הזכות/חובה

          נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

 נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

                                  הערות

מקורות

ההסכם הבסיסי נחתם ביום 20.4.66 (1180/66)

בהסכם הקיבוצי הכלי מיום 5.1.69 (1281/69) ניתן התעריף הארצי לשנת 1969.

ההסכם מובא להלן כפי שתוקן מאוחר יותר בהסכמים קיבוציים מאוחרים המפורטים להלן:

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 21.5.70 (מספר 7023/70) שחידש את ההסכם לשנים 70/71 (להלן" הסכם 70/71) בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 20.10.71 (מספרו 7028/71) נקבע תעריף לתקופת החל מיום 15.11.71.

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 2.8.72 (4044/72) שחידש את ההסכם לשנים 1972/73 (להלן הסכם 72/73)

הסכם קיבוצי כללי מיום 23.6.74 (מספר 7027/74) שחידש את ההסכם לשנת 1974 בשינויים המפורטים שם.

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 6.7.76 (מספר 7035/67) בו אומצו הסכמי מסגרת לשנים 76/77.

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 10.1.79 (מספר 7005/79) (להלן הסכם 78/80), שהאריך את תוקף ההסכם עד ליום 31.3.80.

ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 4.11.86 (לא נרשם) שהאריך את תוקף ההסכם עד 31.1.88.

תוקף ההסכם חודש בהסכמי המסגרת במשק, עד 31.3.90 , כולל התוספות שנקבעו. 

פורסם י"פ תשכ"ז מס' 1350 מיום 31.3.1967 עמ' 1261.

תוקן י"פ תשכ"ז מס' 1389 מיום 31.8.1967 עמ' 2127 – צו תשכ"ז-1967.

י"פ תש"ל מס' 1589 מיום 31.12.1969 עמ' 954 – צו תש"ל-1969.

י"פ תשל"א מס' 1695 מיום 1.2.1971 עמ' 922 – צו תשל"א-1971 (ללא מגבלה טריטוריאלית בצו).

י"פ תשל"ד מס' 1975 מיום 30.12.1973 עמ' 521 – צו תשל"ד-1973 (ללא מגבלה טריטוריאלית בצו).

י"פ תשל"ה מס' 2077 מיום 22.12.1974 עמ' 722 – צו תשל"ה-1974 (ללא מגבלה טריטוריאלית בצו).

י"פ תשל"ז מס' 2355 מיום 16.8.1977 עמ' 2131 – צו תשל"ז-1977 (ללא מגבלה טריטוריאלית בצו).

י"פ 1589, התש"ל, עמ' 954, תוקן התעריף בלבד.

י"פ תש"ם מס' 2567 מיום 28.9.1979 עמ' 5 – 6 צו תש"ם-1979 (ללא מגבלה טריטוריאלית בצו).

כותרת

הסכם קיבוצי כללי בענף מכבסות הקיטור

צו הרחבה בענף מכבסות הקיטור(1)

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

הערות לצו הרחבה :

(1)   מתוך י"פ תש"ם מס' 2567, ז' בתשרי התש"ם, 28.9.7979 , עמ' 5-6.

הצדדים

בין: ארגון מכבסת הקיטור הישראל –

לבין : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הסתדרות פועלי הטקסטיל ההלבשה והעור.

הואיל : והצדדים החתומים על הסכם העבודה הגיעו לידי הסכמה שצרכי המשק, הגברת התפוקה, יחסים תקינים בין בעלי המפעלים ולפועלים , עבודה סדירה ותקינה, משמעת בעבודה ומאמצים משותפים למען יעול בעבודה מצריכים הסכם עבודה כללי ארצי שיגדיר את תנאי ושכר העבודה של הפועלים וימנע מתיחות מיותרת במפעלים.

והואיל : והצדדים מכירים בחשיבות הרבה של הרגשת יציבות של העובד במקום עבודתו אשר תרכש ע"י קידום המפעלים וייעולם המושפע משקידתם ומסירותם של העובדים והנהלות המפעלים בצורה יעילה וחסכונית.  

לכן הוסכם בין הצדדים לחתום על הסכם זה כמפורט להלן

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה, כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ארגון מכבסות הקיטור בישראל לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור, מיום י"א בטבת תשל"ט (10 בינואר 1979), הרשום בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7005/79, תורחב וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף מכבסות הקיטור למעט  עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם. (1)

הערות לצו הרחבה  :

בעב (י-ם) 1611/06  אלישע עזר נ' אורן זקן, 11.2.08

נדונה תחולת צו ההרחבה שלעיל על יחסי הצדדים. כעולה מהעובדות, הנתבע מפעיל מכבסה   והתובע עבד, בין היתר, כאוסף ומחלק כביסה ללקוחות הנתבע, ולשם כך עשה שימוש ברכב שבבעלות הנתבע.

לטענת התובע, על הצדדים חל צו ההרחבה בענף מכבסות הקיטור. מנגד טען הנתבע, כי ההסכם הקיבוצי לא חל על התובע מאחר שהוא אינו עובד קיטור ומכיוון שהמכבסה כלל לא עונה להגדרה של מפעל".

בית הדין קבע כי צו ההרחבה בענף מכבסות הקיטור מרחיב את תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ארגון מכבסות הקיטור בישראל לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים על "כל העובדים והמעבידים בענף מכבסות הקיטור, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם" (הדגשה של המותב). וכי צו ההרחבה אינו מבחין בין עובדים שונים בענף מכבסות הקיטור. לפיכך, לצורך הכרעה בשאלה האם צו ההרחבה חל על הצדדים, אין זה רלוונטי האם עיקר עבודתו של התובע במכבסה היתה ביצוע שליחויות  אם לאו.

אלא, השאלה העומדת בפני בית הדין  היא האם המכבסה בבעלות הנתבע היא מכבסת קיטור.

בית הדין פסק :"בתצהירו טען הנתבע (סעיף 3) כי המכבסה שלו אינה עובדת באמצעות קיטור ושימוש כימי כלשהו. לעומת זאת בחקירתו הנגדית התברר , כי במכבסה יש קיטור וכי הוא עושה שימוש בחומרים כימיים (עמ' 6-7 לפרוטוקול)." לפיכך נקבע כי :" די בעדות זו של הנתבע כדי לבסס את טענת התובע, כי עבד במכבסת קיטור ולכן חל על הצדדים צו ההרחבה בענף מכבסות הקיטור.

התוספת

ההוראות המורחבות

מספר הסעיף

בהסכם הקיבוצי

הגדרות מונחים

הגדרות מונחים

מפעל – פירושו בעל מכבסת קיטור או מכבסת קיטור וניקוי חימי ביחד, כולל שותפות חברה בע"מ וכל גוף משפטי אחר.(1)

פועלים – פירושו גם פועלות, נוער או כל עובד אחר פרט לפקידים ולמנהלים.(2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)   בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(2)  לענין היקף תחולתו של הסכם וסוגי העובדים הכלולים בהסכם ראו סעיפים 15-16 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 .

ראו מאמר בנושא : סעיף 15 – היקפו של הסכם קיבוצי מיוחד.

ראו מאמר בנושא : סעיף 16- היקפו של הסכם קיבוצי כללי.

קבלת פועלים

1.   קבלת פועלים

 המפעל יקבל את כל הפועלים הנדרשים לו, באמצעות שירות התעסוקה, נוער עובד באמצעות לשכות נועד העובד, לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 ותקנותיו (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)    ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט  – 1959 והתקנות אשר הותקנו מכוחו.

תקופת הניסיון

2.  תקופת הנסיון

א.  כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.(1)

ב. בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה . במשך השבועיים הראשונים יכול פועל להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר שבועיים ועד חודש בהודעה מוקדמת של 24 שעות (2)

ג. לאחר חודש עבודה ועד גמר תקופת הנסיון 24 שעות לכל חודש עבודה (2)

ד. נשאר פועל לעבודה לאחר תקופת הנסיון ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה במפעל.

צו תשל"א-1971

2.  תקופת הנסיון

(א)     כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  תקופת הנסיון קוצרה מ- 6 חודשים ל- 3 חודשים בסעיף 1 להסכם 70/71.

ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון.

ואולם, בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

ראו המאמר שלעיל  בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

(2)  השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו.

פיצויי פיטורים

צו תשל"ד-1973

7.   פיצויי פיטורים (1)

 לענין תשלום פיצויי פיטורים, אחד עשר חודשי עבודה ייחשבו בשנת עבודה מלאה בשנה הראשונה .  כל פועל יומי שמלאו בפועל 8 שנות עבודה רציפות ומעלה לעבודתו במפעל ביום 1 בינואר 1973 יקבל בעד תקופת העבודה שלאחר התאריך האמור פיצויי פיטורים בשיעור של 18 ימי עבודה לכל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה.(2)

כל פועל יומי שמלאו לו 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך האמור, יקבל פיצויי פיטורים בשיעור של 18 ימי עבודה בעד כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך.(2)

פועל אשר יתפטר מפאת גיל: פועל בגיל 65 ופועלת בגיל 60, או יותר, דינם לענין תשלום פיצויי פיטורים כדין מפוטרים. (3)

הערות לצו הרחבה  :

(1) ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1983 הקובעות כדלקמן :

"הגדלת שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר

1.    שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר יהיה לגבי תקופת עבודה שמיום תחילתן של תקנות אלה ואילך, שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה.

תחילה

2.    תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ב באב תשמ"ג (1 באוגוסט 1983)."

בדב"ע מו/3-84 ידולה כהן ומוחמד אבו טיר נ' מתיתיהו ליפשיץ בע"מ, פד"ע יח עמ' 269 נאמרו הדברים הבאים :  משבאו התקנות והשוו את שיעור הפיצויים המגיעים מכוח החוק לעובדים יומיים ולעובדים חודשיים – השתנתה התשתית שעמדה לנגד מנסחי ההסכם הקיבוצי ויש לבחון מחדש את הזכויות מכוח חוק לעומת אלה שמכוח הסכם הקיבוצי.

בחינה כאמור מביאה למסקנה, כי עם התקנת התקנות גובר מעגל הזכות המוקנית מכוח החוק על זה המקנה זכות מכוח ההסכם הקיבוצי .

פסק הדין עניינו בהסכם הקיבוצי בענף הבניה ואולם עסקינן בעקרון העובר כחוט השני בכלל ההסכמים.

ראו עוד: ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(3)   השוו להוראת סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 והפסיקות שם.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה

שעות העבודה

3.שעות העבודה

א.      יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8 ; בערב יום הכיפורים, בערב ראש השנה ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות (1)

ב.      זמן התחלת העבודה וסיומה וזמני ההפסקות השונות קובעת ההנהלה בהתייעצות עם ועד העובדים. שינויים בזמנים שנקבעו כנ"ל ייעשו על ידי ההנהלה בהסכמת נציגות העובדים.

8.  שעות העבודה הרגילות

(א)     יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב יום הכיפורים, בערב ראש השנה ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו גם הסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע הסכם קיבוצי מיום .88 4.8 – מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים  7037/88.   

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

לענין עבודה בערבי שבתות וחגים ראו סעיף 9 להסכם הקיבוצי האמור.

שימו לב כי החל מחודש 4/18 –  בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי  2017/7019 שנחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה עומד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  באופן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד חודש אפריל 2018  הקובע שבוע עבודה של 43 שעות לחצו כאן

שעות נוספות

4. שעות נוספות

א. יש להמנע מלעבוד שעות נוספות ככל האפשר אולם העובדים חייבים לעבוד בהם לפי דרישת ההנהלה בשעה שצורכי המפעל מחייבים זאת לשם השלמת הזמנות דחופות, עבודות הכרחיות לקיומו של המפעל או לשם התקנת סידורים טכניים שאינם סובלים דיחוי, כגון החלפת מכונות לעבודה וכו'.

ב. שעות עבודה נוספות בהן מועסק פועל לפי דרישת הנהלת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו – 50% מהשכר הכולל לשעתיים הנוספות, לפי החוק. (1) 

9.         שעות עבודה נוספות (1) 

(א)    היה והעובד ידרש לעבוד השעות נוספות וזאת עקב צרכי העבודה הן בהמשך ליום העבודה הרגיל המוארך כאמור והן ביום הפנוי שנקבע לו, יעבוד העובד בהתאם לנדרש והתמורה בעבור שעות העבודה הנוספות תהיינה כדלקמן :

(1)     שעות עבודה מעבר ליום העבודה הרגיל של 9 שעות נחשבות לשעות נוספות בעבורן תשולם תוספת של 25%  בעבור השעתיים הראשונות ו- 50%  מהשעה השלישית והלאה.

(2)     בעבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד שכר של שעות נוספות בהתאם לאמור בסעיף קטן (1) ואולם עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תחשב כן רק אם עבד העובד במשך אותו שבוע 45 שעות עבודה רגילות (לצורך סעיף קטן זה הכוונה היא ל – 45 שעות עבודה בשבוע אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום בעבור העדרותו) (2)

(ב)     שעות עבודה נוספות בהן מועסק פועל לפי דרישת הנהלת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ושל 50% מהשכר הכולל לשעתיים נוספות.(3)

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  ראו סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951. ראו גם התקנות שהותקנו מכוח החוק.

ראו מאמר בנושא :  סעיף 16 לחוק גמול שעות נוספות

ראו גם הסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע הסכם קיבוצי מיום .88 4.8 –  7037/88.  

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע חישוב שעה הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר כלהלן :

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

הערות לצו הרחבה :

(2)  נקבע בסעיף 5 להסכם הקיבוצי הכללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה שבועיות ול- 5 ימי עבודה כפי שהורחב בצו הרחבה.

(3)  ראו הערת שוליים (1)  בהערות להסכם הקיבוצי.

חופשה שנתית

5. חופשה שנתית

א. בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 (1) כל עובד זמני אשר עבד במפעל פחות מ- 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, תשלם בעדו ההנהלה תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר עבודתו לקרן החופשה של "מבטחים". העובדים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.  

ב. עובד הממשיך לעבוד במפעל מ- 75 יום ומעלה ועבד פחות משנה, יקבל את חופשתו בעד כל תקופת עבודתו במפעל בהתאם לטבלה. הסכומים אשר הצטברו ובאם הצטברו לזכותו ב"מבטחים" יוחזרו להנהלה.

ג. (2)

צו תשל"ז-1977

10.       חופשה שנתית (2)

1. כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

2.   מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב:

ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה: 

(1) ראו סעיפים 4 ו- 15 לחוק חופשה שנתית , תשי"א- 1951.

ראו עוד מאמר בנושא : סעיף  4 לחוק חופשה שנתית- עובד זמני בשכר .

(2) אורך החופשה נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1 ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

ראו גם: סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ועוד ראו מאמר בנושא  סעיף 3 לחוק חופשה שנתית : אורך החופשה.  

 ד.נוער עובד עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בהתאם לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 וחוק חופשה שנתית התשי"א – 1951 (18 ימים בשנה כולל שבתות). (3)

ה. הנהלת המפעל קובעת את מועד חופשתו של העובד בהתחשב בצורכי המפעל וצורכיו של הפועל בהתייעצות נציגות העובדים. (4)

ו. יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים, פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים, מסיבות המצדיקות סידור זה בהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות). (5)

ז. בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951, אין להמיר חופשה בתשלום כספי. (6)

ח. עובדים בעלי זכות לחופשה שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, זכאים לקבלה אחרי שובם לעבודה, כפוף לפיסקה ה'.

ט. חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית יודיע על כך להנהלה בזמן מחלתו וימלא את מיכסת החופשה המגיעה לו לאחר החלמתו כפוף לפיסקה ה'. (7)

י. עובדים בעלי זכות לחופשה, המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו פדיון חופשה בעוזבם את העבודה. (8)

יא. חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה.

(3) ראו סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. וראו גם:   חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

(4) השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – מועד החופשה.

(5) השוו לסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק חופשה שנתית – רציפות החופשה.

(6)  ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(7) השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(8) השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית- פדיון חופשה.

חופשה מיוחדת

5א. חופשה מיוחדת (1)

עובד קבוע יקבל 4 ימי חופשה בשכר מלא לרגל נישואיו /ה או נישואי אחד מילדיו.

צו תש"ם-1979

 חופשה מיוחדת

עובד קבוע יקבל 4 ימי חופשה בשכר מלא לרגל נישואיו/יה או נישואי אחד מילדיו.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הוסף בסעיף 8 להסכם 78/80

הבראה

6. הבראה (1) (2)

א. קצובת הבראה תינתן בכל שנת עבודה בעבור השנה שחלפה, וכן לחלקי שנה, בשיעורים :

צו תש"ם-1979

11.       הבראה

(א) קצובת הבראה תנתן בכל שנת עבודה בשיעורים הבאים:

(ב).השתתפות המפעל בדמי הבראה מותנית ביציאתו האישית של העובד לבית הבראה ובהצגת אישור מתאים על שהותו בהבראה לפחות מספר ימים כנקוב לעיל.

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם(4)

(ג).השתתפות בדמי הבראה תשולם לעובד עם צאתו לחופשה שנתית אך לא יאוחר מאשר שבועיים מיום שובו מהחופשה ולפי המחירים שיהיו בתוקף באותה תקופה בבתי הבראה של קופת חולים או של משקי העובדים.

(ד). עובד רשאי לצבור זכויות השתתפות בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים. (3)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) כמתוקן בסעיף 9 להסכם 78/80.

(2) ראו עוד:  ההסכמים הקיבוציים הכלליים וצווי הרחבה על פיהם בדבר השתתפות המעביד בדמי הבראה.

(3) נראה לנו כי הכוונה בסעיף זה ל"צבירת זכויות" לאחר סיומם של יחסי עבודה.

מכל מקום, נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

הערות לצו הרחבה :

(4)  כקבוע בסעיף 1 להחלטת ועדת המעקב בישיבתה מיום 28.2.91 (7012/91) הקובעת כי מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם מיום 5.6.90 ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.   ההסכם הורחב בצווי הרחבה.

ב.השתתפות המפעל בדמי הבראה מותנית ביציאתו האישית של העובד לבית הבראה ובהצגת אישור מתאים על שהותו בהבראה לפחות מספר ימים כנקוב לעיל.

ג.השתתפות בדמי הבראה תשולם לעובד עם צאתו לחופשה שנתית אך לא יאוחר מאשר שבועיים מיום שובו מהחופשה ולפי המחירים שיהיו בתוקף באותה תקופה בבתי הבראה של קופת חולים או של משקי העובדים.

ד. עובד רשאי לצבור זכויות השתתפות בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים. (2) 

חגים

7. חגים

א. כל פועל שעבר את תקופת הנסיון יקבל תשלום בעבור עשרת ימי חג כולל שבתות.(1)

ב. פועל שעבר את תקופת הנסיון ונשאר בעבודה, יקבל תשלום בעד ימי החג שחלו בתקופת עבודתו בנסיון.

ג. פועל שנעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחרי החג, שלא מסיבה מספקת, לא יקבל תשלום עבור ימי החג הקרובים.

ד. במקרה של חילוק דעות בדבר הסיבה ינהגו לפי סעיף 30 להסכם.

12.      דמי חגים

צו תשל"א-1971

(א)     כל פועל שעבר את תקופת הנסיון יקבל תשלום בעד עשרה ימי חג בשנה כולל שבתות. (1) אולם עובד לא יהיה זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג החלים ביום הפנוי. (2)

(ב) פועל שעבר את תקופת הנסיון ונשאר בעבודה, יקבל תשלום בעד ימי החג שחלו בתקופת עבודתו בנסיון.

(ג)  פועל שנעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחרי החג, שלא מסיבה מספקת, לא יקבל תשלום בעד אותו חג.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  השוו לסעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.

הערות לצו הרחבה :

(2) נקבע בסעיף 14 להסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים וצו הרחבה על פיו. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88

ראו גם  מדריך בנושא דמי חגים.  וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.15 )

תוספת יוקר

13. תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין מרכז התאחדות בעלי התעשיה לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית, בשיעור 22% החל מיום 1.4.1978(1)

הערות לצו הרחבה :

(1) בהתאם להסכמי תוספת יוקר החלים במשק.

שכר התחלתי

8. שכר התחלתי (1)

א. מוסכם כי החל מיום 1.9.86 יהיה השכר ההתחלתי של עובד בכניסה לעבודה הסכום המהווה הכנסת מינימום ע"פ ההסכם שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכלים. לפיכך, השכר ההתחלתי כאמור לעיל ביום 1.9.86 הינו 440 ₪ לחודש או 15.38 ₪ ליום עבודה בן 8 שעות.  

ב. השכר ההתחלתי יתעדכן מעת לעת ע"פ ההסכמים שיחתמו בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום מיד עם חתימתם של הסכמים אלה (2)

ג. שכרם של הנערים במכבסות יהיה שווה לשכר הפועלים המבוגרים, כולל ותק והשכר הוא ל- 8 שעות עבודה(3)  

14. שכר

(א) המעסיקים ישלמו לעובדיהם שכר בהתאם לתעריפים הבאים :

                        מעגילה, גיהוץ , חדר כביסה

לאחר 6 חודשים

לאחר 1 שנה               (התעריפים הושמטו)

לאחר 2 שנים

הערה : התוספת התקרה לא תהיה פחות מ 25% . על הסכומים הנ"ל תתוסף תוספת שכר של 2.5%. המעסיקים ישלמו לעובדיהם המועסקים במכבסות והמקבלים שכר מעל לתעריפי השכר הנהוגים תוספת של 20% לשכר(4)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ס"ק (א) ו- (ב) נקבעו בסעיף 5 להסכם מיום 4.11.86, בהתאם להסכמי שכר מינימום.

ראה עוד: חוק שכר מינימום , תשמ"ז- 1987 .

(2) הכוונה להסדרים כללים במשק, כמו כן בהסכמים קיבוצים מיוחדים נקבעו תוספות מפעליות.

(3) ס"ק ג' נקבע בהסכם מיום 10.1.79 (מספרו בפנקס 7095/82)

הערות לצו הרחבה :

(4) תעריפי השכר מתעדכנים על פי חוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987

תוספת ותק

9. תוספת ותק (1)

א. כל עובד המועסק במפעל יקבל תוספת ותר כל שנת עבודה שחלפה החל מתום שנת העבודה הראשונה באופן שבעבור כל שנת עבודה במפעל יקבל העובד תוספת של 1%  משכרו הכולל וזאת עד  לוותק של 25 שנות עבודה במפעל.

ב. על מנת להסיר ספק מוסכם כי במניין שנות העבודה יכללו גם תקופות העדרות מוכרות בשכר וכן תקופות העדרות שבעבורן קיבל העובד תשלומים ממבטחים או מהמוסד לביטוח לאומי, למעט תשלומי קצבאות זיקנה ונכות.

ג. אם עבד העובד רק בחלק מהשנה תיחשב לו תוספת הותק באופן יחסי לחודשי עבודתו.

צו תשל"ז-1977

15.  תוספת ותק (2)

תוספת הותק תשולם לכל העובדים לאחר 2 שנות עבודה במכבסה כדלקמן :

(התעריפים הושמטו)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  נקבע בסעיף 6 להסכם מיום 4.11.86  

הערות לצו הרחבה :

(2)  נקבע בי"פ תשל"ז מס' 2355 התשל"ז, עמ' 2131. התוספת מתעדכנת עפ"י תוספות השכר הכלליות במשק והסכמי תוספת יוקר.

תוספת משפחה

10. תוספת משפחה

 א. צד א' ישלם לפועלים/ות בעבור איש/ה שאינה עובדת תוספת משפחתית בשיעור של 80 ₪ משולב לחודש (1)

ב. בעבור ילדי הפועלים תשולם "קיצבת ילדי עובדים" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 12 ) התשכ"ה – 1965. (2)

צו תשל"ז-1977

16.       תוספת משפחתית

תוספת משפחה תהיה בסך 1.24 לירות (משולב ליום).(3)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  שעור תוספת המשפחה נקבע בין הצדדים בהתאם להוראות בדבר הוספת תוספת יוקר. בתוקף מיום 1.9.90 ועליו יש להוסיף תוספת היוקר בשיעור של 5.7% המשולמת עם משכורת ספטמבר.

(2)    לענין קצבת ילדים ראו סימן ב' לפרק ד' "ביטוח ילדים" לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב] תשנ"ה- 1995.

הערות לצו הרחבה :

(3)    נקבע בי"פ תשל"ז מס' 2355 התשל"ז, עמ' 2131. התוספת מתעדכנת עפ"י תוספות השכר הכלליות במשק והסכמי תוספת יוקר.

תוספת יוקר

11. תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין מרכז התאחדות בעלי התעשיה לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.(1)

13.       תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין מרכז התאחדות בעלי התעשיה לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.(1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) בהתאם להסכמי תוספת יוקר החלים במשק.

מס מקביל

12. מס מקביל

ההנהלה תשלם מס מקביל למוסד לביטוח לאומי בשיעור של 2.7%   משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל (1)

17.       מס מקביל

ההנהלה תשלם מס מקביל לקופת חולים של ההסתדרות בשיעור של 2.7% משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) חוק מס מקביל, תשל"ג- 1973.

חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996.  ראו סעיף 17א' לחוק.

ביטוח מחלה

18. ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנדון, תשלם ההנהלה לקופת-חולים או ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל. .(1)

הערות לצו הרחבה:

(1) ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. 

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

העברת פועלים/ות יומי לעובד חודשי

13. העברת פועלים/ות יומי לעובד חודשי (1)

פועל יומי יהיה לעובד חודשי לאחר 13 (שלוש עשרה שנות עבודה רצופות בפועל באותו מקום עבודה). הפועלים היומיים בעלי ותק של לפחות 13 שנות עבודה ומעלה כאמור לעיל- יהיו לעובדים חודשיים החל מ 1 בינואר 1975, ואילך, וכל עובד שיהיה זכאי לפיצויי פיטורים לאחר תאריך זה יחושבו לו הפיצויים עד 1.1.75, לפי ההסכם הקודם ומ- 1 בינואר 1975 יחושבו לו הפיצויים לפי עובד חודשי בשיעור שכר של 26 ימי עבודה עבור השנה הארבע עשרה וכל שנה שלאחר מכן וחלק יחסי לחלקי שנה.

ההסכם הכללי (בסיסי) מיום 13.2.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות הכללית של העובדים בא"י בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים מצורף להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (2)

ההעברה של הפועלים היומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים תתבצע בכפיפות להוראות ההסכם הנ"ל תוך 2 שנים.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   הוסף בהסכם 76/77

(2)   באשר להסכם מיום 13.2.1976  -מדובר בהסכם להעברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1976. מספרו 7003/76

ביטוח מחלה

14. ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנדון, תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל.(1)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. 

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

חופשת לידה

15. חופשת לידה

 המפעל ישלם לפועלות היוצאות לחופשת לידה תשלומים לפי החוק. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים. 

בגדי עבודה

16. בגדי עבודה

א. כל עובד לאחר 6 חדשי עבודה במכבסה יקבל שתי מערכות בגדי עבודה וזוג נעליים אחד לשנה.

ב.     עובד ברטיבות יקבל בגדי עבודה לפי הצורך, אך לא פחות מהאמור בסעיף קטן (א). (1)

צו תש"ם-1979

20.       בגדי עבודה

(א)     כל עובד לאחר 6 חדשי עבודה במכבסה יקבל שתי מערכות בגדי עבודה וזוג נעליים אחד לשנה.

(ב)     עובד ברטיבות יקבל בגדי עבודה לפי הצורך, אך לא פחות מהאמור בסעיף קטן (א).

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   כמתוקן בסעיף 6 להסכם 78/80

דמי נסיעה

17. דמי נסיעה

א. המעסיקים ישלמו לעובדיהם הוצאות נסיעה מהבית לעבודה וחזרה לפי הוצאות ריאליות.

ב.  תשלום הוצאות הנסיעה צמוד לתעריפי התחבורה הציבורית.(1)

ג. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה וממנה),יהיה זכאי להחזר עד למחצית הסכומים כנ"ל.  

צו תש"ם-1979

דמי נסיעה

(א)     המעסיקים ישלמו לעובדיהם הוצאות נסיעה מהבית לעבודה וחזרה לפי הוצאות ריאליות.

(ב)     תשלום הוצאות הנסיעה צמוד לתעריפי התחבורה הציבורית.(1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) כמתוקן בסעיף 5 להסכם 78/80 .

ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.

תאונות עבודה

18. תאונות בעבודה

א. על המפעלים והפועלים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק.

ב. המפעלים יבטחו את הפועלים נגד פגיעה בעבודה בהתאם לחוק.

ג. בתאונות עבודה קצרות מועד שאינן עולות על 12 יום יהיה התשלום בהתאם להסכם הארצי שנעשה ונחתם בין ההסתדרות והתאחדות בעלי התעשיה האומר " במקרה של פגיעה בעבודה של עובד בהתאם לסעיף 3 של התוספת הרביעית של  חוק הביטוח הלאומי תשי"ד- 1953 כפי שתוקן ע"י סעיף 2 של חוק הביטוח הלאומי (תקון) תשט"ו 1955 (ספר החוקים 187) ישלם נותן העבודה לעובד בעד היומיים הראשונים של אי כושרו לעבודה שלאחר יום הפגיעה 80% משכרו הרגיל".

ד. המעסיק ישלם לעובד ימי המתנה אשר נגרמו כתוצאה מפגיעה בעבודה ולא קיבל תמורתם מהמוסד לביטוח לאומי.

ה. הנפגע בתאונת עבודה יקבל מהמעסיק השלמה לתשלום המשולם מהמוסד לביטוח לאומי, שהיא כיום 75% מהשכר, עד כדי 90% מהשכר הכולל ברוטו. (1)

צו תש"ם-1979

22.   תאונות עבודה

(ג) במקרה של פגיעה בעבודה של עובד בהתאם לסעיף 3 של התוספת הרביעית של חוק הביטוח הלאומי תשי"ד- 1953, כפי שתוקן ע"י סעיף 2 של חוק הביטוח הלאומי (תקון) תשט"ו 1955, ישלם נותן העבודה לעובד בעד ימי המתנה אשר נגרמו מתוצאה מפגיעה בעבודה ולא קבלת תמורתם מהמוסד לביטוח לאומי.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ס"ק ד ו- ה' הוספו בסעיף 7 להסכם 78/80

פריון העבודה

19. פריון העבודה

 המפעלים והפועלים יפעלו למען הנהגת שיטות שכר עידוד במפעלים.

לא הורחב

קרן פנסיה לעת זיקנה

20. קרן פנסיה לעת זיקנה

 א. על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה – מחלקת העבודה לבין הוועה"פ של ההסתדרות הכללית האגף לאיגוד מקצועי, המדור לפועלי התעשיה ו" מבטחים" בע"מ בדבר הנהגת פנסיה מקיפה לעובדי התעשיה. ההסכם הנ"ל מצורף להסכם קיבוצי כללי זה כנספח ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (1)

ב.הנהלות המפעלים יפרישו מדי חודש אחוזים מהשכר הכולל הרגיל  של 8 שעות עבודה של העובדים (להוציא תשלום עבור שעות נוספות ופרמיות) לקרן הפנסיה של "מבטחים" בהתאם להסכם הנ"ל. כן ינכו העובדים מדי חודש לאותה תקופה 5.5% של שכרם הכולל.

ג.  כל עובד יבוטח מיד עם כניסתו לעבודה בקרן פנסיה מקיפה ויחולו עליו כל הוראות הסכם זה והסכם פנסיה המקיפה  החתום בין הועד הפועל לבין התאחדות התעשיינים לבין "מבטחים" המוסד המבטח. (2)

24.  קרן פנסיה לעת זקנה

(א) על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקת העבודה, לבין הועה"פ של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד מקצועי, המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" בע"מ, בדבר הנהגת פנסיית זקנה משלימה (יסוד) לעובדי התעשיה (3)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) קבוע בסעיף 19 להסכם 78/80 .

ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.  הודעה על כוונה למתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268. 

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

(2)   שימו לב כי מדובר בהוראה מיטיבה ביחס להוראה בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011

הערות לצו הרחבה :

(3)  הכוונה להסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

לענין פנסיה מקיפה והודעה  בדבר כוונה למתן צו הרחבה ראו לעיל בה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

העברת עובדים יומיים לעובדי ייצור חודשיים

צו תשל"ה-1974

העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים (1)

עובד יומי יהיה לעובד חודשי לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מקום עבודה. העובדים היומיים בעלי ותק של לפחות 13 שנות עבודה ומעלה כאמור – יהיו לעובדים חדשיים החל מ-1 בינואר 1975 ואילך, וכל עובד שיהיה זכאי לפיצויי פיטורים לאחר תאריך זה יחושבו לו הפיצויים עד 1.1.1975 לפי ההסכם הקודם ומ-1 בינואר 1975 יחושבו לו הפיצויים לפי השיעור המגיע לעובד חדשי.

הערות לצו הרחבה :

(1) הוסף בי"פ תשל"ה מס' 2077 , עמ' 722

ימי אבל

צו תשל"ד-1973

ימי אבל

כל פועל יהיה זכאי לימי אבל מלאים לפי דיני ישראל (6 ימים).

הערות לצו הרחבה :

(1)   י"פ תשל"ד מס' 1975 מיום 30.12.1973 עמ' 521

פיטורים רגילים

21. פיטורים רגילים (1)

(א) יש למנוע כל שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים (2)

1. פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של 12 ימי עבודה.

2.  צמצום בעבודה  היא סיבה מספקת לפיטורים. (3)

3.  במקרה שלדעת המפעל יש צורך בצמצום בעבודה- ייקבע מספר העובדים המפוטרים על ידי ההנהלה. הודעת ההנהלה כנ"ל משמשת כהודעה מוקדמת.

4.  שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמת הצדדים אשר יקחו בחשבון את צורכי המפעל, הותק של העובד במקום ומצבו הסוציאלי.

5.  כצורכי המפעל יש לראות בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

6.  אשר לשמות המפוטרים שלא תהיה הסכמה הדדית עליהם, יועבר הענין לועדה פריטטית בזמן אשר יאפשר לסיים את הבירור תוך תקופת ההודעה המוקדמת הנ"ל (4)

7.  עובד שפוטר או עזב את המפעל זכאי לקבלת תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל. (5)

8.  עובדים שפוטרו מחמת צמצום בעבודה שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל במקרה של צורך, בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים.

9.  נדרש העובד לחזור לעבודה במפעל בהתאם לאמור בפיסקה (8) דלעיל ולא חזר תוך שבוע מיום קבלו את ההזמנה, תפקע זכותו לחזור כמוגדר בפיסקה (8) ; הוכיח העובד סיבה מספקת שמנעה בעדו להענות להזמנה הנ"ל, תחול עליו הוראת פיסקה זאת לאחר שהסיבה חלפה או נתבטלה כפוף לתקופה (6 חודשים) הקבועה בפיסקה (8) ובתנאי שהודיע למפעל בהקדם האפשרי על קיום הסיבה. הודיעה ההנהלה לפועל מפוטר שעליו לחזור לעבודה, מותר לה להעסיק פועל אחר במקומו עד לשובו לעבודה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים, היא מה "הוראות שבהסכם הקיבוצי בדבר סיום העבודה", כלשון סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

לענין פיטורי נוער עובד בכל ענפי העבודה נחתם ביום 3.9.67 הסכם קיבוצי כללי להסדר פיטורי נוער (1242/67) הקובע בין היתר :

"2. בכל הקשור לפיטורים עקב צמצום בעבודה יפרידו בין פיטורי נוער עובד במפעל לבין פיטורי עובדים אחרים בו וידונו בכל אחת משתי הקבוצות בנפרד.

3. בכל מקרה של פיטורים עקב צמצום בעבודה במפעל או חלק ממנו וכשצרכי המפעל יאפשרו זאת, לא יעלה אחוז המפוטרים מקרב הנוער העובד במפעל על אחוז המפוטרים מקרב העובדים האחרים בו".

(2)  לענין החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים ראו : דב"ע מז/3-82 עירית תל אביב – יפו- ישראל אברביה, פד"ע יט, עמ' 291. אושר בבג"ץ 6-88  ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

 ראו עוד מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

בדב"ע מג/3-113 עירית ראשון לציון נ' לונה אמסלם, פד"ע טו עמ' 250 נפסק כי משמדובר בפיטורים- אין אלה שלמים אלא עם ניתוק יחסי העבודה.   וכן נקבע כי, בפיטורים ללא הודעה מוקדמת בא ניתוק היחסים עם מעשה הפיטורים.  בפיטורים שעליהם ניתנה הודעה מוקדמת היום הנקוב בהודעה או כל יום אחר שבו נותקו יחסי עובד-מעביד

בפרק הזמן שבין מתן ההודעה לבין היום הנקוב בהודעה לגמר העבודה ­נמשכים יחסי עובד-מעביד על המתחייב מכך, לזכות או לחובה .

(3) בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

(4)   אודות הודעה מוקדמת בתקופת המו"מ על שמות המפוטרים ראו בין היתר :  דב"ע מט/4-15 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ועד העובדים של קבוצת הקשר בחברת תדיראן בע"מ נ' חברת תדיראן בע"מ, פד"ע  כ' עמ' 386. שם נפסק בין היתר כי  לו רצו לקבוע (הצדדים להסכם הקיבוצי – הוספה שלנו) שתקופת ההודעה המוקדמת תושעה במשך תקופת הבוררות, או שתתחיל רק בסיומה – היה עליהם לכתוב זאת, ומשלא עשו כן, לא יכתוב בית-הדין את תנאי ההסכם במקומם. על כן, על פי האמור בהסכם הקיבוצי מתחיל מניין ימי ההודעה המוקדמת ביום שבו קיבלו העובדים את מכתבי הפיטורים.

(5) ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

ראו מאמר בנושא  סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

פיטורים יוצאים מהכלל

22. פיטורים יוצאים מהכלל

א.פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים להלן :

גניבה או חבלה במזיד; קלקול מכונות או מכוניות , חומרים או מכשירים בזדון; בזבוז חומרים בזדון; מסירת ידיעות של שיטות עבודה או סודות ביה"חר.

הפרת משמעת חמורה או אי ציות להוראות ההנהלה רשאיות הנהלות המפעלים להפסיק באופן זמני את עבודת הפועל בו ביום ובלי הודעה מוקדמת. על הפסקה כזאת יש להודיע לועד הפועלים.(1)

ב. במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור, הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק אזהרה יישלח לנציגות העובדים והיא זכאית לערער על כך. לא ערערו על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת, העובד לא תיקן עצמו, יהיה צפוי לפיטורים. 

ג.במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם העובד תיקן את עצמו או לא- יועבר הענין לועדה הפריטטית(2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי ראו :  דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44.

(2)  ראו דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44  לעיל,  הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

מקרים מיוחדים

23. מקרים מיוחדים

א. עובד אשר למרות רצונו איננו יכול ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, יעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שוועד העובדים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון הנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.(1)

ב. עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  השוו לחובת ההשתדלות במציאת תפקיד חילופי. ראו מאמר בנושא זה כאן

התפטרות מעבודה

24. התפטרות מהעבודה (1)

פועל אחרי תקופת הנסיון, רשאי להתפטר מהעבודה ובמתן הודעה מוקדמת של 12 יום.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   השוו להוראת סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת להתפטרות.   

לענין סנקציה בהתפטרות ללא הודעה מוקדמת מקום בו מדובר בסכום קצוב ומוכח או שאינו שנוי במחלוקת לענין ניכויו משכר העבודה האחרון ראו סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא : סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר – ניכויים משכר עבודה אחרון.

ראו גם סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה

(מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62) הדן בסנקציה במקרה של התפטרות ללא הודעה מוקדמת; על חובת המשמעת וחובות נוספות המוטלים על העובד. 

פיצויי פיטורים

25. פיצויי פיטורים (1)

א.     כל פועל  שעבד במפעל לא פחות משנה  יקבל במקרה של פיטורים, פיצויי פיטורים לפי חישוב כדלהלן : 12 ימי עבודה לכל שנת עבודה כעובד יומי או כעובד בקבלנות ובאופן יחסי לחלקי השנה לאחר השנה הראשונה. (2)

ב.        כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.1973 יקבל בעבור תקופת עבודתו שלאחר 1.1.1973 פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה בעבור כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי השנה. (2)

ג.         ג. כל  פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל יקבל פיצויי פיטורין בשיעור שכר של 18 ימי עבודה בעבור כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך. (2)

ג1. עובד אשר פוטר מעבודתו בנסיבות המזכות אותו בקבלת פיצויי פיטורים עפ"י החוק, יקבל פיצויי פיטורים בשיעור של משכורת חודש אחד לכל שנת עבודה במקום העבודה. (3)

ד.פועלים/ות אשר יתפטרו מפאת גילם כגון: פועל בגין 65 ופועלת בגיל 60, דינם לגבי תשלום פיצויי פיטורים כדין מפוטרים.(4)

ה. נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עבודתו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל שהוצעה לו ע"י ההנהלה, הינם סיבה להתפטרות עם זכות לפיצויי פיטורים, בתנאי שהדבר יאושר על ידי הועדה הרפואית של קופ"ח או לפי דרישת ההנהלה ע"י הועדה הרפואית של קופ"ח או לפי דרישת ההנהלה על ידי ועדת רפואית תעשייתית וכמו כן התפטרות אחרת כמפורט בחוק פיצויי פיטורים (5)

ו. במות העובד יקבלו יורשיו שהיו תלויים בו בפרנסתם את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי הפועל אילו פוטר(6)

ז. כל התנאים והזכויות לפיצויים וכן החישוב שהחוק מגדירם יהיה לפי החוק, אולם 11 חודשי עבודה יחשבו לשנת עבודה מלאה בשנה הראשונה (7). חובת תשלום הפיצויים לא תחול על מי שפוטר ללא זכות לפיצויי פיטורים כמפורט בהסכם.   

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)       כמתוקן בהסכם 72/73.

 ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)      לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1983 הקובעות כדלקמן :

"הגדלת שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר

1.    שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר יהיה לגבי תקופת עבודה שמיום תחילתן של תקנות אלה ואילך, שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה.

תחילה

2.    תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ב באב תשמ"ג (1 באוגוסט 1983)."

בדב"ע מו/3-84 ידולה כהן ומוחמד אבו טיר נ' מתיתיהו ליפשיץ בע"מ, פד"ע יח עמ' 269 נאמרו הדברים הבאים :  משבאו התקנות והשוו את שיעור הפיצויים המגיעים מכוח החוק לעובדים יומיים ולעובדים חודשיים – השתנתה התשתית שעמדה לנגד מנסחי ההסכם הקיבוצי ויש לבחון מחדש את הזכויות מכוח חוק לעומת אלה שמכוח הסכם הקיבוצי.

בחינה כאמור מביאה למסקנה, כי עם התקנת התקנות גובר מעגל הזכות המוקנית מכוח החוק על זה המקנה זכות מכוח ההסכם הקיבוצי .

פסק הדין עניינו בהסכם הקיבוצי בענף הבניה ואולם עסקינן בעקרון העובר כחוט השני בכלל ההסכמים.

ראו עוד: ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

 (3)  הוסף בהסכם שנחתם ביום 4.11.86, בהתאם לתקנות  שבהערה לעיל.

(4) השוו להוראת סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה

(5)  ראו סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 – התפטרות לרגל  מצב בריאות לקוי.

(6)        ס"ק (ה) ו- (ו)  הוספו בסעיף 2 להסכם 70/72

ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר.

(7)  השוו לסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא :  סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים– התחמקות מתשלום פיצויים.

הסכמים כלליים או חלקיים

26. הסכמים כלליים או חלקיים

א. כל מה שיוסכם במו"מ כללי מרכזי בין נציגי הועד הפועל של ההסתדרות הכללית ונציגי התאחדות התעשיינים בעניינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי יחייב את הצדדים להסכם עבודה זה ויבוא להוסיף ולתקן ו/או לשנות מהאמור בהסכם העבודה. אותו הדין לגבי חוקי המדינה.

ב. מוצהר ומוסכם בזאת כי נוסף לאמור לעיל, הצדדים מאמצים את ההסכמים הנזכרים להלן. והסכמים אלה יהיו חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

(1)  זכרון דברים – הסכם קיבוצי כללי מיום 13.2.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י המחלקה לאיגוד מקצועי (הסכם מסגרת).

(2)  הסכם קיבוצי כללי בדבר שכר מינימום .

(3)  הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית בדבר מעבר של הפועלים היומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים.

(4)  זכרון דברים – נספח להסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בדבר הוצאות נסיעה (סעיף 21 שבהסכם הקודם יתוקן בהתאם).

לא הורחב

אי הרעת תנאים מקובלים

27. אי הרעת תנאים מקובלים

הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי הגומי בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם אין הוא בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים בודדים, לפני חתימת הסכם הקיבוצי הזה (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1)      ראו מאמר בנושא : תנאי מכללא בחוזה עבודה

ועדה לסיווג מקצועי

28. ועדה לסיווג מקצועי

תוקם ועדה מקצועית פריטטית שתדון ותחליט תוך תקופת ההסכם על סיווג מקצועי של פועלי המכבסות כן תידון הועדה באפשרות של הנהגת טבלת שכר אחידה בכל המכבסות בארץ לקראת הסכם העבודה הבא.

לא הורחב

ניכוי מסים

29. ניכוי מסים

 המפעלים ינכו משכרם של כל המועסקים על ידם את המס האחיד של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, בהתאם לרשימות המוגשות על ידי לשכת המס ויעבירו את התמורה מדי חודש בחודשי ללשכת המס של ההסתדרות .

המפעלים ינכו משכרם של כל המועסקים שאינם חברים בארגון עובדים, מס ארגון בהתאם לחוק – 1%. (1)   

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הפסקה האחרונה הוספה בסעיף 6 להסכם 70/71.

ראו סעיפים 3 ו- 4  לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה

ועד העובדים

30. ועד העובדים (1)

א. נבחר ועד עובדים במפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירת ועדי עובדים תודיע מועצת הפועלים, שבטיפולה נמצא המפעל, בכתב להנהלת המפעל על בחירת הועד כאמור והרכבו האישי.

ב. ועד הפועלים שנבחר על ידי פועלי המפעל ואושר על ידי מועצת הפועלים כלפי הנהלת המפעל בכל הענינים הנוגעים לתנאי ויחסי העבודה השוטפים במקום.

ג. ועד העובדים הנו בא כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל מהווים נציגות מוסמכת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל ההסכם הקיבוצי כלפי ההנהלה להלן נציגות העובדים.

ד. במפעל בו אין ועד עובדים תיקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בעניני העובדים.

ה. ועד העובדים יפעל לביצוע ההסכם על כל סעיפיו למימוש זכויות שהושגו, לקיום החובות הנובעות מהסכם ומתקנון העבודה בין הצדדים.

ו. ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בענינים השוטפים של העובדים הנוגעים לתנאים עבודתם במפעל והנובעים מחוקי עבודה, מהסכם קיבוצי ומתקנון העבודה.

 ז. נציגות העובדים במפעל וההנהלה יקבעו סדר לקיום פגישות שתערכנה לעיתים מזומנות.

ח. הועד אינו רשאי להתערב בענינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המפעל. חלוקה וסידור העבודה  נמצאים בידי ההנהלה בלבד. (2)

. לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   הנוסח להלן כפי שתוקן בנספח מיום 10.1.79.

(2)    ראו  בהקשר  זה מאמר בנושא הזכות הניהולית ומשמעת בעבודה.

ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

31. ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות (1)

א. בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הועדות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים לפני הפעלת סעיף 32 שבהסכם זה. (1)

ב. (1) חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם כמפורט ו/או מכללא.

 (2) המינוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך עניין מסוים.

(3) החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בוועדה.

ג.  הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלוש הערים הגדולות, ז.א. בתל אביב, חיפה וירושלים ובהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

ד.  לא ייושב סכסוך עבודה בוועדה הפריטטית  במשך שבוע ימים, יועבר הדיון  לפי דרישת הצדדים  לסכסוך- לועדה המרכזית תוך 48 שעות, הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית. 

על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה המרכזית חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חלוקי דעות כנ"ל, באם לא ייושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.

ה. לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחד להסכם קבוצי זה. במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כועדה פריטטית .

ו.  לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבועיים (מהתחלת דיוניה) –  יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- תוך 48 שעות ממועד הנ"ל – לבוררות.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כן ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

ראו : דב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 שם נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. 

מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם ולעיתים גם חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

בוררות

32. בוררות (1)

א. חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה (אם שימשו נושא לדיון בועדה המשתפת – הפריטטית), ולא ייושבו בו או במקרים שהועדה הפריטטית המרכזית לא הופעלה – יימסרו להכרעת הבוררות.

ב. ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה, ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו (2)

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחוד או ברוב דעות.

(ג)הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית,  הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה.

(ד)לא מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין ימונו הנ"ל על ידי ב"כ ארגון מכבסות הקיטור בישראל וב"כ האגף לאיגוד מקצועי של הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל תוך 48 שעות נוספות.

(ה)הסכם זה מהווה גם שטר בוררים ואין חובה על הצדדים לסכסוך חתום על שטר בוררין.

(ו)הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות  הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז)הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של שלושה ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

(ח)הבוררים לא יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

(ט)הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים. פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי   או מלא של הבוררים, הכל לפי המקרה.

(י)נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מנויה כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררים או ביטולם, הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק דין הבוררים ללא כל ערעור.

(יא)שכר טרחתו של בורר יחיד, או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך, יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

(יב) רשימה מוסכמת של יושבי ראש ועדות הבוררים מצורפת להסכם זה כנספח מס' 7 ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

תוקף ההסכם

33. תוקף ההסכם

א. תקופת תוקפו של הסכם זה הוארכה עד ל 31.1.88 (1)

ב. לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת בכתב חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

לא באה הודעה כנ"ל יתחדש הסכם זה מאליו לשנתיים נוספות וחוזר חלילה.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) תוקף ההסכם הוארך בהסכמי המסגרת עד 31.3.90.

ולראיה באנו על החתום ;

ארגון מכבסות הקיטור  

הסתדרות פועלי הטקסטיל ההלבשה והעור. 

פרק  ב' : נוער עובד (1)

הערות לצו הרחבה :

(1) י"פ תשל"א מס' 1695 מיום 1.2.1971 עמ' 922

הסכם המבוגרים

6. ההסכם יחול על הנוער העובד בשינויים האמורים בסעיפים 7,8,9.

תעריף השכר

7. תעריף השכר לנוער עובד הוא כדלקמן :

(א) מן הכניסה לעבודה עד לתום החודש הששי- 10% פחות משכר הפועל המבוגר.

מן החודש השביעי עד תום החודש השמונה עשר – 8% פחות משכר הפועל המבוגר;

מן החודש התשעה עשר ואילך יהיה שכר של הנוער  העובד כשכר הפועלים המבוגרים בהתאם לותק ויחסית לשעות העבודה.

(ב)                 האחוזים האמורים בסעיף קטן (א) יחושבו בהתאם לותק ולתעריף השכר הנקוב בהסכם.

(ג)                  השכר האמור בסעיף זה הוא בעד יום עבודה של 8 שעות.

פנסיה

8. במקום האמור בסעיף 24 להסכם ייקרא :

"המעביד ישלם לקרן התגמולים ב"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ 3.5% מהשכר הכולל של הנוער, וכן ינכה מהשכר 2% ובסך הכל יעביר לקרן התגמולים האמורה 5.5% מהשכר הכולל של הנוער".

דמי הבראה

10.             במקום האמור בסעיף 11 להסכם ייקרא:

"המעביד ישתתף בהוצאות הבראה של הנוער העובד בשיעור של 3 ימים לכל שנה לאחר שנת העבודה הראשונה, השתתפות המעביד האמורה מותנית ביציאתו של הנוער לבית הבראה של הנוער העובד ובהצגת אישור מתאים על שהותו בבית הבראה."