צו והסכם בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז'

עולם העבודה | ספטמבר 18, 2022

הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7053/73. .

מדובר בנוסח המעודכן של ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 1.11.64 (1153/64)

תיקונים עקיפים להסכם הוכנסו בהסדרים הכוללים במשק והם מוזכרים להלן.

בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים ביום 20.6.74 (מספרו 7108/74) חודש ההסכם בשינוי תעריפי השכר בלבד, עד ליום 31.12.75 (התעריף הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 1975, התשל"ד, עמ' 512.

ההסכם להלן הוא כפי שתוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 25.11.76 – מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7067/76 (להלן : הסכם 76) שהאריך את תוקף ההסכם עד ליום 31.12.77 (הודעה על כוונה למתן צו ההרחבה של הסכם מתקן זה פורסמה בי"פ 2376 התשל"ח, עמ' 163.

תוקף ההסכם הוארך עד 31.3.88 בהסכמי המסגרת שנחתמו מאז, והמחייבים את הצדדים לגבי ההסדרים הכלליים במשק.

בהתאם לסעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסוימת – לענין סעיף 13 לחוק האמור – ראו להלן בה"ש לסעיף 1.3 להסכם.

צו ההרחבה הראשון בענף הקרטונז' פורסם בי"פ 1239, תשכ"ו, עמ' 600. צו זה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 1.1.64 על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז' כאמור ברישא לצו.

הצו נכנס לתוקף ביום 1.12.65.

הצו האמור תוקן בי"פ 1407, תשכ"ח, עמ' 244; בי"פ 1695, תשל"א עמ' 922; בי"פ 1975, תשל"ד, עמ' 511 (להלן: צו תשל"ד); בי"פ 2075, תשל"ה, עמ' 682.

צו ההרחבה בענף הקרטונז' (נוער) פורסם בי"פ 1757, תשל"א, עמ' 2599. (1)

בנוסף, קיים צו הרחבה בענף הקרטונז' – המלאכה והתעשיה הזעירה, החל על מקומות עבודה בהם מועסקים לא יותר מ 20 עובדים. ראו כאן

הערות לצו הרחבה :

צו ההרחבה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שבין התאחדות התעשיינים בישראל סקצייה לקרטונז' ומחלקת העבודה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של פועלי הדפוס והקרטונז' ההסדתרות הכללית של הוער העובד והלומד העברי שנחתם ביום 9.12.1970 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7006/71.

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשית הקרטונז'

צו הרחבה בענף הקרטונז'

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

הצדדים

בין : התאחדות התעשיינים בישראל סקיצת הקרטונג' ומחלקת העבודה

שייקראו להלן : צד א'

לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של פועלי הדפוס, הכריכה והקרטונז' ומועצת הפועלים

שייקראו להלן – צד ב'

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה בישראל, סקצית הקרטונז' ומחלקת העבודה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, האיגוד הארצי של פועלי הדפוס והקרטונז' ומועצות הפועלים הנוגעות בדבר, שנחתם ביום כ"ו בחשון תשכ"ה (1 בנובמבר 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1153/64 כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ז' בכסלו תשכ"ו (1 בדצמבר 1965) על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז', למעט העובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם, ובלבד שהוראות סעיף 14 להסכם הקיבוצי יחולו רק על עובדים חברי קופת-חולים של ההסתדרות הכללית ומעבידיהם

התוספת

ההוראות המורחבות

פרק 1 – מבוא

מבוא

הואיל : והצדדים להסכם קבוצי כללי זה מעונינים בקיום יחסי עבודה תיקנים בענף הקרטונז', בעבודה בלתי מופרעת, בהסדר הוגן של תנאי העבודה והשכר, ובקביעת דרכי הפתרון לחלוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, והגיעו להכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור בענף הקרטונז' מחייבת יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת, יעילה ותקינה תוך משמעת בעבודה.

אי לזאת באו הצדדים לידי הסכם כדלקמן :

הגדרות

1.1 הגדרות

בהסכם זה – מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה, מילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת מסעיפי ההסכם.

"הסכם זה" – ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשית הקטונז'

"ההתאחדות" – התאחדות התעשיינים בישראל, מח' עבודה וסקציה הקרטונז'

"ההסתדרות הכללית" – ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י.

"האיגוד"- האיגוד הארצי של פועלי הדפוס, הכריכה והקרטונז'

"מפעל" כל מפעל בתעשית הקרטונז' המשתייך להתחאדות המעסיק עובדים שכירים לשם ייצור ו/או שירות (1)

"הנהלת המפעל" בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל ו/או כל ב"כ מוסמך ע"י בעל המפעל ו/או הנהל המפעל .

"נציגות הפועלים" – האיגוד הארצי של פועלי הדפוס הכריכה והקרטונז', אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה (2)

"ועד הפועלים" – ועד שנבחר ע"י פועלי המפעל, ושעל בחירתו והרכבו נמסרה למפעל הודעה בכתב מאת מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל

"פועל" כל פועל במפעל כולל נוער עובד(3)

"קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

"שכר כולל" שכר יסוד בצירוף של התוספות המשתלמות לעובד כגון תוספת ות', משפחה, מכונות, תוספת יוקר, תוספת מקצועית ומחלקתית להוציא שעות נוספות פרמיות והענקות.

"השכר המשולב" – כהגדרתו בהסכם הקבוצי הכללי בנושא תוספת היוקר מיום 21.8.75 (4)

"לשכת העבודה" – לשכת העבודה במובן חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 כולל כל מוסדות שרות התעסוקה שהוגדרו בחוק. (5)

"מבטחים" – מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

"חודש" – בהתאם ללוח האזרחי (הגריגוראיני).

"שנת עבודה" – תקופה של שנים עשר חודשים בהתאם ללוח האזרחי (הגריגוריאני).

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

1(1) בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(2) כיום מועצת פועלים = מרחב. לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

אודות מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

לענין יציגות ראו סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957

בענין אי כשירות ההסתדרות להיות ארגון יציג של בעלי החוזים האישיים ראו : דב"ע מט/4-41 ההסתדרות הכללית – רשות הדואר, פד"ע כא עמ' 350 , ובעקבותיו דב"ע / 4-34 ההסתדרות הכללית – רשות הדואר, מיום 22.12.92- שם נפסק כי מלשונו הברורה של סעיף 2 לחוק ההסכמים הקיבוציים למדים כי היציגות נמדדת מבחינת העובדים עליהם יחול ההסכם ועליהם בלבד.

(3)הצדדים להסכם זה יחד עם הסתדרות הנוער העובד חתמו על ההסכם הקיבוצי הכללי לנוער עובד המהווה נספח להסכם הקיבוצי הכללי(מספרו 7006/71) הסכם הנוער הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 1757, התשל"א, עמ' 2599 (ההסכם וצו ההרחבה שלעיל – מובאים בטבלה אחרת – ראו כאן)

(4)הגדרה זו נוספה בסעיף 4 להסכם 76.

חלות ההסכם והיקפו

1.2 חלות ההסכם והיקפו

הסכם זה שיכונה להלן "ההסכם" יחול על -:

(א) הצדדים להסכם

(ב) המפעלים שהינם חברי סקצית הקרטונז' של התאחדות התעשיינים בשעת חתימת ההסכם, או שייעשו לחברים בתוך תקופת ההסכם. (1)

(ג) כל הפועלים המועסקים כיום כולל נוער עובד ואשר יועסקו תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי המפעלים הנ"ל (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) בדב"ע נב/ 3-145 ג'קלין זוויל ואח' נ' יהלומי אורטל ואח' מיום 16.11.92 נפסק כי ביציאת מעביד מהארגון ימשיך לחול ההסכם בהתאם לסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, (הופכות ההוראות האישיות שבהסכם הקיבוצי לחלק מחוזה העבודה האישי) למעט לגבי עובדים חדשים.

(1) ראו ה"ש (3) בהערות לסעיף ההגדרות.

תחילת תוקפו וסיומו של ההסכם

1.3 תחילת תוקפו וסיומו של ההסכם

(א) תחילת תוקפו של הסכם קיבוצי זה הינו 1.2.72. סיום תוקפו 31.1.74 ועד בכלל (1)

(ב) לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להסכם זה להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת בכתב תוך חודש ימים לפני תום תוקף הסכם זה.

(ג) לא נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן ב' לעיל, יחשב הדבר כהסכמה להאריך את תוקף הסכם העבודה הנוכחי לשנה נוספת וכן הלאה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) תוקף ההסכם הוארך (ראו עמודת מקורות). מיום 1.4.88 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסויימת, על פי סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

כן ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק.

ועד הפועלים

1.4 ועד הפועלים (1)

(א) בכל מפעל ייבחר ועד הפועלים במקום ויאושר בכתב ע"י מועצת הפועלים המקומית.

(ב) ועד הפועלים יחד עם בא כוח מועצת הפועלים ייצגו את העובדים כלפי ההנהלה בכל העניינים הנוגעים לתנאי ויחסי העבודה השוטפים במקום.

(ג) סידור העבודה והנהלתה בידי הנהלת המפעל בלבד. ועד הפועליים אינו רשאי להתערב בענינים הטכניים והאדמיניסטרטיביים של המפעל.

(ד) ועד הפועלים ההנהלה והמפעל יפעלו לביצוע הסכם זה על כל סעיפיו למימוש זכויות שהושגו ולקיום החובות הנובעות מהסכם זה (2)

מספר הסעיף

בהסכם הקיבוצי

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)כיום מועצת פועלים = מרחב. לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

ועד העובדים פועל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיום חובות הנובעות מההסכם ומתקנון העבודה המוסכם. כך נקבע בין היתר בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב' 418. נפסק כי מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

פרק 2 – קבלת עובדים

קבלת פועלים

2.1 קבלת פועלים

הפועלים הדרושים לעבודה ועליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 (1) יוזמנו ע"י הנהלת המפעל באמצעות שירות התעסוקה וימציאו העתק ממכתב השליחה לועד העובדים.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו החוק והתקנות שהותקנו מכוחו.

תקופת הנסיון

2.2 תקופת הנסיון (1)

(א) פועל המתקבל לעבודה נחשב כפועל בנסיון למשך 6 חודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה. לגבי עובד עונתי תמשך תקופת הנסיון שתי עונות עבודה רצופות.

(ב) בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר פועל בלי מתן סיבה. במשך החודש הראשון יכול פועל להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר חודש ימים חייבת ההנהלה בהודעה מוקדמת של 48 שעות.(2)

(ג) הנהלת המפעל רשאית להאריך את תקופת הנסיון של הפועל ב- 6 חודשים נוספים תוך הודעה בכתב לפועל ולועד הפועלים.(3)

(ד) יפוטר פועל בתקופת הנסיון המוארכת, יקבל הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה.

(ה) נשאר פועל לעבוד לאחר תקופת הנסיון עפ"י סעיף זה, דינו כדין פועל קבוע לכל דבר וענין מיום כניסתו לעבודה.

3. תקופת הנסיון (4)

(א) כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כפועל בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) תקופת הנסיון הוארכה משלושה חודשים בסעיף 9 להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 (מספרו 7002/76).

בעקבות ההסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91, בו נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי. נחתם ביום 14.11.91 הסכם קיבוצי שמספרו 7078/91, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, על כל יחידותיו ושלוחותיו, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ- 24 חודשים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה בתקופה החל מיום 24.5.92 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

הוראות ההסכם לא חלות על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

ראו המאמר שלעיל בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

(1) השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו.

(2) הארכת תקופת הניסיון ב- 6 חודשים נקבעה בסעיף 9 להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 (מספרו 7002/76).

בדב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מד"א פד"ע כרך כ' עמ' 253, נקבע כי כאשר חל הסכם קיבוצי על יחסי עבודה, ואותו הסכם נדרש לשאלת "קביעות בעבודה" תקופת הניסיון בעבודה ו"זמניות" – יקבע ההסכם הקיבוצי אם פלוני היה לעובד קבוע.

אם נקבע במפורש בהסכם כי בתום תקופת הנסיון יועבר העובד ממעמד של עובד בנסיון למעמד של "עובד קבוע", זכאי העובד ל"קביעות" בתום תקופת הנסיון. עם זאת, רשאים המעביד והעובד להאריך את תקופת הנסיון, אף אם נקבע בהסכם קיבוצי שתוענק לעובד קביעות בתוך תקופה מסוימת, שכן לעיתים נעשה הדבר לטובת העובד, משום שבא במקום פיטורים.

ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

בסוגיה של קיצור תקופת הנסיון ראו : דב"ע מז/3-13 מדינת ישראל ואח' נ' יורם פז, פד"ע יט עמ' 3.

הערות לצו הרחבה:

(4) ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

בסוגיה של קיצור תקופת הנסיון ראו : דב"ע מז/3-13 מדינת ישראל ואח' נ' יורם פז, פד"ע יט עמ' 3.

פרק 3 – סדרי עבודה

שעות עבודה רגילות

3.1 שעות עבודה רגילות (1)

(א) זמן העבודה הרגיל (אינו כולל את הפסקות הארוחות והמנוחה) הוא בן 8 שעות עבודה ליום ו-47 שעות לשבוע. החל ב- 1.8.88 שבוע עבודה רגיל יהיה 45 שעות ב- 5 ימי עבודה בשבוע בני 9 שעות עבודה.

(ב) בערבי שבתות יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8 שעות )בביח"ר "הדר שפלן" ישאר הנוהג הקיים). בערבי חגים יעבדו 6 שעות ביום בתשלום של 8 שעות, (בביח"ר "הדר שפלן" ישאר הנוהג הקיים).

(ג) בערב יום כיפור ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 5 שעות ביום בתשלום של 8 שעות. בחול המועד של פסח וסוכות יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

(ד) (1) מוסכם בין הצדדים כי אין במעבר העובדים ל- 5 ימי עבודה בשבוע כדי להביא לקיצור ימי עבודתו של המפעל במשך השבוע והמפעל יוכל עפ"י שיקול ההנהלה לעבוד אותם ימי עבודה כפי שעבדו ערב חתימת הסכם זה.

(2) נוכח האמור בס"ק 1 מוסכם בין הצדדים כי 5 הימים בהם יעבוד כל עובד במשך השבוע יקבעו עפ"י סידור העבודה ועפ"י המקובל במפעל ומוסכם שלעובד או לקבוצת עובדים במפעל לא תהיה זכות ליום מסוים ביום פנוי במשך השבוע.

(3) כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת רשאית ההנהלה לשנות את סידור העבודה או את המועד שנקבע כיום פנוי לעבודה ועל העובד להענות לדרישת ההנהלה ולעבוד ביום שנקבע לו כיום פנוי ובלבד שלאותו עובד ינתן יום פנוי אחר במידת האפשר באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן. (2)

4. שעות עבודה רגילות (1)

(א) זמן העבודה הרגיל (אינו כולל את הפסקות הארוחות והמנוחה) הוא בן 8 שעות עבודה ליום ו-47 שעות לשבוע.

צו תשל"ד

(ב) בערבי שבתות וחגים יעבדו 6 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

צו תשל"ד

(ג) בערב יום כיפור ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 5 שעות בתשלום של 8 שעות.

צו תשל"ד

בחול המועד פסח וסוכות יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) בסעיף 12 להסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/88) נקבע כי :

א. צד ב' מצהיר כי יעשה כל שביכולתו כדי לשמור על רמת הפריון והתפוקה במפעלים. מוסכם בזאת כי כל הנורמות ותקני הזמן יעודכנו , יותאמו ויוגדלו בהתאם לאחוז השינוי בצמצום שעות העבודה ע"י ההנהלה למתכונת העבודה החדשה בהתאם להסכם זה וזאת בלי לפגוע פגיעה כלשהי בפריון העבודה והייצור.

ב . במקרה של ירידת התפוקה במקום העבודה בעקבות יישום הסכם זה יביאו מומחים מטעם שני הצדדים ממצאים בפני ועדת המעקב הנוגעים לירידת התפוקה. ועדת המעקב תהיה מוסכמת להורות על הורדת שכר במקומות העבודה אלא אם ירידת התפוקה תוכח בפניה.

במסגרת שבוע עבודה בן 5 ימים חישוב שעת העבודה הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר כדלקמן :

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

שימו לב כי החל מחודש 4/18 – בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה עומד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק. באופן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד חודש אפריל 2018 הקובע שבוע עבודה של 43 שעות לחצו כאן

(2)נקבע בסעיף 4 (ג) להסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ו- 5 ימי עבודה (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/88)

שעות עבודה נוספות

5.2 עבודה בשעות נוספות: (1)

(א) במקרה של הכרח בעבודה בשעות נוספות, על הפועלים להענות לדרישת ההנהלה.

(ב) במקרה והשעות הנוספות עולות על שעתיים ליום עבודה יוסדר הדבר בהסכמה הדדית בין הנהלת המפעל וועד הפועלים.

(ג) בעבור עבודה בשעות נוספות תשולם תוספת של 25% על השכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ותוספת של 50% על השכר הכולל החל מהשעה השלישית ואילך.

5. שעות עבודה נוספות: (1)

עבור שעות נוספות ישולם כדלקמן :

עבור השעתיים הראשונות – תוספת של 25% על השכר הכולל.

ומהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הכולל.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) השוו לסעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. ראו גם התקנות שהותקנו מכוח החוק.

ראו מאמר בנושא : סעיף 16 לחוק גמול שעות נוספות

לענין ערך חישוב שעה נוספת ראו לעיל בה"ש (1) בהערות לסעיף 3.1 .

לענין גמול שעות נוספות ביום הפנוי ראו סעיף 5 להסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ו- 5 ימי עבודה (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/88).

עבודה במשמרות

3.3 עבודה במשמרות (1)

במפעלים בהם עובדים בעבודת משמרות תקבע ההנהלה את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי עפ"י הסכם המעבר.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) נקבע בסעיף 11 להסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ו- 5 ימי עבודה (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/88).

פרק 4 – שכר

שכר עבודה

4.1 שכר עבודה (1)

6. שכר עבודה :

ישולם בהתאם לנספח להסכם זה(1).

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) שכר העבודה מתפרסם בחוזרים מטעם הצדדים להסכם והם ניתנים גם בצווי הרחבה.

התעריפים מתפרסמים בהתחשב בהסכמי המסגרת ובהסכמי תוספת היוקר.

בסעיף 2(ב) לנספח מס' 1 להסכם מיום 25.11.76 (7067/76) נקבע כי על אף האמור בתעריף בענין תוספת ותק. פועלים מקצועיים המועסקים בענף הקרטונז' במקצועות אחרים יקבלו את שכרם המשולב כולל תוספת ותק בהתאם להסכמים הארציים של המקצועות הנ"ל, יתר התנאים הכלליים יהיו בהתאם להסכם זה.

הטבלאות כוללות 7 סוגי תעריפים כלהלן:

(1) עבודות סטנדרטיות – הדבקות, מריחה, תפירה, תלישה, קיפול, קפסולים, גלילים , חיתוך שרוולים, אריזה וקשירה .

בתעריפי שכר העבודה המשולב בענף בתוקף מיום 1.1.76 (שצורף כנספח להסכם 76 (7067/76) נקבעו הגדרות עיסוקים לדרגות הכניסה כלהלן: פועלים (ות) המועסקים בהדבקות, מריחה, תפירה, תלישה , קיפול, קפסולים, גלילים, חיתוך שרוולים, אריזה וקשריה.

פועלים(ות) המתקבלים לעבודה במפעל בתעריף כניסה (א) יעבדו בתעריף זה עד תום תקופת הנסיון (6 חודשים) לאחר תקופת הנסיון כאמור לעיל יתקדמו העובדים ע"פ הטבלה הנ"ל.

הגדרת העיסוקים לדרגת כניסה (ב'):

נוסף על העבודות המנויות בסעיף 1ב' לעיל הפועלים המועסקים מדי פעם ולפי הצורך בעבודות הבאות: העברת מטענים באמצעות מזלגות הרמה, פרידה וטעינת משאות (משאיות) אלא יתקבלו בשכר – עפ"י כניסה מיום כניסת לעבודה במפעל.

(2) שטנצים; (3) גזרי קרטון. תופרי מכונות ועובדי מכונות ריץ (4) מדפיסים במכונות קטנות; (5) מכונות בובסט; (6) מכונות הדבקה אוטומטיות; (8) סדרי יד ומדפיסים.

ראו עוד לענין שכר עבודה: חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987

הערות לצו הרחבה :

(1) התעריף הענפי מעודכן בתוספת יוקר ובתוספות השכר הכלליות.

ראו עוד לענין שכר עבודה: חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987

תוספת משפחתית

4.2 תוספת משפחה (1)

(א) החל מיום 1.1.76 יקבל כל פועל בעל משפחה מהנהלת המפעל החל מהחודש הראשון לעבודתו במפעל, תוספת משפחתית בעבור אשה שאינה עובדת, בעבור ילדי פועלים ישולם בהתאם לחוק.

(ב) אשת נכה שבעלה אינו עובד, בגלל נכותו תקבל תוספת כאמור גם בעד בעלה, וכן אשה המפרנסת את ילדיה (גרושה או אלמנה) תקבל תוספת ילדים כנ"ל.

צו תשל"ד

7. תוספת משפחתית :

כל פועל בעל משפחה יקבל החל מהחודש השלישי לעבודתו במפעל, תוספת משפחתית בעד אשה שאינה עובדת 6 לירות לחודש. אשת נכה נכות מלאה תקבל תוספת כאמור גם בעד בעלה

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)סעיף זה תוקן עפ"י הסכם 1976

תוספת ותק

4.3 תוספת ותק

כל הפועלים יקבלו תוספת ותק החל מ 1.2.72 בשיעורים במספר שנים כקבוע בתעריף.

מנין שנות העבודה לצורך חישוב תוספת הוותק לפועלים ותיקים וחדשים כאחד חל מ 1.2.72.

צו תשל"ד

8. תוספת ותק :

הושמט

תוספת יוקר

4.4 תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לפועלים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שייחתם מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות העובדים הכללית. (1)

9. תוספת יוקר :

תוספת יוקר תשולם לפועלים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שייחתם מעת לעת בין התאחדות בעלי התעשיה לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) בהתאם להסכמי תוספת יוקר הנוהגים במשק.

תשלום השכר

4.5 תשלום השכר

המעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לפועליו והשכר ששולם להם וכן חייב הוא למסור לפועליו בכתב פרוט שכר העבודה ששילם והסכומים שנוכו וזאת בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, סעיף 24 (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 והתקנות הרלבנטיות שהותקנו מכוחו.ראו מאמר בנושא : סעיף 24 לחוק פנקס שכר ותלוש שכר.

מענק שכר נמוך

4.6 מענק שכר נמוך

לעובדים בעלי שכר נמוך הזכאים לתוספת ולמענק להשלמת הכנסותיהם מהמוסד לביטוח לאומי, המשתלמים לעובדים באמצעות המעסיקים, ישלמו הנהלות המפעלים את התוספות והמענקים הנ"ל (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו לענין זה ובין היתר : חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987

פרק 5 – תנאים סוציאליים

חופשה שנתית

5.1 חופשה שנתית(1)

(א) כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום. מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי עובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב'(2)

ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)

תקופת העבודה במפעל בשנים	טור א'	טור ב'
אחרי ובעד השנים 1-2 לעבודתו במפעל	12 ימי עבודה	10 ימי עבודה
אחרי ובעד השנים 3-4 לעבודתו במפעל	13 ימי עבודה	11 ימי עבודה
אחרי ובעד השנה 5 לעבודתו במפעל	15 ימי עבודה	13 ימי עבודה
אחרי ובעד השנים 6-8 לעבודתו במפעל	19 ימי עבודה	17 ימי עבודה
אחרי ובעד השנה 9 ואילך לעבודתו במפעל	26 ימי עבודה	23 ימי עבודה

(ב) בימי החופשה לא יכללו, ימי חג, חופשת לידה, מחלה, תאונה, ימי אבל במשפחה, ימי שביתה או שביתה או השבתה, ימי הודעה מוקדמת לפיטורים- הכל פי חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951(3)

(ג) מועד תחילת החופשה יקבע בהסכמה בין הנהלת המפעל ובין נציגות הפועלים לפי צורכי העבודה במפעל.

(ד) נוער עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת נוער ולחוק חופשה שנתית(4)

(ה) יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשעורים, פרט למקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים מסיבות המצדיקות סדור זה המותאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות).(5)

(ו) אין להמיר חופשה בתשלום כספי.(6)

(ז) בעד פועל שטרם השלים 75 ימי עבודה תשלם הנהלת המפעל בתחילת כל חודש שלאחר חודש העבודה, לקרן חופשה שנתית של "מבטחים" תמורת חופשה בשיעור 4% משכר העבודה. הפועלים יקבלו את דמי החופשה מהקרן הנ"ל. (7)

(ח) פועלים בעלי זכות חופשה, המפוטרים לפני שקבלו את החופשה המגיעה להם, זכאים לקבל פדיון חופשה בעת הפיטורים.(8)

צו תשכ"ח

10. חופשה שנתית :

(ב) מכסת החופשה השנתית תהיה (9)

השנה	מספר ימי העבודה
הראשונה	12
השניה	12
השלישית	12
הרביעית	13
החמישית	15
השישית	16
השביעית	18
השמינית	19
התשיעית	20
העשירית	21
האחת עשרה	22
השתים עשרה	23
השלוש עשרה	24
הארבע עשרה	24

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) תוקן בהתאם להסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימים בשבוע. ראו לעיל. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה עובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב" יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ראו גם : חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2) אורך החופשה נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

ראו גם: סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ועוד ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק חופשה שנתית : אורך החופשה.

(3) ראו סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(4) ראו סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953

(5) ראו סעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק חופשה שנתית – רציפות החופשה.

(6) ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(7)ראו סעיפים 4 ו- 15 לחוק חופשה שנתית , תשי"א- 1951.

ראו עוד מאמר בנושא : סעיף 4 לחוק חופשה שנתית- עובד זמני בשכר .

(8) השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית- פדיון חופשה.

הערות לצו הרחבה :

(9)תוקן בהתאם לצו תשל"ד

ראו גם : חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

השתתפות בהוצאות הבראה

3 ימי הבראה

4 ימי הבראה

לאחר 4 שנים 5 ימי הבראה

7 ימי הבראה

לאחר 8 שנים 8 ימי הבראה

לאחר 11 שנים 9 ימי הבראה

לאחר 14 שנים ואילך 10 ימי הבראה

5.2 דמי הבראה (1)

(א) הנהלות המפעלים ישתתפו בהוצאות דמי הבראה של הפועלים בשיעורים הבאים :

בעבור עובד בניסיון ולא יותר משנה אחת לעבודה במפעל	5 ימי י הבראה
בעבור השנה השניה ועד השנה השלישית לעבודה במפעל	6 ימי הבראה
בעבור השנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה במפעל.	7 ימי הבראה
בעבור השנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה במפעל	8 ימי הבראה
בעבור השנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה במפעל	9 ימי הבראה
בעבור השנה העשרים ואילך לעבודה במפעל	10 ימי הבראה

דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים (2)

(ב) עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם(3)

(ג) הוסכם כי מקום הבראה כולל יציאת העובד למקום קייט לצורכי נופש.

(ד) שעור השתתפות בדמי הבראה יהיה לפי תעריפי בתי ההבראה של קופת חולים או של משקי העובדים לחברי קופת חולים.

(ה) הפועל יודיע לפני צאתו להבראה על מקום ההבראה.

צו תשל"ד

12. השתתפות בהוצאות הבראה : (3)

(א) הפועלים שיצאו לנופש הבראה בזמן חופשתם יקבלו מההנהלה דמי הבראה בשיעורים הבאים:

3 ימי הבראה	לאחר 2 שנות עבודה
4 ימי הבראה	לאחר 3 שנים
5 ימי הבראה	לאחר 4 שנים
7 ימי הבראה	לאחר 5 שנים
8 ימי הבראה	לאחר 8 שנים
9 ימי הבראה	לאחר 11 שנים
10 ימי הבראה	לאחר 14 שנים

(ב). ההשתתפות בהוצאות הבראה כאמור בפיסקה (א) לעיל מותנית ביציאתם האישית של העובדים לבית הבראה ובהצגת אישור מתאים על שהותם בהבראה לפחות שבעה ימים כנקוב לעיל.

(ג) שיעור ההשתתפות בדמי הבראה יהיה לפי תעריפי בתי ההבראה של קופת חולים או של משקי העובדים לחברי קופת חולים.

(ד) הפועל יודיע לפני צאתו להבראה על מקום ההבראה.

הערות להסכם העבודה הקיבוצי :

(1) ראו עוד: ההסכמים הקיבוציים הכלליים וצווי הרחבה על פיהם בדבר השתתפות המעביד בדמי הבראה.

(2) נראה כי הכוונה בסעיף זה ל"צבירת זכויות" לאחר סיומם של יחסי עבודה.

מכל מקום, נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

(3)כקבוע בסעיף 1 להחלטת ועדת המעקב בישיבתה מיום 28.2.91 (7012/91) הקובעת כי מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם מיום 5.6.90 ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם. ההסכם הורחב בצווי הרחבה.

הערות לצו הרחבה:

(3)תוקן בהתאם לצו תשל"ד

ראו עוד: ההסכמים הקיבוציים הכלליים וצווי הרחבה על פיהם בדבר השתתפות המעביד בדמי הבראה.

ברי כי ההסכמים המיטיבים יחולו.

דמי חגים

5.3 דמי חגים (1)

(א) הנהלת המפעל תשלם לפועילם אשר גמרו תקופת נסיון של שלושה חודשי עבודה, בעד 9 ימי חג בשנה, 2 ימי ראש השנה, יום אחד- כפור, יום אחד -שבועות, 2 ימי פסח , יומיים סוכות ויום העצמאות .

(ב) הנהלת המפעל תשלם בעבור ימי החג דלעיל גם אם יחולו בשבת. אולם עובד לא יהיה זכאי זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג החלים ביום הפנוי.

13. דמי חגים (1) :

לעובדים שגמרו תקופת הנסיון שלהם יש לשלם בעד 9 ימי חג בשנה:

2 ימי ראש השנה, יום אחד – כיפורים, יום אחד – שבועות, 2 ימי פסח, יומיים סוכות ויום העצמאות.

המפעל ישלם עבור יום חג ראשון שחל בשבת.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) השוו לסעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.

הסיפא לס"ק (ב) הוספה בסעיף 14 להסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים וצו הרחבה על פיו. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88

ראו גם מדריך בנושא דמי חגים. וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.15 )

בחליפת מכתבים בין האגף לאיגוד מקצועי לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (7016/93) שפורסמה בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' ת791/13 מיום 15.4.93, נקבע כי קרוב משפחה (הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של נופל במערכות ישראל, רשאי להעדר מהעבודה ביום הזכרון הכללי של מערכות ישראל ללא ניכוי משכרו.

ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

הקובע כי "קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר כאילו עבד".

כמו כן "קרוב משפחה" הוגדר בסעיף כ: "הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים אחרים ואחיות".

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 7ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

כן ראו בהקשר זה סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951

והתוספת מכוח הסעיף.

ראו גם מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית.

מענק חג

5.4 מענק חג

פועלים בתום 6 חודשי עבודה ואילך יקבלו מענק חג מהנהלת המפעל פעמיים בשנה, פעם בערב חג הפסח ופעם בערב ראש השנה.

גובה המענק ינתן על פי וותקו של הפועל ויהיה בעבור כל אחד משני החגים הנ"ל כקבוע בתעריף. (1)

צו תשל"ד

19ב. מענק חג

לאחר שנת עבודה יקבלו הפועלים מענק חג פעמיים בשנה, בערב חג הפסח ובערב ראש השנה. גובה המענק כדלקמן :

(הושמט)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) כמתוקן בהסכם 1976

ימי שמחה

ימי שמחה(1)

בנוסף למכסות ימי החופשה הקימים ושיהיו מעוגנים ב"הסכם" יקבלו הפועלים/ות יום חופשה אחד בתשלום לרגל נישואי בנו או בתו של הפועל (ת) – או לחילופין יום נישואיו (ה) של הפועל (ת) עצמו (ה).

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הוסף בהסכם 1976

ימי אבל

ימי אבל (1)

כל פועל (ת) המקיים חובת אבלות "שבעה" (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ואינו עובד באותם ימים יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי עבודה שנעדר בהם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

בגדי עבודה

5.5 בגדי עבודה

הנהלת המפעל תספק לכל פועל לאחר שנת עבודה במפעל בגדי עבודה כדלקמן :

(א) פועלים – מכנסים וחולצה פעמיים בשנה וזוג נעלי עבודה פעם בשנה.

(ב) פועלות – חלוקי עבודה פעמיים בשנה וזוג נעלי עבודה פעם בשנה.

צו תשל"ד

19. בגדי עבודה

כל פועל יקבל לאחר שנת עבודה במפעל בגדי עבודה כדלקמן:

(א) פועלים – מכנסיים וחולצה פעמיים בשנה וזוג נעלי עבודה פעם בשנה.

(ב) פועלות – חלוק עבודה פעמיים בשנה וזוג נעלי עבודה פעם בשנה.

בגדי מגן

5.6 בגדי מגן

הנהלת המפעל תספק בגדי מגן לפועלים במידה ויש צורך בכך מטעמי היגיינה מקצועית.

לא הורחב

קרן פנסיה

5.7 קרן פנסיה (1)

(א). על הצדדים ויחידיהם להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית ו"מבטחים" בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.1979 שמספרו הרשום 7021/79 וכפי שישונה מפעם לפעם. (1)

(ב). על עובדים (בעיקר מבוגרים) אשר חל עליהם הסכם קיבוצי כללי שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות ו"מבטחים" בדבר הנהגת פנסיה זיקנה משלימה (יסוד) מימים 22.6.1964 ו- 22.3.1965 שמספריהם הרשומים 1132/64 ו 1168/65 ואשר לא נכללו בהסכם פנסיה מקיפה האמור בסעיף א' לעיל, ימשיך לחול עליהם הסכם פנסיית יסוד הנ"ל. (2)

(ג) מוסכם כי ביטוח פנסיוני יסוד אינו כולל פיצויי פיטורים. לפיכך, עובד המבוטח בפנסיית יסוד ושקשר העבודה בינו לבין המפעל הסתיים בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורין, יקבל מן המפעל בעבור תקופת עבודתו במפעל – את מלוא פיצויי הפיטורים, לפי החישוב של השכר האחרון בעת הפסקת הקשר לכל שנת עבודה, וכך יחסית לחלקי השנה.

(ד) הנהלת המפעל תנכה גם מפועל חדש, מיום כניסתו לעבודה 5.5% משכרו הכולל, ויחד עם הפרשת המפעל בשיעור של 6%.

(ה) כל פועל אשר אינו נכלל בקרן הפנסיה (מפאת גילו הגבוה וכו') תפריש ההנהלה בעבורו לקופת התגמולים ב"מבטחים" 6% (3) משכרו הנ"ל.

(ו) לעובדים אשר שכרם עולה כיום על השכר הנקוב בתעריף יפרישו הנהלות המפעלים בעבורם לקרנות הפנסיה את חלקם וחלק העובדים עד 30% מעל השכר הנקוב בתעריף עד ליום 31.12.75 והחל מ 1.1.76 הוסכם שהפרשות לקרנות הפנסיה יוגדלו מעבר ל 30% ויהיו ממלוא השכר הכולל שמקבל העובד בפועל על רכיביו השונים למעט שעות נוספות, פרמיות והענקות.

לגבי פרמיות ינהגו הצדדים בהתאם לכללים שנקבעו בהסכם הקודם ע"פ סעיף 5.7 ד' ובהתאם למוסכם עם מבטחים. (4)

(ז)תשלומי המעסיק והעובדים לקופת הפנסיה יחולו בהתאם לחוק גם בעד הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד (5)

סעיף זה מחייב סידור קודם מתואם בין הצדדים והנהלות קרנות הפנסיה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79. הודעה על כוונה למתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268.

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005. וצווי הרחבה מתשמ"ט ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל 12%, החל מיום 1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו 7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

(2) סעיף זה עניינו בהסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89 מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

(3) שיעור ההפרשות והניכויים הועלו מ- 3% בסעיף 17 להסכם 1976.

(4) הסיפא הוספה בסעיף 17 להסכם 1976.

(5) הוא גם הדין לתשלום בגין הפרשות וניכויים להבטחת פנסיה ולקרן השתלמות בעד עובדת בתקופת

לידה והורות ובשמירת הריון, ראו סעיף 7א לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954

קרן תנאים סוציאליים לפועלים זמניים

5.8 קרן תנאים סוציאליים לפועלים זמניים

(א) הנהלת המפעל תפריש בעבור הפועלים בנסיון ו/או הפועלים שנתקבלו לעבודה זמנית 9.2% משכרם הכולל של הפועלים הזמניים.

(ב) פירוט 9.2%

(1) מס מקביל 2.7% (1)

(2) דמי מחלה 2.5% (2)

(3) חופשה שנתית 4% (3)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) עם חקיקת חוק מס מקביל, התשל"ג- 1973, נגבה המס המקביל ע"י המוסד לביטוח לאומי. ואולם, חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996. ראו סעיף 17א' לחוק

(2) ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976.

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

(3) ראו : חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

חופשת לידה

5.9 חופשת לידה

(א) כל פועלת היוצאת לחופשת לידה מקבלת תשלום בהתאם לחוק.(1)

(ב) הזכות בידי הפועלת היוצאת לחופשת לידה, להעדר מהעבודה – בהתאם לחוק עבודת נשים – עד שנה אחרי הלידה על חשבונה ולחזור לעבודה בזכויות מלאות.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים.

מס מקביל

5.10 מס מקביל

כדי להבטיח השתתפות נותני העבודה בבטוח בריאות לפועלים תשלם ההנהלה לקופת- חולים של ההסתדרות מס מקביל בשיעור 2.7% משכר העבודה הכולל (1)

14. מס מקביל

המעביד ישלם לקופת חולים של ההסתדרות מס מקביל בשיעור 2.7% משכר העבודה הכולל. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) חוק מס מקביל, תשל"ג- 1973.

חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996. ראו סעיף 17א' לחוק.

ביטוח מחלה

5.11 ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לפועלים במקרה של מחלה תשלם הנהלת המפעל ל"מבטחים" 2.5% משכרם של הפועלים. (1)

צו תשל"א

15. ביטוח מחלה

הנהלת המפעל תפריש ל" מבטחים" או לקופת חולים תמורת ביטוח למקרה של מחלת הפועל 2.5% משכרו של כל פועל. (1) (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976.

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה: דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288. שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

(2) תוקן בסעיף 3 לתוספת שבצו הרחבה משנת תשכ"ח בגדרו גדל שיעור ההפרשה ל 2.5%.

בטוח למקרי תאונה בעבודה

5.12 בטוח למקרי תאונה בעבודה

(א) על המעבידים והעובדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק (1)

(ב) המעביד יבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק.

(ג) מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות עבודה הנקובות בחוק הוסכם שבמקרה של תאונה הגורמת לפועל בטול זמני מן העבודה יקבל הנפגע מאת הנהלת המפעל את ההפרש עד 80% משכרו הכולל מהיום הראשונה לתאונה ועד שובו לעבודה, וזאת כל זמן שהמוסד לבטוח לאומי ישלם את דמי הפגיעה בעבודה.

בכל מקרה בו יקבל הפועל את דמי הפגיעה מאת המוסד לביטוח לאומי בעבור פגיעה בעבורו וסך זה יהיה שווה או גבוה יותר מצורת החישוב האמור בהסכם הקיבוצי או במפעל, בכל מקרה מוסכם בזאת, כי מלוא דמי הפגיעה המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ישארו בידי העובד.(2)

צו תשל"ד

21. תאונות בעבודה

(ג) מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות עבודה ה נקובות בחוק הוסכם שבמקרה של תאונה הגורמת לפועל ביטול זמני מן העבודה יקבל הנפגע מהמעביד את ההפרש עד 80% משכרו הכולל מהיום הראשון לתאונה ועד שובו לעבודה.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)פיסקה זו הוספה בסעיף 13 להסכם 1976. השלמת דמי פגיעה הוסדר בתקנות מבטחים.

הוצאות נסיעה

5.13 דמי נסיעה

(א) פועלים הממשיכים עבודתם במפעל לאחר חודש עבודה והנוסעים למקום העבודה ובחזרה יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בתחבורה הצבורית (אוטובוסים) רטרואקטיבית מיום כניסתם לעבודה כדלקמן:

(ב) בעבור הוצאות הנסיעה כמוגדר לעיל, עד סך של 60.50 לי לחודש יקבלו הפועלים הוצאות החזר מלא.

(ג) בעבור כל הוצאה שמעל 60.50 לי לחודש ועד מקסימום 110.25 לי לחודש יקבלו הפועלים החזר בגובה של 75% מההוצאות הנוספות הנ"ל. ההסדר הנ"ל בתוקף מיום 24.1.76.

(ד) דמי הנסיעה הינם בעבור ימי עבודה בפועל. במידה ותחול עליה במחירי התחבורה הציבורית (אוטובוסים) הרי שעורי העליה יחולו באותו היחס על התעריפים הנ"ל החל מיום ההעלאה.

(ה) כמו כן מוסכם בזאת כי החל מ 1.4.76 יחול על הצדדים גם ההסכם הכללי שנחתם בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות והמהווה נספח להסכם המסגרת – המסדיר את נושא השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה, הקובע שיעורי השתתפות של עד 5 לי ליום מ 1.4.76 ו 6 לי ליום החל מ 14.11.76, המצורף להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו (1). יחד עם זאת, מוסכם בין הצדדים כי אין ההסכם המצורף בא להרע תנאי עבודתם של עובדים המקבלים היום סכום גבוה יותר בגין ההסכם הקודם או הסדר מקומי, ובלבד שלא יגרע בהסדרים עדיפים, במקרה וקיים הסדר עדיף יחול ההסדר העדיף.

צו תשל"ד

15 ב. הוצאות נסיעה

פועלים לאחר תקופת הנסיון הנוסעים למקום העבודה ובחזרה יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה הממשיות בתחבורה ציבורית של אוטובוסים עד סך – 20 ל"י לחודש החזר מלא.

בעבור כל הוצאה שמעל ל-20 ל"י לחודש עד מכסימום 37 לירות לחודש יקבלו הפועלים החזר בגובה של 75% מההוצאה הנוספת הנ"ל.

דמי הנסיעה הינם בעד ימי עבודה בפועל.

במידה ותחול עליה במחירי הנסיעות הציבוריות הרי שיעורי העליה יחולו באותו היחס על התעריפים הנ"ל מיום ההעלאה. (1) (2)

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993)

(2) סעיף 15 ב הוסף בתוספת שבצו ההרחבה משנת תשכ"ח ותוקן בהתאם לצו תשל"ד.

פרק 6 – פיטורים ופיצויים

6.1.1 פטורים רגילים (1)

(א) יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי פועלים.

(ב) פיטורי פועלים קבועים אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת בכתב לועד הפועלים. לפועלים קבועים אחרי 3 חודשים – הודעה מוקדמת של 6 ימים. לפועלים למעלה משנה – הודעה מוקדמת של שבועיים(2)

בנוגע לפועלים זמניים ינהגו בהתאם לפיסקה 2 סעיף 2 להסכם זה.

(ג)(1) צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהוה סיבה מספקת לפיטורים.(3)

(2) קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפה, תגיש את רשימת מועמדים לפיטורים לנציגות הפועלים, אשר תשמש בהודעה מוקדמת.

(3) שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של הפועל במפעל ובמצבו הסוציאלי.

כצרכי המפעל יש לראות, בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של הפועל לתפקידים במפעל ולמהלך התקין של הייצור.

(ד)(1) עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות הפועלים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהפועלים הכלולים ברשימה זו.

(2) נציגות הפועלים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות הפועלים את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

(3) עם קבלת השגת נציגות הפועלים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פטורים אישית לפועלים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות הפועלים כמוגדר בסעיף דלעיל.

(ה)(1) חלוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות הפועלים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום מתן הודעת הפטורים ע"י ההנהלה, במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד, מיד עם תום 9 הימים האורים לדיון ולהחלטת הועדה הפריטטית או בוררות הכל לפי הענין (4)

הועלו ע"י נציגות הפועלים, תוך כדי הדיונים, שמות מועמדים אחרים לפטורים במקום אלה האמורים בסעיפים ד(1) ו – (2) תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פטורים אישית. אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים שנשלחו לפועלים אחרים עפ"י סעיף ד(3) ויראו אותה כלא נוגדת את ס"ק ב' של פרק זה.

(2) לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחלוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה- על הועדה לתת החלטת ביניים, תוך המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין הפועלים האמורים עבודתם תופסק באורח זמני- מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

(3) לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור – יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה המוקדמת.

(4) מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד, ועדו הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הדין הסופי.

(5) הצדדים המעורבים בחלוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררין ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

(ו)פועל שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל. (6)

(ז) פועלים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה תוך 6 חודשים מיום הפטורים (במקרה ולמפעל יהיה צורך בפועלים), בזכויות מלאות, להוציא הזכות לפיצויי פיטורים בעד העבר, באם שולמו להם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים, היא מה"הוראות שבהסכם הקיבוצי בדבר סיום העבודה", כלשון סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

לענין פיטורי נוער עובד בכל ענפי העבודה נחתם ביום 3.9.67 הסכם קיבוצי כללי להסדר פיטורי נוער (מספרו בפנקס 1242/67) הקובע בין היתר :

"2. בכל הקשור לפיטורים עקב צמצום בעבודה יפרידו בין פיטורי נוער עובד במפעל לבין פיטורי עובדים אחרים בו וידונו בכל אחת משתי הקבוצות בנפרד.

(2) בכל מקרה של פיטורים עקב צמצום בעבודה במפעל או חלק ממנו וכשצרכי המפעל יאפשרו זאת, לא יעלה אחוז המפוטרים מקרב הנוער העובד במפעל על אחוז המפוטרים מקרב העובדים האחרים בו".

(3) לענין החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים ראו : דב"ע מז/3-82 עירית תל אביב – יפו- ישראל אברביה, פד"ע יט, עמ' 291. אושר בבג"ץ 6-88 ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

ראו עוד מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

לענין הודעה מוקדמת : השוו להוראות סעיפים 3ו – 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001 .

(4) בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

(5) על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כן ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

עוד ראו : דב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 שם נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה.

מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם ולעיתים גם חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

(6) ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

מקרים מיוחדים

6.1.2 מקדים מיוחדים

(א)פועל אשר למרות רצונו איננו יכול ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה – ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת לתועלת המפעל ולתועלת הפועל . והיה אם לא יימצאו פתרון כנ"ל או פתרון מוסכם על הצדדים תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה פריטטית לדיון והחלטה (1) פועל אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

(ב) פועל המתרשל בעבודתו או מפריע למהלך התקין של הייצור- יוזהר ע"י ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו. העתק מהאזהרה יישלח לועד הפועלים ולמועצת הפועלים והועד זכאי לערער על כך. לא ערער ועד הפועלים על מתן האזהרה, ובזמן המתקבל על הדעת לא תקן הפועל את עצמו – תהיה הנהלת המפעל רשאית לפטרו. הפועל יהיה רשאי לערער על הפיטורים בפני הועדה הפריטטית.

(ג) במקרה ויתגלעו חלוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לפועל בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת אם לא, או ביחס לעובדה אם הפועל תקן את עצמו ואם לאו- יבוא הענין להכרעת הועדה הפריטטית.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

השוו לחובת ההשתדלות במציאת תפקיד חילופי. ראו מאמר בנושא זה כאן

השעיה מהעבודה

6.1.3 השעיה מהעבודה

המפעל רשאי להפסיק לפועל את העבודה בו ביום, עד לבירור, הועדה הפריטטית שיסתיים תוך שבוע במקרים של : גניבה, חבלה במזיד, הפרה חמורה במשמעת בעבודה מסירת סודות טכניים של המפעל למתחרים וכו', הועדה הפריטטית תפסוק בענין דמי אבטלה במקרה ויצא הפועל זכאי. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

6.2 פצויי פיטורים(1)

6.2.1 שעור פיצויי הפטורים

כל פועל שעבד במפעל לפחות שנה אחת ויפוטר או יתפטר עם זכות לפיצויי פיטורים עפ"י ההסכם או החוק יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כמפורט להלן:

שבועיים (12 ימי עבודה) לכל שנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה לאחר השנה הראשונה כפוף לאמור להלן.

כל פועל שמלאו לו 8 שנות עבודה ומעלה במפעל ביום 1.2.73 יקבל בעבור כל שנות עבודתו שלאחר 1.2.73 פיצויי פיטורים בשיעור של 18 ימי עבודה לכל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי השנה שלאחר התאריך הנ"ל.

כל פועל שימלאו בפועל 8 שנות עבודה במפעל לאחר 1.2.73 יקבל פיצויי פיטורים בגובה של 18 ימי עבודה בעבור כל שנה ובאופן יחסי לחלקי שנה החל מהשנה התשיעית ועד שנת עבודתו ה- 13 ועד בכלל.

כל פועל שימלאו לו בפועל 13 שנות עבודה במפעל לאחר 1.2.72 יקבל פיצויי פיטורים בגובה של 4 שבועות עבור כל שנה ובאופן יחסי לחלקי שנה החל מהשנה ה- 14 ואילך .

פועל(ת) כי יפוטר מן העבודה או יפרוש מן העבודה מפאת הגיעו לגיל פרישה לפנסיה (גבר בגיל 65 אשה בגיל 60) ו/או לאחר 10 שנות ותק פנסיוני ב"מבטחים"(2), או מסיבת מחלה שנקבעה ע"י ועדה רפואית מטעם המחלקה לרפואה תעסוקתית של "קופת חולים" או שיתפטר מכל סיבה אחרת המזכה בפיצויי פיטורים בהתאם לאמור בחוק פיצויי פיטורים , תשכ"ג- 1963, תשלם הנהלת המפעל פיצויי פיטורים לפועל (ת).(3)

בכל מקרה של פטירת פועל (ת) ישולמו פיצויי הפיטורים לשאריו כמשתמע מחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 ובאין שאירים, ליורשיו עפ"י חוק הירושה, התשכ"ה- 1965. (4)

צו תשל"ד

26ב. פיצויי פיטורים(1)

כל פועל שעבד לפחות שנה אחת במפעל ויפוטר או יתפטר עם זכות לפיצויי פיטורים עפ"י ההסכם או החוק יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כמפורט להלן:

כל פועל שימלאו לו בפועל 8 שנות עבודה במפעל ביום 1.2.73 יקבל בעד כל שנת עבודתו שלאחר 1.2.73 פיצויי פיטורים בשיעור של 18 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי השנה שלאחר התאריך הנ"ל.

כל פועל שמלאו לו 13 שנות עבודה ומעלה במפעל ביום 1.2.72 יקבל בעד כל שנת עבודתו שלאחר 1.2.72 פיצויי פיטורים בשיעור של 4 שבועות עבור כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה שלאחר התאריך הנ"ל.

כל פועל שימלאו לו בפועל 8 שנות עבודה במפעל לאחר 1.2.73 יקבל פיצויי פיטורים בגובה של 18 ימי עבודה בעד כל שנה ובאופן יחסי לחלקי שנה החל מהשנה התשיעית ועד שנת עבודתו ה-13 ועד בכלל.

כל פועל שימלאו לו בפועל 13 שנות עבודה במפעל לאחר 1.2.72 יקבל פיצויי פיטורים בגובה של 4 שבועות בעד כל שנה ובאופן יחסי לחלקי שנה החל מהשנה ה-14 ואילך.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1983 הקובעות כדלקמן :

"הגדלת שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר

1. שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר יהיה לגבי תקופת עבודה שמיום תחילתן של תקנות אלה ואילך, שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה.

תחילה

2. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ב באב תשמ"ג (1 באוגוסט 1983)."

בדב"ע מו/3-84 ידולה כהן ומוחמד אבו טיר נ' מתיתיהו ליפשיץ בע"מ, פד"ע יח עמ' 269 נאמרו הדברים הבאים : משבאו התקנות והשוו את שיעור הפיצויים המגיעים מכוח החוק לעובדים יומיים ולעובדים חודשיים – השתנתה התשתית שעמדה לנגד מנסחי ההסכם הקיבוצי ויש לבחון מחדש את הזכויות מכוח חוק לעומת אלה שמכוח הסכם הקיבוצי.

בחינה כאמור מביאה למסקנה, כי עם התקנת התקנות גובר מעגל הזכות המוקנית מכוח החוק על זה המקנה זכות מכוח ההסכם הקיבוצי .

פסק הדין עניינו בהסכם הקיבוצי בענף הבניה ואולם עסקינן בעקרון העובר כחוט השני בכלל ההסכמים.

ראו עוד: ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(2) את הרישא לסעיף השוו להוראת סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה

(3) ראו סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 – התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי.

(4) ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר

6.2.2 השכר שישמש בבסיס לחישוב פיצויי הפיטורים יהיה כלהלן (1)

השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים כדלהלן:

(א) בעד התקופה שלפני 1.1.64 ישולמו פיצויי הפיטורים לפועל (ת) לפי 80% מהשכר המשולב האחרון הכולל תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מכונות, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית הכולל את תוספת היוקר האחרונה הנהוגה בעת הפסקת עבודתו של הפועל (ת) לכל שנת עבודה וכך יחסית לחלקי השנה, מיום כניסת העובד למפעל עד 1.1.64.

(ב) בעד התקופה שלאחר 1.1.64 ישולמו פיצויי הפיטורים לפועל (ת) עפ"י השכר החודשי המלא המשולב האחרון הכולל תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת מכונות, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית הכולל את תוספת היוקר האחרונה הנהוגה בעת הפסקת עבודתו של הפועל (ת) לכל שנת עבודה שלאחר 1.1.64 וכך יחסית לחלקי השנה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) כמוחלף בסעיף 16 להסכם 76

ראו עוד: ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

6.2.3 העברת עובד יומי למעמד עובד ייצור חדשי (1)

(א) פועלי הקרטונז' אשר נמצאים כיום במעמד עובד יומי, יעברו למעמד עובדי ייצור חודשיים עם חתימת ההסכם על פנסיה מקיפה בין הארגונים המרכזיים – היינו (לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של העובדים בא"י).

עובד ייצור חדשי יקבל משכורת על בסיס חודשי, בסכום השווה למכפלה ב- 26 של תעריף השכר המשולב ליום עבודה ותוספת הותק , בצירוף סכום המהווה מכפלה ב- 26 של התוספות המחלקתיות, המקצועיות והמיוחדות שמהן נהנה העובד במעמד כפועל יומי, וזאת כל עוד עובד העובד באותה מחלקה ועוסק באותה עבודה שבה קשורה התוספת או כל עוד זכאי העובד, עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי הזה או ההסדר הקיים החל עליו, לאותה תוספת.

(ב) פיסקה (א) דלעיל לא תחול על הפועלים(ות) הנמצאים היום במעמד חודשי והזכאים כיום בין היתר לשיעור פיצויי פיטורים של חודש לכל שנת עבודה, בין אם מכוח כל הסכם ו/או הסדר מקומי , מפעלי ו/או הסדר אישי ומוסכם בין הצדדים, כי אין בכוחו של הסכם זה או כל הסכם אחר להרע או לגרוע מזכויותיהם והשגיהם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) סעיף זה הוסף בסעיפים 14 ו- 15 בהתאם להסכם המעבר הכללי .

מדובר בהסכם להעברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1976. מספרו 7003/76 .

בענין ההסכם בדבר המעבר לפנסיה מקיפה – ראו בה"ש (1) לסעיף 5.7 .

פרק 7- שונות

תקנון העבודה

7.1 תקנון העבודה

תקנון העבודה שנחתם ביום 19.9.62 בין ההתאחדות להסתדרות הכללית והמופיע כנספח מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה.

פריון העבודה

7.2 פריון העבודה

שני הצדדים להסכם זה הסכימו לעשות כל מאמץ להגדלת הייצור ע"י הגברת פריון העבודה והייצור, והייעול בתעשיית הקרטונג'

לא הורחב

מועצות ייצור

7.3 מועצות ייצור

הצדדים להסכם זה ממליצים בפני חבריהם על הקמת מועצות ייצור בהתאם לתקנון מועצות הייצור שבין ההסתדרות והתאחדות התעשינים בישראל.(1)

לא הורחב

מס אחיד (דמי חבר)

7.4 מס אחיד (דמי חבר)

הנהלת המפעל תגבה משכר הפועלים את (דמי החבר) מס אחיד עפ"י רשימות שתוגשנה ע"י לשכת המס של ההסתדרות הכללית (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראה סעיף 25(א)(3) לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958

דמי טיפול ארגוני – מקצועי

7.5 דמי טיפול ארגוני – מקצועי

(א) הנהלת המפעל תנכה משכרם של הפועלים הבלתי מאורגנים דמי טיפול מקצועי- ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו (1)

(ב) השיעור המקסימלי בעבור דמי טיפול ארגוני כנ"ל כיום הוא אחוז אחד מהשכר, ועד לשכר מקסימלי הקבוע בתקנות (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו סעיפים 3 ו- 4 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה

אי הרעת תנאים

7.6 אי הרעת תנאים

אין הסכם זה או אחד מסעיפיו יכול להרע את תנאי העבודה והשכר המקובלים באחד המפעלים. (1)

29. שמירת זכויות :

אין בכוחו של ההסכם הקיבוצי הזה או אחד מסעיפיו לשנות תנאי עבודה הקיימים באחד המפעלים שהסכם זה חל עליהם לרעת הפועלים. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו מאמר בנושא : תנאי מכללא בחוזה עבודה

הסכם קבוצי כללי להסדר יחסי העבודה

7.7 הסכם קיבוצי כללי להסדר יחסי עבודה

צרופו והנהגתו של תקנון העבודה הקיבוצי וכן של ההסכם הקבוצי הכללי להסדר יחסי עבודה מיום 10.1.67 אשר בין המחלקה לאיגוד המקצועי של ההסתדרות והתאחדות בעלי תעשיה בענין יחסי וסדרי עבודה, נוהג ונוהל בעניינים הכלליים הנוגעים לתעשיה לא יחשבו כהרעת תנאי עבודתם של העובדים.

לא הורחב

פרק 8 – יישוב חילוקי דעות

8.1 ההסדר ליישוב חילוקי דעות

8.1 ההסדר ליישוב חילוקי דעות (1)

יישוב חלוקי הדעות בין הצדדים בתקופת תוקפו של הסכם בדבר מימוש הזכויות הנוגעות לסעיפי הסכם זה יוסדרו בהתאם להסכם תקנון עבודה שבין ההסתדרות הכללית להתאחדות, שנחתם בתאריך 19.9.62 המופיע כנספח ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) המילים "בדבר מימוש הזכויות" הוספו בסעיף 17 להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 (מספרו 7002/76)

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה.

8.2 ועדות פריטטיות

8.2 ועדות פריטטיות(1)

(א) הצדדים מקיימים ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות שיתעוררו בין הצדדים ביחס לסעיפים הנובעים מהסכם העבודה.

(ב) ועדה פריטטית תתכנס תוך ימים ספורים עפ"י בקשת אחד הצדדים, הנהלת המפעל או מועצת פועלים; נתגלעו חילוקי דעות בין הנהלת המפעל ומועצת פועלים ואף אחד מהם לא פנה לועדה הפריטטית תהיה זו חייבת לדון בסכסוך לפי בקשת בא כוח איגוד פועלי הדפוס, הכריכה והקרטונז' בועה"פ של ההסתדרות הכללית או ב"כ מחלקת העבודה של ההתאחדות.

(ג) מסקנות מוסכמות של הועדה הפריטטית תחייבנה את הצדדים.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כשם שאת הביטויים "עובד" ו"מעביד" בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 יש לפרש ככוללים גם את אלה שיחסי עובד – מעביד ביניהם הגיעו לידי סיים, כך יש לפרש מונחים אלה בהקשרם המתאים בהסכמי עבודה קיבוציים.

בוררות

בוררות(1)

(א) לא הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת, תוך שבוע או בהסכמה שבועיים, ייקבע בתום המועד הנ"ל על ידיה- בורר יחיד מכריע מתוך הרשימה המוסכמת בין ההסתדרות הכללית והתאחדות תוך הסכמה על פי הגרלה.

(ב) לפי דרישת אחד הצדדים יועבר הענין לבוררות זבל"א בצירוף מידי של בורר שלישי, לפי אותו הסדר לפיו ייקבע בורר יחיד מכריע, הבוררים מהרשימה המוסכמת ישמשו כבוררים יחידים מכריעים או כבוררים שלישיים בבוררות זבל"א וזבל"א, הכל לפי הענין.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו חוק הבוררות, תשכ"ה- 1965

סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

על סמכותו של בית הדין לעבודה בבוררות ראו סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969

בדב"ע לה/9-111 הסתדרות מכבי ישראל נ' ד"ר מאיר בלכנר, פד"ע ח' 122 נפסק כי :

"שאלת היווצרותם של יחסי עובד ומעביר איננה יכולה להימסר לבוררות, משום שאין העובד רשאי לוותר על הזכויות ועל ההגנות הניתנות לו בחוקים מגינים ".

ולראיה באנו על החתום

צד א' צד ב'

נספח

תעריף השכר

(הושמט)

מאמרים קרובים

צו והסכם בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז'

צו והסכם במפעלים של עד 20 עובדים