הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

             הערות

מקורות

1. ההסכם הבסיסי נחתם ביום 30.12.66 – מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 1216/67.
2. ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי הכללי בין הצדדים מיום 8.12.67 (מספרו 1250/68) ששינה את תעריפי השכר בלבד.
3. ההסכם הוארך ללא שינוי בז"ד מיום 5.3.68. 
4. עקב "עסקת החבילה" לשנים 70/71 תוקן ההסכם בזכרון הדברים מיום 12.5.70 (7019/70).
5. ההסכם חודש לשנתיים נוספות עד 31.12.73- בזה"ד מיום 20.8.72 (7041/72)
6. בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 1.9.73 מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7033/73, חודש ההסכם עד 31.3.74 ותוקן בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 31.5.74 (מספרו 7012/74) שהאריך את תקפו עד 31.12.74. סעיף 16 בו קובע :
   "תוקם קרן השתלמות לפועלי ענף הפלסטיקה שמטרותיה תהיינה לקדם את ההכשרה המקצועית והידע של עובדי הפלסטיקה. הנהלות המפעלים תפרשנה לקרן בגובה 4% (0.4%) משכרם המשולב של העובדים. הכספים הנ"ל ייגבו ע"י גובי "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, מדי חודש ויועברו לרשות הנהלת קרן ההשתלמות הנ"ל".
7. בהסכם המסגרת מיום 15.1.75 – הוארך תוקף ההסכם ללא שינוי עד 30.6.75. בהסכם המסגרת שנחתם ביום 16.8.75 הוארך ההסכם ללא שינוי – עד 31.12.75.
8. בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 13.5.76 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7020/76) ההסכם חודש לשנתיים נוספות- מיום 1.1.76 ועד ליום 31.12.77 בשינויים המפורטים להלן (הסכם 1976/77).
9. להסכם 1976/77 צורף בסעיף 4 לו, ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בדבר ניידות פנים, כחלק בלתי נפרד הימנו תוך קביעה כי :
   ""העברה  זמנית" של עובד לעבודה השונה מעבודתו הקבועה בהתאם להוראות סעיף 3 של ההסכם הנ"ל או מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם לסעיף 4 להסכם האמור, משמעותה העברה למשך של עד שלושה חדשי עבודה בפועל".
10. כמו כן צורף להסכם 1976/77 בסעיף 10, ההסכם הבסיסי מיום 13.2.1976 בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חדשיים, כחלק בלתי נפרד ממנו, תוך קביעה כי "ההעברה תתבצע , בכפיפות להוראות ההסכם הנ"ל, תוך שנתיים".
11. בסעיף 13 להסכם 1976/77 אומץ גם הסכם המסגרת לשנים אלה, לרבות ההסכם בדבר שכר מינימום.
12. ההסכם הוארך בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 13.10.78 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים – 7059/78) עד ליום 31.3.80 (להלן : הסכם 78/80)
13. בסעיף 3 להסכם 78/80 אומץ הסכם המסגרת לשנים אלה, "ובכלל זה כל ההסכמים הקיבוציים שנחתמו ויחתמו על בסיסו אומצו ויאומצו ע"י הצדדים להסכם זה וכל סעיפיהם יחייבו אותם".
14. בהסדר הכולל במשק חודש ההסכם עד ליום 31.3.84; בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 28.1.86 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7008/86 – ההסכם לא אותר באתר משרד הכלכלה).חודש ההסכם לשנתיים נוספות מיום 1.4.84 ועד 31.3.86 בשינוי תעריפי השכר בלבד, בהתאם להסכם המסגרת לשנים אלה.
15. בהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 22.9.86 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.88; ובהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 4.8.88 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.90.
16. ביום 1.4.90 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסוימת עפ"י הוראת סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957.

1. נוסח  משולב מאתר נבו
2. פורסם י"פ תשל"ה מס' 2061 מיום 14.11.1974 עמ' 347.
3. תוקן י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803 – צו תשל"ז-1977.
4. י"פ תשל"ט מס' 2513 מיום 11.2.1979 עמ' 940 – צו תשל"ט-1979.

 כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשיית הפלסטיקה

צו הרחבה בענף הפלסטיקה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

צדדים

בין : התאחדות התעשיינים בישראל, ענף הפלסטיקה ומחלקת העבודה, מצד אחד, שיקראו להלן –                                        "ענף הפלסטיקה"

לבין: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האגוד הארצי של פועלי הפלסטיקה מצד שני שייקראו להלן                "הסתדרות"

הואיל : ושני הצדדים להסכם קיבוצי כללי זה מעוניינים בקיום יחסי עבודה תקינים בענף הפלסטיקה; בעבודה בלתי מופרעת; בהסדר הוגן של תנאי העבודה והשכר; בקביעת דרכי פתרון חילוקי דעות שיתעוררו בין הצדדים.

והואיל: והצדדים הגיעו לידי הכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור והיצוא בענף הפלסטיקה מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת, יעילה ותקינה תוך משמעת בעבודה.

לכן הגיעו הצדדים, לאחר משא ומתן להסכם דלקמן:

 רישא

פורסם י"פ תשל"ה מס' 2061 מיום 14.11.1974 עמ' 347.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האיגוד הארצי של פועלי הפלסטיקה, לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ענף הפלסטיקה ומחלקת העבודה, שנחתם ביום ד' באלול תשל"ג (1 בספטמבר 1973) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7033/73, כפי שתוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים האמורים בתאריך י' בסיון תשל"ד (31 במאי 1974), כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום א' בכסלו תשל"ה (15 בנובמבר 1974) על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף האמור, בתעשיה ובמלאכה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

התוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף

בהסכם הקיבוצי

1. סוג ההסכם ותחולתו

1. סוג ההסכם ותחולתו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על :

(א) כל נותני העבודה חברי ענף הפלסטיקה של התאחדות התעשיינים בישראל בשעת חתימת ההסכם או שייעשו לחברים תוך תקופת ההסכם, אולם מוצאים מכלל זה נותני העבודה- חברי ענף הפלסטיקה של התאחדות התעשיינים בישראל שמפעליהם ההסתדרות אינה ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל זמן שאין הוא ארגון יציג מסוג זה.(1)

 (ב) כל עובד, המועסק כיום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי נותני העבודה הנ"ל.

(ג) פועלים מוגבלים וקשישים אשר יתקבלו לעבודה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להעסקת מוגבלים, יחולו עליהם תנאי הסכם זה במידה ולא נקבעו בהסכם המוגבלים תנאים מיוחדים השונים מאלה המופיעים בסעיפי הסכם זה.  (2)

התנאים המיוחדים הנ"ל, יחולו על העובדים המוגבלים במקום התנאים המקבילים המוגדרים בהסכם זה. 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) לענין היציגות ראו סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

 (2) הכוונה להסכם בענין תנאי העבודה למוגבלים וקשישים- ההסכם נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7018/67 , ותוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 31.1.75 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7008/75.

2. הגדרות

2. הגדרות

 בהסכם זה מילים המתיחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתיחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להפך, אלא אם כן משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם. 

 סעיף 2 שפורסם סי"פ תשל"ה מס' 2061 מיום 14.11.1974 עמ' 347:

 2.         הגדרות

מלים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת.

הערות להסכם הקיבוצי  ולצו הרחבה:

(1) על מעמדה של מועצת הפועלים ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

(2) ראו חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959, והתקנות שהותקנו מכוחו.

(3) לענין הגדרת עובד ראו :

מאמר בנושא יחסי עובד מעביד;

ראו עוד: מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

 ראו דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ; פד"ע כא 55- פסק הדין דן במנהל חשבונות שהועסק ע"י הנתבעת, נפסק כי צו הרחבה הינו פועל יוצא מההסכם הקיבוצי שאת הוראותיו הוא בא להרחיב, כולן או מקצתן.  מי שאינו בחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה. 

(4) ראו חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953.

(5) בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

 בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העיסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(6) רשימת הרופאים פורטה בנספח מס' 3 להסכם. 

(7) הגדרת השכר המשולב הוכנסה בעקיפין  להסכמים הענפיים בהסכמי תוספת היוקר וצווי ההרחבה בדבר תוספת יוקר.

הערות לצו הרחבה:

(8)  ראו ה"ש (3)  לעיל בהערות להסכם הקיבוצי.

(9) בע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ, 24.5.12 – נדון מקרה בו מפעל פעל בשתי משמרות בנות 12 שעות כ"א, חרף הוראות הצו.

נפסק בין היתר כי אין זה סביר, שהעובדה שהמערער עבד משמרת לילה ארוכה יותר מזו הקבועה בצו ההרחבה, תשלול ממנו את תוספת השכר המגיעה לפי צו ההרחבה למי שעובד במשמרת לילה, כהגדרתה בצו ההרחבה. לפיכך, בעד שעות העבודה במשמרת לילה שלאחר השעה 22:00 המערער זכאי לתוספת משמרות בשיעור 40% לפי הוראות צו ההרחבה. בית הדין ערך את חישוב השכר המגיע למערער בעד עבודה בשעות רגילות במשמרת לילה. כן חישב את השכר בגין שעות נוספות במשמרת לילה בהתאם להוראות  חוק שעות עבודה ומנוחה. (להרחבה ראו סעיפים 29-30 לפסק הדין)

כמו כן נפסק כי אין בתשלום שכר העולה על שכר המינימום משום צידוק שלא לשלם לעובד תוספת משמרות. תשלום שכר בשיעור העולה על שכר המינימום או בשיעור העולה על תעריף השכר שנקבע בהוראות צו ההרחבה אינו שולל את זכותו של העובד לתוספות ולזכויות מכוח הוראות החוק או צו ההרחבה (ראו סעיף 27 לפסק הדין וההפניות שם).

ראו עוד: ע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' מדינת ישראל -רשות המיסים, , 16.1.18 המובא להלן בה"ש לסעיף 8 לצו ההרחבה.

3. תוקף ההסכם

 3. תוקף ההסכם

(א) תקופת תוקפו של הסכם זה הוא מיום 1.1.72 ועד 31.12.73. (1)

(ב) לפני תום תקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם.

(ג) פירוט הצעת השנויים יש להמציא לצד השני, חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

(ד) לא באה הודעה כנ"ל בהתאם לסעיף משנה ב' דלעיל או פרוט השינויים לפי סעיף משנה ג' דלעיל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  לענין תוקף ההסכם ראו סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957: הקובע כי הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת שתמה תקופת תוקפו ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תוקפו, יוסיף להיות בר תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת.

4. קבלת פועלים

4. קבלת פועלים

הפועלים הדרושים לעבודה ועליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שרות התעסוקה התשי"ט- 1959 יוזמנו ע"י הנהלת המפעל באמצעות שרות התעסוקה, בהתאם לחוק. (1)

הודעה על קבלת עובד חדש תמסר לועד הפועלים אחת לשבועיים.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראה חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959. והתקנות שהותקנו מכוחו.

5. תקופת הניסיון

5 תקופת הניסיון (1)

 (א) כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כפועל בנסיון במשך 3 החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

(ב) בתקופת הניסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה, במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת של יום אחד ; לאחר שבועיים ועד חודש ימים חייבת ההנהלה בהודעה מוקדמת של יום אחד ויום אחד נוסף בעד כל חודש נוסף לעבודתו של הפועל בנסיון.  (2)

5.         תקופת הנסיון(3)

א.       כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

ד.       נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) בעקבות ההסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91, בו נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי. נחתם ביום 14.11.91  הסכם קיבוצי שמספרו 7078/91, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, על כל יחידותיו ושלוחותיו, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ- 24 חודשים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה בתקופה החל מיום 24.5.92 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

הוראות הסכם זה לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.  

(2) ראו מאמר בנושא : פיטורים בתקופת ניסיון ופסקי הדין המפורטים שם.

לענין הודעה מוקדמת ראו סעיף 38 לתקנון העבודה הכללי בתעשיה.  הקובע בין היתר כי עובד שיתפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, כמתחייב מהוראות ההסכם הקיבוצי החל על המפעל תעכב ההנהלה מגמר חשבונו סכום השווה לשכר שהיה מגיע לו בעבור העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת בה היה חייב, עד לבירור בין ההנהלה ונציגות העובדים. כן ראו סעיף 38א להסכם.

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה.  

הערות לצו הרחבה:

(3) ראו מאמר בנושא : פיטורים בתקופת ניסיון ופסקי הדין המפורטים שם.

6. שעות עבודה רגילות

6. שעות עבודה רגילות (1)

 (א) יום העבודה הרגיל (אינו כולל את הפסקות הארוחות והמנוחה) הוא בן 8 שעות עבודה ליום ו- 45 שעות בשבוע.

(ב) בערבי שבתות וחגים וכן בערב יום העצמאות יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

(ג) בערב יום כיפור ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

(ד) את זמן התחלת העבודה וסיומה ואת ההפסקות השונות קובעת בהתיעצות עם ועד הפועלים.

(ה) אם תתעורר שאלת נקוי המכונות או עבודה אחרת המצריכה שנוי בשעות עבודתו של פועל מסויים או קבוצת פועלים מסויימת ייקבעו להסכם זה בהסכמה, זמן עבודה מיוחד לפועל או קבוצת פועלים כנ"ל בהתחשב עם צרכי המפעל.

(ו) העסקת פועל רק בחלק מימי המנוחה בתשלום באופן יחסי לשעות עבודתו- טעונה הסכמתו של הפועל.

6.         שעות עבודה רגילות(2)

ג.       בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) הסעיף תוקן בהתאם להסכם המעבר ל 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7037/88).

ההסכם הורחב בצו הרחבה :

צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי 1990.

שימו לב כי החל מחודש 4/18 –  בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה עומד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  באופן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018  הקובע שבוע עבודה של 43 שעות לחצו כאן.

ראו עוד בהקשר לשבוע עבודה :  חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951

הערות לצו ההרחבה:

(2) לענין קיצור שבוע העבודה ראו לעיל ה"ש (1) בהערות להסכם הקיבוצי

6א. ניידות פנים מפעלית

6א. ניידות פנים מפעלית (1)

 "העברה זמנית" של עובד לעבודה השונה מעבודתו הקבועה, בהתאם להוראות סעיף 3 של הסכם המסגרת (זכרון דברים – הסכם קיבוצי כללי מיום 13.2.76) או מעבודת משמרת אחת לעבודה במזמרות בהתאם לסעיף 5 של המסגרת הנ"ל, משמעותו העברה עד 3 חודשי עבודה בפועל.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הוסף בסעיף 4 להסכם 76/77 – ראו גם למעלה בשורת  "מקורות".

7. שעות עבודה נוספות עבודה בשבתות וימי חג

 7. שעות עבודה נוספות עבודה בשבתות וימי חג

 (א) במקרה שלעת הנהלת המפעל יש הכרח בעבודת שעות נוספות, חייבים הפועלים להענות לתביעת ההנהלה בנדון.

(ב) שעות עבודה בהם מועסק פועל לפי דרישת הנהלת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות. (1)

 (ג) שעות עבודה מעל ליום העבודה הרגיל הבאות למלא שעות עבודה שהפועלים החסירו תוך הסכמה הדדית עם הנהלת המפעל, אינן נחשבות לשעות נוספות(2)

 (ד) בעבור שעות נוספות ישולם כדלקמן :

עבור השעתיים הראשונות – תוספת של 25%  על השכר הכולל.

מהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הכולל.

(ה) פועל המועסק בימי מנוחה יקבל תוספת של 100% על שכרו המשולב עבור יום עבודה רגיל.

(ו)  העסקת פועל רק בחלק מימי המנוחה בתשלום באופן יחסי לשעות עבודתו – טעונה הסכמתו של הפועל.

להלן סעיף 7 שפורסם בי"פ תשל"ה מס' 2061 מיום 14.11.1974 עמ' 347 וכפי שתוקן בסעיף 1 לצו שפורסם בי"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803 :

 7.         שעות עבודה נוספות, עבודה בשבתות וימי חג

ד.       בעד שעות נוספות ישולם כדלקמן (3):

בעד השעתיים הראשונות – תוספת של 25% על השכר הכולל.

מהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הכולל.

צו תשל"ז-1977

ה.      (4) עובד המועסק בימי מנוחה יקבל תוספת של 100% על השכר המשולב המשתלם בעד יום עבודה רגיל.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) השוו להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

לענין חישוב שעת עבודה ראו סעיף 15 להסכם המעבר ל -45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע.

במסגרת שבוע עבודה בן 6 ימים

במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר כלהלן :

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

(2) לכאורה סותר את פסיקת בית הדין הארצי לפיה "שעות נוספות" פירושן שעות עבודה מעל המכסה היומית ראו : דב"ע נב/3-242

אוריינט קולור בע"מ נ' מיכל ממן, פד"ע כה 541.

ואולם, לאחרונה נקבעה בפסק הדין ע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18  הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות ולפיה : יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה זה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו.

בהמשך ניתנה פסיקה נוספת ע"י בית הדין הארצי לעבודה, לפיה,  מקום שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, ניתן לערוך התחשבנות בין-חודשית. ראו :  

ע"ע (ארצי) 10341-12-20‏ ‏ לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ, 22.11.21 – ראו סיכום העקרונות בסעיף 36 לפסק הדין.

ראו עוד בהקשר  זה את סעיף 5 להסכם הקיבוצי הכללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה שבועיות ול- 5 ימי עבודה. (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7037/88.

הערות לצו הרחבה :

(3) ראו ה"ש (1) להערות להסכם הקיבוצי.

(4) סעיף קטן 7(ה) הוחלף בסעיף 1 לצו שפורסם בי"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803

8. משמרות (1)

 התוספת לעבודה במשמרת שניה תהיה בשיעור 17.5% ואולם, עבודת המשמרת תימשך לא פחות מ 71/2 שעות עבודה למשמרת זו. במשמרת שלישית או בעבודת לילה תהיה התוספת בשיעור של 40%  ואולם, עבודת המשמרת הנ"ל תימשך לא פחות מ 61/2 שעות למשמרת זו (2).

הערה : בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951, משמרת עבודה ששתי שעות ממנה חלות בין השעה 22.00 עד 6:00 נחשבת כולה כמשמרת לילה. 

 להלן סעיף 8 כפי שהוחלף בסעיף 1 לצו שפורסם בי"פ תשל"ט מס' 2513 מיום 11.2.1979 עמ' 940 – צו תשל"ט-1979.

 8.         משמרות ועבודת לילה

(א)     התוספת לעבודת משמרת שניה תהיה בשיעור 17.5% (במקום 10% עד כה) ואולם עבודת המשמרת כאמור תימשך לא פחות מ-½7 שעות עבודה בפועל למשמרת זו.

(ב)     במשמרת שלישית או משמרת לילה תהיה התוספת בשיעור של 40% (במקום 35% עד כה) ואולם עבודת המשמרת כאמור תימשך לא פחות מ-½6 שעות למשמרת זו.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) כמתוקן בסעיף 11 להסכם 78/80 בתוקף מיום 1.4.78.

(2) לענין משמרות ולענין עבודת לילה ראו סעיפים 1, 2 ו- 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 .

ראו מאמר בנושא : סעיף 22 לחוק- עבודת לילה

ראו פסק דין : ע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' מדינת ישראל -רשות המיסים, 16.1.18. בפסק הדין הנחה בית הדין את הצדדים כיצד לחשב את תוספת המשמרות המגיעה למערער, אשר עבד כפועל ייצור במשיבה 1, בהתאם לצו ההרחבה בענף הפלסטיקה ולחוק שעות עבודה ומנוחה, כאשר אין לקזז זמני הפסקות ותוספת בשיעור 17%.

(הוגש בג"ץ – בגץ 2173/18   אלכס גורביץ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'- העתירה נדחתה )

ראו עוד : ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ, 24.5.12 – הובא תוך הרחבה – למעלה.

9 א. שכר עבודה והגדרות

 תוספות שכר – השמטנו.  

 ב. דירוג והגדרות לעובדי ייצור(1)

 שם המקצוע :  עובדי ייצור בתעשיית הפלסטיקה

מספר דרגות – 6 – כשהדרגה א' הנמוכה ביותר והדרגה ו' הגבוהה ביותר.

הגדרת המקצוע :

 עובד המועסק במחלקות: כבישה, התזה, ניפוח, הדפסה הזרקה או בכל עיסוק אחר בתעשיית הפלסטיקה, עובד לפי הוראות הממונה עליו וממלא אחר התנאים המפורטים להלן:

1.  ביצוע הפעולות ברמת טיב נדרשת;

2.  מוציא את הכמות שנקבעה באותן התחנות בהן קיימת נורמה מדודה, ואילו בתחנות בהן לא קיימת נורמה מדודה – בהתאם לתפוקה המקובלת;

3.  שמירה קפדנית על הוראות ואמצעי בטיחות במפעל;

4.  סידור ושמירה על הנקיון בתחנת העבודה;

5.  ניידות בין תחנות העבודה במפעל.

עובדי ייצור – בכניסה: אחרי שלושה חדשים ; אחרי ששה חדשים.

דרגה א': פועל המועסק במכונת הזרקה ועובד לפחות 12 חודש.

דרגה ב': פועל המועסק במחלקת התזה, או ניפוח, או הדפסה, או הזרקה, ועובד לפחות 18 חודש.

דרגה ג': פועל המועסק במחלקת כבישה ועובד במפעל לפחות שנה, או מועסק בדרגה ב' לפחות שנה, והגיע לרמת התמחות ואחריות סבירה.

דרגה ד':  פועל המועסק במפעל בתפקיד הדורש הכשרה מקצועית או הכשרה בעבודה של לפחות שלושה חדשים בדרך של השתלמות בתחנת העבודה ועובד במפעל לפחות שנתיים. יודע להתגבר על תקלות קלות בשעת הייצור, עוקב אחרי טיב המוצר, הכלי והמכונה ויודע לעבוד בשני תהליכי ייצור שונים לפחות; או עובד כבישה העובד בדרגה ג' לפחות שנה.

דרגה ה': פועל המועסק כעוזר ראשון בקבוצת עובדים, במסגרת עבודתו כעובד ייצור או משמש לעתים כמפרק ומרכיב תבניות ויודע את העבודה בשלמותה, עובד במפעל לפחות ארבע שנים.

דרגה ו': פועל המועסק כראשון בקבוצת עובדים, במסגרת עבודתו כפועל ייצור ועובד בדרגה ה' לפחות שנתיים, או משמש בקביעות כמפרק ומרכיב תבניות.

דרגה ז' : פועל אשר במסגרת עבודתו כפועל ייצור עונה לדרישות הבאות, חלקן או כולן, יוכל להיות מועבר לדרגה ז:

1. משמש כאחראי משמרת בקביעות.

2. משמש כמפעיל מספר מכונות ייצור, יודע לכוון ולהתגבר על תקלות ומפיק ייצור שוטף באיכות הנדרשת.

3. מסוגל  לעבוד בכל תהליכי הייצור במפעל.

המעבר לדרגה ז' לא יהיה אוטומטי ויופעל מתוך שיקול דעת ההנהלה על בסיס קריטריונים מקצועיים. במידה שהעובד הועסק במפעל בדרגה ו' במשך שלוש שנים לפחות, הוא יוכל להיות מועמד לקידום לדרגה ז'.

תקופת השהות בדרגה ו' תקוצר לתקופת בת שנתיים לפחות במידה והעובד יעבור קורס  מוכר בענף הפלסטיקה או כל קורס אחר וזאת בתאום עם הנהלת המפעל. משך  ההשתלמות חייב להיות לא פחות מאשר 100 שעות לימוד ועל העובד להמציא תעודת סיום ברמת ציונים ממוצעת.

סיווגים מיוחדים:

1. פועלי חצר ושירותים (העובדים במאמץ פיזי מוגבר בעיסוקים אלה). במקומות שקיימות נורמות לעיסוקים אלה – בהתאם לנורמות, במקומות שבהם אין נורמות תשולם תוספת מאמץ פיזי בשיעור 10% לשכר היסוד.

2.  פועלי אריזה:

עובדים אשר עיסוקם באריזת המוצר בלבד בכל תחנות המפעל, בלי שנדרש מעובדים אלה כל טיפול במכונה או במוצר, ועובדים במפעל לפחות שנה אחת.

3.  דרגה אישית

עובד המועסק באחת מהדרגות אולם לרגל מהות העיסוק, ולמרות שממלא תפקידו כנדרש, לא ניתן לו להתקדם בדירוג משך 4 שנים לפחות, הוא זכאי לעלות בדרגה אחת שתיחשב כדרגה אישית, וזאת פעם אחת בלבד.

9.         שכר יסוד יומי בלירות

צו תשל"ט-1979

א.       תעריפי השכר

(הושמט)

ב. דירוג והגדרות     

 שם המקצוע – עובדי ייצור בתעשיית הפלסטיקה

מספר הדרגות – 6 – כשהדרגה א' הנמוכה ביותר והדרגה ו' הגבוהה ביותר.

הגדרת המקצוע – עובד המועסק במחלקות: הזרקה, כבישה, התזה, ניפוח, הדפסה או בכל עיסוק אחר בתעשיית הפלסטיקה, עובד לפי הוראות הממונה עליו וממלא אחר התנאים המפורטים להלן:

1. ביצוע הפעולות ברמת טיב נדרשת;

2. מוציא את הכמות שנקבעה באותן התחנות בהן קיימת נורמה מדודה, ואילו בתחנות בהן לא קיימת נורמה מדודה – בהתאם לתפוקה המקובלת;

3. שמירה קפדנית על הוראות ואמצעי בטיחות במפעל;

4. סידור ושמירה על הנקיון בתחנת העבודה;

5. ניידות בין תחנות העבודה במפעל.

עובדי ייצור – בכניסה.

אחרי שלושה חדשים.

אחרי ששה חדשים.

דרגה א': – עובד המועסק במכונת הזרקה ועובד לפחות 12 חודש.

דרגה ב': – עובד המועסק במחלקת התזה, או ניפוח, או הדפסה, או הזרקה, ועובד לפחות 18 חודש.

דרגה ג': – עובד המועסק במחלקת כבישה ועובד במפעל לפחות שנה, או מועסק בדרגה ב' לפחות שנה, והגיע לרמת התמחות ואחריות סבירה.

דרגה ד': – עובד המועסק במפעל בתפקיד הדורש הכשרה מקצועית או הכשרה בעבודה של לפחות שלושה חדשים בדרך של השתלמות בתחנת העבודה ועובד במפעל לפחות שנתיים. יודע להתגבר על תקלות קלות בשעת הייצור, עוקב אחרי טיב המוצר, הכלי והמכונה ויודע לעבוד בשני תהליכי ייצור שונים לפחות; או עובד כבישה העובד בדרגה ג' לפחות שנה.

דרגה ה': – עובד המועסק כעור לראשון בקבוצת עובדים, במסגרת עבודתו כעובד ייצור או משמש לעתים כמפרק ומרכיב תבניות ויודע את העבודה בשלמותה, עובד במפעל לפחות ארבע שנים.

דרגה ו': – עובד המועסק כראשון בקבוצת עובדים במסגרת עבודתו כעובד ייצור ועובד בדרגה ה' לפחות שנתיים, או משמש בקביעות כמפרק ומרכיב תבניות.

פועל אשר במסגרת עבודתו כפועל ייצור עונה לדרישות הבאות, חלקן או כולן, יוכל להיות  מועבר לדרגה זי:

1 .משמש כאחראי משמרת בקביעות. 2

2. משמש כמפעיל מספר מכונות ייצור, יודע לכוונן ולהתגבר על תקלות ומפיק ייצור שוטף באיכות הנדרשת.

3 .מסוגל לעבוד בבל הליכי הייצור במפעל.

המעבר לדרגה ז׳ לא יהיה אוטומטי ויופעל מתוך שיקול דעת המעביד על בסים קריטריונים מקצועיים. במידה שהעובד הועסק במפעל בדרגה ו׳ במשך 3 שנים לפחות, הוא יוכל להיות מועמד לקידום לדרגה זי.

תקופת השהות בדרגה ו׳ תקוצר לתקופה בת שנתיים לפחות במידה והעובד יעבור קורם מוכר בענף הפלסטיקה או כל קורס אחד וזאת בתיאום עם המעביד. משך ההשתלמות חייב להיות לא פחות מאשר 100 שעות לימוד ועל העובד להמציא תעודת סיום ברמת ציונים ממוצעת. (2)

סיווגים מיוחדים:

1.  עובדי חצר ושירותים (העובדים במאמץ פיזי מוגבר בעיסוקים אלה). במקומות שקיימות נורמות לעיסוקים אלה – בהתאם לנורמות, במקומות שבהם אין נורמות תשולם תוספת מאמץ פיזי בשיעור 10% לשכר היסוד.

2.  עובדי אריזה

עובדים אשר עיסוקם באריזת המוצר בלבד בכל תחנות המפעל, בלי שנדרש מעובדים אלה כל טיפול במכונה או במוצר, ועובדים במפעל 6 חודשי עבודה בפועל. (3)

3. עובד המועסק באחת מהדרגות אולם לרגל מהות העיסוק, ולמרות שממלא תפקידו כנדרש, לא ניתן לו להתקדם בדירוג משך 4 שנים לפחות, הוא זכאי לעלות בדרגה אחת שתיחשב כדרגה אישית, וזאת פעם אחת בלבד.

הערות להסכם קיבוצי:

(1) צורף כנספח א' להסכם הקיבוצי הכללי בענף הפלסטיקה, דיון בין הצדדים להעברה מדרגה לדרגה ייערך אחת לשנה בחודשיים דצמבר – ינואר ברציפות; לגבי דרגות ג' ומטה ניתן לקיים דיון במשך השנה .

הערות לצו הרחבה :

(2) פיסקה זו הוספה בסעיף 3 לתוספת לצו תשל"ז  י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803, במסגרתו, קוצר משך העבודה המזכה בשכר הקבוע לעובד האריזה.

(3) קוצר מתקופה של שנה ל- 6 חודשים במסגרת צו תשל"ז.

10. תוספת ותק

10. תוספת ותק

 התעריפים בהסכם לא רלבנטיים – השמטנו .

צו תשל"ט-1979

10.       תוספת ותק

(הושמטה)

11. תוספת משפחה

11. תוספת משפחה

 התעריפים בהסכם אינם רלבנטיים – השמטנו .

צו תשל"ט-1979

11.       תוספת משפחה

(הושמטה)

12. תוספת יוקר

12. תוספת יוקר

 תוספת יוקר תשולם לפועלים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין הועד הפועל הסתדרות העובדים הכללית.

12.       תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין הסתדרות העובדים הכללית.

13. אופן תשלום שכר העבודה

13. אופן תשלום שכר העבודה

 (א) התשלום לפועלים יהיה אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת

לחודש, אולם בימים קבועים בהתאם לנהוג במפעל ובמסגרת החוק.(1)

 (ב) הנהלת המפעל רשאית לשלם את שכר העבודה ע"י צ'קים או ע"י זיכוי חשבונו האישי של כל אחד מהעובדים בבנק, שיקבע בהסכמה בין ההנהלה לועד העובדים.

עובד שיודיע באמצעות ועד העובדים ובכתב כי רצונו ששכרו לא ישולם לו ע"י זיכוי חשבונו בבנק הנ"ל, יקבל את שכרו באמצעות צ'ק על שמו. הנהלת המפעל תמציא לעובד פירוט (תשלומים וניכויים) חשבון  שכרו שהועבר לזכותו בבנק, לפחות אחת לחודש.

 לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  השוו להוראת סעיפים 9-11 לחוק הגנת השכר, התשי"ד- 1954

14. עבודת נשים, חופשת לידה

14. עבודת נשים, חופשת לידה

 (א) המפעל יעסיק נשים רק בעבודות המותרות ובזמנים המותרים על פי חוק עבודת נשים.

(ב) כל פועלת רשאית לקבל חופשת לידה בהתאם לחוק. (1)   

(ג) בזכות הפועלת להאריך חופשת הלידה בהתאם לחוק מבלי שתאבד את זכויותיה במפעל.

(ד) עובדת הנמצאת בחופשת לידה בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשות להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה, בגין התקופה שבעבורה משלם לה הבטוח הלאומי דמי חופשת לידה, עובדת קבועה עונתית רק בתקופה העונה המובטחת לה עפ"י הסכם זה.

הפרשות המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן, יתר הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק.

(ה) שעור ההפרשות הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרשו יהיה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל. (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים. 

(2) השוו להוראת סעיף 7א לחוק עבודת השים, תשי"ד- 1954

ראו מאמר בנושא :

סע' 7א – הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון.

15. שירות מילואים

15. שירות מילואים

המפעל ישלם לעובד ששירת במילואים את הגמולים המגיעים לו מקרן ההשוואה, בהתאם להוראות חוק שירות מילואים (תגמולים)(1)

דין התגמולים כשכר עבודה לענין חוק זה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) קרן ההשוואה בוטלה בשנת 1967 עם חקיקת פרק ד4 בחוק הביטוח הלאומי בדבר ביטוח שירות המילואים.

16. חופשה שנתית

16. חופשה שנתית

 (א) בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951, כל פועל זמני אשר עבד במפעל פחות מ- 75 ימים ופוטר או עזב את  העבודה תשלם בעדו הנהלת המפעל תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר העבודה לקרן החופשה של "מבטחים". הפועלים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.(1)

(ב) פועל הממשיך לעבוד במפעל מ- 75 יום ומעלה ועובד פחות משנה, יקבל את חופשתו בהתאם לחוק ובנכוי הסכומים אשר הצטברו לזכותו ב"מבטחים".

 (ג) בהתאם להסכם המסגרת חלו שינויים בלוח החופשה השנתית כלהלן : (2)

 1. כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

2. מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהי ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

 (ד) נוער עובד עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה כולל שבתות)(3)

 (ה) הנהלת המפעל היא הקובעת את מועד חופשתו של הפועל בהתחשב בצרכי המפעל ובהתיעצות עם ועד הפועלים(4)

 (ו) יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשעורים, פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים, מסיבות המצדיקות סידור זה המותאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות)(5)

 (ז)  בהתאם לחוק חופשה שנתית אין להמיר חופשה בתשלום כספים (6)

 (ח) פועלים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, רשאים לקבלה אחרי שובם לעבודה (7)

 (ט) חלה פועל בחופשה השנתית, ימלא את מכסת החופשה המגיעה לו לאחר הבראתו; במקרה כנ"ל על הפועל להודיע על כך להנהלת העבודה בזמן מחלתו. (7)

 (י) פועלים בעלי זכות חופשה, המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם רשאים לקבל פדיון בחופשה על חשבון המפעל בעת הפיטורים (8)

 (יא) חישוב מכסת  החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה .

(יב) העובד בקבלנות יקבל את תמורת החופשה לפי השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי עבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

(יג) לגבי העובדים בפרמיות ינהגו בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להכללת פרמיות בדמי חופשה מיום 24.3.76(9)

צו תשל"ז-1977 י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803 :

16.       חופשה שנתית

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו סעיפים 4 ו- 15 לחוק חופשה שנתית , תשי"א- 1951

ראו עוד מאמר בנושא : סעיף  4 לחוק חופשה שנתית- עובד זמני בשכר   

 (2) אורך החופשה נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

 (3) ראו סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. כן ראו גם :   חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 (4)  השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – מועד החופשה

(5) השוו לסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק חופשה שנתית – רציפות החופשה.

(6)   ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(7) השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(8) השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

 ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית- פדיון חופשה

 (10) ראו סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק חופשה שנתית – דמי חופשה, וההתייחסות שם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הכללת פרמיות, באופן חלקי, בשכר לחופשה.

 לכך שהבסיס לחישוב  חופשה שנתית רחב יותר מזה של פיצויי פיטורים וכולל פרמיות ועמלות ראו גם פסק הדין : ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ – דוד רטר , 24.2.2002. 

לענין הכללת תוספת משמרות ששולמה באופן סדיר ועל פי תכנון קבוע המהווה חלק מהשכר הקובע לתשלום חופשה ראו:  דב"ע ל/1-1  בתי הזיקוק חיפה בע"מ נ' אליעזר הלל, פ"ד ב(1) 155.

17. השתתפות בהוצאת הבראה

17. השתתפות בהוצאת הבראה (1)

 (א) הפועלים שיצאו לנופש הבראה בזמן חופשתם השנתית יקבלו מההנהלה השתתפות בדמי הבראה בשיעורים הבאים : (2)

17.       השתתפות בהוצאות הבראה(1)

צו תשל"ז-1977 י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803 :

מכסת ימי הבראה לשנה

בעד השנה הראשונה, השניה והשלישית לעבודה במפעל              5

בעד השנה הרביעית ועד השנה התשיעית לעבודה במפעל             7

בעד השנה העשירית לעבודה במפעל                                         7 *

בעד השנה האחת-עשרה ועד החמש-עשרה לעבודה במפעל           8

בעד השנה השש-עשרה לעבודה במפעל ועד השנה התשע-עשרה    9

בעד השנה העשרים ואילך לעבודה במפעל                                  10

* לפי הכרעת ועדת המעקב מטעם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

הזכות להבראה מותנית ביציאה לחופשה שנתית.

ב. עובד זכאי לצבור זכויות השתתפות המעביד בהוצאות הבראה האמור לעיל, במשך שנתיים ימים(3).

ג.  שיעור ההשתתפות בדמי הבראה יהיה לפי תעריפי בתי-ההבראה של קופת-חולים או של משקי העובדים, לפי התעריף למקומות המוזמנים לחברי קופת-חולים (התקשרויות).

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו עוד הסכמים קיבוציים כלליים בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

(2) בהתאם לסעיף 11 להסכם 76/76 ועפ"י נספח ב' להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 (מס' 7003/76)

(3) נראה לנו כי הכוונה בסעיף זה ל"צבירת זכויות" לאחר סיומם של יחסי עבודה.

מכל מקום, נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

18. בגדי עבודה

18. בגדי עבודה

 א. פועלים אחרי 6 חדשי עבודה במפעל יקבלו שתי חליפות עבודה וזוג אחד נעלי עבודה – אחת לשנה על חשבון המפעל(1).

ב. העובדים המועסקים למעשה ובקביעות בעבודה ובעיסוקים הנזכרים ברשימה דלהלן, יהיו זכאים לקבל  חליפת עבודה שניה  וזוג נעלי עבודה שני בשנה (בסה"כ יקבלו שתי חליפות ושני זוגות נעליים);

עובדים המועסקים בסיכה, אחזקת מכונות ומסגרים העוסקים בריתוך (אוטוגני וחשמלי).

 עובדים שעיקר תעסוקתם נקיון תחנות העבודה והמעברים באולמי הייצור ומטפלים בהעברת תבניות אל ומתחנות העבודה.

עובדים המועסקים בעבודות סבלות של חמרי גלם כאשר המשא מועבר בצמוד לגופם (כולל עובדי חצר במפעלים אשר בהם על עובדי החצר מטילים עבודת סבלות והעברת משאות כמפורט בסעיף זה).

עובדים המועסקים במטבח צבעים (הכנת וערבוב צבעים).

עובדים המועסקים במחלקת דבק פלסטי.

עובדים המועסקים ביציקת יד של גופים מפלסטיק (כגון ייצור בובות).

עובדים המועסקים בצביעת מוצרים ביד.

עובדים המועסקים בהכנת התערובת והכנסתה למכונה המייצרת מוצרים מקצף פלסטי (מולטו פרן).

18.       בגדי עבודה

א.       עובדים אחרי 6 חדשי עבודה במפעל יקבלו 2 חליפות עבודה וזוג אחד נעלי עבודה – אחת לשנה על חשבון המפעל.

ב.       עובדים המועסקים למעשה ובקביעות בעבודות ובעיסוקים הנזכרים ברשימה דלהלן, יהיו זכאים לקבל 2 חליפות עבודה ו-2 זוגות נעלי עבודה אחת לשנה, על חשבון המפעל:

1.       עובדים המועסקים בסיכה, אחזקת מכונות ומסגרים העוסקים בריתוך (אוטוגני וחשמלי).

2.       עובדים שעיקר תעסוקתם נקיון תחנות העבודה והמעברים באולמי הייצור ומטפלים בהעברת תבניות אל ומתחנות העבודה.

3.       עובדים המועסקים בעבודות סבלות של חמרי גלם כאשר המשא מועבר בצמוד לגופם (כולל עובדי חצר במפעלים אשר בהם על עובדי החצר מטילים עבודת סבלות והעברת משאות כמפורט בסעיף זה).

4.       עובדים המועסקים במטבח צבעים (הכנת וערבוב צבעים).

5.       עובדים המועסקים במחלקת דבק פלסטי.

6.       עובדים המועסקים ביציקת יד של גופים מפלסטיק (כגון ייצור בובות).

7.       עובדים המועסקים בצביעת מוצרים ביד.

8.       עובדים המועסקים בהכנת התערובת והכנסתה למכונה המייצרת מוצרים מקצף פלסטי (מולטו פרן).

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   כמתוקן בסעיף 3 להסכם 1976/77 בתוקף מיום 1.1.76

19. חופשת חגים

19.       חופשת חגים

(א).  כל פועל שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים, ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (ז. א יום לפני ו/או יום אחרי החג), אלא בהסכמת נותן העבודה, יקבל תשלום מלא בעבור יום העצמאות, ו: 8 ימי חגי ישראל (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, חג השבועות).(1)

הערה : במקרה בהם יטען הפועל כי היתה לו סיבה מספקת להעדרות מהעבודה סמוך ליום החג ונותן העבודה לא יכיר בה, יועבר הענין לועדה הפריטטית.

(ב).  יחלה הפועל או ישרת במילואים ביום חג, ישלם לו נותן העבודה  25% מהשכר לו היה זכאי בעד יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים – במידה שהעובד מקבלם – לא יעלה על 100% משכרו.

(ג). המעביד ישלם בעד ימי החג דלעיל גם אם יחולו בשבת. (2)

19.       חופשת חגים

א.       כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים, ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (זאת אומרת יום לפני ו/או יום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יקבל תשלום מלא בעד יום העצמאות, ושמונה ימי חגי ישראל (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, חג השבועות). (1)

ב.       חלה עובד או שירת במילואים ביום חג, ישלם לו המעביד 25% מהשכר לו היה זכאי בעד יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים – במידה שהעובד מקבלם – לא יעלה על 100% משכרו.

ג.       המעביד ישלם בעד ימי החג דלעיל גם אם יחולו בשבת(2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

 (1) השוו לסעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 .

(2) מדובר בתנאי מיטיב ביחס להוראת סעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

אולם העובד אינו זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג החלים ביום הפנוי. ראו בסעיף 14 להסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7037/88).

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.  וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.15 )

20. בטוח נוסף מפני תאונות בעבודה

20. בטוח נוסף מפני תאונות בעבודה

(א) על נותני העבודה והפועלים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק(1)

(ב) נותן העבודה יבטח את הפועלים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

(ג) מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, הוסכם שבמקרה של תאונה בעבודה הגורמת לפועל ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים :

בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

עבור היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר עבודה עד 12 יום, ישלם נותן העבודה 50% משכרו של הפועל.

בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת והן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר עבודה העולה על 12 יום ועד המועד בהתאם לחוק או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ישלים נותן העבודה את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של הפועל.(2)

(ד) במקרה של נכות או מות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק.

20.       ביטוח נוסף בפני תאונות בעבודה

ג.       בלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, במקרה של תאונה בעבודה הגורמת לעובד ביטול זמנים מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים: בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק. בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר העבודה עד 12 יום ישלם המעביד 50% משכרו של העובד; בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר העבודה העולה על 12 יום ועד לשובו של העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים המעביד את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד(2).

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו הוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

(2) השוו לסימן ד' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995.

21. ימי אבל

21. ימי אבל(1)

עובד (לאחר תקופת נסיון) המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה".

עובד כנ"ל בן דת אחרת(2)., הנעדר עקב אבל על מות קרובים כנ"ל, ורק אם הוא חייב בכך על פי דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל, עד 6 ימי עבודה כאמור

21.       ימי אבל(1)

עובד (לאחר תקופת נסיון) המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה".

עובד כאמור בן דת אחרת(2), הנעדר עקב אבל על מות קרובים כאמור, ורק אם חייב בכך על פי דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל, עד 6 ימי עבודה כאמור.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

(2) ראו בהקשר זה מאמר בנושא : הפליה על רקע דת.

21 א ימי שמחה

21א. ימי שמחה

 עובד זכאי ליום שמחה בתשלום במקרים הבאים:

 (א) נישואי העובד עצמו

 (ב) נישואי בנו או בתו של העובד

צו תשל"ז-1977 י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1803 :

21א.   עובד יהיה זכאי ליום שמחה בתשלום במקרה של נישואיו, וכן נישואי בנו או בתו.

22. נסיעות

22.       נסיעות(1)

ההסכם הכללי שבין לשכת התאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם זה, ומצורף להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו. 

22.       נסיעות

עובדים יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה בפועל מביתם למקום העבודה ובחזרה בשיעור של 75% מהוצאות הנסיעה הריאליות בתחבורה הציבורית (אוטובוסים) בתחום של עד 25 קילומטר מהמפעל למקום המגורים.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הוסף בסעיף 13(ד) להסכם 1976/76.

ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

23. מס מקביל

23. מס מקביל (1)

 ההנהלה תשלם מס מקביל משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל, בהתאם לחוק(1). 

23. מס מקביל(1)

ההנהלה תשלם מס מקביל משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל, בהתאם לחוק(1).

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) חוק מס מקביל, תשל"ג- 1973.

חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996.  ראו סעיף 17א' לחוק.

24. בטוח מחלה

24. בטוח מחלה

הנהלת המפעל תשלם ל"מבטחים" תמורת בטוח למקרה של מחלת הפועל 2.5% משכרו הכולל של כל פועל. (1)

 הסדר הנ"ל בא להסיר מהנהלת המפעל כל אחריות במקרה של מחלת הפועל וע"י תשלום בטוח המחלה כאמור לעיל, תשוחרר הנהלת המפעל מתשלום דמי מחלה לפועלים ו/או מהשלמה כלשהי של דמי מחלת הפועלים.

24.       ביטוח מחלה

המעביד ישלם ל"מבטחים" תמורת ביטוח למקרה של מחלת העובד 2.5% משכרו הכולל של כל עובד. (1)

ההסדר האמור בא להסיר מהמעביד כל אחריות למקרה של מחלת העובד, ועל ידי תשלום ביטוח המחלה כאמור לעיל ישוחרר המעביד מתשלום דמי מחלה לעובד ו/או להשלמה כלשהי של דמי מחלת העובדים.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976.  ראו עוד : מדריך דמי מחלה.  

25. קרן פנסיה נוספת לעת זיקנה

25. קרן פנסיה נוספת לעת זיקנה (1)

 (א) על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה מחלקת עבודה לבין הועה"פ של ההסתדרות הכללית המחלקה לאיגוד מקצועי – המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" בע"מ, בדבר הנהגת פנסיה זיקנה משלימה (יסוד) לעובדי התעשיה שנחתם ביום 22.6.64.

ההסכם הנ"ל מצורף לזכרון דברים – הסכם קבוצי כללי זה כנספח ומהווה חלק בבלתי נפרד ממנו.(1)  

 (ב) הנהלות המפעלים יפרישו מדי חודש 6% מהשכר הכולל הרגיל של 8 שעות עבודה של העובדים (להוציא תשלום עבור שעות נוספות ופרמיות), לקרן הפנסיה של "מבטחים" (כפוף לסעיף 3(א) של הסכם פנסיה זיקנה הנ"ל).

כן ינכו מהעובדים מידי חודש לאותה תקופה 5.5% משכרם הכולל (2)

ההפרשות הנ"ל הן מהיום הראשון לעבודתו של העובד במפעל או מיום הצטרפות המפעל להסכם זה(3). 

קרן פנסיה 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הכוונה להסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 . ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

 הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

 (2) הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

(3) שימו לב כי מדובר בהוראה מיטיבה ביחס להוראה בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011

הערות לצו הרחבה :

(4) באשר להפרשות לפנסיית יסוד, קיימים צווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה.

הודעה על כוונה ליתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה  בתעשיה  פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח , עמ' 268.

 בענין ההסכם בדבר המעבר לפנסיה מקיפה ראו להלן בה"ש לסעיף 35א להסכם הקיבוצי להלן (העברה למעמד חודשי)

כך, גם לענין הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה יסוד ראו לעיל בה"ש (1)  להערות להסכם הקיבוצי בסעיף זה.

 לענין הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה רק לעיל בה"ש (2) להערות להסכם הקיבוצי בסעיף זה.

26. מועצת פריון עבודה וייצור

26. מועצת פריון עבודה וייצור

 (א) שני הצדדים להסכם זה הסכימו לעשות כל המאמץ להגדלת הייצור ע"י הגברת פריון העבודה והייצור וייעול המפעלי תעשית הפלסטיקה.

(ב) מתוך הכרה בחשיבות בעיית הרמה המתקדמת של פדיון העבודה והייצור, בהתאם להסכם בין התאחדות העלי התעשיה והועד הפועל של ההסתדרות יפעלו הצדדים להקים מועצות פריון עבודה וייצור במפעלי הפלסטיקה בהתאם לסעיפי ההסכם הנ"ל ובמידת האפשר.

(ג) המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור נועדו, בהתאם להסכם הנ"ל למען הבטיח שתוף פעולה בין העובדים וההנהלה לשם חיפוש דרכים ואמצעים המוליכים להתפתחות מפעלי התעשייה בישראל כחלק בלתי נפרד של המשק הלאומי, להגברת הייצור והייצוא להעלאת היעילות ולהרמת פריון העבודה והייצור, לקביעת שיטות עבודה מתאימות ושכר עידוד ולהוזלת המוצרים. 

לא הורחב

27. בטיחות בעבודה

27. בטיחות בעבודה

 (א) על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות ולאחוז באמצעים בדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק (1), לחנך את הפועלים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח בטיחות בעבודה ולמנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

(ב)  הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות משותפות המורכבות מנציגי ההנהלה והפועלים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות ולגיהות לשם מניעת תאונות בעבודה.

(ג) מפעל שמעסיקים בו פחות מ- 25 עובדים רשאים ההנהלה והעובדים להקים ועדת בטיחות או למנות נאמן בטיחות עפ"י הסכם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

28. הפסקות זמניות בעבודה

28. הפסקות זמניות בעבודה(1)

(א) במקרה של הכרח בהפסקה עבודה זמנית מכוח עליון (מסיבות אשר אינן תלויות בהנהלת המפעל) ידונו הצדדים בפתרון הבעיה, במגמה למצוא הסדר המתקבל על דעת הצדדים המעוניינים.

(ב) במקרה של הפסקת עבודה ממושכת בגלל חוסר חומר, חוסר הזמנות וכד'. – ובתנאי שהדבר לא יעשה בשירות (צל – בשרירות) לב – רשאית הנהלת מפעל להפסיק את עבודתם של הפועלים ללא תשלום (תוך הודעה לועד הפועלים) לתקופה שאינה עולה על חודש ימים (כולל החופשה השנתית)

 על הפסקה העולה על חודש ימים על הצדדים להגיע להסכם ובאין הסכם, הרשות בידי הפועלים להם הופסקה העבודה לתקופה העולה על חודש ימים, לראות עצמם כמפוטרים עם זכות לפיצויי פיטורים באם מגיעים להם פיצויים בהתאם לסעיף 35 של הסכם זה.

לא הורחב

הערות להסכם  הקיבוצי:

(1) ראו מאמר בנושא תום לב ביחסי עבודה

על התפטרות שרואים אותה כפיטורים נוכח נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו ראו סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

29. רעלים

29. רעלים

 בענין רעלים או חומרים אחרים העלולים להזיק לבריאותם של העובדים, תוקם ועדה משותפת של ב"כ הצדדים יחד עם רופאים ומומחים אחרים בתחום הבטיחות והגהות למתן הנחיות לרפואה מונעת. ועדה זו תוקם תוך 3 חודשים מיום דרישת אחד הצדדים.

לא הורחב

30. ועד הפועלים

30. ועד הפועלים

א. ועד העובדים – ובחירתו תפקידיו וסמכויותיו במפעל

 (1) נבחר ועד עובדי המפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירות ועדי עובדים – תודיע מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל בכתב להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור, והרכבו האישי.

(2) קבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל- תיראה היא בועד שנבחר – ועד עובדי המפעל – להלן "ועד העובדים".

(3) ועד העובדים הינו בא כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים – שבטיפולה נמצא המפעל – מהוים הם נציגות מוסמכת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל הסכם קיבוצי, כלפי ההנהלה להלן "נציגות העובדים".

(4) במפעל בו אין ועד עובדים- תיקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בענייני העובדים.

(5) ועד העובדים ייפעל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיום החובות הנובעות מההסכם ומתקנון העבודה המוסכמים בין הצדדים. (1)

(6) ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בענינים שוטפים של העובדים במפעל והנובעים מחוקי העבודה, מהסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

(7) ועד הפועליים אינו רשאי להתערב בענינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המפעל, חלוקה וסדרי העבודה נמצאים בידי הנהלת המפעל בלבד.

ב. נוהל הדיונים

(1) נציגות העובדים במפעל וההנהלה, ייקבעו סדר לקיום פגישות שתערכנה לעיתים מזומנות.

(2) ועד העובדים יודיע להנהלת המפעל מספר ימים לפני הישיבה של הנושאים שברצונו להביא לדיון : כן תעשה ההנהלה כלפי ועד העובדים; במקרים דחופים בלתי צפויים מראש, תתקיים ישיבה שלא מן המנין; ב"כ מועצת הפועלים ישתתף בישיבות הועד עם ההנהלה, לפי הצורך.   

(3) בענינים שהתבררו בין ההנהלה לבין ועד העובדים ולא הגיעו בהם לידי הסכם, יימשך הדיון בהם בהשתתפות ב"כ מועצת הפועלים המטפלת במפעל.

(5)  כך במקור ועד העובדים ישלח העתק מכל מכתב שנשלח על ידו להנהלה, אל ב"כ מועצת הפועלים. ההנהלה תישלח לועד העובדים העתק מכל מכתב מופנה למועצת הפועלים והדן בענינים הנוגעים לעובדי המפעל ; כן תישלח ההנהלה העתק למועצת הפועלים מכל מכתב בעל משמעות עקרונית המופנה לועד העובדים.

(6) במשא ומתן בין באי כח ההסתדרות (מועצת הפועלים, האיגוד המקצועי הרצי וכו') לבין הנהלת המפעל, בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל, ישתפו ב"כ ועד העובדים.

(7) הנהלת המפעל תקיים, במידת האפשר, לעיתים מזומנות, פגישות של ועד העובדים ועובדי המפעל בהן תמסור אינפורמציה והסברה על מצבו של המפעל, תכניות הייצור ודרכי פעולתו, הרחבתו או צמצומו של המפעל, שינויים בתהליכים טכנולוגיים וכו'.   

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב' עמ' 418  נקבע כי : מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

31. ניכוי מסים

31. ניכוי המסים

 (א) ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האגוד המקצועי של ההסתדרות את מסי ההסתדרות (מס אחיד)  לפי הרשימה שתמסר לו ע"י נציגות העובדים ותעביר את הסכומים שנוכו על ידה לרשות לשכת המס של ההסתדרות הכללית.

(ב) ההנהלה תנכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו, דמי טפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים (1), בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו(2) ההנהלה תעביר מידי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.

31.  ניכוי מסים

א.  המעביד ינכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן – ההסתדרות) את מסי ההסתדרות (מס אחיד) לפי רשימה שתימסר לו ויעביר את הסכומים שנוכו על ידו ללשכת המס של ההסתדרות.

ב.   המעביד ינכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון כלשהו דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (1), בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, והתקנות על פיו(2). המעביד יעביר מדי חודש את הכספים שנוכו כאמור לתעודתם.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו סעיפים 3 ו- 4  לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

(2) ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה.

32. פיטורי פועלים, פיטורים רגילים

32. פיטורי פועלים, פיטורים רגילים.

 (א) יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים(1)

 (ב) פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של 6 ימי עבודה לעובדים אשר עבדו במפעל עד מחצית השנה ויום נוסף לכל חודש עבודה מעל לחצי שנה, עד למקסימום של 12 יום(2)

 (ג) (1) צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה מספקת לפיטורים. (3)

(2) קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים ולנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

(3) שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי.

(4) כצרכי המפעל יש לראות בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

(ד)(1) עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשימה זו (ראה טופס "א" המופיע כנספח להסכם זה)(4)   

(2) נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

(3) עם קבלת השגת  נציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים כמוגדר בסעיף דלעיל(ראה טופס "ב" המופיע כנספח להסכם זה).

((ה)(1) חלוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה, במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חלוקי הדעת שביניהם לפי דרישת כל צד מיד עם תום 9 הימים האמורים לדיון והחלטת הועדה הפריטטית או בוררות, הכל לפי הענין. (5)

הועלו ע"י נציגות העובדים, תוך כדי הדיונים, שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים ד(1) ו- ד(2) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פיטורים אישית לפי טופס ב'. אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים ב' שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף ד(3) ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה.

(2) לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחלוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה- על הועדה לתת החלטת ביניים, תוך המועד הנזכר, שתקבע מי מבין העובדים האמורים- עבודתם תופסק באורח זמני ממועד ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק הבוררים.

(3) לא הגיע הועדה ה פריטטית לידי החלטת ביניים כאמור, יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה המוקדמת.

(4) מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הסופי.

(5) הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררים ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

(ו) עובד שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל. (6)

(ז) עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל, במקרה יהיה (7) צורך  בעובדים, בזכויות מלאות, תוך 3 חודשים מיום הפיטורים להוציא זכות לפיצויי פיטורים בעד העבר, באם שולמו להם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) לענין החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים ראו : דב"ע מז/3-82 עירית תל אביב – יפו- ישראל אברביה, פד"ע יט, עמ' 291. אושר בבג"ץ 6-88  ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

 ראו עוד מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

 (2) השוו להוראות סעיפים 3ו – 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

(3) בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

(4) ראה פסק הדין : דב"ע לח/4-8 ההסתדרות הכללית נ' כיתן דימונה בע"מ, פד"ע כרך יא עמ' 29.

(5) הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957,  וע"כ  מהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

(6) ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

ראו מאמר בנושא  סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

(7)  כך במקור.

33. פיטורים יוצאים מן הכלל

33. פיטורים יוצאים מן הכלל

 (א) הפיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (1) על הפסקה כזו יש להודיע לועד הפועלים.

(ב) במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור, הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק אזהרה יישלח לועד הפועלים ולמועצת הפועלים והועד זכאי לערער על כך. לא ערער ועד הפועלים על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת, העובד לא תיקן עצמו, יהיה צפוי לפיטורים. 

(ג) במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם העובד תיקן את עצמו או לא- יועבר הענין לועדה הפריטטית(2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

(2) הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי. ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

34. מקרים מיוחדים

34. מקרים מיוחדים

(א) פועל אשר למרות רצונו אינו יכול ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, יעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד הפועלים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון הנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תעבור השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והכרעה.

(ב) עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל ובין ועד הפועלים ביחס לעבודות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

לא הורחב

35. פיצויי פיטורים

35. פיצויי פיטורים(1)

 (א) כל פועל שעבד לא פחות משנה בבית החרושת ופוטר בהתאם לסעיף 27(ב) , יקבל פיצויים בגובה שכר של שבועיים (שנים עשר ימי עבודה) עבור כל שנה משנות עבודתו במפעל ועבור חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה יקבל באופן יחסי לזמן עבודתו.

כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.1.72 (2) יקבל בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.7.72 פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו על-פי החוק או הסכם העבודה, וחלק יחסי לחלקי שנה;

כל פועל יומי שימלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 18 ימי עבודה, במידה ומגיע לו, בעד שנת העבודה התשיעית וכל שנה שלאחר מכן, כפוף לאמור בהמשך(3).

פועלים בעלי ותק של 13 שנות עבודה ומעלה במפעל ביום 1.1.73 יקבלו בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.7.73 ואילך, במידה שמגיע להם על פי החוק או ההסכם, פיצויי פיטורין בשיעור שכר של 25 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה; פועלים שיגיעו לותק של 13 שנות עבודה במפעל לאחר התאריך הנ"ל יקבלו, במידה ומגיע להם, פיצויי פיטורין בשיעור שכר של 25 ימי עבודה בעבור השנה הארבע עשרה וכל שנה שלאחר מכן וחלק יחסי לחלקי שנה.

(ב) חישוב הפיצויים ייעשה לפי השכר היסודי הממוצע לכל שנה משנות עבודתו של העובד במפעל בצרוף תוספת היוקר המחייבת ביום הפיטורים על היסוד הממוצע הנ"ל, כפוף לחוק פיצויי הפיטורים.

(ג) בעד תקופת עבודתו של הפועל שלפני 1.1.1949 ייחשב השכר היסודי הממוצע שהפועל קיבל בשנת 1949 בשכרו היסודי הממוצע.

(ד) נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עדותו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל שהוצעה לו על ידי נותן העבודה, הינה סיבה להתפטרות עם זכות לפיצויי פיטורים, בתנאי שהדבר מאושר על ידי הועדה הרפואית של קופת חולים או לפי דרישת נותן העבודה על ידי הועדה הרפואית של קופת חולים או לפי דרישת נותן העבודה על ידי ועדת רופאים מוסמכת.

(ה) במות פועל יקבלו יורשיו שהיו תלויים בו בפרנסתם את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי הפועל אילו פוטר(4)

35.  פיצויי פיטורים(1)

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.7.72 יקבל בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.7.72 פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו על-פי החוק או הסכם העבודה, וחלק יחסי לחלקי שנה. כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך כאמור, יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו, בעד שנת העבודה התשיעית וכל שנה שלאחר מכן, כפוף לאמור בהמשך. עובדים בעלי ותק של 13 שנות עבודה ומעלה במפעל ביום 1.1.73 יקבלו בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.1.73 ואילך, במידה שמגיע להם על פי החוק או ההסכם, פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 25 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה; עובדים שהגיעו לוותק של 13 שנות עבודה במפעל לאחר התאריך האמור יקבלו, במידה שמגיע להם, פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 25 ימי עבודה בעד השנה הארבע עשרה וכל שנה שלאחר מכן וחלק יחסי לחלקי שנה(3).

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים

  (2) הסיפא החל במילים "כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה" הוסף בהסכם 1974. 

(3) לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1983.  שיעור הפיצויים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה גם לגבי עובד בשכר החל מיום 1.8.83.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(4) ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר.

35א. העברה למעמד חודשי

35א. העברה למעמד חודשי

 הפועלים יעברו למעמד עובדי ייצור חודשיים כאמור בהסכם המסגרת בכפוף לחתימת הסכם פנסיה מקיפה שייחתם בין הארגונים המרכזיים (לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית של עובדים בא"י). הסעיף הזה יעמוד בכפיפות לס' 11 להסכם קיבוצי כללי (בסיסי) מיום 13.2.76 (1)

ההעברה למעמד עובדי ייצור חודשיים כאמור בהסכם המסגרת יהיה כדלקמן בשני מחזורים :

(א) פועלים בעלי ותק של 7 שנות עבודה במפעל ומעלה יעברו למעמד עובדים חדשיים בייצור מיום הפעלת הסכם פנסיה מקיפה בין הצדדים.

(ב) פועלי בעלי ותק של פחות מ- 7 שנות עבודה במפעל יעברו למעמד עובדים חודשיים בייצור שנה לאחר מעבר העובדים מעל 7 שנות ותק במפעל. (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ( ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

(2) הוסף בסעיף 15 להסכם 76/77 .

36. התפטרות מעבודה

36. התפטרות מעבודה (1)

 (א) פועל שתקופת הנסיון שלו טרם הסתיימה, רשאי לעזוב את בית החרושת באותם תנאי ההודעה המוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת הנסיון, רשאי הפועל לעשות זאת מסיבה מספקת בהסכמת הנהלת המפעל ובהודעה מוקדמת כנהוג במקרה של פיטורים.

 (ב) במקרה והפועל עזב את עבודתו ללא הודעה מוקדמת, ללא הודעה מוקדמת, מתחייבת ההסתדרות לנקוט באמצעים על מנת שסעיף זה יבוצע הלכה למעשה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראה לענין זה סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה

(מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62) הדן בסנקציה במקרה של התפטרות ללא הודעה מוקדמת; על חובת המשמעת וחובות נוספות המוטלים על העובד.

37. אי הרעת תנאים מקובלים

37. אי הרעת תנאים מקובלים

 (א) הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי הפלסטיקה בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם אין הוא בא לפגוע או להרע את תנאי עבודה הקיימים או הנהוגים בכללותם במפעלי תעשיית הפלסטיקה, לגבי הפועלים, ברם אם סעיפי הסכם זה חופפים נוהגים קיימים בשלמותם או בחלקם, אין לקיים כפילות ביניהם והפועלים יהנו מזכות הגדולה יותר בלבד, זו מכח ההסכם או מכוח הנוהג. (1)

(ב) במטרה לשמור, ככל האפשר, על תנאים אחידים במפעלי הפלסטיקה, כאמור בפיסקה א' הנ"ל, הוסכם בין הצדדים שחלוקי דעות שיתעוררו בקשר לסעיף זה במקרים יוצאים מן הכלל, יובאו לדיון והחלטה לועדה הפריטטית.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו מאמר בנושא : תנאי מכללא בחוזה עבודה

38. תקנון עבודה

38. תקנון עבודה(1)

תקנון העבודה שנחתם בין מחלקת העבודה של ההתאחדות לבין המדור לפועלי התעשיה של ההסתדרות מצורף להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

39. בצוע ההסכם

39. בצוע ההסכם

 (א) בתקופת תוקפו של הסכם זה לא תבוא ההסתדרות לענף הפלסטיקה ו/או למפעל בענף הפלסטיקה המאורגן בהתאחדות התעשיינים בהצעת הסכם אחר או בדרישות אחרות מאלה הכלולות בהסכם זה.

הוא הדין ביחס לענף הפלסטיקה ולהנהלת מפעל כלפי ועד העובדים ו/או ההסתדרות.

(ב) הצדדים החתומים על הסכם זה, ישתמשו בכל השפעתם לקיומו והוצאתו לפועל וילחמו בכל תוקף נגד סטיות והפרות.

(ג) הצדדים להסכם זה לא יאחזו באמצעי לחץ איזה שהם אחד נגד השני כדי להשיג מלוי תביעות.

לא הורחב

40. יישוב חילוקי דעות ע"י דיון בין הצדדים

40. יישוב חילוקי דעות ע"י דיון בין הצדדים

 חלוקי דעות כלשהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת תוקפו של הסכם זה, יתבררו ויסוכמו אך ורק לפי הסדר הבא:

שלב א' – דיון בין ועד הפועלים לבין הנהלת המפעל או בא כוחה. בהעדר סיכום מוסכם יועבר הענין לברור בשלב ב'.

שלב ב' – דיון בין מועצת פועלי המקום לבין הנהלת המפעל. בהעדר סיכום מוסכם יועבר הענין להכרעת הועדה המשותפת (הפריטטית), בהתאם לסעיף 41 של הסכם זה.

לא הורחב

41. ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

41. ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

 (א) חילוקי דעות כלשהם בין הצדדים אשר שימשו נושא לדיון בהתאם לסעיף 40 של הסכם זה ולא מצאו פתרונם במוסכם ע"י הצדדים, יועברו לועדה המשותפת (הפריטטית).

(ב) בתקופת תוקפו של הסכם זה, יקיימו הצדדים להסכם את הועדות המשותפות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף 42 שבהסכם זה.(1)

(ג)(1) חברי הועדה הפריטטית מוזמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך כמפורט ו/או במכללה.

(2) המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך עניין מסוים.

(3) החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

(ד) הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלות הערים הגדולות, ז.א. בתל אביב, חיפה וירושלים ובהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

(ה) הועדה הפריטטית בתל אביב תשמש גם כועדה מרכזית לגבי הועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים באם תוקמנה.

(ו) לא יישוב סכסוך בועדה הפריטטית (מחוץ לועדה המרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון – לפי דרישת הצדדים לסכסוך- לועדה המרכזית תוך 48 שעות.

הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית. 

על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה ה מרכזית חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חלוקי דעות כנ"ל, באם לא ייושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.

(ז)לא התכנסה הועדה     הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחד להסכם הקבוצי הזה.

במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כועדה פריטטית.  

(ח)  לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים (או בהסכמה – תוך שבועיים) מהתחלת דיוניה, יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- תוך 48 שעות מתוך מועד הנ"ל – לבוררות.(2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו: דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

(2) סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

42. יישוב חילוקי דעות ע"י בוררות

42. יישוב חילוקי דעות ע"י בוררות (1)

 (א) חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה (אם שימשו נושא לדיון בועדה המשותפות (הפריטטית)) ולא יישובו, או במקרים שהועדה הפריטטית המרכזית לא הופעלה – ימסרו להכרעת ועדת בוררים.

 (ב)   ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המוסמכת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו(2)

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד או ברוב דעות.

(ג) הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה ה פריטטית, הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה.

(ד)  לא מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין ימונו הנ"ל על ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ המחלקה לאיגוד מקצועי של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

(ה) הסכם זה מהוה גם שטר בוררין ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.

(ו) הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיניראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז) הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 3 ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה .

(ח) הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

(ט) הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים. פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות, הכל לפי המקרה.

(י) נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מינויה כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררים או ביטולם, הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק הבוררים ללא כל ערעור.

(יא) שכר טרחתו של בורר יחיד, או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה. 

לא הורחב

הערות להסכם קיבוצי:

(1)  סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

(2) בנספח 7 להסכם מצורפת רשימת יו"ר ועדות הבוררים.