מבוא

בעניין טלי איסקוב ענבר ¹ ניתן ביום 8.2.2011 ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה פסק דין חשוב ביותר בסוגיה של חדירת מעביד למרחב הווירטואלי של העובד במקום העבודה, ובפרט לתיבת האי-מייל שלו.

להלן נביא בפניכם עיקרים מתוך פסק דין חשוב זה.

תחילה נצביע על רוח הדברים – מתוך פסק הדין, אשר נכתב על ידי הנשיאה נילי ארד, עולה גישה המכירה במורכבות התנגשות האינטרסים והזכויות שעל הפרק – זכות ואינטרס הקניין של המעביד אל מול זכות ואינטרס הפרטיות של העובד, ומעניקה הגנה ועדיפות לחירויות הפרט השונות של העובד. על פי התפיסה המכירה בכך שמערך הכוחות במקום העבודה אינו מאוזן נראה, כי ההלכה אותה קבע בית הדין נועדה להגביר את ההגנה על זכות העובד לפרטיות גם אם במחיר מסוים של פגיעה בזכות הקניין של המעביד ובפררוגטיבה הניהולית שלו.

כללים מרכזיים בכל הנוגע לחדירה למרחב הווירטואלי של העובד

המעסיק רשאי לקבוע, באופן מידתי, כללי אסור ומותר בשימוש במערכות המחשב שבמקום העבודה, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או אתרים מסיחי דעת מן העבודה.

המעסיק רשאי להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה שימוש בלתי ראוי במערכות המחשב.

אם יש למעסיק מדיניות כאמור, הרי עליו להביאה באופן מוסמך וברור לידיעת עובדיו.

 תיבת אי-מייל מקצועית

מעסיק רשאי להגדיר את תיבת האי-מייל העומדת לרשות העובד כ"תיבה מקצועית", דהיינו, כזו המיועדת לצרכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו האישי של העובד.

ביחס לתיבה מקצועית יחולו ההוראות הבאות:

1. בכפוף לכך שהמעביד הביא באופן שקוף וברור את הכללים בעניין תיבה זו בפני העובד, הרי הוא רשאי לקיים פעולות של מעקב וניטור אחר התיבה ואף להיכנס לתכתובת האי-מייל המקצועית שבה.
2. יחד עם זאת, אם העובד קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית הרי המעסיק אינו רשאי להיכנס לתוכן של אותה תכתובת, אלא אם מדובר במקרים חריגים בהם יש חשש לשימוש פסול ולא חוקי, ובכפוף לקבלת הסכמה מפורשת וחופשית של העובד לכניסה.

מראה מקום

1. ע"ע(ארצי)8/90 טלי איסקוב ענבר – מדינת ישראל הממונה על עבודת נשים 8.2.11↩