראה וסדרי ההבראה הסכמים קיבוציים כלליים וצווי הרחבה בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

 ראו גם מדריך דמי הבראה .

לענין השיעור שמקבל העובד המבוגר – ראו להסכם בענף הדפוס החל על מעסיקים המעסיקים לא יותר מ – 20 עובדים ראו כאן.

תנאים סוציאליים

3.       תנאים סוציאליים

ישלמו במלואם בעבור הימים בהם החניך צריך להיות בעבודה, לפי סעיף 5 פרק ו' להסכם העבודה הקיבוצי הכללי

כל התנאים הסוציאליים הנהוגים לגבי הפועלים במפעל ולא הוזכרו בנספח יונהגו לגבי החניכים (כאמור בהסכם זה).

בגדי עבודה

ב.       בגדי עבודה

המעביד יספק לחניכים או תמורתם בכסף לפי שווי בגדי העבודה באותה עת : מכנסיים, חולצה או חלוק וזוג נעליים פעם בשנה.

מענק חג

ג.        מענק חג

כל חניך יהיה זכאי לקבל מענק חג, בגובה שכרו החדשי, מחציתו יקבל בערב חג הפסח ומחציתו בערב ראש השנה ובאופן יחסי לחודשי עבודתו.

חופשת חג

ד.       חופשת חג

כל חניך במסגרת המשולבת יהיה זכאי לשבעה ימי חג בשנה.