הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

             הערות

מקורות

1. ההסכם הבסיסי (זכרון דברים – הסכם קיבוצי כללי) נערך ונחתם ביום 30.6.64 ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 1128/64. בסעיף 3(א) להסכם הבסיס  נכתב כי תקופת הסכם זה הוא מה 1 בינואר 1964 ועד 31 בדצמבר 1965.
2. תוקף ההסכם הוארך לתקופה נוספת של שנתיים עד ליום 31.12.67, בזכרון דברים מיום 13.5.66 שמספרו בפנקס ההסכמים 1183/66.   בזכרון דברים מיום 24.10.67 שונו תעריפי השכר בתוקף מיום 1.11.67.
3. תוקף ההסכם הוארך בזיכרון הדברים מיום 14.5.70 עד ליום 31.12.71 (מס' 7013/70).  
4. ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ מס' 1673, תשל"א, עמ' 273.
5. תוקף ההסכם הוארך שוב בזכרון הדברים מיום 11.7.72 מספרו 7024/72 – עד ליום 31.12.1973.
6. ההסכם המעודכן נחתם ביום 27.6.73 ונרשם לפי מס' 7025/73.
7. ההסכם הוארך שוב בזכרון הדברים מ 12.6.74 עד ליום 31.12.74, ושוב עד 30.6.75, נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7005/75.
8. בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 20.4.76 ונרשם לפי מס' 7021/76 חודש ההסכם לתקופת מיום 1.1.76 ועד 31.12.77 בהתאם למדיניות המקצועית לשנים אלה (להלן : הסכם 76/77). בהסכם 76/77 נקבע כי זכרון הדברים הסכם קיבוצי כללי מיום 13.2.1976 (הסכם מסגרת) יאומץ וייושם ע"י הצדדים וישולב בהסכם הקיבוצי הכללי לתעשיות המתכת והאלקטרוניקה לשנים 77/1976
9. בהסכם הקיבוצי הכללי בענף שנחתם בין הצדדים ביום 24.9.78 ונרשם לפי מס' 7052/78 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.80, תוך אימוץ הוראות הסכמי המסגרת לשנים אלה (הסכם 78/80) הסכם זה נקבע לעניין ניידות הפנים מפעלית, כי "זמניות פירושה חודש ימים במפעל".
10. התעריף התעדכן בהסכם מיום 1.10.83 מספרו 7131/83.   הורחב בצו שפורסם בי"פ 3079, התשמ"ד, עמ' 2979 ב"הסדר הכולל במשק". – ראו בעמודת צו הרחבה (צו תשמ"ד)/ ההסכם חודש עד ליום 31.3.86.
11.  התעריף החל מיום 1.1.88 נקבע בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 31.12.88 (מס' ההסכם 7060/88) בהתאם להסכם המסגרת לתקופה 86/88 שהאריך את תקופת ההסכם עד 31.3.90.
12. ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3675, התשמ"ט, עמ' 3482. ראו בעמודת צוי הרחבה צו תשמ"ט. תוקף ההסכם הוארך עד 31.3.92 בהסדר הכולל במשק, וההסכם עודכן על פיו.  את הנוסח המשולב לשנים 90-92, בעקבות הסכמי המסגרת במשק, פרסמה ההסתדרות בשנת 1990.התאחדות התעשיינים פרסמה נוסח משולב משלה במצורף לחוזר מס' 40/87 מיום 16.7.87. 

1. 1. נוסח משולב של צו ההרחבה
2. פורסם בי"פ תשל"ד מס' 1976 מיום 30.12.1973, עמ' 538 (להלן: צו תשל"ג)
3. תוקן:  י"פ תשל"ה מס' 2075 מיום 16.12.1974 עמ' 685 – (צו תשל"ה – 1974) (הארכה ושינוי תעריף)
4. י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1795 – צו תשל"ז-1977. (צו תשל"ז)
5. י"פ 2543 מיום 12.6.79 עמ' 1640 צו תשל"ט  – 1979 (צו תשל"ט)
6. י"פ תש"ם מס' 2634 מיום 12.6.1980 עמ' 1844 – (צו התש"ם-1980)– הגדרת מפעל
7. י"פ תשמ"ד  3079  עמ' 2979 (תעריף בלבד) (צו תשמ"ד)
8. י"פ 3160 התשמ"ה, עמ' 1404 (ניכוי מס אחיד ומס ארגון)
9. י"פ תשמ"ח מס' 3573 מיום 27.7.1988 עמ' 2884 – צו תשמ"ח-1988(תעריף). (צו תשמ"ח)
10. י"פ תשמ"ט מס' 3675 מיום 2.7.1989 עמ' 3482 – צו תשמ"ט-1989 (תעריף). ( צו תשמ"ט)

הערות לצו הרחבה : 

במקביל קיים צו הרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה משנת 2004 החל על מפעלים המעסיקים עד 20 עובדים.

פורסם בי"פ תשס"ה מס' 5332 מיום 27.9.2004 עמ' 86.

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה 

צו הרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה 1973

      לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

צדדים

בין התאחדות התעשיינים בישראל – אגף תעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה ומחלקת העבודה, מצד אחד –  שיקראו להלן (אגף המתכת) (1)

לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות פועלי המתכת, חשמל ואלקטרוניקה, מצד שני – שיקראו להלן (ההסתדרות)

הערות להסכם הקיבוצי: 

התאחדות התעשיינים ולא התאחדות המלאכה והתעשיה.  

שמות הצדדים הם כפי שתוקנו בהסכמים המתקנים.

רישא

הואיל ומגמת הצדדים להגיע להסדר נאות ביחסים בין נותני העבודה והעובדים, לעודד את הרצון לפעולות גומלין לטובת המשק, מפעלי תעשיית המתכת ומוצרי החשמל והאלקטרוניקה והעובדים כאחד.

והואיל ושני הצדדים הגיעו לידי הכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור והייצוא וקליטת עולים חדשים בתעשיית המתכת מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת ותקינה במפעלים, תוך משמעת בעבודה ומאמץ משותף להעלאת פריון העבודה והייצור, הקטנת ההוצאות למען הוזלת התוצרת ושיפורה.

והואיל ושני הצדדים הכירו בחשיבות הרגשת היציבות של הפועלים במקום עבודתם הנרכשת עם קידום המפעלים ויעילותם המושפעת משקידתם ומסירותם של העובדים לעבודתם ותפקידם, ובהנהלת המפעלים בצורה יעילה וחסכונית. 

י"פ 1976, התשל"ד עמ' 538 :

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 אני מצווה בזה כי תחולתם של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הסתדרות פועלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, לבין התאחדות התעשיינים בישראל אגף תעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה ומחלקת העבודה, שנחתם ביום כ"ז בסיון תשל"ג ( 27 ביוני 1973) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7025/73, כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמור יחולו מיום ו' בטבת תשל"ד (31 בדצמבר 1973) על העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.        

 לכן הוסכם בין הנ"ל לאחר משא ומתן ודיון ממצה לחתום על הסכם זה כמפורט בפרקים דלהלן:

פרק א': כללי

 הגדרות

1. הגדרות

זכר ונקבה יחיד ורבים    בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבע ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת מהוראות הסכם זה.

הסכם זה – ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיית המתכת החשמל והאלקטרוניקה.

התאחדות – מחלקת העבודה ואגף תעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה של התאחדות התעשייניים בישראל.      

ההסתדרות – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות פועלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.

הנהלת המפעל או ההנהלה – בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל ו/או כל בא כוח שהוסמך על ידי ההנהלה.

נציגות העובדים –  מועצת פועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל או בא כוחה וועד פועלים אשר הודיעו עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה. 

מפעל – כל מפעל בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה המשתייך להתאחדות והמעסיק עובדים שכירים, לשם ייצור, הרכבה ו/או שרות ואשר הסכם זה חל עליו.  (1)

עובד-  כל עובד העובד עבודת כפיים (כפועל בעל מקצוע, פועל מאומן או בלתי מקצועי) כולל נוער עובד.    

נוער עובד – נער בגיל 14-18 בעבודות ייצור עזר ושרות. (3)

חניך או שוליה – נער בגיל 14-18 העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית ומודרכת ו/או על ידי לימוד בשיעורי מקצוע מאושרים על פי החוק והמועסק במפעל על פי ההסכם הארצי לחניכים בתעשיית המתכת והחשמל בישראל.(4)

שרות התעסוקה לשכת העבודה או הלשכה – לשכת העבודה הממלכתית הפועלת באיזור המפעל.(5)

לשכת העבודה לנוער – לשכת העבודה הממלכתית הפועלת באזור המפעל.

משמרת יום –  עבודה בתחום השעות 06.00- 17.00.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 14.00- 22.00.

משמרת לילה או עבודת לילה – עבודה בתחום השעות 06.00- 22.00 .

עבודת שבת וחג- עבודה בתחום השעות 18:00 בערב שבת עד השעה 18:00 במוצאי שבת בחודשי אוקטובר – מרץ. או עבודה בתחום השעות 20:00 במוצאי שבת בחודשי אפריל – ספטמבר.

חודש – תקופה של חודש לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה.

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי (הגרגוריאני) הנהוג במדינה כולל החופשה השנתית.

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

רופא מוסכם, ועדת רופאים מוסכמת – רופא או רופאים עליהם הסכימו הצדדים להסכם זה לשמש כרופאים מוסכמים.(6)

"מבטחים" – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

שכר יסוד – שכר יסוד + תוספת הותק.

תוספת יוקר – תוספת היוקר על השכר המשולב על פי הסכם הנחתם מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית.

שכר כולל – שכר יסוד בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד, כגון תוספת וותק, תוספת עבור אישה שאינה עבודת, תוספת יוקר וכיוב' להוציא שעות נוספות, פרמיות, מענקים וכדו'.

שכר משולב – כהגדרתו בהסכם תוספת היוקר מיום 21.8.75 דהיינו :

שכר משולב פירושו שכר יסוד תוספת ותק, תוספת בעד אשה, פרט למקרים בהם נאמר אחרת בהסכם הקיבוצי או בחוק, ותוספות שכר אחרות, אשר לפי הסכם קיבוצי בעל תוקף, חלה עליהן תוספת יוקר, וכן תוספת היוקר  הישנה, כפי שהיתה בתוקף ביום 13.12.75.

זמניות – תקופת עבודה בת חודש ימים במפעל.(7)

1. הגדרות :

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להיפך אלא אם משתמע אחרת מהוראות הסכם זה.

"מפעל" –  כל מפעל בענף המתכת, החשמל ואלקטרוניקה המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה או שירות. (1)(2)

"עובד" – כל עובד העובד עבודת כפיים (פועל בעל מקצוע, פועל מאומן או בלתי מקצועי) כולל נוער עובד;

"נוער עובד" – נוער בגיל 18-14 בעבודות ייצור, עזר ושירות;(3)

"חניך (שוליה)" – נער בגיל 18-14 העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית ומודרכת ו/או על ידי לימוד בשיעורי מקצוע מאושרים על פי החוק והמועסק במפעל לפי ההסכם הארצי לחניכים בתעשיית המתכת והחשמל בישראל;(4)

"משמרת יום" – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00;

"משמרת שניה" – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00;

"משמרת לילה או עבודת לילה" – עבודה בתחום השעות 06.00-22.00;

"עבודת שבת וחג" – עבודה בתחום השעות 18.00 בערב שבת עד השעה 18.00 במוצאי שבת בחדשי אוקטובר-מרס, או עבודה בתחום השעות 20.00 בערב שבת עד השעה 20.00 במוצאי שבת בחדשי אפריל-ספטמבר;

"חודש" – תקופה של חודש לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה;

"שנת עבודה" – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי (הגרגוריאני) הנהוג במדינה, כולל החופשה השנתית;

"קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות הכללית;

"מבטחים" – מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ;

"שכר יסוד" – שכר יסוד + תוספת הותק;

"תוספת יוקר" – תוספת היוקר על השכר היסודי ותוספות הותק והמשפחה המשתלמות לעובדים על-פי הסכם הנחתם מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית;

"שכר כולל" – שכר יסוד בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד, כגון תוספת ותק, תוספת בעד אשה שאינה עובדת, תוספת יוקר וכיו"ב, להוציא שעות נוספות, פרמיות, מענקים וכו'.

"זמניות" – תקופת עבודה בת חודש ימים במפעל.(7)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1.הגדרת "מפעל" בהסכם הקיבוצי, את "מקום העבודה" או "המפעל" יש לראות לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא יפגעו עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

 2. הגדרת "מפעל" בצו, הוספה בצו התש"ם.

3. לענין "נוער עובד" ראו חוק עבודת נוער, תשי"ג -1953 והתקנות השונות שהותקנו מכוחו. 

4. ראו  חוק החניכות, התשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.   

עוד ראו : ההסכמים הכלליים במשק בדבר תנאי העבודה של נוער עובד וחניכים וצווי ההרחבה שניתנו על פיהם.

5. שרות התעסוקה לשכת העבודה או הלשכה – בהסכם : ראו חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 , והתקנות שהותקנו לפיו.

6. רשימת הרופאים המכריעים לוועדות הרפואיות הפריטטיות צורפה כנספח 8 להסכם. רשימת הנספחים להסכם הובאה להלן בסוף הטבלה.

7.  הגדרת "זמניות" – הוסף בהסכם 78/80 שאוזכר לעיל, וכן בסעיף 1 לתוספת לצו התשל"ט. 

אימוץ הסכם המסגרת בנושא הניידות הפנים מפעלית. 

בע"ע 48382-01-17  ‏ יוסף נירנברג נ' ב.ג. גולד טכנולוגיות בע"מ, 10.4.19

נפסק כי גם עובד שתפקידו להפעיל  מכונות חריטה ממוחשבות (במפעל לעיבוד שבבי מדויק) יחשב "פועל מאומן" וזאת בהיותו "מועסק בתהליך הייצור בהפעלת מכונה"  כמפורט בנספח ב' לצו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה משנת 1973, ולפיכך צווי ההרחבה בענף זה חלים עליו.

סוג ההסכם והיקפו

2. סוג ההסכם והיקפו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על :

(א) כל נותני העבודה שהינם חברי אגף תעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה של התאחדות התעשיינים בישראל, בשעת חתימת ההסכם או שיעשו לחברים תוך תקופת ההסכם, (1) אולם מוציאים מכלל זה: 

(1) כל נותני העבודה שהינם חברי אגף תעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה של התאחדות התעשיינים בישראל שבמפעליהם ההסתדרות איננה ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל עוד שאין היא ארגון יציג מסוג זה.

(2) נותני עבודה חברי אגף תעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה של התאחדות התעשיינים בישראל שלגביהם יוסכם בין בעלי ההסכם על כריתת הסכם קיבוצי מיוחד.

(ב) כל עובד כולל נוער עובד המועסק כיום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי נותני העבודה הנ"ל. (2)

(ג) עובדים מוגבלים וקשישים אשר יתקבלו לעבודה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להעסקת מוגבלים, יחולו עליהם תנאי הסכם זה במידה ולא נקבעו בהסכם המוגבלים תנאים מיוחדים השונים מאלה המופיעים בסעיפי הסכם זה (ראה נספח מס'  14 להסכם זה). (6)

התנאים המיוחדים הנ"ל, יחולו על העובדים המוגבלים במקום התנאים המקובלים ומוגדרים בהסכם זה.

(ד)  בעיית ביטול צווי תעסוקה של נכי מלחמה המועסקים במפעלי תעשיה, הועברה לוועדה כללית מיוחדת. כל עוד לא הושג הסדר כללי בנדון ויבוטל צו תעסוקה של נכה מלחמה, המועסק במפעל מתכת עפ"י צו מאת הרשות המוסכמת, תתחשב הועדה הפריטטית במסקנותיה בגורמי ביטול הצו.  (3) (4) (5)

הערות להסכם הקיבוצי: 

1. ראו : סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957

2. ראו : חוק עבודת נוער, תשי"ג -1953 והתקנות השונות שהותקנו מכוחו. 

ראו עוד חוק החניכות, התשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.  

עוד ראו : ההסכמים הכלליים במשק בדבר תנאי העבודה של נוער עובד וחניכים וצווי ההרחבה שניתנו על פיהם. 

3. ראו  : תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א- 1951

4.  בדב"ע מד/2-28 אהוד אופיר נ' אגד בע"מ, פד"ע טז 161 נקבע כי נכה מלחמה שהתקבל לעבודה שלא על פי צו של רשות מוסמכת ורק לאחר מכן הוצא לגביו צו – לא מאבד את ההגנה המוקנית לו מכוח תקנות העסקת נכי מלחמה שלעיל, אולם תוקפו של הצו מיום הוצאתו ואין הוא תופס למפרע מהיום בו התחיל הנכה לעבוד על פי הפניית לשכת העבודה. 

5. וראו עוד בדב"ע מז/2-10 סרטי דדש בע"מ נ' אבנר מורי, פד"ע יט 85 – לענין פיטורי נכה מלחמה שלא כדין והתשלום שנפסק בגין תקופת אי העבודה.  נפסק כי תשלום שנפסק לעובד בעד תקופת אי-עבודה בעת שפוטר שלא כדין, בניגוד לתקנות נכי מלחמה שלעיל, אינו בגדר שכר עבודה ואין לפסוק בגינו פיצויי הלנת שכר.

 6. נראה כי במקום נספח מס' 14 צ"ל נספח 5. ראו להלן בסוף הטבלה.

 תוקף ההסכם

3. תוקף ההסכם (1)

 (א) תקופת תוקפו של הסכם זה הוא מה 1 בינואר 1964 ועד ל- 31 בדצמבר 1965

(ב) לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם.(2)

(ג) פרוט הצעת השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

(ד) לא באה הודעה כנ"ל בהתאם לסעיף משנה ב' דלעיל או פירוט השינויים לפי סעיף משנה ג' דלעיל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה.

הערות להסכם הקיבוצי:

1.תוקף הסכם זה הוארך מעת לעת, ואף נעשו בו תיקונים שונים המפורטים למעלה.

2. ראו : סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 הקובע כי :

"הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר-תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת; המועד להודעת גמר הוא כקבוע בהסכם ובאין קביעה בהסכם – שני חדשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם."

בדב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ' 253 נקבע כי על האמור בסעיף 13 לחוק ניתן להתנות אך ורק בצורה ברורה וחד משמעית.  אין להסתפק בקביעת תקופה קצובה להסכם הקיבוצי, אלא יש להוסיף באופן ברור כי תוקף ההסכם יפקע לאחר מועד מסוים. הוראה בהסכם הקובעת מועד לסיומו מהווה דרך לתחום את תקופת ההסכם ואין בה כדי להתנות על סעיף 13 לחוק. התניה כאמור חייבת להיות מפורשת. 

סוגיית ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת על ידי צד להסכם קיבוצי מוסדרת בסעיף 14 לחוק ההסכמים הקיבוציים. הקובע כי :

"הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום הביטול, ואולם תקפו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסוימת הוא לפחות שנה אחת".

 בדב"ע מד/4-4 הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים נ' "דיור לעולה" בע"מ, פ"ד טו(1) 240, נקבע כי ברור מלשון הסעיף ומהמתחייב ליחסי עבודה קיבוציים, שהאמור מתייחס לביטול ההסכם הקיבוצי כולו ואינו בא לאפשר ביטול סעיף זה או אחר.

 בדב"ע לב/9-17 מפעלי ים המלח בע"מ נ' מועצת העובדים של מפעלי ים המלח ואח', פד"ע  ג' עמ' צ"ד נקבע כי :  "ביטול כדין" של הסכם קיבוצי יכול להיעשות, במסגרת ההסכם עצמו והחוק,  רק על-ידי צד לאותו הסכם, ואין מועצת העובדים של מפעל, ללא מועצת הפועלים המקומית, "צד" להסכם הקיבוצי המיוחד החל על המפעל.  

 בדב"ע מז/4-17 מדינת ישראל נ' ההסתדרות הרפואית בישראל, פד"ע יט, 313 נקבע כי : הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין, בין אם ההסכם המאוחר הוא לטובת העובדים ובין אם הוא לרעתם.

וכן נקבע כי אין לבטל הוראה בהסכם קיבוצי ב"עקיפין", בין אם בתשלום חשוב עסקינן ובין אם לאו. יש לפרש הסכם קיבוצי כשלמות ולפי אמת מידה אובייקטיבית.

בדב"ע תש"ן/ 4-10,11 קרן היסוד מגבית המאוחדת לישראל   נ' הסתדרות האקדמאים ואח', פד"ע כב 112 נקבע כי לבית-הדין ידיעה שיפוטית על כך שלפי הנהוג במערכת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, הצדדים להסכמים קיבוציים אינם מבטלים בדרך כלל הסכמים קודמים בעת החתימה על הסכמים חדשים, כך שקיימת המשכיות ורציפות בין ההסכמים הקיבוציים. בדרך כלל אף נכללת בהסכמים קיבוציים חדשים הוראה שעל-פיה כל תנאי השבר והעבודה, המוסכמים בין הצדדים, שלא שונו בהסכם החדש, יישארו בתוקף גם למשך תקופת תוקפו של ההסכם החדש.

פרק ב' : סדר קבלת עובדים

 קבלת עובדים

4. קבלת עובדים

 (א) כל העובדים יוזמנו באמצעות שרות התעסוקה הממלכתי (לשכות העבודה), הלשכות חייבות לשלוח את העובדים הבלתי מקצועיים המוזמנים תוך 48 שעות משעת ההזמנה ובעלי המקצוע תוך 7 ימים.(1)

(ב)  לא תשלח הלשכה (שרות התעסוקה) את העובד המוזמן תוך המועד הנ"ל, רשאיות הנהלות המפעלים לקבל את העובד הדרוש להן באופן חופשי; על הנהלת המפעל להודיע תוך 48 שעות על קבלת העובד הנ"ל להנהלת הלשכה וזו תמציא לנותן העבודה אשור על הודעתו.

(ג)  בהתאם לחוק שירות התעסוקה רשאי נותן העבודה לקבל עובדים שאין חובת הזיקה ללשכה חלה עליהם באופן חופשי וביניהם קרובי משפחה כמפורט בחוק

(ד) נערים עובדים יתקבלו לעבודה דרך שירות התעסוקה (לשכות העבודה לנוער), להוציא קרובי משפחה כמפורט בחוק.(1)

(ה) נער הלומד בבי"ס מקצועי מאושר וכן סטודנטים של הטכניון יוכלו להתקבל לעבודה זמנית בזמן חופשתם לשם סטז' לאחר שימציאו מכתב שליחה מאת הלשכה. דבר זה אינו יכול  לגרום לפיטורי עובדים במפעל.

הערות להסכם הקיבוצי:

1.ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959;

תקופת ניסיון

5. תקופת ניסיון

 (א) כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בניסיון במשך 6 חודשים ראשונים מיום כניסתו לעבודה (1)

(ב) בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר השבועיים הראשונים ועד תום תקופת הנסיון חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של 48 שעות. בין 3 ל- 6 חודשים, חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של שבוע. (3)

(ג) הנהלת המפעל רשאית להאריך תקופת ניסיון של עובד ב- 6 חודשים נוספים תוך מתן הודעה לעובד ולועד העובדים בכתב. הועד רשאי להתנגד לכך לפני תום תקופת הניסיון הראשונה.

(ד) יפוטר עובד בתקופת הניסיון המוארכת יקבל הודעה מוקדמת של שבוע ויום עבודה נוסף לכל חודש עבודה  מלא בפועל וזאת עד 12 חודשי עבודתו הראשונים במפעל (2) (4) (5)

(ה) נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, כאמור לעיל, יהיה לעובד קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה.

5. תקופת ניסיון

 בסעיף 2 לצו מתשל"ט נקבע :

"תקופת הניסיון תהיה באורך של ששה חודשי עבודה בפועל. בהסכמה הדדית תהיה התקופה ניתנת להארכה בשישה חודשים נוספים".

בסעיף 5(ה) לצו מתשל"ד, נקבע :

"(ה) נשאר עובד לעבודה לאחר תקופת הנסיון, כאמור לעיל, יהיה לעובד קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה".   

הערות להסכם הקיבוצי: 

1. כקבוע בסעיף 10 להסכם 78/80 אשר האריך את תקופת הניסיון ל 6 חודשים.

בהתאם לכך מצוין בנוסח המשולב של התאחדות התעשינים שצורף לחוזר מס'  40/87 מיום 16.7.87, כי האמור בסעיפים 5(ב) – (ד) להסכם מהווה פרשנות העולה משילוב ההסכם המקורי עם התוספות משנת 1976 ו- 1978. 

בהסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91,  נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות  ההסכם הקיבוצי.

2. בנוסח המשולב לשנת 1990 (ראו למעלה) נקבע כי לבקשת ועד העובדים תיתן ההנהלה הסבר לכל מקרה שבו מועמד מוצע נמצא לא מתאים.

3. השוו להוראות סעיפים 3 ו- 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001.

ראו מאמר בנושא : סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. 

ראו מאמר בנושא : סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. 

ברי, כי ההוראה המיטיבה חלה על העובד.

4. ראו מאמר בנושא פיטורים בתקופת ניסיון.  

5. הסעיף תוקן בזכרון הדברים מיום 11.7.72 (ראו למעלה) ובמקום הודעה מוקדמת של יום לחודש עבודה, נקבעה הודעה  מוקדמת של שבוע ויום עבודה נוסף לכל חודש עבודה מלא בפועל וזאת עד 12 חודשי עבודתו הראשונים במפעל.

בדב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום לישראל, פד"ע כ' 253, נקבע כי כאשר חל הסכם קיבוצי על יחסי עבודה, וההסכם  נדרש לשאלת "קביעות בעבודה", תקופת הנסיון בעבודה ו"זמניות" בעבודה, ההסכם הקיבוצי הוא שיקבע אם פלוני היה לעובד קבוע. אם נקבע בהסכם במפורש כי בתום תקופת הניסיון יועבר העובד ממעמד של עובד בניסיון למעמד של "עובד קבוע" זכאי העובד ל"קביעות" בתום תקופת הניסיון. עם זאת העובד והמעסיק רשאים להאריך את תקופת הניסיון, גם אם נקבע בהסכם קיבוצי שתוענק לעובד קביעות בתוך תקופה מסוימת, שכן לעיתים הדבר נעשה לטובת העובד, משום שזה בא במקום פיטורים.

וראו ההפניות בפסק הדין :

דב"ע מג/2-9  רשות הנמלים בישראל נ' אפרים ענתבי,  פד"ע ד,  449.  

 דב"ע מה/110-3, יצחק סעדיה נ' "דן" אגודה שיתופית,  פד"ע יז 134.

ראו עוד בהקשר זה :

דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה, פד"ע כ"א 343.    

באשר לקיצור תקופת ניסיון ראו : דב"ע מז/3-13 מדינת ישראל ואח' נ' יורם פז, פד"ע יט, 3.

קביעת סוגי מקצוע

6. קביעת סוגי מקצוע  

 (א)  בדירוג השכר לעובדים מקצועיים יסווגו כדלקמן :

 בדרגה 1:

בוגרי בתי ספר מקצועיים, דו שנתיים או עובדים אשר קיבלו הכשרה מקצועית במרכזי הכשרה.

בדרגה 2:

 בוגרי בתי ספר מקצועיים תלת שנתיים או מסיימי תקופת החניכות במפעלי תעשיה, כולל לימוד בבתי ספר מקצועיים או בוגרי בתי ספר מקצועיים שליד מפעלים תעשייתיים.

 בדרגה 3 :

 בוגרי בתי ספר ארבע – שנתיים שבמסלול מקצועי מוגבר.

 הערה: עולים חדשים, יוצאי קיבוץ וכדי' בעלי ידע מקצועי מקביל ניתן יהיה לשבץ באחת מהדרגות האלה בהסכמה הדדית.

 בדרגה 9-4 :

ידורגו העובדים הנ"ל לאחר ניסיון מעשי בעבודה ובהסכמה הדדית במסגרת המפעל, בהתחשב ביכולת, כושר והנסיון של העובד בתוך המפעל בו הוא מועסק ובתפקיד שהוא ממלא בתהליכי הייצור.

 תוקם ועדה פריטטית אשר תקבע הגדרה מקצועית ומבחן לדרגה 4  (או 3, כפי שיסוכם בועדה) וכן תקבע הועדה הנ"ל הגדרת הכישורים והתנאים להעברת עובדים לדרגה 9.

 (ב)  עובדי אלקטרוניקה ואלקטרונאים :

יסווגו בדרגות המקצועיות, בהתאם להנחיות המפורטות בנספח 6 המצורף להסכם זה, והניתן להלן :  

דרוג אלקטרונאים – ייצור ושירותים

הכשרה ומילוי התפקיד הדרוש

דרגה

1א   1. עובד אלקטרוניקה, המועסק בייצור מכשירים אלקטרוניים.

        התפקידים הבאים חייבים להיות בעלי אחד הכישורים הבאים:

1ב    1. בוגר בית ספר תלת שנתי לאלקטרוניקה בעל תעודת גמר.

        2. עובד אלקטרוניקה בעל סוג ממשלתי 1 (ראה סיווג מקצועי   בענפי האלקטרוניקה סוג 1).

2א    1. בוגר בית ספר 4 שנתי לאלקטרוניקה בעל תעודת גמר.

         2. עובד אלקטרוניקה בעל סוג ממשלתי 2 (ראה סיווג מקצועי    בענפי האלקטרוניקה סוג 2).

         3. עבוד אלקטרוניקה מקומי בעל דרגה 1ב ועוד לפחות שנה אחת עבודה מעשית בדרגתו.

2ב.   1. בוגר בית ספר מקצועי 4 תלת שנתי לאלקטרוניקה, מסיים בית ספר טכני 21 ובעל תעודה סוג צבאי "7" באלקטרוניקה.

        2. עובד אלקטרוניקה מקומי בעל דרגה 2ב ועובד לפחות שנה אחת עבודה מעשית צבאי "7" באלקטרוניקה.

        3. עובד אלקטרוניקה מקומי בעל דרגה 2א ועוד לפחות שנה אחת עבודה מעשית בדרגתו.

3.    1. בוגר בית ספר מקצועי 4 שנתי לאחר שנתיים עבודה מעשית בעל תעודה סוג ממשלתי 3 (ראה סיווג מקצועי בענפי האלקטרוניקה סוג ג').

        2. עובד אלקטרוניקה מקומי בעל דרגה 2ב ועוד לפחות שנה אחד עבודה מעשית בדרגתו ועמד בבחינות ממשלתיות סוג 3.

        3. יוצא צה"ל בעל תעודה סוג צבאי "9" באלקטרוניקה.

4.  1. עובד אלקטרוניקה מקומי מדרגה 3 ועד לפחות שנה וחצי עבודה מעשית בדרגתו.

     2. יוצא צה"ל בעל סוג צבאי "9" באלקטרוניקה לאחר לפחות שנתיים עבודה מעשית.

5.  1. עובד אלקטרוניקה מקומי מדרגה 4 ועוד לפחות שנה וחצי עבודה מעשית בדרגתו.

     2. יוצא צה"ל בעל תעודה סוג צבאי "9" באלקטרוניקה לאחר שלוש שנים עבודה מעשית.

     3. עובד אלקטרוניקה בעל סוג ממשלתי 3 בענפי האלקטרוניקה לאחר לפחות שלוש שנים עבודה מעשית בסוגו.

6.  1. אלקטרונאי מקומי דרגה 5 ועוד לפחות שנה וחצי עבודה מעשית בדרגתו.

      2. אלקטרונאי יוצא צה"ל עם תעודה סוג צבאי "11" באלקטרוניקה, בעל ידיעות בנושאים :

                        2.1 תכנון עבודה מעשית

                        2.2 תכנון מיקום רכיבים

                        2.3 עריכת מדידות ובדיקות. 

 (ג)  עובדים מאומנים :

פועלים מאומנים ידורגו בהתאם להגדרות ולהנחיות הכלולות בנספח 3 המצורף להסכם זה והניתן להלן:

כללי ההגדרות והשיבוץ של פועלים מאומנים בתעשית המתכת

א. פועל מאומן – הגדרה כללית

פועל המועסק בתהליך הייצור, בהפעלת מכונה, הרכבה, בקורת או עיסוקים דומים אחרים המחייסים מיומנות מוגבלת   הנרכשת בדרך של הדרכה (קבלת הוראה) , ניסיון או הכשרה (קורס הנמשך תקופה מוגבלת).

ב. לשיבוץ הפועל המאומן בדרגה המתאימה יובאו בחשבון:

(1)  מורכבות העיסוק.  

(2) תקופת הניסיון – בתהליכי הייצור.  

(3)  מיומנות בביצוע קבוצת עיסוקים אחת או קבוצות עיסוקים אחרות המקנות לפועל כושר ניידות במפעל.

(4) מידת האחריות על המכונה, הכלים וטיב המוצר, היוזמה האישית וכושר ההחלטה העצמית הנדרים לביצוע העיסוק.

(5) התפוקה המופקת בעיסוקים הנתונים בגבולות המוגדרים בסעיף ג' להלן  

ג. תפוקה – הגדרה

 הנורמה (100) שנקבעה בשיטה של חקר זמן, או תפוקה המקובלת במפעל בכמות ובאיכות בעיסוק הנתון, באותם מפעלים שבהם שיטת חקר זמן אינה נהוגה. 

ד. קבוצת עיסוקים

 1. הגדרה – מספר פעולות ייצור הדומות במהותן או קשורות לתהליך ייצור אחד.

2. חלוקה – כל העיסוקים במפעל יחולקו לקבוצות עיסוקים בעלות משקל שווה בהתאם לכללים בסעיף ב' לעיל.

3. משקל קבוצה – עיסוק אחד או עיסוקים אחדים יכולים להיות שקולים כנגד קבוצות עיסוקים אחדות.

 ה. דרגות – דרגת הפועלים המאומנים

פועלי היצור המאומנים יחולקו לשש דרגות אשר ביניהם הדרגה 1 היא הנמוכה.

דרגה 1 – מבצע באופן קבוע ורצוף את הנדרש כל עיסוק מתוך 15% של קבוצות העיסוקים במפעל, בכפיפות לכללים  אשר נקבעו בסעיף ב' לעיל.

דרגה 2- כנדרש בדרגה 1  אך 20% מקבוצת העיסוקים.

דרגה 3 –  כנדרש בדרגה 1  אך 30% מקבוצת העיסוקים.

דרגה 4- כנדרש בדרגה 1  אך 40% מקבוצת העיסוקים.

דרגה 5 – יגיע פועל כמוגדר להלן :

פועל מאומן אשר רכש עמדת מפתח בתהליכי הייצור במפעל והמסדר באופן עצמאי בהתאם לכללים,  התקנים וההוראות, תהליכי עבודה, כולל כוונון מכונות מיצור מוצר אחד למשנהו, סידור וכונון מבלטים, וזה לאחר ותק ניכר בעבודות אלה.

דרגה 6- דרגה זו מתייחסת לעובד מאומן אשר הועסק במפעל בדרגה 5 לפחות שנתיים.

התוספת בדרגות הנ"ל הן לתעריף השכר לעובד ייצור מאומן עובדים מאומנים ידורגו בהתאם להגדרות ולהנחיות הכלליות המוסכמות בנספח זה(או הנחיות נוספות ספיציפיות שנקבעו במפעל).

ו. אי הרעת שכר בהעברה  

לדרגת עובד מאומן אפשר יהיה לשבץ עובד לאחר תקופת נסיון במפעל. לא תשונה דרגת שכר של עובד מאומן אלא לאחר 6 חודשים בדרגתו הקודמת. תעביר ההנהלה עובד ייצור מאומן מעבודתו הרגילה בה הוא זכאי לתוספת עובד מאומן, לעבודה אחרת, שהשכר בה נמוך יותר לא יורע שכרו בתוצאה מהעברה.

ז. העברה לפי בקשה

 יועבר עובד מאומן לעבודה אחרת, לפי בקשתו הוא, הן מסיבות רפואיות והן מכל סיבה אחרת, יותאם שכרו לפי העבודה בה יועסק.

ח. עובד עובר

 עובד אשר הועסק במפעל כמאומן ויעבור לעבוד במפעל אחר, יהיה מועמד לדרגתו ושיבוצו לאחת הדרגות של עובדים מאומנים בתום תקופת הניסיון שלו במפעל החדש וזה כפוף להנחיות והגדרות לעובדים מאומנים.

ט. ועדות פריטטיות

תוקמנה ועדות פריטטיות מקצועיות אשר תטפלנה ביישוב חילוקי הדעות בנוגע לשיבוץ עובדים מאומנים לדרגותיהם הנכונות. במקרה וועדה פריטטית כנ"ל לא תגיע למסקנות מוסכמות – יהיה עליה לקבוע מומחה מוסכם בזכות הכרעה.

י. עובד מאומן ביציקה

עובד מאומן ביציקה העובד במקצוע לפחות שנה ומחצה בתור : בונה תנורים מנקה באוויר סחוס, פותח תנור וכד' – שכרו יותאם לאחת הדרגות המקצועיות ביציקה. בדיון אינדיבידואלי בין נציגות העובדים והנהלת המפעל או שידורג, בהסכמה, באחת מהדרגות לעובדים מאומנים, בהתאם להגדרות המוסכמות. או בהתאם להנחיות מיוחדות שנקבעו במפעל. בעיסוקים חדשים או מחלקות חדשות במסגרת מפעל ידורגו עובדים לפי תעריף עבודות פשוטות וקלות רק בהסכמה הדדית. עם העברת עובדים כנ"ל לעבודה המוגדרת כעבודת ייצור מאומנת.  

6. קביעת סוגי מקצוע

בסעיף 6 לצו מתשל"ד, נקבע :

א. בדירוג השכר לעובדים מקצועיים יסווגו העובדים כדלקמן:

בדרגה 1

בוגרי בתי-ספר מקצועיים דו-שנתיים או עובדים אשר קיבלו הכשרה מקצועית במרכזי הכשרה.

בדרגה 2

בוגרי בתי-ספר מקצועיים תלת-שנתיים או מסיימי תקופת החניכות במפעלי תעשיה, כולל לימוד בבתי-ספר מקצועיים או בוגרי בתי-ספר מקצועיים שליד מפעלים תעשייתיים.

בדרגה 3

בוגרי בתי-ספר ארבע-שנתיים שבמסלול מקצועי מוגבר.

הערה: עולים חדשים, יוצאי קיבוץ וכד', בעלי ידע מקצועי מקביל ניתן יהיה לשבץ באחת מהדרגות האלה בהסכמה הדדית.

בדרגה 9-4

ידורגו העובדים הנ"ל לאחר נסיון מעשי בעבודה ובהסכמה הדדית, במסגרת המפעל, בהתחשב ביכולת, כושר וניסיון של העובד בתוך המפעל שבו הוא מועסק ובתפקיד שהוא ממלא בתהליכי הייצור.

עובדי אלקטרוניקה ואלקטרונאים:

יסווגו בדרגות המקצועיות, בהתאם להנחיות המפורטות בנספח א' המצורף להסכם זה.

ב. עובדים מאומנים :

פועלים מאומנים ידורגו בהתאם להגדרות ולהנחיות הכלולות בנספח ב' המצורף להסכם זה או בהתאם להנחיות מיוחדות שנקבעו במפעל. בעיסוקים חדשים או מחלקות חדשות במסגרת המפעל ידורגו עובדים לפי תעריף עבודות פשוטות וקלות רק בהסכמה הדדית. עם העברת עובדים כנ"ל לעבודה המוגדרת כעבודת ייצור מאומנת יקבלו שכרם לפי התעריף לעובדי ייצור מאומנים.

הערות : 

דרג אלקטרונאים – ייצור ושירותים  לענין תעריפי שכר ראו סעיף 10(ח) להסכם להלן. 

עובדים מאומנים בייצור כללי – לענין סולם שכר ראו : סעיף 10(ב) להסכם.

נספח א' לצו ראו בהמשך

נספח ב' לצו ראו בהמשך

פרק ג' : סדרי עבודה

שעות עבודה רגילות

7. שעות עבודה רגילות – הפחתת שה"ע השבועיות (1)(2)

 (א) העובדים במפעלים עליהם חל הסכם זה והעובדים במועד חתימת הסכם זה במשך שישה ימים או במשך 5 ימים בשבוע יותר מ- 45 שעות בשבוע יעברו במהלך חודש אוגוסט 1988 לשבוע עבודה בן 45 שעות באותו מספר ימים בשבוע כפי שעבדו עד כה ללא ירידה בשכר.

קיצור שבוע העבודה

(ב)(1)  החל ב 1.8.88 יחל תהליך הדרגתי בו יועברו העובדים בכל מקום עבודה ליום עבודה רגיל של 9 שעות ב- 5 ימי עבודה בשבוע במועד בו תחליט ההנהלה.

(2) הצדדים יפעלו כדי שרוב מקומות העבודה יסיימו את התהליך כאמור בס"ק (1) עד 31.3.89.

(3) מוסכם כי בכל מקרה לא תקבע ההנהלה מועד למעבר העובדים לשבוע עבודה האמור לעיל שהוא מאוחר מיום 31.3.90.

ימי העבודה במפעל והעסקה ביום הפנוי 

(ג)(1) מוסכם בין הצדדים כי אין במעבר העובדים ל- 5 ימי עבודה בשבוע כדי להביא לקיצור ימי עבודתו של המפעל במשך השבוע והמפעל יוכל עפ"י שיקול  ההנהלה לעבוד אותם ימי עבודה כפי שעבדו ערב חתימת הסכם המעבר.

(2) נוכח האמור בס"ק (1)  מוסכם בין הצדדים כי 5 הימים בהם יעבוד כל עובד במשך השבוע יקבעו עפ"י סידור העבודה ועפ"י המקובל במפעל ומוסכם שלעובד או לקבוצת עובדים במפעל לא תהיה זכות ליום מסוים כיום פנוי במשך השבוע.

(3) כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת  רשאית ההנהלה לשנות את סידור העבודה או את המועד שנקבע כיום פנוי לעובד ועל העובד להיענות לדרישת ההנהלה ולעבוד ביום שנקבע לו כיום פנוי ובלבד שלאותו עובד ינתן יום פנוי אחר במידת האפשר באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן.

שעות עבודה רגילות

(ד)  יום עבודה רגיל הוא בן 9 שעות עבודה, אינו כולל את הפסקות הארוחה והמנוחה.

(ה) זמן התחלת העבודה וסיומה ואת ההפסקות השונות  קובעת ההנהלה בהתייעצות עם ועד הפועלים.  

7. שעות עבודה רגילות (1) (2)

(א) יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, ואינו כולל את הפסקות הארוחה והמנוחה. בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות בתשלום של 8.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

1.שעות עבודה רגילות בהתאם להסכם המעבר ל 45 שעות עבודה ול- 5 ימים בשבוע. במסגרת ההסכם הוקמה ועדת היגוי מספר ההסכם  7037/88 . (להלן גם – הסכם המעבר)

המעבר ליום עבודה בן 9 שעות אושר על ידי שר העבודה והרווחה לענין סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, באישור שפורסם בי"פ 3586, התשמ"ט, עמ' 91 .

לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם  הורחב  בצו הרחבה החל על כלל המשק. (כל העובדים והמעסיקים בישראל)

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה במשק  עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

2. לענין ערבי שבתות וחגים, חל הדין שהוחלף בסעיף 9 להסכם המעבר (7037/88).

עד להסכם המעבר (7037/88)ההוראות קבעו:

בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות בתשלום של 8.

שעות עבודה נוספות

8. שעות עבודה נוספות (1)

 עבודה בשעות נוספות וביום הפנוי ותמורתה

 (א) היה והעובד ידרש לעבוד שעות נוספות וזאת עקב צרכי העבודה הן בהמשך ליום העבודה הרגיל המוארך כאמור בהסכם המעבר והן ביום הפנוי שנקבע לו בהתאם להסכם המעבר יעבוד העובד בהתאם לנדרש והתמורה בעבור שעות העבודה הנוספות תהייה כדלקמן :

(1) שעות עבודה מעבר ליום העבודה הרגיל של 9 שעות נחשבות לשעות נוספות בעבורן תשולם תוספת של 25%  בעבור השעתיים הראשונות ו- 50%  מהשעה השלישית והלאה.

(2) בעבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד שכר של שעות נוספות בהתאם לאמור בס"ק (1) לעיל, ואולם עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תחשב כך רק אם עובד העובד במשך אותו שבוע 45 שעות עבודה רגילות (לצורך ס"ק זה מוסכם בין הצדדים כי הכוונה היא ל- 45 שעות עבודה בשבוע אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום בעבור היעדרותו).

(ב)  יש להמנע מלעבוד שעות נוספות ככל האפשר, אולם העובדים חייבים לעבוד בהם לפי דרישת ההנהלה בשעה שצרכי המפעל מחייבים זאת לשם קידום הייצור, השלמת הזמנות דחופות, עבודות הכרחיות לקיומו של המפעל, או לשם התקנת סידורים מכניים שאינם סובלים דיחוי, כגון החלפת מכונות עבודה וכו'.

(ג) במקרים של צורך בעבודת שעות נוספות בקביעות (למשך תקופה העולה על חודש) על נותן העבודה לבוא לידי הסכם על כך עם ועד הפועלים.

(ד) במקרה יוצא מן הכלל של הכרח לעבוד בימי מנוחה מוכרים, יקבלו העובדים בעבור העבודה בימים אלה תוספת בשיעור 100% משכרם הכולל.

8. שעות עבודה נוספות (1)

 (א) שעות עבודה בהן מועסק פועל, לפי דרישת הנהלת המפעל, עובד למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל, שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו-50% מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספת השלישית והלאה.

(ד). בעד עבודה בימי מנוחה מוכרים, יקבלו העובדים תוספת בשיעור של 100% משכרם הכולל.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1.ס"ק 8(א) נקבע בסעיף 5 להסכם המעבר (7037/88) .

לענין חישוב שעות נוספות נקבע בהסכם המקורי כי : "שעות העבודה מעל ליום העבודה הרגיל הבאות למלא שעות שהעובדים החסירו תוך הסכמה הדדית, אינן נחשבות לשעות עבודה נוספות"

הוראה שלא חזרו עליה במסגרת הסכם המעבר (7037/88) בדומה לזו הקבועה בס"ק (א)(2).

בסוגיה האם שעות נוספות יש לחשב בחישוב יומי או שבועי ראו פסק הדין בדב"ע נב/3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' ממן מיכל, פד"ע לה 542 נקבע כי את השעות הנוספות יש לחשב על בסיס  יומי. באותו הליך דובר בעובדת שהועסקה במשרה חלקית, מספר ימים בשבוע, וברוב המקרים – למעלה מ- 8שעות ביום. נפסק כי במקרים כגון דא לא יכול להיות  ספק כי "שעות נוספות"הן אלה העולות על 8 ביום (או 7בערב חג או בעבודת לילה). כל פירוש אחר לא יתיישב עם לשון החוק ומטרתו.  

כן ראו : ע"ע  52804-12-15‏ ‏ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18, בגדרו נפסק באשר לגמול שעות נוספות כי יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, נפסק כי יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו; מאידך, אין לאפשר קיזוז בין חודשי העסקה שונים.

בהמשך ניתנה פסיקה נוספת ע"י בית הדין הארצי לעבודה, לפיה,  מקום שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, ניתן לערוך התחשבנות בין-חודשית. ראו : ע"ע (ארצי) 10341-12-20‏ ‏ לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ, 22.11.21 – ראו סיכום העקרונות בסעיף 36 לפסק הדין.

ראו  עוד : חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951

משמרות

9. משמרות

 עבודה במשמרות (1)

(א) במפעלים בהם עובדים בעבודות משמרות תקבע ההנהלה את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי עפ"י הסכם זה.

(ב) בעבודה במשמרות יעבדו :

במשמרת ראשונה 8 שעות ליום

במשמרת שניה 71/2

 במשמרת לילה או  בעבודת לילה 61/2 שעות

9. תוספת משמרות – תיקון צו תשל"ט (סעיף 5 לצו) (2)

 1.  למשמרת שניה – 22.5% תוספת תשלום ובלבד שהעובדים במשמרת זו לא יעבדו פחות מ-8 שעות עבודה. במידה שהנהלת המפעל תרצה להעסיק את העובדים רק ½7 שעות עבודה במשמרת זו, תוספת התשלום תהיה שעה ו-40 דקות ובסך הכל תשלום 9 שעות ו-10 דקות למשמרת זו.

2.       למשמרת שלישית – או בעבודת לילה 42.5% תוספת התשלום ובלבד שהעובדים במשמרת זו לא יעבדו פחות מ-8 שעות עבודה. במידה שהנהלת המפעל תרצה להעסיק את העובדים רק ½6 שעות עבודה במשמרת זו תוספת התשלום תהיה שעתיים ו-45 דקות ובסך הכל תשלום עבור 9 שעות ו-15 דקות במשמרת זו.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה: 

1. נקבע בסעיף 11 להסכם המעבר (7037/88).

תשלום "תוספת משמרות" נקבע בסעיף 10 (יא) להסכם הקיבוצי – ראו להלן.

2.להלן נוסח הצו הבסיסי (צו תשל"ג)

סעיף 9 : משמרות:

בעבודה במשמרות יעבדו:

במשמרת ראשונה – 8 שעות ליום.

במשמרת שניה – 7 שעות ליום בתשלום של 8 שעות או תוספת תשלום של 1/2 שעה נוספת בעבודה של 8 שעות. במשמרת לילה או בעבודת לילה יעבדו ½6 שעות בתשלום של 8 שעות או שיקבלו תוספת של 25% על שכרם הכולל ויעבדו 8 שעות מלאות.

הערה: משמרת לילה היא משמרת עבודה ששתי שעות ממנה חלות בין השעות 06.00-22.00.

פרק ד' שכר עבודה

 תעריפי שכר

10. תעריפי שכר

להסכם זה מצורפים תעריפי השכר לענפים השונים המוסכמים בין הצדדים כחלק בלתי נפרד ממנו, כלהלן. תעריפים אלו כוללים את כל תוספות השכר המתחייבות מהסכמי המסגרת אשר נחתמו בין הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות.

(א) עובדים מקצועיים – כללי

תעריף שכר משולב לבעלי מקצוע בתעשיית המתכת ומוצרי חשמל במקצועות : מסגרות מכנית, ריתוך חשמלי ואוטוגני, חשמלאות מכנית, פחחות תעשייתית חריטה, הקצעה גיוץ, ליטוש, כרסום ובעבודות שרברבות לחשמלאות בתעשיה (להוציא תעריפים מיוחדים המפורטים מטה) יהיה כדלקמן :

דרגה           שקלים ליום           לחודש לפי 26 יום                         דרגה       שקלים ליום             לחודש לפי 26 ליום

(ב) עובדים מאומנים בייצור כללי

עובדי יצור מאומנים בענף המתכת ומוצרי חשמל, אשר ישובצו באחת מהדרגות לעובדים מאומנים, בהתאם להגדרות המוסכמות על ידי הועדה המקצועית המשותפת והמצורפת להסכם הקיבוצי הכללי כנספח מס' 3 יקבלו שכרם כדלקמן:

(ג)  עובדים בעבודות פשוטות וקלות אותן אפשר לבצע אחרי הדרכה קצרה.

הערות :

1. עובדים (ות) המועסקים לפי תעריף זה, עם העברתם לעבודה המוגדרת בהסכם הקיבוצי הכללי כעבודת ייצור מאומנת יקבלו שכרם לפי התעריף לעובדי ייצור מאומנים.

2. בעיסוקים חדשים או מחלקות חדשות במסגרת מפעל ידורגו עובדים  לפי תעריף עבודות פשוטות וקלות רק בהסכמה הדדית. עם העברת עובדים כנ"ל (כך במקור)  

(ד) נוער בייצור ובעבודות עזר.

הערה:

תעריפי השכר הנ"ל לנוער בייצור בכל הגילים נקבעו ליום עבודה בן 8 שעות. במקרה ועובד צעיר יידרש לעבוד במשך 6 ימים בשבוע (ובסך הכל 40 שעות בשבוע) – יחושב שכר יום שלו באופן יחסי לשעות עבודתו. 

(ה) תוספת למלחימים בבריל (בעבודת יד)

עובדי ייצור יקבלו בימים בהם יועסקו בעבודות הלחמה (אנוך) תוספת מיוחדת בשעור הנקוב בתעריף.

(ו) עובדים מקצועיים ביציקה, ובמבנים מרותכים

(ז) עובדים מאומנים ביציקה, נפחות ומבנים, עובדים במפעלים לפיתול ולערגול ברזל; ומזלגנים (קלרקיסטים) בעלי רשיון מתאים.

(ח) אלקטרוניקה – ייצור ושירותים – פתוח תכנון ובקרה

(1)  הצדדים דנו בקביעת סולם דירוג מקצועי לעובדים בענף האלקטרוניקה. נקבעו הכישורים הדרושים לדרגות המקצועיות.

(2) הוסכם בין הצדדים לקבוע שתי מערכות שכר ומסלול קידום, האחת לייצור ושרותים המבוססת על שכר יומי והשניה לפיתוח בקרה, תכנון וניהול, על בסיס משכורת חודשית. 

(3) תעריף השכר היומי יכלול 10 דרגות.

(4) עובדי אלקטרוניקה ואלקטרונאים יסווגו בדרגות המקצועיות בהתאם להנחיות המפורטות בנספח המצורף לדרגות האלקטרונאים (נספח מס' 6).

(5) אלקטרונאים מדרגה 5 ומעלה, בעלי כישורים מתאימים, יכולים להיות מועברים לדירוג המשכורות החודשיות.   

(6)  תעריף השכר לאלקטרונאים, בתפקיד פיתוח, בקרה, תכנון וניהול, יכלול 10 דרגות משכורת, כמפורט בתעריף השכר.

אלקטרונאים במשכורת חודשית יהיו זכאים להודעה מוקדמת של חודש ימים במקרה של פיטורים. אלקטרונאים במשכורת חודשית, במידה ויגיע להם עפ"י החוק או הסכם העבודה, יהיו זכאים לפיצויי פיטורים בשיעור משכורת של חודש אחד לכל שנת עבודה כעובד חודשי במפעל.

יתר תנאי עבודתם של אלקטרונאים במשכורת ייקבעו על בסיס הסכם זה, בשינויים מחוייבי המציאות.

(ח) עבודות חוץ     

עובדים הנשלחים לעבודה מחוץ למקום עבודתם ו/או מחוץ לעיר, יוחזרו להם הוצאות הנסיעה ויקבלו תשלום בעד זמן הנסיעה לפי חישוב של שעות עבודה רגילות. כן יוחזרו להם הוצאות הכלכלה והלינה – הכל לפי הענין, עד תום תוקפו של הסכם זה, ייקבעו על ידי הצדדים שעורי האש"ל בהסכמה הדדית.

(ט) תוספת ותק

תוספת הותק היא  0.099 ₪ לכל יום עבודה לכל שנת ותק עד 20 שנה, לתקופה מיום 1.2.93 ועד 31.7.93. מיום 1.8.93 תוספת הותק היא 0.100 ₪.

התוספת תעודכן מיום   1.8.93 בהתאם לאחוז תוספת היוקר שתשולם באותו מועד. תוספת הוותק לא תובא בחשבון לענין תקרת תוספת היוקר, אולם תהווה שכר לכל דבר ועניין.

(י)  תוספת משפחה

(1) עובד נשוי שאשתו אינה עובדת יקבל תוספת בעבור האשה בשיעור של 0.144 ₪ ליום החל מיום 1.2.93 והחל מיום 1.8.93 – 0.146 ₪.

הוא הדין בעבור ילד בגיל 18 עד תום שירות החובה ובעבור הורה נתמך מחצית הסכום האמור. הסכומים יעודכנו באחוזי תוספת היוקר ותוספות השכר הכלליות.

(2) המעסיק ישלם לעובדיו קיצבת ילדי עובדים עפ"י חוק הביטוח הלאומי.   

(3) עובדת אלמנה שהינה המפרנסת היחידה של המשפחה או עובדת שבעלה אינו עובד מפאת נכות- דינה כדין ראש משפחה כלפי התוספת המשפחתית.

הערה : כל תעריפי השכר הנ"ל וכן תוספות הותק והמשפחה הם יסוד ועליהם יש להוסיף תוספת היוקר המקובלת.

(יא) תוספת משמרות

למשמרת שניה

22.5%  – תוספת תשלום ובלבד שהעובדים במשמרת זו לא יעבדו פחות מ- 8 שעות עבודה. במידה שהנהלת המפעל תרצה להעסיק את העובדים ב 71/2 שעות עבודה במשמרת זו תוספת התשלום תהיה שעה ו- 40 דקות ובסך הכל תשלום 9 שעות ו- 10 דקות למשמרת זו.

למשמרת שלישית או בעבודת לילה – 42.5% תוספת תשלום ובלבד שהעובדים במשמרת זו לא יעבדו פחות מ- 8 שעות עבודה. במידה שהנהלת המפעל תרצה להעסיק את העובדים רק 6 1/2 שעות עבודה במשמרת זו תוספת התשלום תהיה שעתיים ו- 45 דקות ובסך הכל תשלום בעבור 9 שעות ו- 15 דקות במשמרת זו.

למשמרת שלישית  או בעבודת לילה – 42.5% תוספת תשלום ובלבד שהעובדים במשמרת זו לא יעבדו פחות מ- 8 שעות עבודה. במידה שהנהלת המפעל תרצה להעסיק את העובדים   6 1/2 שעות עבודה במשמרת זו תוספת התשלום תהיה שעתיים ו- 45 דקות ובסך העל תשלום בעבור 9 שעות ו- 15 דקות במשמרת זו.

הערה: בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 משמרת עבודה ש- 2 שעות ממנה חלות בין השעות   6.00 – 22.00 נחשבת כולה כמשמרת לילה.

10. תעריף השכר המשולב יהיה כלהלן –

כקבוע בצו התשמ"ט בתוקף מיום 2.7.89.

צו התשמ"ט קובע כי התעריף כולל את כל תוספות היוקר ותוספות השכר עד 1.9.88 וכי על התעריפים יש להוסיף תוספות שכר ותוספות יוקר החל ממועד זה.

א.      עובדים מקצועיים בענפי המתכת – כללי

בתוספת לצו התשמ"ח נקבע כלהלן :

ג.  המעבר מדרגה לדרגה לא יהיה אוטומטי, כי אם מבוסס על רמה מקצועית נאותה, מעוגן בקריטריונים וכפוף להתקדמותו האישית של העובד במקצועו.

3.   א.      התאמת תעריפי השכר לשכר המשולם בפועל ו/או יישום תעריפי השכר החדשים במפעלים לא תגרום בכל מקרה לעליית שכר כלשהי ולא תהיה עילה לדרישה מצד כלשהו או מיחידיו לתוספת שכר.

      ב.       פרמיה מדודה שחושבה על בסיס התעריף הקודם תותאם לבסיס התעריף החדש בלי לגרום לתוספת הכנסה.

      ג.       עובד אשר שכרו התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יכול להתקדם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה במסגרת קידום אישי כמקובל במפעל.

4.    תעריפי השכר כוללים בתוכם את השכר המשולם בפועל לעובד בגין יום עבודה רגיל (8 שעות) או חודש עבודה רגיל, למעט תוספות המשולמות לעובד בגין ביצוע עבודה מיוחדת או בגין ביצוע עבודה בתנאים מיוחדים או בנסיבות מיוחדות, תוספות ותק, תוספות משפחה, פרמיות בגין פריון עבודה.

תנאי המעבר מדרגה לדרגה בדרגות השכר הגבוהות של העובדים בדרגות שכר עובדים מקצועיים נקבעו בסעיף 1 לצו התשל"ז כדלקמן :

המעבר לדרגות אלו לא יהיה אוטומטי כי אם מבוסס על רמה מקצועית נאותה ומעוגן בקריטריונים וכפוף להם כאמור להלן:

עובד יוכל להיות מקודם בדרגה לאחר ששהה בדרגה הקודמת במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה( . במידה שהעובד יעבור קורס מוכר בענף המתכת או החשמל שימשך 6 חודשים לפחות או 200 שעות לפחות וימציא תעודה שתעיד כי עבר את הקורס בהצלחה  (ברמת ציונים ממוצעת) תקוצר תקופת השהות בדרגה הקודמת לתקופת עבודה בת שנה אחת לפחות.

בסעיף 4 לצו תשל"ט נקבע לגבי "מלחימים בבדיל (בעבודת יד)" כי : עובד ייצור יקבלו בימים בהם יעסקו בפועל בעבודת הלחמה (אנוך) תוספת מיוחדת קבועה בשיעור 5 לי ליום לשכר הכולל; הסכום הנקוב בסעיף זה, מתעדכן בתוספת היוקר ובתוספת השכר הכלליות החל מיום 1.10.75 כקבוע בהערה בסעיף 9 לצו התשל"ט".  

כקבוע בתוספת לצו התשמ"ט.

ב.       עובדים מאומנים בייצור כללי

בסעיף 1 לצו התשל"ז נקבעה הגדרת העיסוק לדרגה א' בדרגות שכר עובדים מאומנים בייצור כללי כדלקמן:

הגדרת העיסוק לדרגת כניסה א׳ — עובדים המועסקים בעבודות בסיסיות ללא ידע טכני או מיומנות מיוחדת עם כניסתם לעבודה, כגון: חיוט במערכות אלקטרוניות, בחשמל, במוצרי אלקטרוניקה, בהרכבה בסיסית אד בהשחלת קומפוננטים ועבודות אחרות מסוג דומה. עובד המתקבל לעבודה בתעריף כניסה (א) יעבוד בתעריף זה עד תום תקופח הנסיון כמוגדר בזכרון דברים — הסכם קיבוצי כללי מיום 13 בפברואר 1976 .לאחר תקופת הנסיון, כאמור לעיל, יועברו העובדים המועסקים מדרגת כניסה זו (א) לדרגה כניסה (ב) של עובדי ייצור ועובדים מאומנים.

תנאי המעבר מדרגה לדרגה בדרגות  שכר עובדי ייצור ועובדים מאומנים (בדרגות 7 ו ־8).

הערות: המעבר לדרגות אלה לא יהיה אוטומטי כי אם מבוסס על רמה מקצועית נאותה של העובד וכפוף לכללים כדלקמן:

א. עובד יוכל להיות מקודם לדרגה 7 לאחר ששהה בדרגה 6 במשך שנתיים לפתות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופח עבודה)

ב. עובד יוכל להיוח מקודם לדרגה 8 לאחר ששהה בדרגה 7 שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה)

ג. נספח מס׳ 5 בדבר כללי ההגדרה והשיבוץ של פועלים מאומנים בתעשית המתכת (סעיף ה) יחול בפועל על אותו עובד ולפי הכללים הנ״ל ובכפוף להם ייקבע קידומו של העובד.

מכאן והלאה התעריפים נקבעו בצו התשמ"ד , בתוקף מיום 26.7.84 וחלים עליהם תוספות שכר ותוספות יוקר.  

ז. התאמת תעריפי השכר

(א) התאמת תעריפי השכר לשכר המשולב בפועל ו/או יישום תעריפי השכר החדשים במפעלים לא תגרום בכל מקרה לעליית שכר כלשהי.

(ב) פרמיה מדודה שחושבה על בסיס התעריף הקודם תותאם לבסיס התעריף החדש מבלי לגרום לתוספת הכנסה.

(ג) עובד אשר שכרו התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה יכול להתקדם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה במסגרת קידום אישי כמקובל במפעל.

ח. התעריפים כוללים

תעריפי השכר כוללים בתוכם את השכר המשולם בפועל לעובד בשל יום עבודה רגיל או חודש עבודה רגיל, למעט תוספות המשולמות לעובד בגין ביצוע עבודה מיוחדת או בגין ביצוע עבודה בתנאים מיוחדים או בנסיבות מיוחדות, תוספת וותק, תוספת משפחה פרמיות של פריון עבודה. 

הערה : על התעריפים הנ"ל יש להוסיף תוספת יוקר ותוספת שכר כלליות החל מחודש דצמבר 1993.

תוספת משפחה 

עובד נשוי יקבל תוספת בעד אישה בשיעור 1.84 לירות ליום עבודה במקרה שאשתו אינה עובדת.(2)

 הערות להסכם המשולב:

1. בהתייחס ל"תעריפי השכר" תעריפי השכר שבתוקף מיום 1.1.88 הובאו בצו ההרחבה- ראו לעיל בעמודת צו ההרחבה.

תעריפי השכר בתחולה מיום 1.9.88 (מספר בפנקס 7060/88) .

התעריף ליום 1.9.90 פורסם בנוסח המשולב במהדורה ההסתדרותית לשנים 90/92 .

תעריף השכר ליום 1.8.91 חושב על ידי אגף המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים.  

התעריף מיום 1.11.93 נקבע בהסכם הקיבוצי הכללי בענף מיום 1.11.93 (הוגש לרישום) הקובע כי התעריף הקיים יבוטל ובמקומו יבוא התעריף ליום 1.11.93 שלהלן: להלן סעיף 3 לתעריפים הנ"ל :

"3. א. מוסכם ומוצהר כי התאמת תעריפי השכר לשכר המושלם בפועל ו/או יישום תעריפי נשכר החדשים במפעלים לא תגרום בכל מקרה לעליית שכר כלשהיא ולא תהיה עילה לדרישה מצד כלשהוא או מיחידיו לתוספת שכר.

ב. במפעלים בהם נתונים תשלומים מסוג כלשהו כגון : פרמיה מוסכמת או קבועה, תוספת מפעלית, תוספת אישית, מענק או תשלום קבוע אחר תהא ההנהלה רשאית לזקוף תשלומים אלה, כולם או חלקם על חשבון התעריף החדש באופן שהכנסתו הכוללת של העובד לא תשתנה. 

ג. פרמיה מדודה שחושבה על בסיס התעריף הקודם תותאם לבסיס התעריף החדש מבלי לגרום לתוספת הכנסה.

ד. המעבר מדרגה לדרגה לא יהיה אוטומטי אלא מבוסס על רמת מקצועיות נאותה וכפוף להתקדמותו האישית של העובד במקצועו ותפקידו.

עובד אשר שכרו התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יכול להתקדם לדרשת השכר הקרובה בתעריף זה במסגרת קידום אישי כמקובל במפעל.

ה. במידה ויתגלו חילוקי דעות בדבר האמור לעיל, בדבר החלת טבלת השכר של הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה, יובא הענין לדיון  בפני הועדה הפריטטית ובהעדר הסכמה, יובא הענין לועדת המעקב". 

תנאי המעבר מדרגה לדרגה באשר ל"עובדים המקצועיים כללי" נקבעו בהסכם 76/77 לפיהם תהיה תקופת שהיה בדרגה הקודמת שנתיים לפחות, אלא אם – " יעבור העובד קורס מוכר בענף המתכת או החשמל שימשך ששה חודשים לפחות, או 200 שעות לפחות וימציא תעודה שתעיד כי עבר את הקורס בהצלחה (ברמת ציונים ממוצעים) תקוצר תקופת השרות בדרגה הקודמת לתקופת עבודה בת שנה אחת לפחות" תנאי מעבר אלה נקבעו בהסכם 76/77 גם באשר לעובדים מאומנים בייצור כללי.

להסכם 76/77 (7021/76) 

בהתכתבות בין הצדדים שצורפה כנספח א' נאמר :

1. בהמשך וכהבהרה לאמור בהסכם עדכון תעריפי השכר שנחתם ביום 1 בנובמבר 1993 בין הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה  לבין התאחדות התעשיניים מקובל עלי כי אין בהסכם זה כדי לשנות או לפגוע בתוכנם של ההסכמים בדבר עובדים יומיים וחישוב שכרם היומי.

 2. לגבי יישום תעריף השכר במקומות בהם קיימים תעריפי שכר מוסכמים לא תחול הטבלה בהסכם הענפי אלא לאחר קיום דיון וסיכום ברמת המפעל בין נציגות העובדים להנהלה.

3. בכל מקרה לא יתקבל עובד ולא יעבוד ברמת שכר נמוכה מדרגת הכניסה שנקבעה בתעריף השכר הנ"ל.

תנאי המעבר של "עובדי יצור ועובדים מאומנים ביציקה" נקבעו בתעריף שבתוקף כלהלן:  המעבר לא יהיה אוטומטי כי אם מבוסס על רמה מקצועית נאותה, מעוגן בקריטריונים וכפוף להתקדמותו האישית של העובד במקצוע. 

באשר "לעובדים בעבודות פשוטות וקלות אותן אפשר לבצע אחרי הדרכה קצרה" – תעריף זה בוטל מיום 1.11.93.  ראו לעיל (ה"ש 7).

תנאי המעבר מדרגה לדרגה מדרגות "שכר עובדים מקצועיים ביציקה, בנפחות ובמבנים מרותכים (דרגות 9 ו- 10)" נקבעו בהסכם 76/77 כלהלן  :

עובד יוכל להיות מקודם לדרגה 9 לאחר ששהה בדרגה 8 במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה)/

 עובד יוכל להיות מקודם לדרגה 10 לאחר ששהה בדרגה 9 במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה).

במידה שהעובד יעבור קורס מוכר בענף המתכת, שימשך 6 חודשים לפחות, או 200 שעות לימוד לפחות, שימציא תעודה שתעיד כי עבר את הקורס בהצלחה (ברמת ציונים ממוצעת) תקוצר תקופת השהות בדרגה הקודמת לתקופת עבודה בת שנה אחת לפחות.     

תנאי המעבר מדרגה לדרגה בדרגות 7 ו 8 של שכר עובדים מאומנים ביציקה לא יהיה אוטומטי כי אם מבוסס על רמה מקצועית נאותה של העובד וכפוף לכללים כדלקמן :

עובד יכול להיות מקודם לדרגה 7 לאחר ששהה בדרגה 6 במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה)

עובד יכול להיות מקודם לדרגה 8 לאחר ששהה בדרגה 7 במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה).

נספח מס' 5 בדבר כללי ההגדרה השיבוץ של פועלים מאומנים בתעשית  המתכת (סעיף ה') יחול בפועל על אותו עובד ולפי הכללים הנ"ל וכפוף להם יקבע קידומו של העובד.

עובדי אלקטרוניקה ואלקטרונאים, סיווג הדרגות המקצועיות  – ראו נספח 6 לעיל.  תנאי המעבר מדרגה לדרגה בדרגות בדירוג אלקטרונאים ייצור ושירותים נקבעו בהסכם 76/77 כלהלן:

א. עובד יכול להיות מקודם לדרגה 8 לאחר ששהה בדרגה 7 במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה)

ב. עובד יכול להיות מקודם לדרגה 9 לאחר ששהה בדרגה 8 במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק תקופה (תקופת עבודה)

ג. נספח מס' 6 בדבר כללי ההגדרה והשיבוץ של דירוג אלקטרונאים – ייצור שירותים (דרגה 6) יחול בפועל על אותו עובד ולפי הכללים  הנ"ל ובכפוף להם ייקבע קידומו של העובד.

תנאי המעבר מדרגה לדרגה בדרגות השכר הגבוהות של האלקטרונאים בתפקידי פיתוח תיכנון ובקרה נקבעו בהסכם 76/77 כלהלן:

א. עובד יכול להיות מקודם לדרגה י' לאחר ששהה בדרגה ט' במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה).

ב. עובד יכול להיות מקודם לדרגה י"א לאחר ששהה בדרגה י' במשך שנתיים לפחות באותו מפעל בו הוא מועסק (תקופת עבודה)

במידה ועובד יעבור קורס מוכר בענף האלקטרוניקה , שימשך 6 חודשים לפחות או 200 שעות לפחות  וימציא תעודה שתעיד כי עבר את הקורס בהצלחה (ברמת ציונים ממוצעת) תקוצר תקופת השהות בדרגה הקודמת לתקופת עבודה בת שנה אחת לפחות.

שינויים בתעריפי האש"ל החל ב1.8.93, פורסמו בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' 6/93 מיום 15.8.93.

שיעורי הותק ותוספת משפחה עודכנו בהסכם 78/80.

במהלך שלבי הפעלת ההסכם עודכנו הסכומים בתוספת היוקר, ובתוספת השכר הכלליות, ועפ"י חישוב זה  תוספת הוותק היא 0.095 ₪ לכל יום עבודה לכל שנת ותק עד 20 שנה, החל ביום 1.8.91 ותוספת משפחה היא 0.137 ₪ ליום עבודה לעובד שאשתו אינה עובדת. נוסח זה הינו כפי שפורסם בנוסח המשולב לשנים 90/92, בתוקף מיום 1.4.90 שפורסם בהוצאת ההסתדרות.    

 "תוספת משמרות" – הסעיף עודכן על פי הסכם 78/80 לעיל.

"תוספת יוקר" –

צו הרחבה על כלל המועסקים במשק לעניין תוספת יוקר הוצא לאחרונה בשנת 2003, בעקבות האינפלציה הגבוהה יחסית בשנת 2002 (6.5%). בהסכם שנחתם נקבע, שתוספת יוקר נוספת תשולם אם שיעור האינפלציה השנתית יגדל ביותר מ-8 אחוזים.

בעבר, בשנות ה-80 וה- 90, תוספות יוקר ניתנו כדבר שבשגרה. 

יובהר כי נכון להיום אין רלבנטיות לתעריפים המפורטים לעיל נוכח הוראות חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987.

הערות לצו הרחבה המשולב:

2. שיעור תוספת משפחה בצו יעודכנו בתוספת היוקר ובתוספת השכר הכלליות שנוספו לתקופה מיום 1.4.78. (ר' הערה בסעיף 10ח' לצו).

 תוספת יוקר

11. תוספת יוקר

 תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. 

11. תוספת יוקר  

תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. 

תוספת ותק (1)

 הינה 1.19 לירות לכל יום עבודה לכל שנת ותק בסולם של עד 20 שנות ותק.

הערות לצו הרחבה: 

1.נקבע בסעיף 8 לתוספת לצו התשל"ט.

בהערה בסעיף 9 לצו התשל"ט נקבע כי על הסכום המפורט בסעיף יש להוסיף תוספת שכר ותוספת יוקר החל מיום 1.10.78.

 אופן התשלום

12. אופן התשלום (1)

 (א) התשלום לעובדים יהיה אחת לשבוע, אחת לשבועיים  או אחת לחודש, אולם בימים קבועים, בהתאם לנהוג במפעל ובמסגרת החוק.

(ב)  הנהלת המפעל רשאית לשלם לעובדיה על חשבון השכר ולערוך חשבון מדוייק של השכר ולשלמו על בסיס של חודש קלאנדרי.

(ג) הנהלת המפעל רשאית לשלם את שכר העבודה ע"י צ'קים או ע"י זיכוי חשבונו האישי של כל אחד מהעובדים בבנק, כפי שייקבע בהסכמה כללית בין ההנהלה לועד העובדים.

עובד שיודיע באמצעות ועד העובדים ובכתב כי רצונו ששכרו לא ישולם לו ע"י זיכוי חשבונו בבנק כנ"ל, יקבל את השכר באמצעות צ'ק על שמו.

הנהלת המפעל תמציא לעובד פרוט חשבון שכרו שהועבר לזכותו בבנק, לפחות אחת לחודש.

הערות להסכם הקיבוצי :

1. השוו להוראות  :  חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958

פרק ה: תנאים סוציאליים

מס מקביל

13. מס מקביל

 ההנהלה תשלם מס מקביל בהתאם לחוק.(1)

הערות להסכם הקיבוצי: 

1. בס"ח 1607, התשנ"ו, עמ' 21 בוטלה חובת תשלום מס מקביל החל מיום 1.1.97.

ביטוח מחלה

14. ביטוח מחלה (1)

בכדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנידון, תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5%  משכר העבודה הכולל של העובד מהיום הראשון לעבודתו במפעל או מיום הצטרפות המפעל להסכם זה.

14. ביטוח מחלה (1)

 בכדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנידון תשלם ההנהלה לקופת חולים הנ"ל או ל"מבטחים" 2.5%  משכר העבודה הכולל של העובד מהיום הראשון לעבודתו במפעל.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1.השוו להוראות חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 והתקנות שהותקנו מכוחו. 

 קרן פנסיה ותגמולים

15. קרן פנסיה ותגמולים(3)

(א) על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים – המחלקות לעבודה ולמשאבי אנוש לבין הועה"פ של ההסתדרות הכללית האגף לאיגוד מקצועי – ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, בדבר הנהגת פנסיה מקיפה לעובדי התעשיה שנחתם ביום 4.6.79 שמספרו הרשום הוא 7021/79.  (1)

(ב) לגבי עובדים החברים בפנסיית יסוד עפ"י ההסכם הקיבוצי שנחתם בין התאחדות התעשיינים לבין הוע"פ של ההסתדרות ביום 22.6.64, והסכם הפנסיה המקיפה אינו חל עליהם ימשיכו להיות חברים בפנסית היסוד. (2)

(ג) לגבי נוער עובד (חניכים) יפרישו הנהלות המפעלים לקופת תגמולים ב"מבטחים" 3%  מהשכר וכן ינכו 3% משכר הנערים לאותה קופה.

ביום 16.8.05 נערך ונחתם בתל אביב הסכם קיבוצי כללי מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה. מס' הסכם 7035/2005 

15. קרן פנסיה וקופת תגמולים(3)

 (א) עובד ששולם בעדו לקרן הפנסיה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר פנסיה לעת זקנה. יוכל עם פרישתו לפנסיה לבחור באחת מאלה :  הקניית אחוזי פנסיה נוספים באמצעות פיצויי הפיטורים המגיעים לו או קבלתם.

(ב) לגבי נוער עובד וחניכים יפרישו הנהלות המפעלים לקופת התגמולים במבטחים 3% מהשכר וכן ינכו 3%  משכר הנערים לאותה קופה. 

הערות להסכם הקיבוצי: 

1.הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל 12%, החל מיום 1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. הגדלה שהורחבה בצו הרחבה בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367, על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. באותו הסדר גם הוגדלו הניכויים משכר העובד ל 5.5%.  

2. הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה, החל מיום 1.8.89 ל 6%, סעיף 8(ג) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90, שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט עמ' 3411. ניכויי העובד לקרן הפנסיה הוגדלו ל .5%.5.

3. ראו עוד : צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011.

ברי כי ההסדר המיטיב הוא שיחול.

 דמי חגים

16. דמי חגים (1)(2)

 (א) כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חודשים ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (ז"א- יום לפני ויום אחרי חג)  אלא בהסכמת נותן העבודה, יקבל תשלום מלא עבור 8 ימי חגי ישראל  (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות) יום העצמאות ויום אחד נוסף לפי בחירת העובדים (בתאום בין ההנהלה וועד העובדים במפעל).  

הנהלות המפעלים ישלמו לעובדים תשלום בעבור ימי החג הנ"ל גם אם הם חלים בשבת. התשלום בעד ימי החד מהווה חלק משכר העבודה.

 (ב) יחלה העובד או ישרת במילואים ביום חג, ישלם לו נותן העבודה 25% מהשכר לו היה זכאי בעבור יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – בחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים, במידה והעובד מקבלם לא יעלה על 100% משכרו.

16. דמי חגים (2)

 (א) כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חודשים ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (ז"א- יום לפני ויום אחרי חג)  אלא בהסכמת נותן העבודה, יקבל תשלום מלא עבור 8 ימי חגי ישראל  (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות) יום העצמאות ויום אחד נוסף לפי בחירת העובדים (בתאום בין ההנהלה וועד העובדים במפעל). הנהלות המפעלים ישלמו לעובדים תשלום עבור ימי החד הנ"ל גם באם הם חלים בשבת.  

הערה : במקרים בהם יטען העובד כי היתה לו סיבה מספקת להיעדרות מהעבודה סמוך ליום החג ונותן העבודה לא יכיר בה, יועבר הענין לועדה הפריטטית.

 (ב) חלה העובד או שירת במילואים ביום חג, ישלם לו נותן העבודה 25%  מהשכר שלו היה זכאי בעד יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים, במידה שהעובד מקבלם – לא יעלה על 100%. 

הערות להסכם הקיבוצי וצו הרחבה: 

1.מעודכן בהתאם לזכרון הדברים מיום 14.5.70 וזכרון הדברים מיום 11.7.72.

2. השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 (קיצור שבוע העבודה, ימי חגים וימי אבל) פורסם י"פ תש"ס מס' 4895 מיום 21.6.2000 עמ' 4002.

חופשה שנתית

17. חופשה שנתית

 עובד זמני עד 75 ימים

 (א) בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1975, כל עובד זמני אשר עבד במפעל פחות מ- 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, תשלם בעדו הנהלת המפעל תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר העבודה לקרן החופשה של "מבטחים" , העובדים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד. (1)

 מעל 75 ימים

 (ב) עובד הממשיך לעבוד במפעל מ- 75 יום ומעלה ועובד פחות משנה, יקבל את חופשתו בהתאם לחוק ובניכוי הסכומים אשר הצטברו לזכותו ב"מבטחים".

 מכסות החופשה(2)

 (ג) במהלך השנים בוצעו תיקונים/עדכונים שונים במכסת ימי החופשה.  

בסעיף 5 להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 (הסכם שמספרו 7002/1976)

נכתב כדלקמן:

"5. מכסת החופשה השנתית בכל הסכמי העבודה החלים על הצדדים ויחידיהם תהיה בהתאם לטבלה המצורפת בנספח א' להסכם זה".

הערה:  בהסכם הקיבוצי (7002/1976) שצורף באתר הכלכלה לא קיים נספח א'.

מאוחר יותר בהסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נקבעו ימי החופשה השנתית להם זכאים עובדים שעברו לעבודה של חמישה ימים בשבוע. על ההסכם הקיבוצי האמור ניתן צו הרחבה.

 הסכם מיום 4.8.1988 שמספרו 7037/88   בסעיף 8 להסכם נקבעו מכסות החופשה.

 הערה : ביום  16.2.16, תוקן חוק חופשה שנתית, ולפיו,  החל מיום 1.7.16 אורך החופשה השנתית לעובדים בותק של 1-4 שנים גדל ל- 11 ימים נטו (15 ימים ברוטו) והחל מיום 1.1.17 אורך החופשה לעובדים בותק של 1-4 שנים גדל ל- 12 ימים נטו (16 ברוטו) ברי כי מכל מקום,  הדין המיטיב עם העובד, עם המכסות הגבוהות יותר, חל.

להלן סעיפים 17(ד) עד 17(יג) להסכם מיום 11.7.1972 (הסכם שמספרו : 7025/1973)  

"ד. עובדים המקבלים פרמיות נוסף לשכרם הקבוע, יהיה שכרם  הרגיל לצורך חישוב דמי חופשה כולל הפרמיות המשתלמות להם עבור יום עבודה רגיל, ובלבד שפרמיה כנ"ל העולה על 30%  של השכר הקבוע לא תובא במנין. פרמיות המשתלמות ביום עבודה רגיל, פירושן, הפרמיה הממוצעת שקיבל עובד ב- 90 הימים שלפני צאתו לחופשה תוך יום עבודה רגיל (ז"א ללא שעות נוספות), בתנאי שלא תובא בחשבון פרמיה העולה על 30% משכרו הקבוע.

ה. נוער עד גיל 18, יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה, כולל שבתות) (3)

ו. הנהלת המפעל היא הקובעת את מועד חופשתו של העובד בהתאם לצרכי המפעל ובהתיעצות עם ועד העובדים.(4)

ז. יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים פרט למקרה של הסכם מיוחד, מסיבות המצדיקות סידור זה ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות). (5)

ח. במקצועות בהם החוק מזכה את העובד בחופשה מוגדלת, יקבל חופשתו בהתאם לחוק.

ט. בהתאם לחוק חופשה שנתית אין להמיר חופשה בתשלום כספי.(6)

י. עובדים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, רשאים לקבלה אחרי שובם לעבודה.(7)

יא. חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית, ימלא את מכסת החופשה המגיעה לו לאחר הבראתו; במקרה כנ"ל על העובד להודיע על כך להנהלת העבודה בזמן מחלתו.(7)

יב. עובדים בעלי זכות חופשה המפוטרים לפני שקבלו את החופשה המגיעה להם, רשאים לקבל פדיון חופשה על חשבון המפעל בעת הפיטורים.(8)

יג. חישוב מכסת החופשה דלעיל היא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה שמעל לשנת עבודה במפעל. "

17. חופשה שנתית 

עובד העובד במפעל שנה ומעלה יקבל את חופשתו השנתית בתשלום, בהתאם לוותקו במפעל כדלקמן: (2)

לאחר ובעד השנים 1, 2, 3             – 12 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 4                     – 14 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 5, 6                 – 16 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 7                     – 18 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 8                     – 19 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 9                     – 20 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 10                   – 21 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 11                    – 22 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 12                   – 23 ימי עבודה

לאחר ובעד השנה 13 והלאה          – 24 ימי עבודה

הערה :  המכסות שלעיל אינן רלבנטיות בשים לב לכך שבחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 כיום המכסות גבוהות מהנקוב.  ראו גם :  ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נקבעו ימי החופשה השנתית להם זכאים עובדים שעברו לעבודה של חמישה ימים בשבוע. על ההסכם האמור ניתן צו הרחבה. קישור בהערות לעיל. 

הערות להסכם הקיבוצי :

1. השוו להוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 – סעיף 4 לחוק 

ראו מאמר בנושא : סעיף 4 לחוק חופשה שנתית

2. השוו להסכם קיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נקבעו ימי החופשה השנתית להם זכאים עובדים שעברו לעבודה של חמישה ימים בשבוע. (הסכם מיום 4.8.1988 שמספרו 7037/88).

ראו גם מאמר בנושא סעיף 3 לחוק חופשה שנתית – אורך החופשה

3. בהתייחס לחופשה שנתית של נוער ראו : סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953  

4. השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 

ראו מאמר בנושא: מועד החופשה סעיף 6 לחוק 

5. השוו להוראות סעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 

ראו מדריך בנושא : הזכות לחופשה  

6. בסוגיית האיסור להמיר חופשה שנתית בתשלום כספי, ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 184-09‏ ‏ פיודור קרבצ'נקו  נ' חברת השמירה בע"מ, 18.12.11 (פיסקה 51 וההפניות שם לפסיקות בית הדין הארצי לעבודה)  שם נאמר בין היתר כי  מעסיק המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. תוצאה זו, הנראית ממבט ראשון בלתי צודקת בשל התשלום הכפול, היא הדרך לשמור על נורמה כה חשובה במשפט העבודה המגן.

7. השוו להוראת סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 

ראו מדריך בנושא : הזכות לחופשה  

8. השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית – פדיון חופשה  

השתתפות בהוצאות הבראה ונופש

19. השתתפות בהוצאות הבראה ונופש (1)

בסעיף 6 להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 (7002/1976) נקבע כי "קצובת ההבראה השנתית בכל הסכמי העבודה החלים על הצדדים ויחידיהם תהיה בהתאם לטבלה המצורפת בנספח ב' להסכם זה"

בסעיף 7 לאותו הסכם נקבע כי :"המעבר למכסות החופשה וההבראה בהתאם לסעיפים 5,6 דלעיל ייעשה בהדרגה, בתהליך שיימשך שנתיים ולא יעלה על שלוש שנים.. בשלבים שייקבעו בהסכמים קיבוציים כלליים לגבי כל ענף בנפרד". 

בסעיף 12 להסכם הענפי מיום 24.9.1978 (שמספרו 7052/1978) נקבע כי : "מאחר שבמרבית שלבי הותק עפ"י הסכם המסגרת 13.2.1976 יש הפחתת ימי הבראה בטבלת ימי הבראה בהשוואה להסכם הקיבוצי הקודם לתעשיות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה תועבר ההכרעה לגבי יישום מכסות ההבראה לועדה.."

ככל הנראה לא התקבלה החלטת ועדה בענין ולכן נכנס לתוקף הכלל שנקבע בהסכם המסגרת הנ"ל וחלים בענף ההסכמים הכלל משקיים בענין דמי הבראה.

18. השתתפות בהוצאות הבראה (1)

הוראות ההסכם הקיבוצי הוחלפו ולכן גם הוראות צו ההרחבה הענפי אינן רלבנטיות. נראה כי חלים בענף צווי ההרחבה הכללי משקיים לענין דמי הבראה.  

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

1. ראו הוראות צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957.

ב-08.01.2017 נחתם צו הרחבה (י"פ 7417 מיום 8.1.17 עמ' 1434) המאפשר לעובד שסיים את עבודתו לתבוע את דמי הבראה שלא שולמו עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה ולא להגבילו בתביעה לתשלום דמי הבראה עבור 2 שנות עבודתו האחרונות בלבד.

הוצאות נסיעה

20. הוצאות נסיעה (1)

 (א) עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל בתחבורה ציבורית (אוטובוסים) בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בנושא.

 (ב) הוצאות נסיעה לגבי מפעלים מועברים :

(1) מפעלים המועברים למרחק ניכר מחוץ לעיר, בה היו קיימים והגורמים לעובד הוצאות נסיעה מחמת שאינו משיג דירה במקום החדש, על נותן העבודה להחזיר לו תוך שנה אחת את כל הוצאות הנסיעה (ללא הגבלת התקרה שבהסכם הנ"ל) .

(2) יוכיח העובד שלמרות כל מאמציו תוך השנה לא השיג דירה בקרבת מקום, יועבר הענין לדיון בין הצדדים.

(3) עובדים חדשים שיתקבלו לעבודה לאחר העברת המפעל יקבלו הוצאות נסיעה בהתאם לסעיף (א) לעיל. 

19. הוצאות נסיעה (1)

 להלן הוראות סעיף 19 שפורסם בי"פ 1976, עמ' 538 :

א. עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל בתחבורה ציבורית (אוטובוסים), אולם לא יותר מאשר עד לתקרה שנקבעה מעת לעת על ידי שלטונות מס הכנסה כפטור כללי בנדון.

 (ב) הוצאות נסיעה לגבי מפעלים מועברים :

1. מפעלים המועברים למרחק ניכר מחוץ לעיר, בה היו קיימים, והגורמים לעובד הוצאות נסיעה מחמת שאינו משיג דירה במקום החדש, על נותן העבודה להחזיר לו תוך שנה אחת את כל הוצאות הנסיעה (ללא הגבלת של תקרת הפטור).

2. לא הורחב

3. עובדים חדשים שיתקבלו לעבודה לאחר העברת המפעל יקבלו הוצאות נסיעה בהתאם לסעיף 19.(2)

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה : 

1.צו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בענין 2016, לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז- 1957. 

(פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993).

2. כך במקור אך נראה שצריך להיות "19(א)". 

ביטוח למקרי תאונות בעבודה

21. ביטוח למקרי תאונות בעבודה (1)

(א) על נותני העבודה והעובדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק. 

(ב) נותן העבודה יבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

(ג) מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, הוסכם שבמקרה של תאונה בעבודה הגורמת לעובד ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים:  

בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

בעבור היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר עבודה עד 12 יום ישלם נותן העבודה 50%  משכרו של העובד ; בעד יתר ימי אי הכושר בפגיעה כזאת והן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים נותן העבודה את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80%  משכרו הכולל של העובד.

20. ביטוח למקרי תאונות בעבודה (1)

להלן הוראות סעיף 20 לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 :

"במקרה של תאונה בעבודה שהוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי ישולם כדלקמן:

בעד יום התאונה – שכר מלא בהתאם לחוק.;

בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר עבודה עד 12 יום – 50% משכרו של העובד;

בעד יתר ימי אי – כושר עבודה בפגיעה כזאת וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר בעבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי – תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד.

הערה : הוראות סעיף זה לא יחולו על פגיעה שקרתה בדרך לעבודה וממנה".

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

1.ראו לענין זה בין היתר : פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח  חדש] תש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחו; חוק ארגון הפיקוח על העבודה תשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

האמור לענין דמי פגיעה לא יחול על פגיעה שאירעה בדרך לעבודה וממנה (בהבדל מפגיעה בעבודה).

בגדי עבודה

22. בגדי עבודה

 (א) עובדים לאחר 6 חודשי עבודה במפעל יקבלו 2 חליפות עבודה אחד וזוג אחד נעלי עבודה אחת וזוג אחד נעלי עבודה פעם בשנה על חשבון המפעל.

(ב) המועסקים למעשה ובקביעות בעבודות המפורטות מטה יקבלו במקום האמור לעיל חליפות עבודה ו- 1 זוג נעליים ע"ח המפעל : (1)

(1) בהתכה, ביציקה, בפירוק  וניקוי, בהתזת חול ובדפסנות ובבתי יציקה.   

(2) בריתוך חשמלי במבנים (קונסטרוקציות) מעל לראש – כולל צביעת מבנים.

(3) בריתוך אוטוגני, בנפחות ובחישול חם.

(4) עובדי אחזקה המועסקים בתיקון מכונות וסיכה.

(5) בהתזה, טבילתה ומריחת צבע ואמאיל.

(6) בליטוש, חומצות, גלבון בצפוי ובחומר לוהט.

(7) בפיתול ברזל.

(8) בתיקון ציוד מכני כבד (טרקטורים, דחפורים מחפרים וכד')

(9)  בעבודות ערגול וחיתוך פח. במפעלים או מחלקות מיוחדות שעיקר עבודתם בכך.

(ג) בגדי מגן וכדומה ינתנו בעבודתו שייקבעו  על ידי המוסד לבטיחות ולגיהות.

21. בגדי עבודה

 להלן הוראות סעיף 21א לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד , עמ' 538 :

  "א. עובדים לאחר 6 חודשי עבודה במפעל יקבלו חליפת עבודה אחת וזוג אחד נעלי עבודה פעם בשנה".

 להלן הוראות סעיף 6 לצו שפורסם בי"פ 2543, התשל"ט, עמ' 1640:

 "עובדים לאחר 6 חודשי עבודה במפעל, המועסקים למעשה, ובקביעות בעבודות המפורטות מטה יהיו זכאים לחליפת עבודה שלישית (מעבר ל- 2 חליפות העבודה וזוג הנעליים הנהוגות וקיימות כיום). להלן פירוט העבודות :

א.  בהתכה, ביציקה, בפירוק  וניקוי, בהתזת חול ובדפסנות ובבתי יציקה.  

ב. בריתוך חשמלי במבנים (קונסטרוקציות) מעל לראש – כולל צביעת מבנים.

ג. בריתוך אוטוגני, בנפחות ובחישול חם.

ד. עובדי אחזקה המועסקים בתיקון מכונות וסיכה.

ה. בליטוש, חומצות, גלבון בצפוי ובחומר לוהט.

ו. בפיתול ברזל.

ז. בתיקון ציוד מכני כבד (טרקטורים, דחפורים מחפרים וכד').

ח. בעבודות ערגול וחיתוך פח. במפעלים או מחלקות מיוחדות שעיקר עבודתם בכך."

הערות להסכם הקיבוצי: 

1. סעיף 22(ב) כקבוע בסעיף 17 להסכם 78/80. ראו כאן.  

חופשות מיוחדות (לידה, שמחה , אבל)

23. חופשות מיוחדות (לידה, שמחה , אבל)

 חופשת לידה (1)

 (א) על עובדת זכאית לחופשת לידה בהתאם לחוק.

(ב) בזכות העובדת להאריך את חופשת הלידה בהתאם לחוק בלי שתאבד זכויותיה במפעל. 

 23א. ימי שמחה

 עובד קבוע שמתחתן יקבל חופשה מיוחדת בת 2 ימים; עובד כנ"ל שנולד לו בן או בת או שבנו או בתו מתחתן/נת יקבל חופשה מיוחדת בת 1 יום. בעבור ימי חופשה מיוחדת כנ"ל יהיה העובד זכאי לתשלום שכרו הרגיל (ללא שעות נוספות, פרמיות וכד')

23ב. ימי אבל (2)

עובד קבוע המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים,  בן זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה". עבוד קבוע בן דת אחרת, הנעדר עקב אבל על מות קרובים כנ"ל, רק אם חייב בכך עפ"י דתו יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי עבודה שהפסיד בפועל, עד 6 ימי עבודה כנ"ל 

22. חופשה מיוחדת

 להלן הוראות סעיף 22 לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 :

 ב. ימי שמחה :

עובד קבוע שמתחתן יקבל חופשה מיוחדת בת 2 ימים; עובד כנ"ל שנולד לו בן/בת או שבנו / בתו מתחתן/נת יקבל חופשה מיוחדת בת 1 יום, בעד ימי חופשה מיוחדת כנ"ל יהיה העובד זכאי לתשלום שכרו הרגיל (ללא שעות נוספות, פרמיות וכו').

ג. ימי אבל :  (2)(3)

 עובד קבוע המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים,  בן זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה". עבוד קבוע בן דת אחרת, הנעדר עקב אבל על מות קרובים כנ"ל, ורק אם חייב בכך עפ"י דתו יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי עבודה שהפסיד בפועל, על 6 ימי עבודה כנ"ל". 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

1. לענין חופשת לידה והארכת חופשת לידה ראו חוק עבודת נשים , תשי"ד- 1954

ראו מאמר בנושא : חוק עבודת נשים

2. לענין ימי אבל  השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 (קיצור שבוע העבודה, ימי חגים וימי אבל) פורסם י"פ תש"ס מס' 4895 מיום 21.6.2000 עמ' 4002.

וזה לשון הצו  לענין ימי אבל:

"עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות), מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)."

ברי כי יחול הדין המיטיב עם העובד.

3. במקור נכתב "על 6 ימים", נראה כי צ"ל "עד 6 ימים".

פרק ו' – סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים והתפטרות

 פיטורים רגילים

24. פיטורים רגילים (1)

 (א) יש למנוע כל שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים.(2)

(ב)(1) פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הניסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של 6 ימי עבודה לעובדים אשר עבדו עד מחצית השנה ויום נוסף לכל חודש עבודה מעל לחצי שנה, עד למכסימום של 12 יום. 

(2) עובד בעל וותק של 3 שנות עבודה ומעלה יהיה זכאי אם הוא בגיל שבין 45-49 שנה להודעה מוקדמת נוספת של שבועיים ימים (ס"ה – 4 שבועות)

(3)  עובד בעל וותק של 3 שנות עבודה ומעלה יהיה זכאי, אם הוא בגיל 50 שנים ומעלה להודעה מוקדמת נוספת של  4 שבועות (ס"ה 6 שבועות).(3) (4)

(ג)(1) צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה מספקת לפיטורים. (5)

(2) קביעת ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפה, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

(3) שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי.

כצרכי המפעל יש לראות בין היתר את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך התקין של היצור.  

 (ד)(1) עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשימה זו (ראה טופס א' המופיע בהסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי העבודה)

(2)  נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל תוך 48 שעות לאחר קבלת ורשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

(3) עם קבלת השגת נציגות העובדים, תמסור הנהלת הנפעל הודעת פיטורים אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים, כמוגדר בסעיף דלעיל. (ראה טופס ב' המופיע כנספח  להסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי עבודה)

(ה)(1)   חילוקי הדעות  שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום מתן הודעה הפיטורים ע"י ההנהלה.

לא יגיעו הצדדים לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד, מיד, עם תום 9 הימים האמורים, לדיון והחלטה של הועדה הפריטטית או בוררות, הכל לפי הענין.

הועלו ע"י נציגות העובדים, תוך כדי הדיונים שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים ד(1) ו- ד(2) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פיטורים אישית לפי טופס ב'. אורך הזמן של הודעה  כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים ב' שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף ד(3) ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה.

(2) לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה – על הועדה לתת החלטת ביניים תוך המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין העובדים האמורים- עבודתם תופסק באורח זמני- מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

(3) לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור – יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן בהודעה מוקדמת.

(4) מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים לפסק הסופי.

(5) הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות ייעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררים ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

תעודה בדבר תקופת עבודה

(ו) עובד שפוטר או עזב את המפעל זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל.(6)

זכות החזרה לעבודה בזכויות מלאות

(ז) עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל במקרה של צורך בזכויות מלאות תוך 3 חודשים מיום הפיטורים.

(ח) המוחזרים לפי בקשת הנהלת המפעל או בהסכמתה המפורשת זכות זו נשמרת להם במשך 6 חודשים.(7)

23. פיטורים רגילים (1)

 להלן סעיפים ו', ז' ו- ח' המופיעים אחרי סעיף 22 לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 "

"(ו) עובד שפוטר או עזב את המפעל זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודת ובמפעל.(6)

(ז) עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל במקרה של צורך בזכויות מלאות תוך 3 חודשים מיום הפיטורים.

(ח) המוחזרים לפי בקשת הנהלת המפעל או בהסכמתה המפורשת זכות זו נשמרת להם במשך 6 חודשים". (5)(7)

 יתר הוראות הסעיף בהסכם הקיבוצי הכללי לא הורחבו.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:  

1. פיטורים רגילים : הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים, הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 ומהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

2. ראו מאמר בנושא : פיטורים שלא בתום לב. 

החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בהליך פיטורים הינה חלק מהחובה לבצע חוזה עבודה בתום לב.   כך נפסק בין היתר בדב"ע מז/3-82 עירית תל אביב יפו נ' ישראל אברביה, פד"ע יט, 291  אושר בבג"צ 6/88 ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מב(4) 647.

ההסכם הקיבוצי מיום 13.2.76 (שמספרו 7003/76) בדבר העברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדים חודשיים, קובע כי עובד חודשי יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים בשיעור של חודש ימים. 

3. הסיפא להסכם הוספה בסעיף 10 לזיכרון הדברים מיום 11.7.72.  ראו כאן

4. השוו את הוראות סעיפים (ב)(1)(2)(3)  להוראות סעיפים 3 ו- 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001.

ראו מאמר בנושא : סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. 

ראו מאמר בנושא : סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. 

ברי, כי ההוראה המיטיבה חלה על העובד.

5. ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום.

6. לענין "הודעה בדבר תקופת עבודה" ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולתהפטרות, תשס"א – 2001  

7. לענין ס"ק (ח) להסכם ולצו – ראו הוראות סעיף 30 לתקנון שירות התעסוקה, תשל"ד- 1974.

 פיטורים יוצאים מן הכלל

25. פיטורים יוצאים מן הכלל (1)(2)

 (א) פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה המהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

על הפסקה כזאת יש להודיע לועד העובדים.

(ב) במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק האזהרה יישלח לועד העובדים ולמועצת הפועלים והועד זכאי לערער על כך. לא ערער ועד העובדים על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת  העובד לא תיקן את עצמו – יהיה צפוי לפיטורים.

(ג) במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעבודה אם העובד תיקן עצמו או לא – יועבר הענין לועדה פריטטית.

24. פיטורים יוצאים מן הכלל (1)(2)(3)

 להלן הוראות סעיף 24 לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 :

 (א) פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה המהווה חלק בלתי נפרד ממנו.  על הפסקה כזאת יש להודיע לועד העובדים.

 (ב) במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק האזהרה יישלח לועד העובדים ולמועצת הפועלים והועד זכאי לערער על כך. לא ערער ועד העובדים על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת  העובד לא תיקן את עצמו – יהיה צפוי לפיטורים.

 (ג) במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעבודה אם העובד תיקן עצמו או לא – יועבר הענין לועדה הפריטטית.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

1. לתקנון העבודה ראו כאן

הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת הן חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

בדב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר בע"מ, פ"ד ח(1) 044,  נפסק כי הוראה בהסכם קיבוצי, שממנה עולה שעובד לא יפוטר, אלא בהתקיים תנאים מסוימים, היא מ"הוראות שבהסכם הקיבוצי 323 בדבר סיום עבודה" על כן היא מה"הוראות האישיות", היינו חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי. כך גם כל הוראות ההסכם הקיבוצי שעניינן משמעת.

2. השוו להוראת סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולתהפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא : סעיף 10- פיטורים והתפטרות ללא הודעה מקודמת 

הערות לצו הרחבה :

3. פסיקה לענין זה שלהוראת סעיף 24(א) לצו אין תוקף משום שתקנון העבודה עצמו לא הורחב ראו : דב"ע מח/3-19 בוקובזה ציון נ' ביטא הנדסה ובפיתוח בע"מ, יט, 388 (להלן: ציון בוקובזה). 

מאוחר יותר בית הדין חזר על הלכה זו בע"ע 516/09 מלכה אברהם נ' עגם מפעלי מתכת בע"מ, ביום 17.12.09. (להלן: אברהם מלכה פיסקה 22 לפסק הדין).

בהתייחס להוראת ס"ק  24(א) נקבע בענין ציון בוקובזה שלעיל כי הוראה זו איננה ברת יישום, בהעדר ועד עובדים שאושר על ידי ארגון עובדים יציג.

הוא גם הדין לענין ס"ק 24(ב) לצו.   

באשר לאי יישום הוראה זו ולענין אמרת אגב בקשר לאפשרות ישומה באמצעות ועדת פיקוח שתמונה לצורך עניין מסוים("אד הוק") ראו סעיף 24 לפסק הדין בענין אברהם מלכה. בית הדין העיר בהקשר זה, כי בעתיד יש מקום לשקול  את צמצום הלכת ציון בוקובזה שלעיל .

נאמר שם כי הלכת ציון בוקובזה תצומצם.

 מקרים מיוחדים

26. מקרים מיוחדים (1)

 (א) עובד אשר למרות רצונו אינו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה ניסיון  ומאמץ לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד העובדים מערער על העובדות הנ"ל(2) או לא ימצא פתרון כנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

(ב) עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דיעות בין הנהלת המפעל לבין ועד העובדים ביחס לעובדות, יועבר הדיון על נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא את מסקנותיה.

25. מקרים מיוחדים (1)

 להלן סעיף 25 לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 :

 "(א) עובד אשר למרות רצונו אינו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה ניסיון  ומאמץ לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד העובדים מערער על העובדים הנ"ל (2)  או לא ימצא פתרון כנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

 (ב) עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דיעות בין הנהלת המפעל לבין ועד העובדים ביחס לעובדות, יועבר הדיון על נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא את מסקנותיה".

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

1.השוו לחובת ההשתדלות המהווה חלק מחובת השימוע. ראו מאמר בנושא : חובת ההשתדלות במציאת תפקיד חילופי

סעיף 25(א) לצו נכתב במקור "על העובדים הנ"ל" בהסכם נכתב : "על העובדות הנ"ל".

 פיצויי פיטורים 

27. פיצויי פיטורים(1)(2)

 (א) כל עובד שעבד לא פחות משנה במפעל בהתאם לסעיף 24(ב) יקבל פיצויי פיטורים בשיעור/בשיעורים המפורטים להלן:

(1) בעבור כל שנה משנות עבודתו במפעל עד לתאריך 31.12.1971 יקבל פיצויי פיטורים בשיעור של שכר של שבועיים (12 ימי עבודה) וחלק יחסי לחלקי שנה.

(2) בעבור כל שנה משנות עבודתו במפעל לאחר תאריך 1.1.1972 יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 3 שבועות (18 ימי עבודה) וחלק יחסי לחלקי שנה (לאחר שנת עבודה ראשונה).

(3)  עובד שמלאו לו 10 שנות עבודה רצופות במפעל או יותר ביום 1.1.72 יקבל פיצויי פיטורים כדלקמן:

          (א) בעבור שנות עבודת לפני 1.1.72 בהתאם לאמור בסעיף משנה 1 דלעיל.

          (ב) בעבור כל שנת עבודה שעבד לאחר 1.1.72 יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 26 ימי עבודה (וחלק יחסי לחלקי שנה).

(4) עובד שמלאו לו 10 שנות עבודה רצופות במפעל או יותר ביום 1.1.1972 יקבל פיצוי פיטורים כדלקמן:

      (א) בעבור 10 השנים הראשונות לעבודתו במפעל בהתאם לאמור סעיפי משנה (1) או (2) דלעיל הכל לפי העניין.

     (ב)  בעבור השנה ה- 11 וכל שנה לאחר מכן יקבל פיצויי פיטורים בשעור שכר של 26 ימי עבודה (וחלק יחסי לחלקי שנה).

(ב) חישוב הפיצויים ייעשה לפי השכר היסודי הממוצע לכל שנה משנות עבודתו של העובד במפעל בצירוף תוספת היוקר המחייבת ביום הפיטורים על יסוד הממוצע הנ"ל.

(ג) בעד תקופת עבודתו של העובד שלפני 1.1.54 ייחשב השכר היסודי הממוצע שהפועל קיבל בשנת 1954 כשכרו היסודי הממוצע.

(ד)  בעבור תקופת העבודה מ 1.1.1964 ואילך ייעשה, בהתאם לחוק, חישוב פיצויי הפיטורים לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו.

(ה) עובדים אשר חל עליהם הסכם פנסיה מקיפה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים  בכפוף להוראות בדבר המעבר לפנסיה מקיפה בתעשיה.

(ו) נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עבודתו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל שהוצעה לו על ידי נותן העבודה, הינם סיבה מספקת להתפטרות עם זכות לפיצויי פיטורים, בתנאי שהדבר אושר על ידי הועדה הרפואית של קופת חולים או לפי דרישת נותן העבודה על ידי ועדת רופאים מוסמכת.(3)

(ז) עובד אשר יפרוש מעבודת ובגיל הפרישה (גברים בגיל 65, נשים בגיל 60) ולא נכלל בקרן הפנסיה לעת זקנה בהתאם לסעיף 16 שבהסכם הקיבוצי הכללי בענף, דין פרישתו כדין פיטורים רגילים בהתאם לסעיף 24(ב)   בהסכם הקיבוצי הכללי בענף, עם זכות לפיצוי פיטורים בהתאם לסעיף זה, כפוף לחוק פיצויי פיטורים. (4)

(ח) במות עובד, יקבלו יורשיו שהיו תלויים בו בפרנסתם, את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי העובד אילו פוטר.  

 26. פיצויי פיטורים(1)(2)

פיצויי הפיטורים יהיו כדלקמן:

(1)     בעד כל שנה משנות עבודתו במפעל עד לתאריך 31 בדצמבר 1971 יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של שבועיים 12 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה.

(2)     בעד כל שנה משנות עבודתו במפעל לאחר תאריך 1 בינואר 1972 יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 3 שבועות (18 ימי עבודה) וחלק יחסי לחלקי שנה (לאחר שנת עבודה ראשונה).

(3)     עובד שמלאו לו 10 שנות עבודה רצופות במפעל או יותר ביום 1 בינואר 1972 יקבל פיצויי פיטורים כדלקמן:

      (א)     בעד שנות עבודתו לפני 1 בינואר 1972 בהתאם לאמור בסעיף קטן (1) דלעיל.

      (ב)     בעד כל שנת עבודה שעבד לאחר 1 בינואר 1972 יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 26 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה.

(4)     עובד שימלאו לו 10 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר 1 בינואר 1972 יקבל כדלקמן:

      (א)     בעד 10 השנים הראשונות לעבודתו במפעל בהתאם לאמרו בסעיפי השנה (1) או (2) דלעיל, הכל לפי הענין.

      (ב)     בעד השנה ה-11 וכל שנה שלאחר מכן יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 26 ימי עבודה חלק יחסי לחלקי שנה.

      (ד)     בעד תקופת העבודה מ-1 בינואר 1964 ואילך ייעשה, בהתאם לחוק, חישוב פיצויי הפיטורים לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו.

(ז)  עובד אשר יפרוש מעבודתו בגיל הפרישה (גברים בגיל 65, נשים בגיל 60) ולא נכלל בקרן הפנסיה, לעת זיקנה בהתאם לסעיף 35 להסכם הקיבוצי, דין פרישתו כדין פיטורים רגילים עם זכות לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף זה.(4)

הערה : נראה לומר כי מרבית הוראות הסעיף – עבר זמנן והן לא רלבנטיות.

ע"ז  יתכן ויש עובדים מאד ותיקים אשר חלק מההוראות עדיין יכולות להשפיע עליהם.

יתכן וחלק מההוראות כן ישפיע על מי ששימש "עובד בשכר" לפני יום 1.8.1983. (ראו בהערות לעיל) ועל מי שהחל לעבוד אצל מעסיקו בתחילת שנות ה- 70.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו : חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 

2. לענין הגדלת שיעור פיצויי הפיטורים לעובד יומי ראו : תקנות פיצויי פיטורים(שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1982 בתוקף מיום 1.8.83;

התקנות הותקנו מכוח סעיף 12 (ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963.  

שיעור הפיצויים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה החל מיום 1.8.83 – לגבי כלל העובדים עובד חודשי, עובד יומי עובד שעתי.

ראו מאמר בנושא : סעיף 12 לחוק – שיעור פיצויי פיטורים 

סעיפים קטנים 27 (א) (2) –(4) (26 לצו) הוספו בזכרון הדברים מיום 11.7.72. השוו לחוק פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו מכוחו

ברי כי הדין המיטיב עם העובד יחול.

3. השוו לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.  

ראו מאמר בנושא התפטרות בשל מצב בריאות לקוי – סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

4. ס"ק 27 (ז) להסכם הוסף בזכרון דברים מיום 13.5.66 . השוו לסעיף 11 (ה) לחוק פיצוי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים "התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה".

הערה : אולי צ"ל בהתאם לסעיף 15 ולא 16, שבהסכם הקיבוצי הכללי בענף.

5. ס"ק 27(ח) השוו לסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

 ראו  מאמר  בנושא :  סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר

התפטרות מהעבודה

28. התפטרות מהעבודה(1)

 (א) עובד שתקופת הניסיון שלו טרם נסתיימה, רשאי לעזוב את המפעל באותם תנאי ההודעה המוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת הנסיון רשאי העובד לעשות זאת מסיבה מספקת בהסכמת הנהלת המפעל ובהודעה מוקדמת כנהוג במקרה פיטורים. 

(ב) במקרה והעובד עזב את עבודת וללא הודעה מוקדמת, מתחייבת ההסתדרות לנקוט באמצעים על מנת שסעיף זה יבוצע הלכה למעשה. (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי: 

1. לענין הודעה מוקדמת להתפטרות ראו סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת, תשס"א – 2001 .

ראו מאמר  בנושא : הודעה מוקדמת להתפטרות – סעיף 5 לחוק 

2. לענין התפטרות ללא מתן הודעה מוקדמת ראו סעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת, תשס"א – 2001  .

 ראו מאמר  בנושא : ויתור על עבודה ותוצאות אי מתן הודעה מוקדמת

פרק ז' : כללי – שונות

בטיחות וגיהות בעבודה

29. בטיחות וגיהות בעבודה (1)

 (א) על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק, לחנך את העובדים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח  בטיחות בעבודה ולמנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

(ב) מפעל שמעבידים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו, בהתאם לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעביד שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ- 25 רשאים העובדים להקים ועדות בטיחות, יבחרו בנאמן בטיחות אשר ישתף פעולה עם המוסד לבטיחות ולגיהות.  

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

1. ראה פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970, התקנות על פיה והפסיקה.

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1977   

פריון העבודה והייצור

30. פריון העבודה והייצור

 (א) שני הצדדים להסכם זה הסכימו לעשות כל מאמץ להגדלת הייצור ע"י הגברת פריון העבודה והיצור וייעול מפעלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.  

(ב) הצדדים להסכם זה יפעלו לביצוע ההסכם שנחתם בין מחלקת העבודה של התאחדות התעשינים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית, על הקמת מועצות ייצור במפעלים המעסיקים מ- 50 עובדים ומעלה לפי התקנון הנתון בהסכם הנ"ל.

(ג) במפעלים בינוניים וקטנים בהם אין אפשרות להקים מועצות ייצור כנ"ל יוכלו הנהלות המפעלים  – לפי הצעות אחד הצדדים ובהסכמת שני הצדדים- להנהיג שיטות שכר עידוד בהדרכת המדורים למועצות ייצור ופריון העבודה של ההתאחדות וההסתדרות.

לא הורחב

31. הפסקות זמניות בעבודה

31. הפסקות זמניות בעבודה

במקרה של הכרח בהפסקת עבודה זמנית מכוח עליון (מסיבות שאינן תלויות בהנהלת המפעל) ידונו הנוגעים בדבר פתרון הבעיה במגמה למצוא הסדר מתקבל על דעת הצדדים המעונינים.

לא הורחב

32. חיילים משוחררים

32. חיילים משוחררים (1)

 על הועדה המשותפת, לטפל בסידורי עובדי המתכת ששרתו בצבא הסדיר ומוחזרים למקומות עבודתם בהתאם לחוק. 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי: 

ראו : חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949 והתקנות שהותקנו לפיו.

33. ועד העובדים ובחירותו- תפקידיו וסמכויותיו במפעל

33. ועד העובדים ובחירותו- תפקידיו וסמכויותיו במפעל

(א) נבחר ועד עובדי המפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירת ועדי עובדים – תודיע מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל בכתב להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור והרכבו האישי.

(ב) קיבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל תראה היא בועד שנבחר – ועד עובדי המפעל ("ועד העובדים")

(ג) ועד העובדים הינו בא כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים  שבטיפולה נמצא המפעל – מהווים הם נציגות מוסכמת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל ההסכם הקיבוצי, כלפי ההנהלה (נציגות העובדים).

(ד) במפעל בו אין ועד עובדים- תקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בענייני העובדים.

(ה) ועד העובדים יפעל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיום החובות הנובעות מההסכם ומתקנון העבודה המוסכמים בין הצדדים.

(ו)  ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בענינים שוטפים של העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם במפעל והנובעים מחוקי עבודה, מההסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

(ז) ועד העובדים אינו רשאי להתערב בענינים טכנים ואדמינסטרטיביים של המפעל. חלוקת העבודה וסידורה הם בידי המפעל בלבד. 

 לא הורחב

ניכוי מס אחיד; מס ארגון

34. ניכוי מס אחיד ; מס ארגון (1)

 (א) ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האגוד המקצועי של ההסתדרות את מסי ההסתדרות (מס אחיד)  לפי הרשימה שתמסר לה ע"י נציגות העובדים ותעביר את הסכומים שנוכו על ידה לרשות לשכות המס של ההסתדרות הכללית.

(ב) ההנהלה תנכה משכרם של העובדים, שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו, דמי טיפול מקצועי- ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו. ההנהלה תעביר מדי חודש את  הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.

דמי טיפול מקצועי – ארגוני שמותר לנכותם, בהתאם לחוק הגנת השכר, לא יעלה על 1%  מהשכר עד לשכר מכסימלי המצוין בתקנות שיותקנו על פיו.     

33. ניכוי מס אחיד, מס ארגון (1)

 להלן הוראות סעיף 33 כפי שהוסף בי"פ 3160,

התשמ"ה, 14.2.1985, עמ' 1404 :

 "א. המעביד ינכה משכרם של העובדים  הנמנים עם האיגוד המקצועי של ההסתדרות את מסי ההסתדרות (מס אחיד) לפי הרשימה שתימסר לו  על ידי נציגות העובדים ויעביר את הסכומים שניכה לרשות לשכת המס של ההסתדרות הכללית.

ב. המעביד ינכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון כשלהו, דמי טיפול מקצועי- ארגוני לזכות הארגון היציג, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות שלפיו.    

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

1. ראו חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו : תקנות הגנת השכר(קביעת מקסימום דמי טיפול מקצועי – ארגוני) תשמ"ח – 1988.   

ראו מאמר בנושא  : סעיף 25 לחוק ניכויים  משכר עבודה  

 קרן השתלמות ע"ש ש. כהן ז"ל

35. קרן השתלמות ע"ש ש. כהן ז"ל (1)

(א) הנהלות המפעלים יפרישו מידי חודש 0.2% משכרם הכולל של העובדים לקרן השתלמות לפועלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, ע"ש ש. כהן ז"ל (עפ"י ההסכם הקיבוצי הכללי בין הצדדים מיום 14.5.1970) בהנהלה משותפת של הצדדים.

(ב) הגביה של כספי הקרן תיעשה ע"י "מבטחים" והכספים יועברו, ללא ניכוי הוצאות לחשבון הקרן בבנק, כמוסכם.

(ג) ההנהלה המשותפת של הקרן תעבד בהסכמה של הקרן וייקבעו דרכי השימוש בכספים שיצטברו למכרות הכשרה והשתלמות העובדים. ראה זג"ד = הסכם קיבוצי כללי בדבר תקנון הקרן, נספח מס' 12 להסכם קיבוצי כללי זה.  

34. קרן השתלמות (1)

 להלן סעיף 34 לצו שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 :

 "א) הנהלות המפעלים יפרישו מידי חודש 0.2% משכרם הכולל של העובדים לקרן השתלמות לפועלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, ע"ש ש. כהן ז"ל הנהלות המפעלים יפרישו מידי חודש 0.2% משכרם הכולל של העובדים לקרן השתלמות לפועלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, ע"ש ש. כהן ז"ל.

(ב) הגביה של כספי הקרן תיעשה ע"י "מבטחים" והכספים יועברו, ללא ניכוי הוצאות לחשבון הקרן בבנק."

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) זכרון דברים בדבר תקנון קרן ההשתלמות לפועלי, המתכת החשמל והאלקטרוניקה ע"ש ש. כהן, שנערך ונתחם בת"א ביום 19.10.1972.

צורף כנספח מס' 12 להסכם מיום 27.6.73 ונרשם לפי 7025/73.

הנספח לא צורף להסכם המצוי במשרד הכלכלה. 

 תקנון העבודה

36. תקנון העבודה

 תקנון העבודה המצורף להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם כולו ומחייב את כל המפעלים והעובדים בתקופת תוקפו של ההסכם.

אי הרעת תנאים מקובלים

37. אי הרעת תנאים מקובלים

 הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לביצוע הדבר, אולם אין הוא בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים בודדים. ברם, אם סעיפי הסכם זה חופפים נוהגים קיימים בשלמותם או בחלקם, אין לקיים כפילות ביניהם והעובדים ייהנו מהזכות הגדולה יותר בלבד, זו מכוח ההסכם או זו מכוח הנוהג.  (1)

הערות להסכם הקיבוצי: 

(1) ראו סעיף 23 לחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז- 1957

 ביצוע ההסכם

38. ביצוע ההסכם

 (א) בתקופת תוקפו של הסכם זה לא תבוא ההסתדרות ו/או נציגות העובדים להתאחדות ו/או למפעל בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה המאורגנים בהתאחדות בהצעת הסכם אחר או בדרישות אחרות מאלה הכוללות בהסכם זה. הוא הדין ביחס להנהלת מפעל כלפי נציגות העובדים ו/או ההסתדרות.

(ב)  הצדדים החתומים על הסכם זה, ישתמשו בכל השפעתם לקיימו והוצאות לפועל וילחמו בכל תוקף נגד סטיות והפרות.

(ג) הצדדים להסכם זה לא יאחזו באמצעי לחץ איזה שהם אחד נגד השני כדי להשיג מילוי תביעות, הוא הדין בנציגות העובדים כלפי הנהלת המפעל. 

פרק ח' : יישוב חילוקי דיעות

ועדות פריטטיות

39. ועדות פריטטיות

(א) בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הוועדות ה משותפות הפריטטיות שמתפקדין לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף 40 בהסכם זה.

(ב) (1) חברי הועדה הפריטטית מוזמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך במפורש ו/או מכללא.  

(2) המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך ענין מסויים.

(3) החלטות הוועדות יכולות להתקבל רק בהסכמת שני הצדדים בועדה

(ג) הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלוש הערים הגדולות ז"א : תל אביב חיפה וירושלים וסהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

(ד) הועדה הפריטטית בתל אביב תשמש גם כועדה מרכזית לגבי הוועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים בהם תוקמנה.

(ה) לא יושב סכסוך בועדה פריטטית (מחוץ לועדה מרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון – לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך – לועדה המרכזית תוך 48 שעות.

הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הוועדה הפריטטית. על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה המרכזית חילוקי הדיעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חילוקי דעות כנ"ל, באם לא יושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.  

(ו) לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישות אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחד להסכם קיבוצי זה.

במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כועדה פריטטית.

(ז) לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים (או בהסכמה בתוכה תוך שבועיים) מהתחלת דיוניה, יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- תוך 48 שעות מתום המועד הנ"ל – לבוררות.  

 בוררות

40. בוררות (1)

(א) חילוקי דעות כל שהם יתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה(אם שימשו נושא לדיון בועדה המשותפת הפריטטית) ולא יושבו, או במקרים שהוועדה הפריטטית המרכזית לא הופעלה – יימסרו להכרעת וועדת בוררים.

(ב) וועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנו ע"י כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה ע"י הצדדים מתוך רשימת יו"ר הבוררים המוסכמים. לא הוסכם בין הצדדים על שמו של הבורר המכריע, ייקבע ע"י הועדה הפריטטית. באין הסכמה בוועדה הפריטטית, ייקבע בהגרלה מתוך רשימת יו"ר הבוררים המוסכמת, המצורפת להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

(ג) הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר , על ידי הועדה הפריטטית. הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה.

(ד) לא  מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה  הפריטטית הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין, ימונו הנ"ל על ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ המחלקה לאיגוד מקצועי של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

(ה)  הסכם זה מהווה גם שטר בוררות ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררות.

(ו) הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז) הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 3 ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

(ח) הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

(ט) הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא, אף בהעדר אחד הבוררים, בתנאי שהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות, הכל לפי המקרה.

(י) נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מינויה.

כל פגם במינויה או שיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למינוי הבוררות לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררין או ביטולם. הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק דין  הבוררים ללא כל ערעור.

(יא) שכר טרחתו של בורר יחיד או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך; יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

הערות להסכם הקיבוצי: 

1.סעיף בוררות בהסכם קיבוצי הינו במישור האובליגטורי (הזכות של הארגון), להבדיל מהנורמטיבי (החל על כל עובד ועובד כהוראה אישית).

 לענין זה ראו : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא' 169.

נספחים

נספחים

 מס'  1 – תקנון  עבודה לתעשיית המתכת

מס' 2 – הסבר לסעיף 26ד'- דוגמא לחישוב פיצויי פיטורים עבור התקופה עד סוף שנת 1951 .

מס' 3 – הגדרות לפועלים מאומנים

מס' 4 – הסכם הפנסיה המשלימה לעת זיקנה

מס' 5- הסכם להעסקת עובדים מוגבלים

מס' 6- הסכם קיבוצי כללי לחניכים

מס' 7 – רשימה מוסמכת של יושבי ראש ועדות בוררים

מס' 8 – רשימה מוסמכת של רופאים מכריעים

מס' 9 – קטעים מתוך חוק החופשה השנתית, תשי"א- 1951 

מס' 10 – הסכם כללי על מועצות ייצור ודוגמת כתב הצטרפות

מס' 11 – הסכם קיבוצי כללי – הסכם תוספת יוקר.

נספחים

להלן הנספחים לצו כפי שפורסם בי"פ 1976, התשל"ד, עמ' 538 : 

 נספח א'

דירוג אלקטרונאים – ייצור ושירותים

נספח ב'

כללי ההגדרה והשיבוץ של פועלים מאומנים בתעשיית המתכת

א.      פועל מאומן – הגדרה כללית

פועל המועסק בתהליך הייצור בהפעלת מכונה, הרכבה, בקורת או עיסוקים דומים אחרים והמחייבים מיומנות מוגבלת הנרכשת בדרך של הדרכה (קבלת הוראה), נסיון או הכשרה (קורס הנמשך תקופה מוגבלת).

ב.       לשיבוץ הפועל המאומן בדרגה מתאימה יובאו בחשבון:

1.       מורכבות העיסוק.

2.       תקופת הנסיון – בתהליכי הייצור.

3.       מיומנות בביצוע קבוצת עיסוקים אחת או קבוצות עיסוקים אחדות המקנות לפועל כושר ניידות במפעל.

4.       מידת האחריות על המכונה, הכלים וטיב המוצר, היוזמה האישית וכושר ההחלטה העצמית הנדרשים לביצוע העיסוק.

5.       התפוקה המופקת בעיסוקים הנתונים בגבולות המוגדרים בסעיף ג' להלן.

ג.       תפוקה – הגדרה

הנורמה (100) שנקבעה בשיטה של חקר זמן, או תפוקה המקובלת במפעל בכמות ובאיכות בעיסוק הנתון, באותם מפעלים שבהם שיטת חקר זמן אינה נהוגה.

ד.       קבוצת עיסוקים:

1.       הגדרה – מספר פעולות ייצור הדומות במהותן או קשורות לתהליך ייצור אחד.

2.       חלוקה – כל העיסוקים במפעל יחולקו לקבוצות עיסוקים בעלות משקל שווה בהתאם לכללים בסעיף ב' לעיל.

3.       משקל קבוצה – עיסוק אחד או עיסוקים אחדים יכולים להיות שקולים כנגד קבוצות עיסוקים אחדות.

ה.      דרגות:

פועלי הייצור המאומנים יחולקו לשש דרגות אשר ביניהן דרגה 1 היא הנמוכה.

דרגה 1 – מבצע באופן קבוע ורצוף בעת הנדרש כל עיסוק מתוך 15% של קבוצות העיסוקים במפעל, בכפיפות לכללים אשר נקבעו בסעיף ב' לעיל.

דרגה 2 – כנדרש בדרגה 1 אך 20% מקבוצות העיסוקים.

דרגה 3 – כנדרש בדרגה 1 אך 30% מקבוצות העיסוקים.

דרגה 4 – כנדרש בדרגה 1 אך 40% מקבוצות העיסוקים.

דרגה 5 – יגיע פועל כמוגדר להלן:

פועל מאומן אשר רכש עמדת מפתח בתהליכי הייצור במפעל וההסדר באופן עצמאי בהתאם לכללים, התקנים והוראות, תהליכי עבודה, כולל כוונון מכונות מייצור מוצר אחד למשנהו, סידור וכוונון מובלטים, וזה לאחר ותק ניכר בעבודות אלה.

דרגה 6 – דרגה זו מתייחסת לעובד מאומן אשר הועסק במפעל בדרגה 5 לפחות שנתיים.

 נספח ג'

סדרי הבראה ונופש

1.       נוסף לשהייה בבית הבראה או נופש יוכרו צורות הבראה או נופש נוספות כגון: ימי נופש ועיון המאורגנים על-ידי מוסדות ציבור מוכרים, שכירת חדר לנופש ומנוחה במקומות קיט, השתתפות בטיול מאורגן בארץ או בחו"ל.

2.       (א)     השתתפות המעביד בהוצאות הבראה של עובד ששהה בבית הבראה של קופת חולים או שהשתתף בנופש לצורותיו השונות, כאמור בסעיף 1, תהיה לפי מחיר יום הבראה בבתי הבראה של קופת חולים.

           (ב)     עובדים אשר ישהו בבתי הבראה מוכרים אחרים, יהיו זכאים לתוספת של 10% על מחיר יום הבראה בבית הבראה של קופת חולים. 

נספחי ההסכם המשולב :

בהתייחס לנספח 1 תקנון העבודה לתעשיית המתכת. צורף כנספח 1 להסכם קיבוצי 1018/58. ראו כאן

בהתייחס לנספח מס' 2 – הנספח הושמט עקב התיקון בסעיף 26(ג) להסכם אשר קבע את השכר בשנת 1954 כשכר יסודי ממוצע לענין התקופה שקדמה ליום 1.1.54.

ראו עוד בהקשר זה: הגדלת שיעור פיצויי הפיטורים לעובד יומי, תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), תשמ"ג- 1983, שהותקנו מכוח סעיף 12(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.  

בהתייחס לנספח 3 – הובא לעיל במסגרת "תעריפי שכר".

בהתייחס לנספח 4 – ראו לעיל הסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה.

נספח 9 – הקטעים הושמטו ראה חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951, במלואו. 

נספחי הצו המשולב :

בהתייחס לנספח ג' :

בסעיף 1 להחלטת ועדת המעקב בישיבתה מיום 28.2.91 (7012/91) שהורחב בצווי הרחבה מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג  קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.

סעיף 6 לצו הרחבה שפורסם בי"פ 3928 התשנ"ב עמ' 140 קובע:  

א. עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אך לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה.

ב. אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

שימו לב כי ב-08.01.2017 נחתם צו הרחבה (י"פ 7417 מיום 8.1.17 עמ' 1434) המאפשר לעובד שסיים את עבודתו לתבוע את דמי הבראה שלא שולמו עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה ולא להגבילו בתביעה לתשלום דמי הבראה עבור 2 שנות עבודתו האחרונות בלבד.

הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

        הערות

מקורות

 1. התעריף פורסם בי"פ 3675, התשמ"ט עמ' 3482 בתוקף מיום פרסומו 2.7.89.

2. תעריפים קודמים ראו:

י"פ 3079, התשמ"ד, עמ' 2979 בתוקף מיום פרסומו 26.7.1984 (להלן: צו התשמ"ד)

כפי שתוקן בי"פ 3474, התשמ"ז, עמ' 2287 (להלן תיקון התשמ"ז – בהערה לתיקון התשמ"ז – צויין כי צו ההרחבה האמור תוקן גם באופן עקיף ע"י צווי הרחבה לענין  תוספות שכר כלליות ולענין תוספת יוקר (י"פ התשמ"ז עמ' ז).

התעריפים תוקנו בצו ההרחבה בי"פ 3573, התשמ"ח 27.7.88 עמ' 2884- בתוקף מיום פרסומו , בו צויין כי על התעריפים יש להוסיף תוספות שכר ותוספות יוקר החל ב 1.3.88.

המילים "לרבות בענף המוסכים" הוספו בתיקון התשמ"ז, בתוקף מיום 1.9.87. (ראו לעיל)

 המילה "ותכנה" הוספה ברישא לצו התשמ"ט (ראו לעיל).     

כותרת

צו הרחבה בענף המתכת החשמל, האלקטרוניקה והתכנה

                                                 לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

י"פ 3675, התשמ"ט עמ' 3782 בתוקף מיום פרסומו 2.7.89 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל הסתדרות עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, מיום י"ט באלול התשמ"ח (1 בספטמבר 1988) שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7060/88, כמפורט בתוספת וכי ההוראות האמורות  יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף המתכת, החשמל האלקטרוניקה והתכנה בתעשייה ובמלאכה לרבות בענף המוסכים, למעט:

(1) עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2) עובדי חברת "המשקם" לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

(3) עובדים עם מגבלות פיסיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תוספת

ההוראות המורחבות

בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה יחולו השינויים הבאים:

י"פ התשמ"ח, עמ' 2884 

מספר הסעיף בהסכם הקיבוצי

2. התעריף הקיים יבוטל ובמקומו יבוא תעריף זה. השכר התעריפי כולל כל תוספות היוקר ותוספות השכר למועד חתימת הסכם זה.

א.      עובדים מקצועיים בענפי המתכת – כללי

ב.       עובדים מאומנים בייצור כללי

ג. המעבר מדרגה לדרגה לא יהיה אוטומטי, כי אם מבוסס על רמה מקצועית נאותה, מעוגן בקריטריונים וכפוף להתקדמותו האישית של העובד במקצועו.

3. א. התאמת תעריפי השכר לשכר המשולם בפועל ו/או יישום תעריפי השכר החדשים במפעלים לא תגרום בכל מקרה לעליית שכר כלשהי ולא תהיה עילה לדרישה מצד כלשהו או מיחידיו לתוספת שכר.

ב. פרמיה מדודה שחושבה על בסיס התעריף הקודם תותאם לבסיס התעריף החדש בלי לגרום לתוספת הכנסה.

ג. עובד אשר שכרו  התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יכול להתקדם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה במסגרת קידום אישי כמקובל במפעל.   

4. תעריפי השכר כוללים בתוכם את השכר המשולם בפועל לעובד בגין יום עבודה רגיל (8 שעות) או חודש עבודה רגיל, למעט תוספות המשולמות לעובד בגין ביצוע בודה מיוחדת או בגין ביצוע עבודה בתנאים מיוחדים או בנסיבות מיוחדות, תוספת ותק, תוספת משפחה, פרמיות בגין פריון עבודה.