נושאים שהועלו לאתר

1. חוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985
2. צו והסכם בענף הנייר במפעלים של עד 20 עובדים
3. צו והסכם בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז'
4. הסכם וצו בענף מכבסות הקיטור
5. צו והסכם קיבוצי בענף הטכסטיל

פסיקת בית המשפט העליון

• יתרות כספים בקופות

• בעניין מגה קמעונאות¹ נפסק כי יתרות כספים שהופקדו בקופות גמל (תגמולים ופיצויים) לפני שנים רבות על ידי מעסיקים שונים, לזכות עובדיהם שלא אותרו והקשר עימם נותק, צריכות לשרת את טובת כלל העמיתים המזוהים ולא למצוא דרכן בחזרה למעסיקים במטרה לשרת את טובת נושיהם. עם זאת, נפסק כי גורלם של אותם כספים לא יוכרע במסגרת הליכי הפירוק, אלא בבימ"ש המוסמך שינחה את הנאמן.

פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה

• העברת עובדת מתפקידה משום שלא מונתה לתפקיד במכרז כדין

• בעניין ריא שמא² נקבע, כי הגם שהשיקול להעברת המערערת מתפקידה כיועצת לקידום מעמד האישה במועצה המקומית-משיבה 1 היה שיקול פוליטי פסול, אין להשיבה לתפקידה כיועצת מאחר שלא נבחרה במכרז כדין, אלא יש לפסוק לטובתה פיצוי כספי בלבד. נקבע שייתכנו נסיבות שבהן ניתן להכשיר קבלת עובד שלא בהליך מכרזי כדין על יסוד הסתמכות, אך אין מקום לעשות כן בעניינה של המערערת, ויש להעדיף את קיום הוראות החוק ולא להנציח את ההתנהלות המנוגדת לחוק, שפגעה גם בזכותן של נשים אחרות להתמודד לתפקיד.

• השבה לעבודה

• בעניין ריא שמא² נפסק שבדין הושבה המערערת לתפקיד קב"ס, שכן פיטוריה היו שלא כדין, אך זאת לא רק בשל אי קבלת הסכמת נציגות העובדים כפי שפסק בית הדין האזורי, אלא גם בשל כך שננקט הליך לא נכון (הליך אי התאמה לפי חוקת העבודה, במקום הליך משמעתי) וקיום קושי בקביעה כי לא הוכחו עילות פיטורים, משהפיטורים הוכתמו בשיקולים פוליטיים.

• לשון הרע בקשר תלונה של עובד נגד מנהלו

• בעניין עמאד אלרזאק³ נקבעו כללים באשר להגנות העומדות לזכות עובד לפי חוק לשון הרע עת הוא מתלונן על הממונה שלו בפני המעסיק או מוסר גרסה כנגדו במשטרת ישראל. כן נקבעו כללים באשר לחזקת תום הלב שהוא תנאי למתן ההגנות כאמור.

• ייצוג הולם של ב"כ מייצג בתביעה ייצוגית

• בעניין Svetlana Nuta⁴ נפסק שהפרת חובת היידוע על קיום הליכים ייצוגים אחרים בהם מתעוררת אותה שאלה מגיעה כדי הפרת הייצוג ההולם ותנאי תום הלב, אולם בנסיבות העניין אין מדובר בפגמים המצדיקים עשיית שימוש בסעד הקיצוני והחריג של סילוק הבקשה לאישור על הסף, אלא החלפת באי כח המייצג.

• התעמרות בעבודה

• בעניין יצחק חקמון⁵ ביה"ד הארצי עמד על הכללים לפסיקת התעמרות במקום העבודה ופסק פיצוי לטובת העובד בסך של 300,000 ₪.  בית הדין הארצי ראה גם בהשפעת הלחצים הפסולים על הסכמת המערער לפרישה מוקדמת כחלק מאותה מסכת התעמרות.

• טעות במסלול הפנסיה

• בעניין אווה סגל⁶ נפסק, כי, למרות שהמערערת לא הייתה זכאית לפנסיה תקציבית,  בהחלטת הממונה על השכר בדבר שיוך המערערת לפנסיה תקציבית הוא בגדר הסכם חורג, ובהתאם בוטל על ידו, נפלו פגמים משמעותיים ואין להותירה על כנה, לפיכך, יש להעמיד את המערערת באותו מצב שבו הייתה אילו הייתה מבוטחת בהסדר של פנסיה צוברת לאורך כל תקופת עבודתה, כאשר אין מקום להפחתת חלקה של המערערת בהפקדות משהטעות הינה של העירייה ופגיעה באינטרס ההסתמכות של המערערת.

• התיישנות בתביעות ביטוח פנסיה

• בעניין יעקב גרא⁷ נקבע כי זכות התביעה הקונקרטית, באשר להוצאת פוליסה שלא בהתאם להסכמת הצדדים לעניין בחינת התיישנות התובענה, מתגבשת במועד כריתת חוזה הביטוח והוצאת הפוליסה ולא במועד הפרישה. כן נקבע רק אי ידיעה אשר עומדת במבחני סבירות אובייקטיבית תפעיל את עילת ההשעיה של מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

• התיישנות תביעה לפנסיה תקציבית

• בעניין עזבון המנוח פלוני⁸ נפסק, כי המערער זכאי לקבלת גמלה החל מ- 7 שנים לפני הגשת תביעתו, זאת למרות  סעיף 48(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) הקובע זכאות לקבלת קצבה עד שנתיים אחורנית ממילוי טופס תביעה קבלת תביעה, וזאת לאור נסיבות חריגות של המקרה. נקבע עוד שלטענת המנוח כי עובד המפוטר על רקע רפואי נפשי זכאי לקבלת הקצבה באופן אוטומטי, אין כל עיגון נורמטיבי וכן נדחו טענת העדר התיישנות שלא מדעת.

• הפרת חובות רישומיות

• בעניין קפלו את לוי⁹ נפסק, כי חלק מקביעות ביה"ד האזורי בנושא גובה השכר אינן עולות בקנה אחד עם העקרונות שהותוו בעניין zerezgi, בין היתר, בעניין הפרת חובות רישומיות על ידי המעסיק וכי יש להחזיר את העניין להכרעתו המחודשת של ביה"ד האזורי, אשר ישמע את העדויות, כדי שיערוך בחינה מחודשת של טענות כל אחד מהעובדים בנפרד בראי נסיבות העניין, העקרונות שהותוו בעניין zerezgi והבהרות ביה"ד הארצי.

• הפליה בעבודה – נטל נוכחה

• בעניין ניצנית דדון¹⁰ בית הארצי הדין סיכם את כללים להעברת נטל ההוכחה לחברה-המעסיקה לפי סעיף 9 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כדלקמן:
  • על מנת להתמודד עם הקושי להוכיח את הקשר בין התנהגות המעסיק לבין ההשתייכות לקבוצה המנויה, קבע סעיף 9 לחוק כי הנטל הראשוני להוכחה כי לא היה בהתנהגות העובד סיבה לפיטורי מוטל על העובד, אך משעה שהביא ראשית ראיה די בכך כדי להעביר את הנטל למעסיק.
  • הפסיקה קבעה כי סעיף 9 לא קובע הסדר ממצה וייתכן כי נטל ההוכחה יעבור למעסיק גם במקרים נוספים.
  • בעניין מורי סברה דעת המיעוט כי די בהפרת חוק עבודת נשים כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק. עוד נפסק כי גם אם בבסיס החלטת הפיטורים עמדו שיקולים ענייניים רבים, די בכך שהשיקול המפלה היה אחד השיקולים שנשקלו בעת קבלת ההחלטה על מנת להכתים את ההחלטה כולה.
  • ודוק, ככל שמעסיק פיטר עובד ללא סיבה טובה עשויה להיות לכך השלכה ראייתית על השאלה האם העובד פוטר בשל השתייכותו לאחת הקבוצות המוגנות בחוק, אך על ביה"ד להימנע מלהחליף את שיקול דעת המעסיק בשיקול דעתו הוא.
  • נטל ההוכחה יועבר למעסיק אם יוכיח העובד שלא הייתה סיבה לפיטוריו. ודוק, העובד אינו צריך להראות כי היה "העובד המושלם", אולם גם המעסיק אינו צריך להיות "המעסיק המושלם". כלומר גם אם בהתנהלות העובד נפלו פגמים שמעסיק אחר היה עשוי להכיל אין זה מלמד שלא הייתה סיבה לפיטורי העובד, ודי שמבחינה סובייקטיבית המעסיק ראה בהתנהלות העובד סיבה טובה לפיטוריו.
  • שאלת הקשר הסיבתי בין הפיטורים לעילת ההפלייה צריכה להיבחן לפי נסיבות המקרה. כך, גם כאשר מדובר בעובד שמשתייך לאחת הקבוצות המנויות בסעיף 2 לחוק השוויון ופוטר לאחר תקופת ניסיון אין צורך כי המעסיק יוכיח כי הייתה אי שביעות קיצונית מעבודתו, ודי שהוכיח כי הגיע בתום לב ועל יסוד שיקולים ענייניים למסקנה בדבר אי התאמה או העדר שביעות רצון.

• איסור פיטורים בתקופת טיפולי פוריות

• בעניין ניצנית דדון¹⁰ בית הדין הארצי קבע כי מונח טיפולי פוריות כולל קשת של טיפולים (כולל שאיבת ביציות והכנות שונות לטיפולים) ולא רק טיפולי הפריה חוץ גופית.

• פיצוי לא ממוני בגין הפרת חוק עבודת נשים

• בעניין ניצנית דדון¹⁰ נקבע שפיצוי לא ממוני לפי סעיף 13א(א)(1) לחוק עבודת נשים נתון לשיקול דעת ביה"ד האזורי ולא נמצא כי הכרעתו בלתי סבירה. ככלל, כאשר מעסיק מפטר בתום לב, והוא נוכח לאחר הפיטורים שהם אינם כדין, הוא מחויב להשיב את העובדת לעבודה (שכן הפיטורים בטלים מעיקרא כל עוד לא ניתן היתר), ויש לאפשר לו לתקן את טעותו. ייתכנו נסיבות שבהן ההצעה להשבה לעבודה לא הוצעה בתום לב ובמקרים כאלו לא תיזקף הימנעות מחזרה לעבודה לחובת העובדת בעניין פסיקת פיצוי בלתי ממוני. 

• ויתור על זכות השימוע

• בעניין ניצנית דדון¹⁰ נקבע שאין לראות בהודעה שהעובדת שלחה ובעזיבת אחת מקבוצות הווטסאפ במקום העבודה, כוויתור מודע ומרצון על זכות השימוע.

• פגמים בהליך השימוע

• בעניין ניצנית דדון¹⁰ נקבע שבהליך השימוע נפלו פגמים, שכן השיחה לא הוגדרה מראש כשיחת שימוע, ולא נמסרו לעובדת מראש הסיבות לשימוע, ולכן לא ניתן לומר שנערך לעובדת שימוע מספק.

• גילוי מסמכים

• בעניין אמירי נדל"ן¹¹ ביה"ד עמד על ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לגילוי מסמכים, כאשר תחילה יש לבחון היא הרלבנטיות לפי ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב ולאחר מכן על ביה"ד להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, ולשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויות המבקש, שלא על דרך הגילוי.

• גילוי מסמכים בקשר לטענה הגנה פוטנציאלית

• בעניין אמירי נדל"ן¹¹ נקבע כי אין לשלול מתן צו גילוי לצורך בחינת טענת הגנה פוטנציאלית (טענת קיזוז), אולם יש להכפיף את היקף הגילוי לשיקולי סבירות ומידתיות.

• גילוי מסמכים – מידע עסקי רגיש

• בעניין מיכל חכימיאן¹² ביה"ד עמד על מבחן הרלבנטיות הנוהג בהליכי גילוי מסמכים, על שני היבטיו, הצר והרחב, ופסק כי בנסיבות מקרה זה המשיבות יגלו וימסרו לעיון העובדת מצגות רבעוניות בהיותן בעלות רלבנטיות חזקה להליך שנדון בין הצדדים, הגם שלטענת החברה קיים בהן מידע עסקי רגיש.

• העברת דיון לבית דין אחר בשל קרבה משפחתית

• בעניין אלחנן כהן¹³ נקבע שהדיון בהליך המתנהל בין הצדדים יועבר מביה"ד האזורי לעבודה ירושלים לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, שהוא ביה"ד הקרוב ביותר לביה"ד המעביר ולנוכח הסכמת הצדדים והיות ההליך בשלב מוקדם ביותר, בנסיבות בהן המבקש הוא בן משפחתו של נשיא ביה"ד האזורי בירושלים.

• איסור על התערבות מעסיק בתחרות בין ארגוני עובדים

• בעניין הסתדרות הכללית נ' הלאומית¹⁴ נקבע שהתערבות  של המעסיקה בהתארגנות עובדיה לטובת ארגון עובדים מסוים, הינה אסורה ויוצרת חזקה שהעובדים הצטרפו לאותו ארגון תחת השפעה בלתי הוגנת ולא מרצונם החופשי ולכן, אם ייקבע כי לא נסתרה החזקה, התוצאה היא שיש לפסול את הצטרפותם לאותו ארגון מעסיקים.

• מניעות מפני תחרות של ארגון יציג

• בעניין הסתדרות הכללית נ' הלאומית¹⁴ נקבע שמשא ומתן  שניהל ארגון  "בחלק הארגוני" של ההסכם, ולא בחלקים הכלכליים, אינו בגדר במשא ומתן אפקטיבי המקים מניעות בפני ארגון מתחרה להיות הארגון היציג.

• העדר חובת ניהול פנקס שעות עבודה

• בעניין נולאן ננגקיל¹⁵ נקבע שבהתאם לדין החל והמחייב אין חובה על מטופל סיעודי לנהל פנקס שעות עבודה, ומשכך לא נוצרות לגביו החזקות הקובעות בסעיף 26ב חוק עשות ומנוחה.

• אי תחולת הלכת גלוטן על עובד זר שאינו גר אצל המטופל

• בעניין נולאן ננגקיל¹⁵ נקבע שהלכת גלוטן לפיה עובד סיעודי זר המתגורר בבית המטופל אינו זכאי לגמול שעות נוספות, חלה על מטפלים סיעודיים שאינם מתגוררים ואינם לנים בבית המטופל, מעוררת קושי, אך אין מקום לדון בה במקרה זה.

• סמכות שיפוט בינלאומית 

• בעניין מוחמד ראשיד¹⁶ נדון עניינם של עובדי תושבי נפת חברון, שהועסקו כעובדי בניין ביישוב בגוש עציון, באתר בנייה של חברת בניין ישראלית, באמצעות קבלן בניין פלסיטנאי (להלן: "הקבלן"). נקבע שעל אף שככלל היה על הצדדים להמציא מסמכים לקבלן באמצעות הממונה על העזרה המשפטית באזור, היות שהמצאת כתב התביעה בוצעה בשטח ישראל ולאחר מכן הומצאו מסמכי ההליך לבא כוחו, הרי שלא נפל כל פגם מהותי בהליך עקב דרך ההמצאה, והיא תקפה לצורך רכישת סמכות שיפוט בינלאומית ביחס לקבלן.

• פורום נאות

• בעניין מוחמד ראשיד¹⁶ נקבע כי שאלת הפורום הנאות היא שאלה שבשיקול דעת, הנבחנת על בסיס שלושה מבחנים: במבחן הראשון נבחן מהו הפורום המשפטי בעל מירב הזיקות לסכסוך. לצורך מבחן זה נשקלים שיקולים הנוגעים לבעלי הדין; המבחן השני בוחן מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם, כאשר יש להתחשב גם בפערי הכוחות בין הצדדים, שהם ייחודיים למשפט העבודה; המבחן השלישי עוסק בשיקולים ציבוריים, ובפרט לאיזה פורום "עניין אמיתי" לדון בתובענה, ושיקולי יעילות של מערכת המשפט. ביה"ד יקבע כי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה רק במקרים חריגים, כאשר מוכח כי קיים פורום אחר אשר זיקת הצדדים אליו רבה יותר, וכאשר נטל השכנוע בדבר קיומו של פורום נאות זר מוטל על הטוען לקיומו של פורום כזה. נקבע שנטל זה לא הורם על ידי הקבלן במקרה זה.

• שאלת הדין החל וזכאות לשכר מינימום

• בעניין מוחמד ראשיד¹⁶ נקבע כי בשאלת הדין החל על העסקת המערערים מכוח כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, לפי הפסיקה, יש לבחון האם הושגה הסכמה בין הצדדים על הדין שיחול על הסכם העבודה. ככל שייקבע שלא הובעה הסכמה כאמור, ידון מבחן "מירב הזיקות". מבחן "מירב הזיקות" מעלה כי מירב הזיקות הרלוונטיות תומכות בהחלת דין המקום, כאשר גם צו 967 שחוקק בשנת 1982 על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור, מהווה חלק מדין המקום בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפומבי. הצו אינו מגדיר את זהות המעסיק (אם הוא ישראלי או פלסטיני), אלא קובע באופן ברור שכל אדם המועסק ב"ישוב" (לרבות כרמי צור) זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום, וכן תוספת יוקר. נדחו טענות העובדים להחלת חזקת שוויון הדינים, באשר לזכויות אחרות במשפט העבודה, משהנטל לשכנע כי מדובר ב"עקרון משפטי כללי" מוטל היה על המערערים, אך הם כלל לא העלו טענות בקשר לכך וממילא לא עמדו בנטל שהוטל עליהם.

• העסקה אוטנטית על ידי הקבלן

• בעניין מוחמד ראשיד¹⁶ נקבע ע כי העסקת המערערים על ידי אצל המשיבה, באמצעות קבלן פלסטינאי, נחזית בנסיבות המקרה כהתקשרות אותנטית, אף כי לא ניתן להתעלם ממעורבות המשיבה בהנפקת היתרי העבודה למערערים, ובהוצאתם על שמה. מדובר בהעסקה אותנטית של עובדים פלסטינים על ידי מעסיק פלסטיני בשטח שאינו חלק ממדינת ישראל (אם כי מהווה "מובלעת" ישראלית) ובתנאי העסקה המתיישבים עם שוק העבודה המקומי, וככל שכך מתבוננים על העסקת המערערים נראה כי אין בה קושי ממשי בהיבט הלגיטימיות.

• העסקה במשותף

• בעניין מוחמד ראשיד¹⁶ נקבע כי מלבד היתרי ההעסקה שהוצאו על ידי חברה בנייה ישראלית, לא הצביעו עובדים פלסיטינאים שהועסקו באתר באמצעות קבלן פלסיטנאי על כל מאפיין רלוונטי של מעסיק המצדיק להכיר חברה הישראלית כמעסיקה. גם אם ייתכנו מקרים בהם די יהא בעצם הוצאת ההיתר כדי להצדיק הכרה בהעסקה במשותף, בנסיבות המקרה אין הדבר מוצדק והוצאת ההיתרים על שם המשיבה נעשתה מטעמים טכניים בלבד ונוכח מניעותו אותה עת של הקבלן מלהוציא היתרים על שמו. הטלת אחריות על החברה הישראלית  כמעסיקה נוספת במשותף לצרכים ספציפיים, היא אפשרות שיורית אשר יושמה בפסיקה במקרים חריגים, וגבולותיה לאחר חקיקת חוק הגברת האכיפה הושארו ב"צריך עיון".

• חוק להגברת אכיפה

• בעניין מוחמד ראשיד¹⁶ נקבע כי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, אינו חל על מזמיני שירות בענף הבניין.

• ביטול החלטת מחיקת ערעור בשל אי תשלום אגרה

• בעניין אריה אריה אופק¹⁷ נפסק כי ביה"ד מוסמך להורות על ביטול החלטה מחיקת ערעור בשל אי תשלום אגרה כהחלטה שניתנה במעמד צד אחד וכי יש מקום לביטולה, ככל שבעל הדין שנמנע מהתשלום מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו. כן יש לתת את הדעת לסיכויי ההליך, חומרת הפגיעה ביוזם ההליך כתוצאה מהמחיקה ולהסתמכות בעל הדין שכנגד על מחיקת ההליך.

פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה

• פיצויי הלנה בשל אי המצאת טופס 161

• בעניין ליודמילה סלניקוב¹⁸  נקבע כי על המעסיק לצייד את העובד בטופס 161 כחלק מתהליך תשלום פיצויי פיטורים, לרבות לעניין כספים שנצברו בקופת גמל, ומאחר שהנתבעת לא עשתה כן, נפסקו לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. עם זאת, נפסק שהתובעת לא הצביעה על מקור נורמטיבי המקנה לה זכאות לפיצוי עצמאי בגין אי מסירת טופס 161.

• קרנות השתלמות של מורים

• בעניין הסתדרות המורים¹⁹ נקבעו כללים בנוגע לקרנות השתלמות של מורים ונקבע, בין היתר, שזכות עובד הוראה להצטרף לקרן השתלמות אינה זכות קוגנטית עליה לא ניתן לוותר, אלא בזכות הנתונה לבחירת כל עובד הוראה.

• תחולת צו ההרחבה בענפי ביבוא, יצוא, מסחר בסיטונות או שירותים

• בעניין בוטיק קרמיק²⁰ נקבע שצו הרחבה בענפי היבוא, יצוא, מסחר בסיטונות או שירותים אינו חל עליה הנתבעת (שהינה חנות למכירה  אריחים וכלים סניטריים בלית), משום שהינה עוסקת בעיקר במסחר קמעונאי, ללקוחות קצה, וכן אינה עוסקת במתן שירותים ללקוחותיה, משמכירת מוצרים אינה בגדר מתן שירות.

• פגיעה בזכות ההתארגנות

• בעניין טלזר²¹ נקבע כי הגנות בחוק הסכמים קיבוציים באשר לפגיעה בהתארגנות חלה גם כאשר עדיין אין יציגות לארגון העובדים וכן ביה"ד פסק כי המשיבה, או מי מטעמה, פגעו לכאורה בהתארגנות המבקשת והוציא צו המורה למשיבה לחדול מכל פנייה לעובדים בנוגע להתארגנות ולחדול מלהתערב במהלך ההתארגנות במשיבה.

מראה מקום

1. ע"א 7606-19 מגה קמעונאות בע"מ נ' הלמן-אלדובי קופות פנסיה וגמל בע"מ 8.8.22↩
2. ע"ע (ארצי) 38994-11-20 ריא שמא נ' מועצה מקומית יאנוח-ג'ת 31.8.22↩↩
3. ע"ע (ארצי) 36172-08-21 עמאד עבד אלרזאק ח'דר נ' איתן מזרחי 28.8.22↩
4. עת"צ (ארצי) 2421-03-19 Svetlana Nuta  נ' מטב – עמותה לשרותי טיפול ורווחה 14.9.22↩
5. ע"ע (ארצי) 21934-02-21 יצחק חקמון נ' מדינת ישראל  6.9.22↩
6. ע"ע (ארצי) 40011-12-21 אווה סגל נ' עיריית ירושלים  25.8.22↩
7. עק"ג (ארצי) 52164-12-20 יעקב גרא נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ 22.08.22↩
8. ע"ע (ארצי) 39629-10-20 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' מדינת ישראל 14.8.22↩
9. ע"ע (ארצי) 1125-11-20 ahmed iman saddig Mohamed נ' קפלן את לוי בע"מ 21.8.22↩
10. ע"ע (ארצי) 39347-12-21 ניצנית דדון נ' רפי ונציה שמאות וסקרים בע"מ 16.8.22↩↩↩↩↩
11. בר"ע (ארצי) 68011-05-22 אמירי נדל"ן יפה נוף בע"מ נ' צבי רודרמן 14.8.22↩↩
12. בר"ע (ארצי) 65479-04-21 מיכל חכימיאן נ' מליסרון בע"מ 6.9.22↩
13. המ"ד (ארצי) 50567-07-22 אלחנן כהן נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר 27.7.22↩
14. סב"א (ארצי) 64210-03-22 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הסתדרות העובדים הלאומית 7.8.22↩↩
15. ע"ע (ארצי) 61265-11-21 נולאן ננגקיל נ' גילי גוטמן 20.7.22↩↩
16. ע"ע (ארצי) 20310-09-19 מוחמד רשיד נ' נפתלי זקן בע"מ 7.8.22↩↩↩↩↩↩
17. ע"ר (ארצי) 9019-05-22 אריה אופק נ' אלברט קואינוב  14.8.22↩
18. סע"ש (תל אביב-יפו) 24701-06-19 ליודמילה סלניקוב נ' ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ 10.7.22↩
19.   ס"ק (תל אביב-יפו) 55270-05-21 הסתדרות המורים בישראל נ' מדינת ישראל 7.7.22↩
20. ד"ט (תל אביב-יפו) 55539-11-18 לשכת המסחר תל אביב נ' בוטיק קרמיק בע"מ 26.7.229↩
21. ס"ק (באר שבע) 14181-07-22 הסתדרות הפועל המזרחי בא"י נ' טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע"מ  27.7.22↩