הזכות/ החובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם  קיבוצי שנחתם ביום 30.12.1966 ומספרו 1216/67 (להלן – "ההסכם הבסיסי").

ב.      הסכם קיבוצי שנחתם ביום 6.12.1967 ומספרו 1250/67. ⁽¹⁾ (להלן – "הסכם 67").

ג.       זכרון דברים שנחתם ביום 5.3.1968 ומספרו 1261/68.⁽²⁾

ד.      זכרון דברים שנחתם ביום 12.5.1970 ומספרו 7019/70 (להלן – "הסכם 70/71")⁽³⁾

ה.      זכרון דברים מיום 20.8.1972 ומספרו 7041/72.⁽⁴⁾ (להלן: "הסכם 72/73")

ו.        זכרון דברים מיום 13.6.1974 ומספרו 7023/74⁽⁵⁾  (להלן: "הסכם 74").

ז.       זכרון דברים מיום 6.7.1976 ומספרו 7038/76⁽⁶⁾ (להלן – "הסכם 76/77").

ח.      הסכם קיבוצי מיום 13.12.1978 ומספרו 7066/78 (להלן – "הסכם 78/80")⁽⁷⁾⁽⁸⁾

הסכם קיבוצי קודם

א.      הסכם קיבוצי מיום 23.5.1957 ומספרו 1005/57.

ב.      הסכם קיבוצי מיום 21.7.1964 ומספרו 1140/64.

א.      פורסם בי"פ 1589, כ"ב בטבת תש"ל, 31.12.1969, עמ' 951 – הרחיב את הוראות ההסכם ה"בסיסי" והסכם 67.

ב.      פורסם בי"פ 1787, כ"ח בכסלו תשל"ב , 16.12.1971, עמ' 599 (להלן: "צו 1971") – הארכת הצו בשינויים הנובעים מהסכם 70/71.

ג.       פורסם בי"פ 1971, כ"ח בכסלו תשל"ד, 23.12.1973, עמ 463 (להלן: "צו 1973") – הארכת הצו בשינויים הנובעים מהסכם 72/73.

ד.      פורסם בי"פ 2075, ב' בטבת תשל"ה, 16.12.1974, עמ' 681 – הארכת הצו בשינויים הנובעים מהסכם 74.

ה.      פורסם בי"פ 2406, י"ד בשבט תשל"ח, 22.1.1978, עמ' 975 (להלן: "צו 1978") – הארכת הצו בשינויים הנובעים מהסכם 76/77.

ו.        פורסם בי"פ 2532, ל' בניסן תשל"ט, 27.4.1979, עמ' 1380 (להלן: "צו 1979")– הארכת הצו בשינויים הנובעים מהסכם 78/80.

ז.       פורסם בי"פ 3354, כ"ד בסיון התשמ"ו, 1.7.1986, עמ' 2644 (להלן: "צו 1986") – הרחבת הסכם קיבוצי מיום 28.1.1986, למעט העובדים המפורטים בצו.

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 966, י"ב בתשרי, תשכ"ג, 1.10.1962, עמ' 65.

ב.      פורסם בי"פ 1188, כ"ט אייר תשכ"ב, 31.5.1965.

הודעה על בטלותו של צו זה פורסמה בי"פ  1589, כ"ב בטבת תש"ל, 31.12.1969.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הסכם קיבוצי זה שינה את תעריפי השכר בלבד.

(2)   הארכת ההסכם הקיבוצי בשנתיים נוספות לשנים 68 – 69.

(3)   תיקון הוראות ההסכם הקיבוצי.

(4)   תיקון הוראות ההסכם הקיבוצי, חידושו והארכתו בשנתיים נוספות לשנים 72 – 73.

(5)   תיקון הוראות ההסכם הקיבוצי והארכתו לשנה 74.

(6)   תיקון הוראות ההסכם הקיבוצי, חידושו והארכתו בשנתיים נוספות לשנים 76 – 77.

להסכם זה צורף בסעיף 9 ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בדבר ניידות פנים, וכן צורף בסעיף 10 ההסכם הבסיסי מיום 13.2.76 בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים. בסעיף 13 להסכם אומץ גם הסכם המסגרת לשנים אלה, לרבות ההסכם בדבר שכר מינימום.

(7)   הארכת ההסכם הקיבוצי לשנתיים נוספות מיום 1.4.78 – 31.3.80 בשינויים המפורטים בהסכם. בסעיף 3 להסכם אומץ הסכם המסגרת מיום 23.3.78, כחלק בלתי נפרד ממנו.

(8)   בהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 22.9.86 ומספרו 7048/86 הוארך תוקף ההסכם עד 31.3.88, ובהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 4.8.88 ומספרו 7036/1988 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.90.

ביום 1.4.90 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסוימת, על פי סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

 כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשיית הנעליים

צו הרחבה בענף הנעליים

צדדים

בין

התאחדות התעשיינים בישראל, האגף לעבודה ומשאבי אנוש, האגף הכללי, ענף הנעליים והתפרות מצד אחד –  שייקראו להלן –­ "ההתאחדות"

לבין

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ­ישראל – הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור ומועצות הפועלים הנוגעות מצד שני – שייקראו להלן – "ההסתדרות".

הואיל ומגמת הצדדים היא הסדר נאות ביחסים בין נותני העבודה והעובדים ולעודד את הרצון לפעולות גומלין לטובת המשק והעובדים כאחד.

והואיל ושני הצדדים הגיעו לידי הכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור והייצוא וקליטת עולים חדשים בתעשיית הנעליים מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת ותקינה במפעלים, תוך משמעת בעבודה ומאמץ משותף להעלאת הפריון העבודה והייצור, הקטנת ההוצאות למען הוזלת התוצרת ושיפורה.

והואיל  ושני הצדדים הכירו בחשיבות הרגשת היציבות של הפועלים במקום עבודתם הנרכשת עם קידום המפעלים ויעילותם, המושפעת משקידתם ומסירותם של העובדים לעבודתם ותפקידם ובהנהלה יעילה וחסכונית.

לכן הוסכם בין הנ"ל לאחר משא ומתן ממצה

לחתום על הסכם זה כמפורט בפרקים להלן:

רישא

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור ביום י"ח בשבט התשמ"ו (28 בינואר 1986) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7008/86, כמפורט בתוספת וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט:

(1)   עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2)   עובדי חברת "המשק", לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל;

(3)   עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

 התוספת

ההוראות המורחבות

בהסכם קיבוצי הכללי בענף ייצור נעליים⁽¹⁾, יחולו השינויים הבאים:

הערות צו הרחבה

(1)   פורסם בצו 1986.

פרק א' – כללי

פרק א' – כלל

הגדרות

1.      הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הסכם זה – ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבורסקאות.

ההתאחדות – התאחדות התעשיינים בישראל – מחלקת העבודה וסקצית הנעליים.

ההסתדרות  – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל.⁽¹⁾

ההסתדרות המקצועית –  ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ­ישראל – הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור.

הנהלת המפעל –  בעל מפעל ו/או  כל בא כח מוסמך ע"י בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל.

מפעל – כל מפעל בתעשיית הנעליים והתפרות המשתייך להתאחדות והמעסיק עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה ו/או שרות.⁽²⁾

נציגות העובדים –  מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל וועד העובדים אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה.

ועד עובדים –  ועד שנבחר על ידי עובדי המפעל ואושר בכתב על ידי מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל ואשר המועצה הודיעה להנהלת המפעל על הרכבו.

עובד – כל עובד במפעל כולל נוער עובד להוציא עובדים בתפקיד מינהלי או פקידותי.⁽³⁾

נוער עובד – נער בגיל 14 – 18 בעבודות ייצור, עזר ושירותים.⁽⁴⁾

קופת חולים – ­ קופת ­חולים של ההסתדרות הכללית.

רופא מוסכם – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו הצדדים שישמשו  כרופאים מוסכמים.⁽⁵⁾

מבטחים – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של ה­עובדים בישראל בע"מ.

לשכת העבודה  או הלשכה – לשכת העבודה במובן חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, כולל כל מוסדות שירות התעסוקה שהוגדרו בחוק.

שכר משולב – ­ כמוגדר בהסכם הקיבוצי הכלל מיום 21.8.75, סעיף 2(ו). ⁽⁶⁾

שכר כולל – השכר המשולב בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון תוספות יוקר שתצטרפנה לשכר המשולב ו/או תוספת ותק ו/או תוספת אשה ו/או תוספת מקצועית במקרים שהיו מגיעות לעובד להוציא שעות נוספות, פרמיות הענקות וכו'.

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 06:00 – 17:000.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 14:00 – 22:00.

משמרת לילה– עבודה בתחום השעות 22:00 – 6:00.

עבודת שבת וחג – עבודה בתחום השעות 18:00 בערב שבת עד השעה 18:00 במוצ"ש; בחודשי אוקטובר­ – מרץ או עבודה בתחום השעות 20:00 בערבי שבת עד 20:00 במוצ"ש בחודשי אפריל –­ ספטמבר.

חודש – בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני).

שנת עבודה – תקופה של 12 חודש בהתאם ללוח האזרחי (הגריגוריאני).

1.      הגדרות

"שכר כולל" – שכר יסוד בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון תוספת ותק, תוספת יוקר וכיו"ב, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות וכו'.

עובד – כל עובד המפעל כולל נוער עובד להוציא עובדים בתפקיד מינהלי או פקידותי.⁽¹⁾

 .

"חודש" – בהתאם ללוח האזרחי (גרגוריאני).

"שנת עבודה" – תקופה של 12 חודש בהתאם ללוח האזרחי (גרגוריאני).

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

מבטחים – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לחוקת ההסתדרות לחץ כאן.

(2)   ראו דב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע י"ח, עמ' 48 – שם נפסק כי גישת המחוקק – לראות במקום העבודה, בתור שכזה, מקור זכויות  מתמשכות המוקנות לעובד – אינה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(3)   ראו לעניין הגדרת עובד: דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ'  שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ , פד"ע כא(1) 055 – שם נפסק כי מי שאינו בבחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית, בשובלו של צו הרחבה.

(4)   לעניין נוער עובד ראו: חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953 ותקנותיו וכן חוק החניכות, התשי"ג – 1953 ותקנותיו.

(5)   בנספח 4 להסכם נקבעה רשימת הרופאים המוסכמים.

(6)   הגדרת השכר המשולב הוכנסה בעקיפין בהסכם תוספת היוקר מיום 21.8.75, שמספרו 7029/57 ובהסכמי תוספת היוקר שלאחריו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

סוג ההסכם והיקפו

2.      סוג ההסכם והיקפו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול:

(א)   על בעלי ההסכם.

(ב)   על מפעלים בתעשיית הנעליים והתפרות שהם חברי התאחדות התעשיינים בישראל בשעת חתימת ההסכם או שייעשו לחברים תוך תקופת תוקפו של ההסכם. אולם מוצאים מכלל חברי התאחדות התעשיינים בישראל שבהם ההסתדרות אינה ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל זמן שאין היא ארגון יציג מסוג זה.⁽¹⁾

(ג)    כל עובד, המועסק היום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי המפעלים.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין יציגות: סעיפים 3 – 6 לחוק הסכם קיבוציים, תשי"ז – 1957.

תוקף ההסכם וביצועו

3.      תוקף ההסכם וביצועו

(א)   תקופת תוקפו של הסכם זה היא מיום 1.1.76 ועד 31.12.77.⁽¹⁾

(ב)   בתקופת תוקפו של הסכם זה, לא ינקוט צד אחד או יחידיו נגד צד שני או יחידיו באמצעי שביתה או השבתה, שביתת האטה או חלקית, השבתה חלקית או בכל אמצעי לחץ אחר. הנהלת המפעל ונציגות העובדים יפעלו ליישוב חילוקי דעות אך ורק בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בנדון.

(ג)    השתבשו היחסים בין ועד העובדים לבין הנהלת המפעל בשל חלוקי דעות כלשהם, יודיע על כך ועד העובדים מיד למועצת הפועלים המטפלת במפעל. כל צד להסכם זה ינקוט בצעדים ארגוניים-משמעתיים בהתאם לנסיבות, נגד יחידיו וחבריו שהפרו הוראות ההסכם ויודיע על כך לצד השני, לפי דרישתו^(2).

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין תוקף ההסכם: ה"ש (6) ו – (7) להערות הסכם קיבוצי לעיל בסעיף הדן ב"מקורות".

(2)   בדב"ע  מז/4-17 ההסתדרות המדיצינית הדסה נ' ד"ר אברהם שוטן , פד"ע יט(1) 312 נקבע כי הוראות אישיות בהסכם קיבוצי – תוקפן אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין. הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין, בין אם ההסכם המאוחר הוא לטובת העובדים אם הוא לרעתם.

חידוש ההסכם

4.      חידוש ההסכם

(א)   כוונת הצדדים למנוע שיבושים במהלך התקין של העבודה במפעלים בתקופת המו"מ על חידוש ההסכם, ע"י שביתה או השבתה, מלאה או חלקית. ללא הודעה מוקדמת, ואין ליחס להוראות פרק זה כל משמעות נוספת.

(ב)   צד שברצונו להכניס שינויים בהסכם הקיים, יודיע על כך לצד השני להסכם זה בכתב, ששה שבועות לפחות, לפני תום תוקפו של ההסכם. לא הודיעו הצדדים על רצונם להכניס שינויים – יתחדש ההסכם לתקופה נוספת לשנה אחת וחוזר חלילה.⁽¹⁾

(ג)    פירוט הצעת השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

(ד)    הצעות לשנויים בהסכם, מוסמך להגיש רק צד להסכם הקיבוצי.

(ה)   הכרזת שביתה מלאה או חלקית במפעל לרגל חילוקי דעות על חידש הסכם עבודה, טעונה אישור מועצת הפועלים. לאחר אישור מועצת הפועלים, תובא ההצעה להחלטתה של אסיפת עובדים כללית במפעל, שתועמד להצבעה חשאית, בהתאם לחוקת ההסתדרות. כשהוחלט על שביתה כנ"ל – חייבת מועצת הפועלים להודיע ע"כ בכתב להנהלת המפעל והעתק להסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור.⁽²⁾

(ו)      שביתה כללית, מלאה או חלקית, במקצוע או בענף עבודה בתחום שיפוטה של מועצת-פועלים, או במספר מפעלים הנמצאים בתחום של כמה מועצות פועלים, טעונה אישור הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור, או האגף לאיגוד מקצועי בועה"פ של ההסתדרות. כל עוד נמשך המו"מ הקיבוצי על חידוש הסכם עבודה ואף צד להסכם, שעל חידושו מתנהל המו"מ, לא הודיע על הפסקתו, לא ינקטו הצדדים, או יחידיהם באמצעי שביתה או השבתה מלאה או חלקית.

משהוחלט על שביתה כנ"ל, חייבת הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור להודיע לצד השני בכתב.

(ז)     על הכרזת שביתה או השבתה במפעל אחר, יתן הצד המכריז לצד השני הודעה מראש בכתב, של חמישה ימי עבודה לפחות, במקרה של הכרזת שביתה או השבתה מספר מפעלים – 10 ימי עבודה, ובענף – של 14 ימי עבודה לפחות, לצד השני, והעתק ישלח להנהלת המפעלים, לוועדי הפועלים ולארגונים הנוגעים בדבר.

בתקופת ההודעה המוקדמת, יעשו הצדדים למען מיצוי המו"מ ביניהם למניעת הסכסוך בכל המפעלים עליהם מתנהל המו"מ.

(ח)   לא נתקיימה השביתה, או ההשבתה ביום עליו הודע – יראו את ההודעה כאילו ניתנה מלכתחילה לתקופה של 8 ימי עבודה – כשמדובר במפעל אחד, 15 ימי עבודה כשהמדובר בכמה מפעלים, 21 ימי עבודה כשמדובר בענף.

(ט)   במפעלים בהם נהוגה, בדרך כלל, עבודת שעות נוספות, פרמיות ו/או משמרות, או סדורי עבודה מקובלים אחרים, אין להפסיקם או לשנותם באורח פתאומי אלא לאחר הודעה מראש של פרק זמן סביר. סדר זה מחייב את שני הצדדים, הנהלות המפעלים והעובדים כאחד.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעניין דב"ע מד/4-4 הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים  – "דיור לעולה" בע"מ,  פד"ע טו(1) 240 נקבע כי  הסוגיה של ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי-מסוימת, על-ידי צד להסכם קיבוצי מוסדרת  בסעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957. ההסדר הוא, שצד להסכם קיבוצי רשאי "לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם". ברור מלשון הסעיף ומהמתחייב ליחסי עבודה קיבוציים, שהאמור מתייחס לביטול ההסכם הקיבוצי כולו והוא בא לאפשר ביטול סעיף זה או אחר.

(2)   ראו לעניין שביתה פראית: דב"ע לט/2-7 עובדי שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ – חב' שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ, פד"ע יא(1) 057

ועד העובדים

5.      ועד העובדים

(א)   נבחר ועד עובדי המפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירות ועדי עובדים – תודיע מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל בכתב להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור, והרכבו האישי.

(ב)   קיבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל – ­ תראה היא בועד שנבחר ­- ועד עובדי המפעל להלן "ועד העובדים".

(ג)    ועד העובדים הינו בא­-כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים -­ שבטיפולה נמצא המפעל  – מהווים הם נציגות מוסמכת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל הסכם קיבוצי, כלפי ההנהלה להלן "נציגות העובדים".

(ד)    במפעל בו אין ועד עובדים – תיקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בענייני העובדים.

(ה)   ועד העובדים יפעל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיים החובות הנובעות מההסכם ובתקנון העובדה המוס­כמים בין הצדדים.⁽¹⁾

(ו)      ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בעניינים שוטפים של העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם במפעל הנובעים מחוקי עבודה, מההסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

(ז)     ועד אינו רשאי להתערב בעניינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המפעל. חלוקה וסידור העבודה נמצאים בידי הנהלת המפעל בלבד.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' המועצה המקומית באר יעקב , פד"ע כב(1) 418

נפסק כי מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

נוהל הדיונים

6.      נוהל הדיונים

(א)   נציגות העובדים במפעל וההנהלה, ייקבעו סדר לקיום פגישות שתערכנה לעתים מזומנות.

(ב)   ועד העובדים יודיע להנהלת המפעל מספר ימים לפני הישיבה על הנושאים שברצונו להביא לדיון; כן תעשה ההנהלה כלפי ועד העובדים; במקרים דחופים בלתי צפויים מראש, תתקיים ישיבה שלא מן המניין; ב"כ מועצת הפועלים ישתתף בישיבות הועד עם ההנהלה, לפי הצורך.

(ג)    בעניינים שהתבררו בין ההנהלה לבין ועד העובדים ולא הגיעו בהם לידי הסכם, ימשך הדיון בהם בהשתתפות ב"כ מועצת הפועלים המטפלת במפעל.

(ד)    סיכומי הדיונים בין ההנהלה לבין ועד העובדים יירשמו בפרוטוקול והעתקים ממנו יימסרו להנהלה, לועד העובדים ולמועצת הפועלים המטפלת במפעל.

(ה)   ועד העובדים ישלח העתק מכל מכתב שנשלח על ידו להנהלה, אל ב"כ מועצת הפועלים. ההנהלה תישלח לועד העובדים העתק מכל מכתב המופנה למועצת הפועלים והדן בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל; כן תישלח ההנהלה העתק למועצת הפועלים מכל מכתב בעל משמעות עקרונית המופנה לועד העובדים.

(ו)      במשא ­ומתן בין באי-­כח ההסתדרות (מועצת הפועלים, האיגוד המקצועי הארצי וכו') לבין הנהלת המפעל, בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל, ישתתפו ב"כ ועד העובדים.

(ז)     הנהלת המפעל תקיים, במידת האפשר, לעתים מזומנות, פגישות של ועד העובדים ועובדי המפעל בהן תמסור אינפורמציה והסברה על מצבו של המפעל, תכניות הייצור, ודרכי פעולתו, הרחבתו או צמצומו של המפעל, שינויים בתהליכים טכנולוגיים וכו'.

לא הורחב

 סדר קבלת עובדים

7.      סדר קבלת עובדים

העובדים עליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שרות התעסוקה, התשי"ט – ­1959 יתקבלו לעבודה בהתאם לחוק.

לא הורחב

תקופת נסיון וקביעות

8.      תקופת נסיון וקביעות⁽¹⁾

(א)   כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

בהסכמת הנהלת המפעל וועד העובדים תוך הודעה לעובד אפשר להאריך את תקופת הנסיון של עובד ב – 6 חודשים נוספים.

(ב)   בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול פועל להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר השבועיים הראשונים ועד תום שלושה חודשי נסיון מלאים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של 48 שעות, לאחר שלושת החודשים הראשונים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של יום לכל חודש עבודה מלא בפועל. ⁽²⁾

(ג)    יפוטר העובד בתקופת הנסיון המוארכת יקבל הודעה מוקדמת בכתב והעתק של ההודעה ישלח למועצת הפועלים ולועד העובדים.

(ד)    כל עובד בתקופת נסיון רשאי לעזוב את העבודה בתנאים הנ"ל.

(ה)   נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, יהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה במפעל, אלא אם כן נאמר אחרת בסעיפי הסכם זה.

5.      תקופת נסיון וקביעות⁽¹⁾⁽²⁾

כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך ששת החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה. תקופה זו ניתנת להארכה בהסכמת שני הצדדים בששה חודשים נוספים.

בתקופת הניסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר פועל סלי מתן סיבה. בשבועיים הראשונים חייבת ההנהלה במתן הודעה מוקדמת של 24 שעות ואחרי שבועיים – במתן הודעה מוקדמת של 48 שעות. בתקופת הניסיון המוארכת חייבת ההנהלה במתן הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה.

פועל שברצונו להתפטר חייב באותה הודעה מוקדמת שבה חייבת ההנהלה באם רצונה לפטרו.

הערות הסכם קיבוצי

(1)     בעקבות ההסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91, בו נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי. נחתם ביום 14.11.91  הסכם קיבוצי שמספרו 7078/91 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, על כל יחידותיו ושלוחותיו, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ- 24 חודשים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה בתקופה החל מיום 24.5.92 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

הוראות הסכם זה לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

(2)   ראו מאמר בנושא  פיטורים בתקופת ניסיון ופסקי הדין המפורטים שם.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו.

הערות צו הרחבה

(1)   הסעיף הוסף בסעיף 4 לתוספת לצו 1971.

(2)   ראו  לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

פרק ב' – סדרי עבודה

פרק ב' – סדרי עבודה

שעות עבודה

רגילות

9.      שעות עבודה רגילות⁽¹⁾⁽²⁾

(א)   יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, ו – 45 שעות עבודה בשבוע. בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב ראש השנה ויום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

(ב)   זמן התחלת העבודה וסיומה וזמני ההפסקות השונות קובעת ההנהלה בהתיעצות עם ועד העובדים. שינויים בזמנים שנקבעו כנ"ל ייעשו על ידי ההנהלה בהסכמת נציגות העובדים.

(ג)    במפעלים בהם עובדים במשמרת אחת, רשאים לעשות סידור שעות עבודה שונה מהמפורט בפסקה א' דלעיל בתנאי שסידור כזה יוסכם בין ההנהלה לבין נציגות העובדים ושיהיה בהתאם לחוק שעות העבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

6.      שעות עבודה⁽¹⁾⁽²⁾

בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של שמונה; בערב ראש השנה ויום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של שמונה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הסעיף תוקן לפי סעיף 4 להסכם 70/71 ובהתאם להסכם המעבר ל 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים    7037/88).

ההסכם הורחב בצו הרחבה :צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי 1990.

(2)   שימוש לב כי  לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

ראו עוד בהקשר לשבוע עבודה : חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951.

באשר להפסקות ראו: פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951.

ראו גם הגדרות "שעות עבודה" בסעיף ההגדרות לחוק.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 20 לחוק – הפסקות.

הערות צו הרחבה

(1)   הסעיף הוסף בסעיף 4 לתוספת לצו 1971.

כן ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 שעות עבודה נוספות

10.  שעות עבודה נוספות ⁽¹⁾

(א)   יש להמנע מלעבוד שעות נוספות ככל האפשר, אולם העובדים חייבים לעבוד בהן לפי דרישת ההנהלה בשעה שצרכי המפעל מחייבים זאת לשם קידום הייצור, השלמת הזמנות דחופות, עבודות הכרחיות לקיומו של המפעל או לשם התקנת סידורים טכניים שאינם סובלים דיחוי, כגון החלפת מכונות לעבודה וכו'.

(ב)   שעות עבודה נוספות בהן מועסק פועל, לפי דרישת הנהלת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל, שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות  עבודה נוספות והנהלת המפעל תשלם בעבורן תוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו – 50% מהשכר הכולל החל מהשעה השלישית והלאה.⁽²⁾

(ג)    חישוב התמורה בעד שעות עבודה נוספות בקבלנות, ייעשה בהתאם לחוק.

(ד)    פועל שהחסיר שעות עבודה שלא לפי דרישת הנהלת המפעל והוסכם בינו לבין ההנהלה להחזירן בשעות מעל ליום עבודה רגיל, שעות אלו תיחשבנה, בהסכמת הועד, כשעובד עבודה רגילות וללא תוספת שעות נוספות.⁽²⁾

(ה)   במקרה של צורך בעבודת שעות נוספות ברציפות לתקופה ממושכת, על נותן העבודה לבוא לידי הסכם על כך עם הועד.

(ו)      במקרה יוצא מן הכלל של הכרח לעבוד בימי מנוחה מוכרים, תשלם הנהלת המפעל לעובדים בעבור העבודה בימי אלה, תוספת בשעור של 75% משכרם הכולל. במידה ויש צורך בהסעת העובד לעבודה וממנה ביום כזה, בהעדר תחבורה סדירה כולל "שרות", תספק להן ההנהלה תחבורה.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   השוו להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

(2)    לכאורה סותר את פסיקת בית הדין הארצי לפיה "שעות נוספות" פירושן שעות עבודה מעל המכסה היומית ראו : דב"ע נב/3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' מיכל ממן, פד"ע כה 541. ואולם, לאחרונה נקבעה בפסק הדין ע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18  הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות ולפיה : יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה זה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו.

ניידות פנים מפעלית

11.  ניידות פנים מפעלית

(א)   ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בדבר ניידות פנים מפעלית, המצורף לנספח, יחול על הצדדים להסכם זה ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

(ב)   "העברה זמנית" של עובד מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם להוראות סעיף 5 של ההסכם האמור משמעותה העברה של שלושה חודשי עבודה בפועל.

לא הורחב

פרק ג' – שכר עבודה

פרק ג' – שכר עבודה

שכר עבודה

12.  שכר עבודה⁽¹⁾

להסכם זה מצורפים תעריפי השכר לענפים השונים המוסכמים בין הצדדים כחלק בלתי נפרד ממנו.

7.      שכר עבודה

שכר העבודה יהיה כמפורט בנספח.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   התעריפים פורסמו בחוזרים מטעם הצדדים להסכם.  

מאחר ולא פורסמו תעריפים מעודכנים למועד זה, חלות בענף ההוראות בדבר שכר מינימום. ראו חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987.

בהקשר זה ראו פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א : תע"א (ת"א) 1785-09  שכטר יצחק נ' קיבוץ רמת הכובש, 19.2.2014, שם נקבע בין היתר  כי צו ההרחבה לא עודכן מאז שנת 1979, ואף לא נקבע מנגנון כלשהו לעדכון השכר או המטבע הנקובים בו. ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה הם ברי תוקף משלא בוטלו בדרכים הקבועות לשם כך. יחד עם זאת, כל זמן שטבלאות השכר בצו ההרחבה לא עודכנו מאז שנת 1979, יש להעניק להן פרשנות משפטית בה יובא בחשבון גם אומד דעת הצדדים להסכם הקיבוצי והאופן בו יישמו את הוראותיו בפועל במרוצת השנים. כמו כן יש להביא בחשבון כי חוק שכר מינימום אשר נחקק לאחר העדכון האחרון של צו ההרחבה השפיע על אופן תשלום השכר בפועל באופן השונה מהאמור בטבלאות השכר. חוק שכר מינימום עדכן את התעריפים הנקובים בטבלאות השכר ואפשר לצדדים להימנע מעדכונם, ואף מוסיף לעדכנם בכל עדכון של תעריפי שכר המינימום. לפיכך נקבע כי שכר היסוד הקבוע בצו ההרחבה כפוף לשכר המינימום המתעדכן מעת לעת וכולל גם את תוספות היוקר; באשר לדירוג ולפערים בין הדרגות השונות בטבלאות השכר נפסק כי מן הראוי שהצדדים להסכם הקיבוצי יגיעו להסכמות בדבר עדכונם, ולא כי בית הדין יורה על עדכון, בפרט לאחר שנים רבות בהן לא נהגו כך בפועל.

הערות צו הרחבה

(1)   התעריף הוא בהתאם לצו 1986.

תוספת ותק

13.  תוספת ותק ⁽¹⁾

תעריפים בהסכם לא רלוונטיים – הושמט.

8.      תוספת ותק משולב

תעריפים לא רלוונטיים – הושמט.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין התעריפים ראו לעיל בסעיף 12 – ה"ש (1).

פרק ד' – תוספת יוקר

פרק ד – תוספת יוקר

תוספת משפחתית

14.  תוספת משפחתית

(א)   תוספת בעד אשה שאינה עובדת של 3.09 ל"י (שכר משולב) ליום.⁽¹⁾

(ב)   לגבי ילדי פועלים יהיה התשלום בהתאם לחוק.

9.      תוספת משפחה

תוספת בעד אשה שאינה עובדת – 3.09 לירות ליום.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)    לעניין התעריפים ראו לעיל בסעיף 12 – ה"ש (1).

הערות צו הרחבה

(1)   הוסף בצו 1979.

תוספת יוקר

15.  תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.

10.  תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות בעלי התעשייה לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.

הערות הסכם קיבוצי

(1)    לעניין התעריפים ראו לעיל בסעיף 12 – ה"ש (1).

פרק ה' – אופן התשלום

פרק ה' – אופן התשלום

אופן התשלום

16.  אופן התשלום⁽¹⁾

(א)   שכר העבודה לעובדים תשלם הנהלת המפעל אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש בהתאם לנוהג במפעל או בהתאם להסכם בין הנהלת המפעל ובין הועד, אולם בימים קבועים מראש (במסגרת החוק).

(ב)   ההנהלה תשלם לעובדים את שכרם במזומנים, לפי הסכם עם נציגות העובדים תהיה ההנהלה רשאית לשלם בצ'קים של המפעל – או בהעברות לחשבונו האישי של העובד בבנק. ההנהלה תוכל לשלם לעובדים מקדמות מתאימות לשכרם ולערוך תשלום סופי של השכר לפי חשבון כל חודש, והכל בהתאם להסכם עם נציגות העובדים.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   השוו להוראות סעיפים 9 – 11 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

פרק ו' – תנאים סוציאליים

פרק ו' – תנאים סוציאליים

מס מקביל

17.  מס מקביל⁽¹⁾

ההנהלה תשלם מס מקביל משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל, בהתאם לחוק.

11.  מס מקביל ⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ההוראה שונתה בחוק מס מקביל, תשל"ג – 1973 לפיו משתלם המס למוסד לביטוח לאומי, ובסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז – 1996 בוטלה חובת תשלום המס המקביל החל מיום 1.1.96 עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ביטוח מחלה

18.  ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה של מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנדון, תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל.⁽¹⁾

12.  ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה ולהסיר מהמעביד כל אחריות בנדון ישלם המעביד לקופת חולים או למבטחים %½2 משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   שיעור ההפרשה למבטחים תוקן ל – 2.5% מיום 1.1.71 (במקום 2% עד לאותו תאריך) בסעיף 3 לזכרון הדברים מיום 12.3.70.

ראו עוד: מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92,  נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ , פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

הערות צו הרחבה

(1)   בסעיף 2 לתוספת לצו 1971 תוקן מ – 2% ל – 2.5%.

קרן פנסיה וקופת תגמולים

19.  קרן פנסיה⁽¹⁾⁽²⁾

(א)   על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים – המחלקות לעבודה ולמשאבי אנוש לבין הועה"פ של ההסתדרות הכללית האגף לאיגוד מקצועי – ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, בדבר הנהגת פנסיה מקיפה לעובדי התעשיה שנחתם ביום 4.6.79 שמספרו הרשום 7021/79.

(ב)   לגבי עובדים החברים בפנסיית יסוד ע"פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין התאחדות התעשיינים לבין הוע"פ של ההסתדרות ביום 22.6.64, והסכם הפנסיה המקיפה אינו חל עליהם ימשיכו להיות חברים בפנסית יסוד.

(ג)    הנהלת המפעלים יפרישו מידי חודש 6% מהשכר הכולל הרגיל של 8 שעות עבודה של העובדים (להוציא תשלום עבור שעות נוספות ופרמיות), לקרן הפנסיה של "מבטחים". כן ינכו מהעובדים מידי חודש לאותה תקופה 5.5% משכרם הכולל.

ההפרשות הנ"ל הן מהיום הראשון לעבודתו של העובד במפעל או מיום הצטרפותו להסכם הפנסיה.⁽³⁾

לא הורחב⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי וצו הרחבה

(1)   בהסכם המסגרת מיום 4.8.89 שמספרו 7036/88, שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367, הוגדלה הפרשת המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל – 12%, וניכויי העובד הוגדלו ל – 5.5%

בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.25%. החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

(2)   בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

(3)   שימו לב כי מדובר בהוראה מיטיבה ביחס להוראה בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011.

דמי חגים

20.  דמי חגים⁽¹⁾⁽²⁾

(א)   הנהלות המפעלים ישלמו לעובדים בעד 10 ימי חג בשנה (כולל ימי חג החלים בשבת⁽³⁾).

(ב)   לעובדים בקבלנות תשלם הנהלת המפעל דמי חג לפי החישוב של השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים, הסמוכים זה לזה, בהם עבד העובד בקבלנות.

14.  דמי חג ⁽¹⁾⁽²⁾

הנהלות המפעלים ישלמו לעובדים בעד 10 ימי חג בשנה (כולל בעד ימי חג החלים בשבת).

הסכם קיבוצי

(1)   סעיף זה הוא כמתוקן בזכרון הדברים מיום 20.7.72 המילים בסוגרים הוספו בסעיף 7 להסכם 1976/77 בתוקף מיום 1.1.76.

(2)   כן ראו: הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 לעניין קביעת ימי החג לדתות שנות, דין יום בחירות לכנסת ובאשר ליום הזכרון הכללי לחללי מערכות ישראל.

(3)   מדובר בתנאי מיטיב ביחס להוראת סעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

אולם העובד אינו זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג החלים ביום הפנוי. ראו בסעיף 14 להסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7037/88).

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.  וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.15 )

הערות צו הרחבה

(1)   הסעיף עודכן בסעיף 5 לתוספת לצו 1978.

(2)   ראו ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי

בטוח למקרי תאונה בעבודה

21.  בטוח למקרי תאונה בעבודה

(א)   על נותני העבודה והעובדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק.⁽¹⁾

(ב)   הנהלת המפעל תבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

(ג)    מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, הוסכם שבמקרה של תאונה בעבורה הגורמת לפועל ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשעורים  הבאים:

בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

עבור היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי­ כושר עבודה עד 12 יום, תשלם ההנהלה 50% משכרו של הפועל;

בעד יתר ימי אי­-כושר עבודה בפגיעה כזאת והן במקרה של פגיעה הגורמת לאי ­כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו ע"י הועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי, תשלים הנהלת המפעל את דמי הפגיעה ע"י תוספת עד כדי 75% משכרו הכולל של העובד.

(ד)    במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק.⁽²⁾

17.  תאונות בעבודה⁽¹⁾

(ג)    בתאונות עבודה קצרות מועד, שאינן עולות על 12 יום, ישלם המעביד לעובד בעד היומיים הראושנים של אי כשרו לעבודה שלאחר יום הפגיעה 50 אחוז משכרו הרגיל.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

(2)   השוו לסימן ד' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ימי אבל

22.  ימי אבל⁽¹⁾

עובד המקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה") ואינו עובד באותם ימים יהיה זכאי לתשלום שכרו הרגיל בעבור ימי העבודה שנעדר בהם, עד 6 ימי עבודה.

ימי אבל

עובד המקיים חובת אבלות בטעמי דת או נוהג ויושב שבעה (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות), ואינו עובד באותם הימים יהיה זכאי לתשלום שכרו ב עד ימים אלה עד למכסימום של ששה ימי עבודה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הסעיף הוסף בסעיף 6 להסכם 1976/77 בתוקף מיום 1.1.76.

השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

בגדי עבודה

23.  בגדי עבודה

(א)   עובדים קבועים לאחר שנת עבודה במפעל יקבלו  2 חליפות עבודה אחת לשנה על חשבון המפעל (2 זוגות מכנסים ו – 2 חולצות או חלוקים), וכן זוג נעלים אחת לשנה לצרכי עבודה.

(ב)   בגדי העבודה הנם קנינם של המפעל. ⁽¹⁾

18.  בגדי עבודה

(א)   עובדים קבועים לאחר שנת עבודה במפעל, יקבלו  2 חליפות עבודה לשנה על חשבון המפעל (2 זוגות מכנסים ו – 2 חולצות או חלוקים), וכן זוג נעלים אחד לשנה לצרכי עבודה.⁽¹⁾

(ב)   בגדי העבודה הנם קנינו של המפעל.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כמתוקן בסעיף 3 להסכם 1976/77 בתוקף מיום 1.1.76.

הערות צו הרחבה

(1)   כמתוקן בסעיף 2 לצו 1978.

הוצאות נסיעה

24.  הוצאות נסיעה

ההסכם הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלליים לבין ההסתדרות הכללית, המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם זה  ומצורף להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו.⁽¹⁾⁽²⁾

הוצאות נסיעה
העובדים יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית מביתם למקום העבודה וחזרה בשיעור הקבוע בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 2339, התשל"ז , עמ' 1808.⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

(2)   ראו: תשן/7-1 אליקים הדי – אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ , פד"ע כג(1) 045 – אין בהכללת "דמי הנסיעה" בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות העובד מכוח צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים להסתדרות הכללית. סכום דמי הנסיעה שלו זכאי כל עובד בהסכם קיבוצי ובצו הרחבה, הוא מסוג הזכויות שאינן ניתנות לויתור, לכן, כאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

עוד ראו: דב"ע נא/3-34 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ, פד"ע כג(1) 293 תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בעובד בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה

הערות צו הרחבה

(1)   הוסף בסעיף 5 לצו 1971 ותוקן בהמשך בצו 1973 ובהסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בדמי נסיעה.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

חופשת לידה

25.  חופשת לידה⁽¹⁾⁽²⁾

(א)   כל עובדת זכאית לחופשת לידה, בהתאם לחוק.

בזכות העובדת להאריך ללא תשלום חופשת הלידה עד לשנה מיום צאתה לחופש מבלי להפסיד מזכויותיה הקודמות במפעל, בהתאם לחוק.

(ב)   עובדת הנמצאת בחופשת לידה בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשות להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה, בגין התקופה שבעבורה משלם לה הבטוח הלאומי דמי חופשת לידה. עובדת קבועה עונתית רק בתקופת העונה המובטחת לה עפ"י הסכם זה.

הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן, יתר הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק.⁽³⁾

(ג)    שעור ההפרשות הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרשו יהיה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

ראו מדריך בנושא: חוק עבודת נשים.

(2)   סעיפים ב' וג' הוספו בעקבות תיקונים מס' 11 ו – 12 לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 בעניין חובת המעסיק להמשיך בהפרשות לקופת פנסיה ולקרן השתלמות.

(3)   ראו מאמר בנושא: סע' 7 – הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון.

חופשה שנתית

26.   חופשה שנתית⁽¹⁾

(א)   בהתאם לחוק חופשה שנתית תשי"א­-1951 ,כל עובד זמני אשר עבד במפעל פחות מ-­ 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, תשלם בעדו ההנהלה תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר עבודתו לקרן החופשה של "מבטחים".  העובדים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.

(ב)   העובד הממשיך לעבוד במפעל מ-­75 יום ומעלה ועובד פחות משנה, יקבל את חופשתו בעד כל תקופת עבודתו במפעל בהתאם לחוק. הסכומים אשר הצטברו ובאם הצטברו לזכותו "במבטחים" יוחזרו להנהלה.

(ג)    העובד יקבל את החופשה כדלקמן: ⁽²⁾

הערה: עובדים ותיקים אשר בשנת 1977 יהיו באותו מפעל בוותק של 4 או 5 שנים, יהיו זכאים עבור שנת 1977 למכסת ימי חופשה במפורט בהסכם הקודם. דהיינו 14 ו – 15 ימי חופשה במקום 13 ו – 14 כמפורט כאן.

(ד)    נוער עובד עד גיל 18, יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה כולל שבתות).⁽³⁾

(ה)   הנהלת המפעל קובעת את מועד חופשתו של הפועל בהתחשב בצרכי המפעל וצרכיו של הפועל ובהסכמת נציגות העובדים.⁽⁴⁾

(ו)      יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשעורים, פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים, מסיבות המצדיקות סידור זה ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות).⁽⁵⁾

(ז)     הנהלת המפעל, בהסכמת העובד רשאית להמיר בשכר אותו חלק של החופשה השנתית העולה על 18 ימי עבודה או חלק מהם מיום שחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, יתיר זאת.⁽⁶⁾

(ח)   עובדים בעלי זכות חופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, זכאים לקבלה אחרי שובם לעבודה, כפוף לפסקה (ה').

(ט)   חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית יודיע על כך להנהלה בזמן מחלתו וימלא את מכסת החופשה המגיעה לו לאחר החלטתו, כפוף לפסקה ה'.⁽⁷⁾

(י)      עובדים בעלי זכות לחופשה המפורטים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו פדיון חופשה בעזבם את העבודה.⁽⁸⁾

(יא) חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה.

(יב)  העובד בקבלנות יקבל את תמורת החופשה לפי השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי עבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

לגבי העובדים בפרמיות ינהגו בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להכללת פרמיות בדמי חופשה מיום 24.3.76.⁽⁹⁾

15.  חופשה שנתית⁽¹⁾⁽²⁾

כל פועל העובד במפעל יקבל חופשה שנתית בשכר מלא בשיעורים הבאים:

הוראות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: סעיפים 4 ו – 15 לחוק חופשה שנתית תשי"א­-1951.

ראו עוד: מאמר בנושא סעיף 4 לחוק חופשה שנתית – עובד זמני בשכר.

(2)   אורך החופשה תוקן בהסכם 76. בנוסף ראו: סעיף 8 להסכם הקיבוצי הכללי בדבר המעבר ל – 45 שעות עבודה ול – 5 ימי עבודה בשבוע ומספרו 7037/88.  ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858  בתוקף מיום 1.1.91, למעט סעיפים 11 – 15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682 התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

כן ראו כאמור מספר ימי חופשה כקבוע בחוק, כאמור בהערה (1) לעיל.

(3)   ראו: סעיף 27 חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953.

(4)   השוו להוראות סעיף 6 לחוק חופשה שנתית תשי"א – 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – מועד חופשה.

(5)   השוו לסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק חופשה שנתית – רציפות החופשה.

(6)    ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(7)   השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(8)   השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית- פדיון חופשה.

(9)   הסכם בדבר הכללת פרמיות בדמי חופשה צורף כנספח להסכם הקיבוצי 7032/73.

ראו סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק חופשה שנתית – דמי חופשה, וההתייחסות שם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הכללת פרמיות, באופן חלקי, בשכר לחופשה.

לכך שהבסיס לחישוב  חופשה שנתית רחב יותר מזה של פיצויי פיטורים וכולל פרמיות ועמלות ראו גם פסק הדין : ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ נ' דוד רטר, 24.2.2002.

לענין הכללת תוספת משמרות ששולמה באופן סדיר ועל פי תכנון קבוע המהווה חלק מהשכר הקובע לתשלום חופשה ראו:  דב"ע ל/1-1  בתי הזיקוק חיפה בע"מ נ' אליעזר הלל, פ"ד ב(1) 155.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   שיעורי החופשה השנתית הם בהתאם לסעיף 9 לתוספת לצו 1978.

קצובת הבראה

27.  קצובת הבראה⁽¹⁾

א.      העובדים יהיו זכאים לקבל קצובת הבראה שנתית מהנהלת המפעל כלהלן^:

ב.      לעובדים קבועים, שעברו את תקופת הנסיון יעשה חישוב יחסי בעבור חלקי שנה. עובד זכאי לצבור זכויות בהוצאות ההבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים.⁽²⁾

ג.       השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה או נופש של העובד מותנית ביציאתו האישית של העובד להבראה או לנופש. כמוגדר בסעיף ב' לעיל, בהצגת אישור מתאים עם שובו לעבודה לאחר החופשה ובהודעה מוקדמת על מקום שהותו בהבראה או בנופש, אם יידרש לכך ע"י ב"כ מוסמך של ההנהלה, בין בפניה אישית או כללית, לעובדי המפעל.⁽³⁾

ד.      בהתחשב בשינויים שחלו במרוצת הזמן בצורות ההבראה, הוסכם בין הצדדים הנ"ל להכיר נוסף לשהות בבתי הבראה, בצורות הבראה – נופש נוספים כגון: ימי נופש עיון המאורגנים ע"י מוסדות צבור מורים, שכירת חדר לנופש ומנוחה במקומות קיט, השתתפות בטיול מאורגן בארץ או בחו"ל. ⁽³⁾

ה.      העובדים אשר יבלו את חופשתם במוסדות ההבראה או בנופש לצורותיו השונות כאמור בסעיף ב' לעיל, יהיו זכאים להשתתפות בהוצאותיהם לפי התעריפים בבתי ההבראה של קופת חולים.

ישהה העובד בבית הבראה מוכר שמחירו גבוה ממחיר הבראת קופ"ח, יקבל השתתפות בהוצאת הבראה בשעור של מחיר יום הבראה בקופ"ח בתוספת של 10%.⁽³⁾

16.  קצובת הבראה⁽¹⁾

א.      פועל אחרי שנת עבודה זכאי להשתתפות ההנהלה בדמי הבראה בשיעורים הבאים⁽²⁾:

ב.      דמי ההבראה ניתנים לצבירה של שנתיים.⁽²⁾

ג.       התשלום ייעשה באמצעות "מבטחים" או ישירות לבית ההבראה.⁽³⁾

ד.       השתתפות הנהלת המפעלים בדמי הבראה מותנית ביציאתו האישית של הפועל לבית הבראה והצגת אישור מתאים על שהותו בהבראה לפחות מספר ימים כנקוב לעיל. ⁽³⁾

ה.      שיעור ההשתתפות בדמי ההבראה יהיה לפי תעריפי בתי הבראה של קופת-חולים או של משקי העובדים לחברי קופת-חולים.⁽³⁾

ו.        לעובדים קבועים שעברו את תקופת הנסיון ייעשה חישוב יחסי בעבור חלקי שנה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   שיעור מכסת ימי ההבראה עודכן בהסכם 76. כן ראו: לעניין מכסת ימי ההבראה וההוראות החלות ראו הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה בעניין דמי הבראה, המוצאים מעת לעת.

(2)   ככל הנראה הכוונה לעובדים שסיימו את עבודתם במפעל. נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

(3)   הוראות אלו שונו בהסכם הכללי בענין דמי הבראה.

כן ראו: מדריך דמי הבראה.

הערות צו הרחבה

(1)   שיעורי השתתפות בהוצאות ההבראה תוקנו על פי סעיף 10 לתוספת לצו 1978 בו הוסף ס"ק (ו). כן ראו לעניין מכסת ימי ההבראה וההוראות החלות ראו הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה בעניין דמי הבראה, המוצאים מעת לעת.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) להערות הסכם קיבוצי.

פרק ז' – סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים והתפטרויות

פרק ז' – סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים והתפטרויות

פיטורים רגילים

28.  פיטורים רגילים

(א)   יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים. ⁽¹⁾

(ב)   פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של  12 ימי עבודה לעובדים, אשר עבדו למעלה מששה חודשי עבודה במפעל, עובדים אשר יעברו למעמד של עובד ייצור חודשי בכפוף להסכם קיבוצי כללי (בסיסי) מיום 13.2.76 המצורף כנספח יהיו זכאים להודעה מוקדמת כנקבע בהסכם ⁽²⁾.

(1)   צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה מספקת לפיטורים.⁽³⁾

(2)   קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

(3)   שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי.

 כצרכי המפעל יש לראות, בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

(4)   עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשימה זו (ראה טופס "א" המופיע כנספח להסכם זה).⁽⁴⁾

(5)   נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

(6)   עם קבלת השגת נציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים כמוגדר בסעיף דלעיל. (ראה טופס "ב", המופיע כנספח להסכם זה).

(7)   חלוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9  ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה, במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד מיד עם תום 9 הימים האמורים, לדיון והחלטת הועדה הפריטטית או בוררות, הכל לפי הענין.

הועלו ע"י נציגות העובדים, תוך כדי הדיונים, שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים (4) ו – (5) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פיטורים אישית לפי טופס ב'. אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים ב' שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף (3) ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה.⁽⁵⁾

(8)   לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה – ­ על הועדה לתת החלטת ביניים, תור המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין העובדים האמורים ­- עבודתם תופסק באורח זמני- ­ מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

(9)   לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור ­ -יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר  צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה המוקדמת.

(10)           מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הסופי.

(11)           הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררין ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

(12)           עובד שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל.⁽⁶⁾

(13)           עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל, במקרה של צורך, בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים.

(14)           נדרש העובד לחזור לעבודה במפעל בהתאם לאמור בפסקה (13) דלעיל ולא חזר תוך שבוע מיום קבלו את ההזמנה, תפקע זכותו לחזור כמוגדר בפסקה (13); הוכיח העובד סיבה מספקת שמנעה בעדו להענות להזמנה הנ"ל, תחול עליו הוראת פסקה זאת לאחר שהסיבה חלפה או נתבטלה כפוף לתקופה (6 חודשים) הקבועה בפסקה (13); ובתנאי שהודיע למפעל בהקדם האפשרי על קיום הסיבה, הודיעה ההנהלה לפועל מפוטר שעליו לחזור לעבודה, (ראה סעיף 2 בפרטי-כל⁽⁷⁾), מותר לה להעסיק פועל אחר במקומו עד לשובו לעבודה.

17.  פיטורים רגילים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין החובה לשמור על הגינות, על הצדק ועל סגרי מינהל תקין בהליך הפיטורים ראו: דב"ע מזז3-82 עיריית תל-אביב יפו נ' ישראל אברביה, פד"ע יט(1) 291. אושר בבג"ץ 6-88  ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

ראו עוד: מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

(2)   השוו להוראות סעיפים 3 ו – 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

(3)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ, פד"ע כא(1) 162.

כן ראו: מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

(4)   ראו: דב"ע לח/4-8 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' כיתן בע"מ דימונה , פד"ע יא(1) 029

(5)   הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957   וע"כ  מהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

כן ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

בדב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ'מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.9.92 – נפסק, כי  עובד שפיטוריו נדונו בועדה פריטטית, רשאי להשמיע את עמדתו אך לא זכאי להזמין עדים ולחקרם.

(6)   ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001. 

ראו מאמר בנושא  סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

(7)   בסעיף 2 לפרטי-כל, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם נאמר: "בדרך כלל אין להעסיק מנהל עבודה במילוי תפקידו של עובד מפוטר בגלל צמצום בעבודה. במקרים מיוחדים יוכל מנהל עבודה למלא תפקידו של פועל מפוטר במשך ימים מספר.

פיטורים יוצאים מן הכלל

29.  פיטורים יוצאים מן הכלל

(א)   פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו. על הפסקה כזאת יש להודיע  לועד העובדים.

(ב)   במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק האזהרה יישלח לנציגות העובדים והיא זכאית לערער על כך. לא ערערו על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת העובד ­לא תיקן את עצמו, יהיה צפוי לפיטורים.  

(ג)    במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם העובד תיקן את עצמו או לא ­- יועבר הענין לועדה הפריטטית.⁽²⁾

לא הורחב

הערות להסכם  הקיבוצי

(1)   תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962, עודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979. 

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה.

עוד ראו בהקשר זה הוראת סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 – הוראות כאמור הינן חלק  מחוזה העבודה האינדבידואלי.

(2)   הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי ראו :  דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדם גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

מקרים מיוחדים

30.  מקרים מיוחדים

(א)   עובד אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, יעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד העובדים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון כנ"ל או לא ימצא פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

(ב)   עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל ובין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

לא הורחב

פיצויי פיטורים

31.  פיצויי פיטורים⁽¹⁾

(א)   במקרה של פטורי פועל שעבד במפעל שנה אחת או מעלה או שתי עונות המהוות יחיד לא פחות מ – 11 חודש, ישלמו למפוטר פיצויים, במכסת שכר שבועיים (12 ימי עבודה) לכל שנה עבודתו במפעל ובעד חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה באופן יחסי (יום לחודש).

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.73, יקבל בעבור כל שנה עבודתו שלאחר 1.1.1973 בשיעור של 18 ימי עבודה לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

כל עובד יומי שימלאו לו בפועל לפחות 8 שנות רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל (1.1.1973) יקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 18 ימי עבודה, בעבור כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך.⁽²⁾⁽³⁾

(ב)   המפעל רשאי לא לשלם פיצויים במקרה של פיטורים לפי סעיף 29(א).

(ג)    במקרה של מות עובד אשר עבד במפעל שנה או מעלה זכאים קרוביו אשר היו תלויים בו ואם גם באופן חלקי לפיצויים הנ"ל.⁽⁴⁾

^{(ד)       (5)}

(1)   חישוב פיצויי הפיטורים ייעשה עד סוף שנת 1961, לפי השכר היסודי הממוצע של הפועל ותוספת היוקר האחרונה שהיתה קיימת בעת הפיטורים, מסכום הפיצויים שיתקבל כאמור לעיל יופחת סך בשיעור של 15%.

(2)   בעד תקופת עבודתו של הפועל עד 1954 ייחשב השכר היסודי הממוצע שהפועל קיבל בשנת 1954 כשכרו היסודי הממוצע לכל התקופה הזאת.

(3)   חישוב הפיצויים כמוגדר לעיל יהיה מיום 1.1.71.

23.  פיצויי פיטורים⁽¹⁾⁽²⁾

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.73, יקבל עבור כל שנה עבודתו שלאחר 1.1.1973 בשיעור של 18 ימי עבודה לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה. כל עובד יומי שימלאו לו בפועל לפחות 8 שנות רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל (1.1.1973) יקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 18 ימי עבודה, עבור כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך.⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(2)   שתי הפסקאות הוספו בהסכם 72/73.

(3)   לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו: תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג – 1982

(4)   ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 ; ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר.

(5)   ס"ק (ד) הוסף בהסכם 70/71.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בסעיף 1 לתוספת לצו 1971. כן ראו ה"ש (3) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

הפסקות זמניות בעבודה

32.  הפסקות זמניות בעבודה⁽¹⁾

(א)   במקרה של הפסקה בעבודה במפעל בגלל סיבות שהזמן גרמן ומספר ימי אבטלה של פועל יעלה על 24 בכל שנה יהיה הפועל זכאי לפנות לועדה פריטטית ולתבוע פטורים ופיצויי פיטורים, לא יאוחר מאשר ב- 31 לדצמבר באותה שנה.

(ב)   הועדה הפריטטית תחליט בכל מקרה בהתחשב ב נסיבות ובתנאים מיוחדים של מקום העבודה.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)    ראו מאמר בנושא תום לב ביחסי עבודה

על התפטרות שרואים אותה כפיטורים נוכח נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו ראו סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

פרק ח' – שונות

פרק ח' – שונות

העברה לחודשיות

33.  העברה לחודשיות⁽¹⁾

(א)   להסכם זה מצורף ההסכם הקיבוצי הכללי (בסיסי) בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חדשיים, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

(ב)   בהתאם לסעיף 1 של ההסכם הבסיסי הנ"ל, יעברו כל העובדים בעלי ותק של 7 שנים ומעלה למעמד של עובדי ייצור חדשיים בשנה הראשונה להיכנסו של ההסכם הנ"ל לתוקף או בשנת 1976, המאוחר מבין השניים. בשנה השניה להכנסו של ההסכם הבסיסי הנ"ל לתקוף או בשנת 1977 (המאוחרת מבין השניים) יהיו לעובדי יצור חדשיים כל העובדים כתום ששת חודשי עבודה רצופה בפועל באותו המפעל מיום שיהיו לעובדים קבועים באותו המפעל, בהתאם להוראות ההסכם קיבוצי כללי זה.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בהסכם 76/77.

איסור עבודה במקום עבודה נוסף

34.  איסור עבודה במקום עבודה נוסף

כל עוד ניתנת לפועל עבודה מלאה במפעל אסור לו לעבוד במקום עבודה נוסף.

לא הורחב

בטיחות וגיהות

35.  בטיחות וגיהות

א.      על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק⁽¹⁾, לחנך את העובדים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח בטיחות בעבודה ולמנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

ב.      הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות המורכבות מנציגי ההנהלה והעובדים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות לשם מניעת תאונות בעבודה. ראה תקנון העבודה סעיפים 39 – 50.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

פריון עבודה וייצור

36.  פריון עבודה וייצור

(א)   הצדדים להסכם זה יפעלו לביצוע ההסכם שנחתם בין מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית, על הקמת מועצת ייצור מפעלים המעסיקים מ – 50 פועל ומעלה. ⁽¹⁾

(ב)   במפעלים בינוניים וקטנים בהם אין אפשרות להקים מועצת ייצור כנ"ל הנהלות המפעלים – לפי הצעת אחד הצדדים ובהסכמת שני הצדדים – להנהיג שיטות שכר עידוד בהדרכת המדורים המתאימים של ההתאחדות וההסתדרות.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו הסכם הקיבוצי כללי מיום 15.11.79 – כללים מוסכמים בדבר מועצות ייצור משותפות לפריון העבודה והייצור בתעשיה שמספרו 7046/79.

ניכוי מיסים

37.  ניכוי מיסים

(א)   ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האגוד המקצועי של ההסתדרות (מס אחיד), לפי רשימה שתמסר לה על ידה לרשות לשכת המס של ההסתדרות הכללית. 

(ב)   ההנהלה תנכה משכרם של העובדים, שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו, דמי טיפול מקצועי­ ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים⁽¹⁾, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר⁽²⁾ והתקנות על פניו. ההנהלה תעביר מדי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם

25.  ניכוי מיסים

ההנהלה תנכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו, דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר, והתקנות על-פיו. ההנהלה תעביר מדי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.⁽¹⁾

הערות להסכם הקיבוצי

(1)    לענין היציגות ראו סעיפים  3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

(2)   ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988.

(3)   ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   הסעיף הוסף בסעיף 6 לתוספת לצו 1978.

תקנון עבודה

38.  תקנון עבודה

תקנון העבודה שנחתם ביום 19 בספטמבר 1962 בין התאחדות לבין ההסתדרות המצורף להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, ומחייב את בעלי ההסכם ואת כל המפעלים והעובדים עליהם חל ההסכם.

26.  תקנון עבודה – לא הורחב

הערות להסכם  הקיבוצי

(1)   תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962, עודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979. 

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה.

הסכמים כלליים

39.  הסכמים כלליים

כל מה שיוסכם במו"מ כללי מרכזי בין ההסתדרות וההתאחדות בענינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי יחייב את הצדדים להסכם עבודה ויבוא להוסיף לתקן ו/או לשנות מהאמור בהסכם.

27.  הסכמים כלליים – לא הורחב

אי הרעת תנאים מקובלים

40.  אי הרעת תנאים מקובלים

הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי הטכסטיל (אריג) בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם אין הוא בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים בודדים, לפני חתימת ההסכם הקיבוצי הזה.⁽¹⁾

28.  אי הרעת תנאים מקובלים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו מאמר בנושא: תנאי מכללא בחוזה עבודה

פרק ט' – יישוב חילוקי דעות

פרק ט' – יישוב חילוקי דעות

ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

41.  ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

(א)   בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הועדות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים להסכם זה, בדבר מימוש הזכויות הנובעות מהסכם זה בלבד.

(ב)    

(1)    חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך במפורש ו/או במכללא.

(2)   המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך ענין מסויים.

(3)   החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

(ג)    הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלוש הערים הגדולות, ז. א. בתל­אביב, חיפה וירושלים ובהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

(ד)    הועדה הפריטטית בתל-­אביב תשמש גם כועדה מרכזית לגבי הועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים, באם תוקמנה.

(ה)   לא יושב סכסוך בועדה פריטטית (מחוץ לועדה המרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון ­- לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך -­ לועדה המרכזית, תוך 48 שעות.  הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית.

על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה המרכזית חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חילוקי דעות כנ"ל, באם לא יושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.

(ו)      לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחד להסכם הקיבוצי הזה.

במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כועדה פריטטית.

(ז)      לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים או בהסכמה – ­ תוך שבועיים  (מהתחלת דיוניה) יועבר הסכסוך על ידה – ­ או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך ­ תוך 48 שעות מתוך המועד הנ"ל -­ לבוררות.

29.  ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות – לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)   על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו: דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92. כן ראו לענין זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית ועל סדרי הדיון המשמעתי : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44.

בדב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה.

בוררות

42.  בוררות

(א)   חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה  (אם שימשו נושא לדיון בועדה המשותפת הפריטטית) ולא יושבו בו, או במקרים שהועדה הפריטטית המרכזית לא הופעלה ­- יימסרו להכרעת ועדת בוררות.

(ב)   ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד או ברוב דעות.

(ג)    הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית. הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה.

(ד)    לא מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים ע"י הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין, ימונו הנ"ל על-­ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ האגף לאיגוד מקצועי של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

(ה)   הסכם זה מהווה גם שטר בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררים.

(ו)      הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז)     הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של שלושה ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

(ח)   הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי-­דין חלקיים.

(ט)   הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים. פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספת לאי­-הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק-­הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על-­ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות, הכל לפי המקרה.

(י)      נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה -­ לא תשמע טענה נגד חוקיות מנויה כל פגם במנויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק­-בוררים או ביטולם, הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק­-דין הבוררים ללא כל ערעור.

(יא) שכר טרחתו של בורר יחיד או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררם לא יקבלו שכר טרחה.

(יב)  רשימה מוסמכת של יושבי ראש ועדות הבוררים מצורפת להסכם זה כנספח מס. 7 ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

30.  בוררות – לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי: דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

נספחים

נספחים

נספח –

תעריפי השכר בענף הנעליים והתפרות בעבודות מכניות ועבודות יד⁽¹⁾

הערות צו הרחבה

(1)   ראו בתוספת לצו 1986.