הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

       הערות

מקורות

הטבלה ערוכה בהתאם להסכם הראשון שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים  7032/73 (להלן : 72/73 )

ההסכם הנ"ל חודש לשנים 1976/77 בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 21.5.76 (7019/76 – להלן הסכם 76/77)

וכפי שהוארך בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 3.11.78 (7060/78 – להלם הסכם 78/80). בסעיף 7 להסכם 78/80 אומץ הסכם המסגרת לשנים אלה, כחלק בלתי נפרד ממנו.

ב"הסדר הכולל במשק" חודש ההסכם עד ליום 31.3.84 ; ההסכם החדש חודש לשנתיים נוספות – מיום 1.4.84 ועד 31.3.86 בשינוי תעריפי השכר בלבד, בהתאם להסכם המסגרת לשנים אלה.

בהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 22.9.86 הוארך תוקף ההסכם עד 31.3.88, ובהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 4.8.88 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.90.

ביום 1.4.90 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסוימת, על פי סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

פורסם י"פ תשל"ה מס' 2061 מיום 14.11.1974 עמ' 351.

תוקן י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1801 – צו תשל"ז-1977.

י"פ תשל"ט מס' 2513 מיום 11.2.1979 עמ' 940 – צו תשל"ט-1979.

הערות לצו הרחבה :

(1)                   תיקונים עקיפים לצו שלעיל הוכנסו בהסדרים הכוללים במשק. 

כותרת / מבוא

 הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשיית הגומי

לשנים 1972-73

 צו הרחבה בענף הגומי

צדדים

בין : התאחדות התעשיינים בישראל, ענף הגומי ומחלקת העבודה מצד אחד, שייקראו להלן –                     "ענף הגומי"

לבין : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האגוד הארצי של פועלי הגומי מצד שני שייקראו להלן  "ההסתדרות"

הואיל : ושני הצדדים להסכם קיבוצי כללי זה מעוניינים :

בקיום יחסי עבודה תקינים בענף הגומי; בעבודה בלתי מופרעת; ובהסדר הוגן של תנאי העבודה והשכר ;

והואיל :  והצדדים הגיעו לידי הכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור והיצוא בענף הגומי מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת, יעילה ותקינה תוך משמעת בעבודה

רישא

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האיגוד הארצי של פועלי הגומי, לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ענף הגומי ומחלקת העבודה, שנחתם ביום ד' באלול תשל"ג (1 בספטמבר 1973) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7032/73, כפי שתוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים האמורים בתאריך י' בסיון תשל"ד (31 במאי 1974), כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום א' בכסלו תשל"ה (15 בנובמבר 1974) על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף האמור, בתעשיה ובמלאכה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

לכן הגיעו הצדדים, לאחר משא ומתן, להסכם כדלקמן :

התוספת

ההוראות המורחבות

סוג ההסכם ותחולתו

1.     סוג ההסכם ותחולתו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על :

(א)                כל נותני העבודה חברי ענף הגומי של התאחדות התעשיינים בישראל בשעת חתימת ההסכם או שייעשו לחברים תוך תקופת ההסכם, אולם מוצאים מכלל זה נותני העבודה – חברי ענף הגומי של התאחדות התעשיינים בישראל שבמפעליהם ההסתדרות אינה ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל זמן שאין הוא ארגון יציג מסוג זה, וכן מוצאים מכלל זה נותני העבודה חברי ענף הגומי של התאחדות בעלי התעשיה המייצרים צמיגים(1)

(ב)                 כל עובד המועסק כיום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי נותני העבודה הנ"ל.

(ג)                  פועלים מוגבלים וקשישים אשר יתקבלו לעבודה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להעסקת מוגבלים, יחולו עליהם תנאי הסכם זה במדה ולא נקבעו בהסכם המוגבלים תנאים מיוחדים השונים מאלה המופיעים בסעיפי הסכם זה (2)  

התנאים המיוחדים הנ"ל, יחולו  על העובדים במוגבלים במקום התנאים המקבילים במוגדרים בהסכם זה.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)                   לענין היציגות ראו סעיפים

3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

(2)                                                                                          הכוונה להסכם בענין תנאי העבודה למוגבלים וקשישים- ההסכם נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7018/67 , ותוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 31.1.75 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7008/75

הגדרות

2.    הגדרות

בהסכם זה מלים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הסכם זה – הסכם קיבוצי כללי בענף הגומי.

התאחדות – מחלקת העבודה וענף הגומי של מרכז התאחדות התעשיינים.

ההסתדרות – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל האיגוד הארצי של פועלי הגומי(1)

הנהלת המפעל או ההנהלה – בעל מפעל ו/או הנהלת מפעל ו/או כל בא כוח שהוסמך על ידי ההנהלה.

מועצת הפועלים – מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל או בא כוחה.(2)

ועד הפועלים – הועד שנבחר ע"י פועלי המפעל ואושר בכתב להנהלת המפעל ע"י מועצת הפועלים.

נציגות הפועלים – מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל או בא כוחה וועד פועלים אשר הודיעה עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה.

לשכת העבודה (שרות התעסוקה)- שרות התעסוקה הממלכתי, לשכת העבודה הפועלת באזור המפעל(3)

מבטחים – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

קופת חולים -קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

פועל (עובד) – כל עובד העובד עבודת כפיים (פועל מקצועי או בלתי מקצועי) (4)

חניך – נער או נערה למטה מגיל 18, בעבודות ייצור, עזר ושרות (5)  נער או נערה למטה מגיל 18, העובד על מנת לרכוש מקצוע ע"י עבודה מעשית ומודרכת והמועסק במפעל בהתאם לחוק החניכות התשי"ג- 1953.   

מפעל – כל מפעל בענף הגומי המשתייך להתאחדות התעשיינים והמעסיק עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה ו/או  שרות ואשר הסכם זה חל עליו.  (6)

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00.

משמרת לילה או עבודת לילה – בתחום השעות 06.00-22.00.

עבודת שבת וחג – עבודה בתחום השעות 18:00 בערבי שבת עד השעה 18.00 במוצאי שבת בחודשי אוקטובר – מרץ.

או עבודה בתחום השעות 20.00 בערבי שבת עד השעה 20.00 במוצאי שבת בחודשי אפריל – ספטמבר.

חודש – תקופה של חודש לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה.

שנת עבודה- תקופת עבודה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני) הנהוג במדינה כולל החופשה השנתית.

רופא מוסכם או ועדת רופאים מוסכמת– רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו הצדדים להסכם זה לשמש  רופאים מוסכמים(7)

שכר יסוד – שכר יסוד + תוספת הותק.

שכר כולל – שכר יסוד בצירוף כל התוספות השתלמות לעובד כגון : תוספת ותק, תוספת יוקר וכיוב', להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות וכו'.

(2)

תוספת יוקר – תוספת היוקר על השכר היסודי ותוספות הותק והמשפחה המשתלמות לעובדים על פי הסכם הנחתם מעת לעת בין התאחדות התעשיינים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית. (8)

2. הגדרות

מלים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת.

עובד – כל עובד העובד עבודת כפים (עובד מקצועי או בלתי מקצועי). (4)

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00.

משמרת לילה או עבודת לילה – בתחום השעות 06.00-22.00.

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני), הנהוג במדינה, כולל החופשה השנתית.

שכר יסוד – שכר יסוד + תוספת הותק.

שכר משולב – כהגדרתו בצווי ההרחבה של תוספת היוקר(8)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)     לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

(2)     כיום מועצת פועלים = מרחב.

אודות מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

(3)                   ראו חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959, והתקנות שהותקנו מכוחו.

(4)     לענין הגדרת עובד ראו :

מאמר בנושא יחסי עובד מעביד;

ראו עוד: מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

 ראו דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ; פד"ע כא 55- פסק הדין דן במנהל חשבונות שהועסק ע"י הנתבעת, נפסק כי צו הרחבה הינו פועל יוצא מההסכם הקיבוצי שאת הוראותיו הוא בא להרחיב, כולן או מקצתן.  מי שאינו בחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה. 

(5)     ראו חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. והתקנות שהותקנו מכוחו.

(6)     בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

 בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העיסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(7)     רשימת הרופאים המוסכמים ניתנה כנספח  להסכם 72-73 .

(8)     תוספת יוקר משולמת על השכר המשולב שהוגדר בהסכמים קיבוציים.

*** לענין תעריפי שכר ותוספות שונות ראו להלן סעיף 9 להסכם ולצו וההערות שהובאו בקשר אליו.

תוקף ההסכם

3.    תוקף ההסכם

(א)    תקופת תוקפו של הסכם זה הוא מיום 1.1.72 ועד 31.12.73 (1)

(ב)     לפני תום תופקו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שנויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם.

(ג)      פרוט הצעת השנויים יש להמציא לצד השני, חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

(ד)     לא באה הודעה כנ"ל בהתאם לסעיף משנה ב' דלעיל או פרוט השינויים לפי סעיף משנה ג' דלעיל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה.

 לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)       ראו עמודת מקורות. ביום 1.4.90 ההסכם הפך להסכם לתקופה בלתי מסוימת, על פי סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.  הסעיף קובע כי הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת שתמה תקופת תוקפו ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תוקפו, יוסיף להיות בר תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת.

קבלת פועלים

(2)    קבלת פועלים

הפועלים הדרושים לעבודה ועליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שרות התעסוקה, התשי"ט – 1959 יוזמנו ע"י הנהלת המפעל באמצעות שרות התעסוקה, בהתאם לחוק. (1)

הודעה על קבלת עובד חדש תמסר לועד הפועלים אחת לשבועיים.

 לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו חוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959, והתקנות שהותקנו מכוחו.

תקופת הנסיון

5. תקופת הנסיון

(א).  כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.(1)

(ב) בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר פועל בלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול פועל להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר שבועיים ועד חודש ימים חייבת ההנהלה בהודעה של יום אחד ויום אחד נוסף בעד כל חודש נוסף לעבודתו של הפועל בניסיון. (2)

הנהלת המפעל רשאית להאריך את תקופת הניסיון של הפועל ב- 3 חודשים נוספים תוך הודעה לפועל ולועד העובדים בכתב. הועד רשאי להתנגד לכך לפני תום תקופת הנסיון הראשונה.

(ג)                  יפוטר פועל בתקופת הנסיון המוארכת – יקבל הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודתו במפעל.

(ד).   נשאר פועל  לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה.

5.         תקופת הנסיון

א.       כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 3 החדשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה. (1)

ד.       נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   בעקבות ההסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91, בו נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי. נחתם ביום 14.11.91  הסכם קיבוצי שמספרו 7078/91, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, על כל יחידותיו ושלוחותיו, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ- 24 חודשים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה בתקופה החל מיום 24.5.92 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

הוראות הסכם זה לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

 (2)                   ראו מאמר בנושא : פיטורים בתקופת ניסיון ופסקי הדין המפורטים שם.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו.

שעות עבודה רגילות

6.     שעות עבודה רגילות (1)

(א)    זמן העבודה הרגיל (אינו כולל את הפסקות הארוחות והמנוחה) הוא 8 שעות עבודה ליום ו- 45 שעות בשבוע.

(ב)     בערבי שבתות וחגים וכן בערב יום העצמאות יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

(ג)      את זמן התחלת העבודה וסיומה ואת ההפסקות השונות קובעת ההנהלה בהתיעצות עם ועד הפועלים.

(ד)     אם תתעורר שאלת נקוי המכונות או עבודה אחרת המצריכה שנוי בשעות עבודתו של פועל מסויים או קבוצת פועלים מסויימת, יקבעו הצדדים להסכם זה בהסכמה, זמן עבודה מיוחד לפועל או קבוצת פועלים כנ"ל בהתחשב עם צרכי המפעל.

6. שעות עבודה רגילות

ג.       בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום בתשלום של 8 שעות.

הערות להסכם הקיבוצי :

 הסעיף תוקן בהתאם להסכם המעבר ל 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7037/88).

ההסכם הורחב בצו הרחבה :

צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי 1990.

שימו לב כי החל מחודש 4/18 –  בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה עומד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  באופן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018  הקובע שבוע עבודה של 43 שעות לחצו כאן.

ראו עוד בהקשר לשבוע עבודה :  חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951

באשר להפסקות ראו פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951

ראו גם הגדרות "שעות עבודה" בסעיף ההגדרות לחוק.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 20 לחוק – הפסקות

ניידות פנים מפעלית

6א. ניידות פנים מפעלית (1)

"העברה זמנית" של עובד לעבודה השונה מעבודתו הקבועה, בהתאם להוראות סעיף 3 של הסכם המסגרת (זכרון דברים – הסכם קיבוצי כללי מיום 13.2.76) או מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם לסעיף 5 של הסכם המסגרת הנ"ל, משמעותו העברה עד 3 חודשי עבודה בפועל.  

הערות להסכם הקיבוצי :

הוסף בסעיף 4 להסכם 76/77 – ראו גם הסכם המסגרת בנושא. (13.2.76)

שעות עבודה נוספות, עבודה בשבתות ובימי חג 

7.    שעות עבודה נוספות עבודה בשבתות וימי חג

 (א)                במקרה שלדעת הנהלת המפעל יש הכרח בעבודת שעות נוספות, חייבים הפועלים להענות לתביעת ההנהלה בנדון .

(ב)                 שעות עבודה בהם מועסק פועל לפי דרישת הנהלת המפעל למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות . (1)

(ג)                  שעות עבודה מעל ליום העבודה הרגיל הבאות למלא שעות עבודה שהפועלים החסירו תוך הסכמה הדדית עם הנהלת המפעל, אינן נחשבות לשעות נוספות.(2)

(ד)                 בעבור השעתיים הראשונות – תוספת של 25% על השכר הכולל.

מהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הכולל.

(ה)                 פועל המועסק בימי מנוחה יקבל תוספת של 100% על שכרו המשולב עבור יום עבודה רגיל.

(ו)                  העסקת פועל רק בחלק מימי המנוחה בתשלום באופן יחסי לשעות עבודתו – טעונה הסכמתו של  הפועל.

7.  שעות עבודה נוספות, עבודה בשבתות וימי חג

ד.       בעד שעות נוספות ישולם כדלקמן(1):

בעד השעתיים הראשונות – תוספת של 25% על השכר הכולל.

מהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הכולל.

צו תשל"ז – 1977

ה.       פועל המועסק בימי מנוחה יקבל תוספת של 100 אחוז על השכר המשולב המשתלם בעד יום עבודה רגיל. (3)

הערות להסכם הקיבוצי  ולצו הרחבה:

(1) השוו להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

לענין חישוב שעת עבודה ראו סעיף 15 להסכם המעבר ל -45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע.

במסגרת שבוע עבודה בן 6 ימים

במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר כלהלן :

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

(2) לכאורה סותר את פסיקת בית הדין הארצי לפיה

"שעות נוספות" פירושן שעות עבודה מעל המכסה היומית ראו : דב"ע נב/3-242

אוריינט קולור בע"מ נ' מיכל ממן, פד"ע כה 541.

ואולם, לאחרונה נקבעה בפסק הדין ע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18  הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות ולפיה :

יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה זה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו.

הערות לצו הרחבה :

(3)     סעיף קטן 7ה' הוא כמוחלף בסעיף 1 לתוספת לצו התשל"ז.

תוספת משמרות

8.                   משמרות (1)

התוספת לעבודת משמרת שניה תהיה בשיעור 17.5%  ואולם, עבודת המשמרת הנ"ל תימשך לא פחות מ 7 1/2 שעות עבודה למשמרת זו. במשמרת שלישית  או בעבודת לילה תהיה התוספת בשיעור של 40%  ואולם, עבודת המשמרת הנ"ל תימשך לא פחות מ 6 1/2 שעות למשמרת זו.

תוספת התשלום במשמרת הנ"ל תחול אך ורק על שעות עבודה בפועל במשמרת.

הערה : בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951, משמרת עבודה ששתי שעות ממנה חלות בין השעות 22.00 עד 06.00 נחשבת כולה כמשמרת לילה. (2)

צו תשל"ט – 1979

8.       תוספת משמרות (2) (3)

(א)     התוספת לעבודת משמרת שניה תהיה בשיעור 17.5% (במקום 10% עד כה) ואולם עבודת המשמרת הנ"ל תימשך לא פחות מ-½7 שעות עבודה בפועל למשמרת זו.

(ב)     במשמרת שלישית או במשמרת לילה תהיה התוספת בשיעור של 40% (במקום 35% עד כה) ואולם עבודת המשמרת הנ"ל תימשך לא פחות מ-½6 שעות למשמרת זו.

הערות להסכם הקיבוצי  ולצו הרחבה:

(1)    כמתוקן בסעיף 11 להסכם 78/80 בתוקף מיום 1.4.78.

 (2) לענין משמרות ולענין עבודת לילה ראו סעיפים 1, 2 ו- 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 .

ראו מאמר בנושא : סעיף 22 לחוק- עבודת לילה

ראו פסק דין : ע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ ואח', 16.1.18. בפסק הדין הנחה בית הדין את הצדדים כיצד לחשב את תוספת המשמרות המגיעה למערער, אשר עבד כפועל ייצור במשיבה 1, בהתאם לצו ההרחבה בענף הפלסטיקה ולחוק שעות עבודה ומנוחה, כאשר אין לקזז זמני הפסקות ותוספת בשיעור 17%.

(הוגש בג"ץ – בגץ 2173/18   אלכס גורביץ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'- העתירה נדחתה)

ראו עוד : ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל נ' ר-צ פלסט בע"מ, 24.5.12.  

 *** על המעסיק בפסק הדין חלים הסכמים בענף הפלסטיקה ואולם, מדובר בסעיף זהה לסעיפינו כאן וניתן לדעתנו ללמוד משם לכאן.

הערות לצו הרחבה :

(3) סעיף 8 הוא כמוחלף בסעיף 1 לתוספת לצו תשל"ט .

שכר עבודה והגדרות  

9.       שכר עבודה והגדרות (1)  

תעריפי השכר – (הושמט)

הגדרות – ראו בצו ההרחבה להלן – סעיף 9ב.

9. שכר יסוד יומי בלירות (1)

צו תשל"ט – 1979

א.       תעריפי השכר

(הושמט)

ב.      דירוג והגדרות (2)

 שם המקצוע – עובד תעשיית הגומי בתהליך הייצור, המקצועות והעיסוקים בתחנות השונות.

הגדרות העיסוקים (המקצועות) – עובד המועסק בתהליך הייצור, כגון שקילה, ערבוב, ערגול, הכנת חומר לפני גיפור, תהליכי הגיפור ותהליכי גמר המוצר, המבצע עיסוקים המוטלים עליו אחרי הדרכה, נסיון או הכשרה לשם ביצוע עבודות מקצועיות, ו/או עבודות בעלות התמחות בתחנות השונות והמפעיל מכונה או מיתקן לפי הוראות הממונה עליו.

לשיבוץ העובד בדרגה המתאימה יובאו בחשבון –

1.       מורכבות העיסוק המבוצע.

2.       תקופת ההדרכה.

3.       תקופת נסיון בתהליך הייצור.

4.       מיומנות בביצוע העיסוק.

5.       בהעדר נורמה מדודה, ביצוע הפעולות הנדרשות ברמת טיב ותפוקה סבירה.

6.       שמירה על הוראות ואמצעי הבטיחות והגיהות במפעל ובמקום העבודה.

7.       מידת האחריות של העובד למכונה, מיתקנים, כלים וטיב המוצר.

עובדי ייצור – בכניסה.

לאחר 3 חדשים.

לאחר 6 חדשים.

דרגה א' – עובד המבצע עיסוק שמורכבותו מוגבלת, שלביצועו נדרשת הדרכה מוגבלת ונסיון במשך תקופה עד ארבעה שבועות, עובד לפי הוראות, מוציא תוצרת באיכות הנדרשת, מודיע מיד לממונה עליו במקרה של ירידת הטיב.

דרגה ב' – עובד הממלא את כל התנאים של דרגה א' ומגיע לפחות לנורמה או לתפוקה המקובלת (במידה ואין נורמה) ונוסף לכך עובד לפחות בעוד עיסוק שלביצועו נדרשת הדרכה מוגבלת ונסיון עד חדשיים.

דרגה ג' – עובד הממלא את כל התנאים של דרגה ב' ונוסף לכך רכש נסיון בעבודה לפחות בעוד עיסוק ומגיע לרמת טיב ונורמה או לתפוקה מקובלת (בהעדר נורמה) בכל העיסוקים בהם הוא עובד, מכיר את כללי הבטיחות בתחנות בהן הוא עובד, לאחר שקיבל הסברים מתאימים עליהם. מחזיק את הציוד שנמסר לו לעבודה במצב תקין.

דרגה ד' – עובד הממלא את כל התנאים של דרגה ג' והועסק במפעל לפחות שנה בדרגה ג' ונוסף לכך מגיע באופן קבוע ורצוף לתפוקה מעל הנורמה שנקבעה לתחנות בהן הוא עובד, או לתפוקה המקובלת בתחנות שאינן מכוסות על ידי נורמות, ידעו להתגבר על תקלות קלות בשעת הייצור בתחנות השונות בהן הוא עובד ותוך 3 חדשים יודיע להפעיל מכונה שהוכשר לעבוד בה.

דרגה ה' – עובד הממלא את כל התנאים של דרגה ד' והועסק במפעל לפחות שנה בדרגה ד' ונוסף לכך מגיע באופן קבוע ורצוף לתפוקה מוגברת מעל הנורמה או לתפוקה המקובלת בהעדר נורמה, מכיר את הציוד, מסוגל להחליף עובדים בתהליכי הייצור בדרגות הקודמות אם קיבל הכשרה מתאימה. בעל כושר ביצוע לאחר קבלת הוראות במה שנוגע לטיב. משמש כמספר 1 בתחנות בהן נדרשת עבודת צוות או בעל רמה מקבילה (בין אם עובדים בצוות או לא).

דרגה ו' – עובד הממלא את כל התנאים של דרגה ה' והועסק במפעל לפחות שנה בדרגה ה' ונוסף לכך יודע לאתר תקלות ומודיע לממונים עליו. מדריך עובדים חדשים בתחנות בהן עבד. יודע להתגבר על תקלות מכניות שאינן זקוקות לטיפול מסגר אחזקה. יודיע להפעיל את רוב תחנות העבודה לאחר שקיבל הדרכה מתאימה או מועסק כעוזר לראשון בקבוצת עובדים, במסגרת עבודתו כעובד ייצור.

דרגה ז' – עובד המועסק במפעל לפחות שנה בדרגה ו', ונוסף לכך בעל יכולת החלטה עצמית בנוגע לטיב לפי הוראות, רשימות וכו' ומועסק כראשון בקבוצת עובדים, במסגרת עבודתו כעובד ייצור.

סיווגים מיוחדים:

1.       פועלי חצר ושירותים (העובדים במאמץ פיזי מוגבר בעיסוקים אלה), במקומות שקיימת נורמות לעיסוקים אלה – בהתאם לנורמות; במקומות שבהם אין נורמות תשולם תוספת מאמץ פיזי בשיעור 10% לשכר היסוד.

2.       עובדים באריזה או בעבודות פשוטות בשלבי גמר הייצור.

3.       עובד המועסק באחת מהדרגות אולם לרגל מהות העיסוק ולמרות שממלא את תפקידו כנדרש לא ניתן לו להתקדם בדירוג משך 4 שנים לפחות, הוא זכאי לעלות בדרגה אחת שתיחשב כדרגה אישית, וזאת פעם אחת בלבד (הסדר זה מתייחס גם לסיווגים מיוחדים). לצורך סעיף זה, קידום בדרגה אישית ייעשה החל מ-1.1.73.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

 (1)                  התעריפים פורסמו  בחוזרים מטעם הצדדים להסכם.  

מאחר ולא פורסמו תעריפים מעודכנים , והשכר לא עודכן מאז זכרון דברים שנחתם ביום 7.11.78 (7060/78) חלות בענף ההוראות בדבר שכר מינימום. ראו חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987.

בהקשר זה ראו פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א : תע"א (ת"א) 1785-09  שכטר יצחק נ' קיבוץ רמת הכובש, 19.2.2014, שם נקבע בין היתר  כי צו ההרחבה לא עודכן מאז שנת 1979, ואף לא נקבע מנגנון כלשהו לעדכון השכר או המטבע הנקובים בו. ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה הם ברי תוקף משלא בוטלו בדרכים הקבועות לשם כך. יחד עם זאת, כל זמן שטבלאות השכר בצו ההרחבה לא עודכנו מאז שנת 1979, יש להעניק להן פרשנות משפטית בה יובא בחשבון גם אומד דעת הצדדים להסכם הקיבוצי והאופן בו יישמו את הוראותיו בפועל במרוצת השנים. כמו כן יש להביא בחשבון כי חוק שכר מינימום אשר נחקק לאחר העדכון האחרון של צו ההרחבה השפיע על אופן תשלום השכר בפועל באופן השונה מהאמור בטבלאות השכר. חוק שכר מינימום עדכן את התעריפים הנקובים בטבלאות השכר ואפשר לצדדים להימנע מעדכונם, ואף מוסיף לעדכנם בכל עדכון של תעריפי שכר המינימום. לפיכך נקבע כי שכר היסוד הקבוע בצו ההרחבה כפוף לשכר המינימום המתעדכן מעת לעת וכולל גם את תוספות היוקר; באשר לדירוג ולפערים בין הדרגות השונות בטבלאות השכר נפסק כי מן הראוי שהצדדים להסכם הקיבוצי יגיעו להסכמות בדבר עדכונם, ולא כי בית הדין יורה על עדכון, בפרט לאחר שנים רבות בהן לא נהגו כך בפועל. לאור כל האמור, ומשאין מחלוקת כי שכרו של התובע אינו נופל משכר המינימום, התביעה ברכיב הפרשי שכר  נדחתה. בהתאם גם נדחתה  התביעה להפרשות לביטוח מנהלים בגין הפרשי שכר אלה.

הערות לצו הרחבה:

(2)     בהתאם לסעיף 3 לתוספת לצו תשל"ז .

תוספת ותק

10. תוספת ותק (1)

תעריפים בהסכם לא רלבנטיים – הושמטו

צו תשל"ט – 1979

10. תוספת ותק (1) (2)

(הושמטה)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)     לענין עדכון התעריפים ובכלל זה תוספת ותק ותוספת יוקר –   ראו בהערה  (1) לסעיף 9 לעיל

הערות לצו הרחבה:

(2)     סעיף 10 הוא כמוחלף בסעיף 3 לתוספת לצו תשל"ט.

תוספת משפחה

11. תוספת משפחה (1)

 (א)    התעריפים אינם רלבנטיים – הושמטו

(ב)     לגבי ילדי פועלים ינהגו הצדדים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

צו תשל"ט – 1979

11. תוספת  משפחה (1) (2)

(הושמטה

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)     לענין עדכון התעריפים ראו בהערה  (1) לסעיף 9 לעיל

הערות לצו הרחבה:

(2)     סעיף 11 הוא כמוחלף בסעיף 4 לתוספת לצו תשל"ט.

תוספת יוקר

12.                תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לפועלים בהתאם להסכם הקיבוצי  הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין הועד הפועל הסתדרות העובדים הכללית. (1)

12.  תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                  לענין עדכון התעריפים ובכלל זה תוספת יוקר ראו בהערה  (1) לסעיף 9 לעיל

אופן התשלום

13.                אופן התשלום

(א)       התשלום לפועלים יהיה אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש, אולם בימים קבועים בהתאם לנהוג במפעל ובמסגרת החוק. (1)

(ב)        הנהלת המפעל רשאית לשלם את שכר העבודה ע"י צ'קים או ע"י זיכוי חשבונו האישי של כל אחד מהעובדים בבנק,   שיקבע בהסכמה בין ההנהלה לועד העובדים.

עובד שיודיע באמצעות ועד העובדים ובכתב כי רצונו ששכרו לא ישולם לו ע"י זיכוי חשבונו בבנק הנ"ל, יקבל את שכרו באמצעות צ'ק על שמו. הנהלת המפעל תמציא לעובד פירוט (תשלומים וניכויים) חשבון שכרו שהועבר לזכותו בבנק, לפחות אחת לחודש.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1)        השוו להוראת סעיפים 9-11 לחוק הגנת השכר, התשי"ד- 1954

עבודת נשים וחופשת לידה

14.                עבודת נשים וחופשת לידה

(א)    המפעל יעסיק נשים רק בעבודות המותרות ובזמנים המותרים על פי חוק עבודת נשים.

(ב)     כל פועלת רשאית לקבל חופשת לידה בהתאם לחוק (1)

(ג)      בזכות הפועלת להאריך חופשת הלידה בהתאם לחוק מבלי שתאבד את זכויותיה במפעל.

(ד)     עובדת הנמצאת בחופשת לידה בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשות להבטחת הזכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה, בגין התקופה שבעבורה משלם לה הבטוח הלאומי דמי חופשת לידה, עובדת קבועה עונתית רק בתקופת העונה המובטחת לה עפ"י הסכם זה.

 הפרשות המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן, יתר הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק. (2)

(ה)     שעור ההפרשות הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרשו יהיה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל. (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים. 

(2) השוו להוראת סעיף 7א לחוק עבודת השים, תשי"ד- 1954

ראו מאמר בנושא : סע' 7א – הפרשות לקופת גמל בתקופת לידה והורות ובשמירת הריון.

 סעיפים קטנים (ד) ו- (ה) להסכם הקיבוצי הוספו בעקבות תיקונים מס' 11 ומס' 12 לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 ראו לעיל. בהתאם לתיקון, המעסיק מחויב להמשיך ולהפריש לקופת פנסיה ולקרן השתלמות בתקופת חופשת הלידה, אם נהגו לשלם לקנות אלו, ובלבד שהעובדת משלמת את חלקה בעבור התקופה האמורה.

שירות מילואים

15. שירות מילואים

המפעל ישלם לעובד ששירת במילואים את התגמולים המגיעים לו מקרן ההשוואה, בהתאם להוראות חוק שירות מילואים (תגמולים). דין התגמולים כשכר עבודה לענין חוק זה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1)                  קרן ההשוואה בוטלה בשנת 1967 עם חקיקת פרק ד4 בחוק הביטוח הלאומי בדבר ביטוח שירות המילואים, ס"ח 862, התשל"ז, עמ' 212.

חופשה שנתית

16. חופשה שנתית

(א)    בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951, (1)כל פועל זמני אשר עבד במפעל פחות מ- 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, תשלם בעדו הנהלת המפעל תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר העבודה לקרן החופשה של "מבטחים". הפועלים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.

(ב)     פועל הממשיך לעבוד במפעל מ- 75 יום ומעלה ועובד פחות משנה, יקבל את חופשתו בהתאם לחוק ובנכוי הסכומים אשר הצטברו לזכותו ב"מבטחים".

(ג)      מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב' (2)

                                   ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)              

 אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה

(ד)     נוער עובד עד גיל 18, יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה כולל שבתות) (3)

(ה)     הנהלת המפעל היא הקובעת את מועד חופשתו של הפועל בהתחשב בצרכי המפעל ובהתיעצות עם ועד הפועלים. (4)

(ו)      יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשעורים, פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים, מסיבות המצדיקות סידור זה המותאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות) (5)

(ז)      בהתאם לחוק חופשה שנתית אין להמיר חופשה בתשלום כספי. (6)

(ח)     פועלים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, רשאים לקבלה אחרי שובם לעבודה   .

(ט)    חלה פועל בחופשה השנתית , ימלא את מכסת החופשה המגיעה לו לאחר הבראתו ; במקרה כנ"ל על הפועל להודיע על כך להנהלת המפעל בזמן מחלתו (7)

(י)      פועלים בעלי זכות חופשה, המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם רשאים לקבל פדיון בחופשה על חשבון המפעל בעת הפיטורים.(8)

(יא)  חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה.

(יב)   העובד בקבלנות יקבל את תמורת החופשה לפי השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי עבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

(יג)    לגבי העובדים בפרמיות ינהגו בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי להכללת פרמיות בדמי חופשה מיום 24.3.76 (9)

 צו תשל"ז- 1977

16. חופשה שנתית

מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב' (2)

                                        ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)              

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:  

(1) ראו סעיפים 4 ו- 15 לחוק חופשה שנתית , תשי"א- 1951.

ראו עוד מאמר בנושא : סעיף  4 לחוק חופשה שנתית- עובד זמני בשכר   

 (2) אורך החופשה לעובדים שעברו לשבוע עבודה בן 5 ימים נקבעה בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

 (3) ראו סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. כן ראו גם :   חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 (4)  השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – מועד החופשה

(5) השוו לסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק חופשה שנתית – רציפות החופשה.

(6)   ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(7) השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה.

(8) השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

 ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית- פדיון חופשה

 (9)                   ההסכם בדבר הכללת פרמיות בדמי חופשה צורף כנספח להסכם הקיבוצי 7032/73.

ראו סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק חופשה שנתית – דמי חופשה, וההתייחסות שם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הכללת פרמיות, באופן חלקי, בשכר לחופשה.

 לכך שהבסיס לחישוב  חופשה שנתית רחב יותר מזה של פיצויי פיטורים וכולל פרמיות ועמלות ראו גם פסק הדין : ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ – דוד רטר , 24.2.2002. 

לענין הכללת תוספת משמרות ששולמה באופן סדיר ועל פי תכנון קבוע המהווה חלק מהשכר הקובע לתשלום חופשה ראו:  דב"ע ל/1-1  בתי הזיקוק חיפה בע"מ נ' אליעזר הלל, פ"ד ב(1) 155.

הערות לצו הרחבה :

(10)                מכסת החופשה בשבוע עבודה של 6 ימים היא כמוחלף בסעיף 6 לתוספת לצו תשל"ז. 

השתתפות בהוצאות הבראה

17.    השתתפות בהוצאות הבראה (1)

(א)                הפועלים שיצאו לנופש הבראה בזמן חופשתם השנתית יקבלו מההנהלה השתתפות בדמי הבראה בשעורים הבאים: (2)                                                                           

(ב) פועל זכאי לצבור זכויות בהשתתפות ההנהלה בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים(3)

(ג) שעור ההשתתפות בדמי הבראה יהיה לפי תעריפי בתי ההבראה של קופת חולים או של משקי העובדים לפי התעריף למקומות המוזמנים לחברי קופת חולים (התקשרויות) (4)

17. השתתפות בהוצאות הבראה (1)

צו תשל"ז- 1977                                                                                  

א.                  מכסת ימי הבראה בתשלום תהיה כדלקמן:

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם מיום 5.6.90 לאל תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם(5)

ב. עובד זכאי לצבור זכויות השתתפות ההנהלה בהוצאות הבראה לעיל במשך שנתיים ימים. (3)

ג.       שיעור ההשתתפות בדמי הבראה יהיה לפי תעריפי בתי-ההבראה של קופת-חולים או של משקי העובדים, לפי התעריף למקומות המוזמנים לחברי קופת-חולים (התקשרויות).

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו עוד הסכמים קיבוציים כלליים בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

(2) בהתאם לסעיף 11 להסכם 76/76 ועפ"י נספח ב' להסכם המסגרת.

(3) נראה לנו כי הכוונה בסעיף זה ל"צבירת זכויות" לאחר סיומם של יחסי עבודה.

מכל מקום, נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

(4)    הוראות אלו שונו בהסכם הכללי בענין דמי הבראה.

הערות לצו הרחבה :

(5)    הסיפא נקבעה בסעיף 1 להחלטת ועדת המעקב בישיבתה מיום 28.2.91 (7012/91)  שהורחב בצו ההרחבה בענין דמי הבראה.

18. בגדי עבודה

18.       בגדי עבודה

א.       פועלים אחרי 6 חדשי עבודה במפעל יקבלו שתי  חליפות עבודה וזוג אחד נעלי עבודה – אחת לשנה ע"ח המפעל.

ב.       העובדים המועסקים למעשה ובקביעות בעבודה ובעיסוקים הנזכרים ברשימה דלהלן, יהיו זכאים לקבל חליפת עבודה שניה וזוג נעלי עבודה שני בשנה (בסה"כ יקבלו שתי חליפות ושני זוגות נעליים).

1. עובדים המועסקים במערגל בו יש להוסיף לתערובת פיה.

2. פועלים המועסקים בשקילת חומרים לייצור גומי במערגלים כאשר משקל הנשיאה עולה על 20 ק"ג.

3. עובדים המועסקים בהתזת חול.

4. פועלים המועסקים בהדבקת גומי שחור בהם משתמשים בדבק שאינו ניתן להורדה ע"י כביסה, רק במקרים בהם אין המפעל מספק לעובדים אלה אמצעי הגנה אחר, כגון סינור.

5.       עובדים העוסקים בעבודות חוץ בתיקון סרטי גומי.

6.       עובדים המועסקים בייצור גומי ספוגי (כגון גומאויר).

7.       עובדים המועסקים במטבח צבעים (ערבוב ובישול צבעים).

8.       עובדי אחזקה ומסגריה המועסקים בסיכה, בתיקון מכונות וריתוך (חשמלי ו/או אוטוגני).

9.       עובדים המועסקים באופן קבוע ורצוף בעבודת סבלות הדורשת מהם להעביר את המוצרים או החומר בצמוד לגופם.

18.       בגדי עבודה

א.       עובדים אחרי 6 חדשי עבודה במפעל יקבלו 2 חליפות עבודה וזוג אחד נעלי עבודה – אחת לשנה על חשבון המפעל.

ב.       עובדים המועסקים למעשה ובקביעות בעבודות ובעיסוקים הנזכרים ברשימה דלהלן, יהיו זכאים לקבל 2 חליפות עבודה ו-2 זוגות נעלי עבודה אחת לשנה, על חשבון המפעל:

1.       עובדים המועסקים במערגל בו יש להוסיף לתערובת פיה.

2.       עובדים המועסקים בשקילת חמרים לייצור גומי במערגלים כאשר משקל הנשיאה עולה על 20 ק"ג.

3.       עובדים המועסקים בהתזת חול.

4.       עובדים המועסקים בהדבקת גומי שחור בתהליכים בהם משתמשים בדבק שאינו ניתן להורדה על-ידי כביסה, רק במקרים בהם אין המפעל מספק לעובדים אלה אמצעי הגנה אחר, כגון סינור.

5.       עובדים העוסקים בעבודות חוץ בתיקון סרטי גומי.

6.       עובדים המועסקים בייצור גומי ספוגי (כגון גומאויר).

7.       עובדים המועסקים במטבח צבעים (ערבוב ובישול צבעים).

8.       עובדי אחזקה ומסגריה המועסקים בסיכה, בתיקון מכונות וריתוך (חשמלי ו/או אוטוגני).

9.       עובדים המועסקים באופן קבוע ורצוף בעבודת סבלות הדורשת מהם להעביר את המוצרים או החומר בצמוד לגופם.

חופשת חגים

19.   חופשת חגים

א.       כל פועל  שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים, ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (ז.א יום לפני ו/או יום אחרי החג), אלא בהסכמת נותן העבודה, יקבל תשלום מלא בעבור 8 ימי חג ישראל (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, חג השבועות), יום העצמאות ובעבור יום חג ראשון בשנה החל בשבת (1). אין לשלם בעבור יותר ימי החג החלים בשבת.

הערה : במקרים בהם יטען הפועל כי היתה לו סיבה מספקת להעדרות מהעבודה סמוך ליום החג ונותן העבודה לא יכיר בה, יועבר הענין לועדה הפריטטית.

ב.       יחלה הפועל  או ישרת במילואים ביום חג, ישלם לו נותן העבודה 25% מהשכר לו היה זכאי בעד יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים, במידה שהעובד מקבלם, לא יעלה על 100% משכרו.

ג.       המעביד ישלם בעד ימי החג דלעיל גם אם יחולו בשבת. (2)

19.   חופשת חגים

א.       כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים, ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (זאת אומרת יום לפני ו/או יום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יקבל תשלום מלא בעד יום העצמאות ושמונה ימי חגי ישראל (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות, שני ימי פסח, חג השבועות). (1).

ב.       חלה עובד או שירת במילואים ביום חג, ישלם לו המעביד 25% מהשכר לו היה זכאי בעד יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה – ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים, במידה שהעובד מקבלם, לא יעלה על 100% משכרו.

ג.       המעביד ישלם בעד ימי החג דלעיל גם אם יחולו בשבת.(2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

 (1) השוו לסעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 .

(2) מדובר בתנאי מיטיב ביחס להוראת סעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

אולם העובד אינו זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג החלים ביום הפנוי. ראו בסעיף 14 להסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7037/88).

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.  וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.15 )

ביטוח נוסף בפני תאונות בעבודה

20.       ביטוח נוסף בפני תאונות בעבודה

(א). על נותני העבודה והפועלים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק. (1)

 (ב). נותן העבודה יבטח את הפועלים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

(ג).    מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, במקרה של תאונה בעבודה הגורמת לעובד ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים:

בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

בעבור היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר עבודה עד 12 יום, ישלם נותן העבודה  50% משכרו של הפועל ; בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת, וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר העבודה העולה על 12 יום, ועד המועד בהתאם לחוק או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים נותן העבודה את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של הפועל. 

(ד)במקרה של נכות או מות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק. (2)

20.       ביטוח נוסף בפני תאונות בעבודה

ג.       בלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, במקרה של תאונה בעבודה הגורמת לעובד ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים: בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק. בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר העבודה עד 12 יום ישלם המעביד 50% משכרו של העובד; בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת, וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי כושר העבודה העולה על 12 יום, ועד לשובו של העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים המעביד את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד. (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                  ראו הוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה. וכן חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954 .

(2)                   השוו לסימן ד' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995.

ימי אבל

21.       ימי אבל

עובד (לאחר תקופת נסיון) המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכר עבור ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה".

עובד כנ"ל בן דת אחרת (2), הנעדר עקב אבל על מות קרובים כנ"ל, ורק אם חייב בכך על פי דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור  ימי העבודה שהפסיד בפועל, עד 6 ימי עבודה כנ"ל .

21.       ימי אבל

עובד (לאחר תקופת נסיון) המקיים חובת ימי "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל עקב ה"שבעה".

עובד כאמור, בן דת אחרת(2), הנעדר עקב אבל על מות קרובים כאמור, ורק אם חייב בכך על פי דתו, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעד ימי העבודה שהפסיד בפועל.

 הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

 (1)                  סעיף זה בדבר ימי אבל הוסף בסעיף 6 להסכם 1976/77 .

 השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

(2) ראו בהקשר זה מאמר בנושא : הפליה על רקע דת.

ימי שמחה

21א. ימי שמחה

עובד זכאי לימי שמחה בתשלום במקרים הבאים :

(א)    נשואי העובד עצמו.

(ב)     נשואי בנו או בתו של העובד. (1)

צו תשל"ז-1977

21א.   יום שמחה (2)

עובד זכאי ליום שמחה בתשלום במקרה של נישואי בנו או בתו או נישואיו הוא.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)     בהתאם לסעיף 12 להסכם 76/77

הערות לצו הרחבה :

(2)     סעיף 21 א הוסף בסעיף 8 לתוספת לצו תשל"ז

נסיעות

22. נסיעות

ההסכם הכללי שבין לשכת התיאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם זה, ומצורף להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו. (1)

22.       נסיעות

עובדים יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה בפועל מביתם למקום העבודה ובחזרה בשיעור של 75% מהוצאות הנסיעה הריאליות בתחבורה הציבורית (אוטובוסים) בתחום של עד 25 קילומטר מהמפעל למקום המגורים.(2)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)       הוסף בסעיף 13 (ד) להסכם 1976/76

ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

הערות לצו הרחבה:

 (2) השוו להוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.) ברי כי ההוראה המיטיבה תחול.

מס מקביל

23. מס מקביל

ההנהלה תשלם מס מקביל משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל, בהתאם לחוק. (1)

מס מקביל

 ההנהלה תשלם מס מקביל משכר העבודה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל, בהתאם לחוק. (1)

 הערות להסכם הקיבוצי :

 (1) חוק מס מקביל, תשל"ג- 1973.

חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996.  ראו סעיף 17א' לחוק.

ביטוח מחלה

24. ביטוח מחלה

הנהלת המפעל תשלם ל"מבטחים" תמורת ביטוח למקרה של מחלת הפועל  2.5% משכרו הכולל של כל פועל (1) .

הסדר הנ"ל בא להסיר מהנהלת המפעל  כל אחריות במקרה של מחלת הפועל, ועל ידי תשלום ביטוח המחלה כאמור לעיל, תשוחרר הנהלת המפעל מתשלום דמי מחלה לפועלים ו/או מהשלמה כלשהי של דמי מחלת הפועלים.

24.       ביטוח מחלה

המעביד ישלם ל"מבטחים" תמורת ביטוח למקרה של מחלת העובד 2.5% משכרו הכולל של כל עובד(1). ההסדר האמור בא להסיר מהמעביד כל אחריות למקרה של מחלת העובד, ועל ידי תשלום ביטוח המחלה כאמור לעיל ישוחרר המעביד מתשלום דמי מחלה לעובדים ו/או להשלמה כלשהי של דמי מחלת העובדים.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

 (1)                   שיעור ההפרשה למבטחים תוקן ל 2.5% מיום 1.1.71 (במקום 2%  עד לאותו תאריך) בסעיף 3 לזכרון הדברים מיום 12.3.70.

ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. 

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

25. קרן פנסיה

(א) על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים המחלקות לעבודה ולמשאבי אנוש לבין הועה"פ של ההסתדרות הכללית האגף לאיגוד מקצועי ו"מבטחים" בע"מ, בדבר הנהגת פנסיה מקיפה לעובדי התעשיה שנחתם ביום 4.6.79 שמספרו הרשום הוא 7021/79 (1)

(ב) לגבי עובדים החברים בפנסיית יסוד עפ"י ההסכם הקיבוצי שנחתם בין התאחדות התעשיינים לבין הוע"ם של ההסתדרות ביום 22.6.64 והסכם הפנסיה המקיפה אינו חל עליהם ימשיכו להיות חברים בפנסית יסוד (2)

ההסכם הנ"ל מצורף לזכרון דברים – הסכם קיבוצי כללי זה כנספח ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו(1)

(ג) הנהלות המפעלים יפרישו מידי חודש 6% מהשכר הכולל הרגיל של 8 שעות עבודה של העובדים (להוציא תשלום עבור שעות נוספות ופרמיות), לקרן הפנסיה של "מבטחים" כן ינוכו מהעובדים מידי חודש לאותה תקופה 5.5%  משכרם הכולל. (2)

ההפרשות הנ"ל הן מהיום הראשון לעבודתו של העובד במפעל או מיום הצטרפות המפעל להסכם זה. (3)

קרן פנסיה (1), (2), (3)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.  הודעה על כוונה למתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268. 

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ( ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

(2)הכוונה להסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

 הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

 הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

 (3) שימו לב כי מדובר בהוראה מיטיבה ביחס להוראה בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011

26.  מועצת פריון עבודה וייצור

(א) שני הצדדים להסכם זה הסכימו לעשות כל המאמץ להגדלת הייצור ע"י הגברת פריון העבודה והייצור וייעול במפעלי תעשית הגומי. (1)

(ב) מתוך הכרה בחשיבות בעיית הרמה המתקדמת של פריון העבודה והייצור, בהתאם להסכם בין התאחדות בעלי התעשיה והועד הפועל של ההסתדרות יפעלו הצדדים להקים מועצות פריון עבודה וייצור במפעלי הגומי בהתאם לסעיפי ההסכם הנ"ל ובמידת האפשר. (1)

המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור נועדו, בהתאם להסכם הנ"ל  למען הבטיח שתוף פעולה בין העובדים וההנהלה לשם חיפוש דרכים ואמצעים המוליכים להתפתחות מפעלי התעשיה בישראל כחלק בלתי נפרד של המשק הלאומי, להגברת הייצור והייצוא להעלאת היעילות ולהרמת פריון העבודה והייצור, לקביעת שיטות עבודה מתאימות ושכר עידוד ולהוזלת המוצרים.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   ראו הסכם קיבוצי – כללים מוסכמים בדבר המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור בתעשיה שנערך ונחתם בתל אביב ב- 16.4.1967 (הובא כנספח להסכם קיבוצי 7032/73)

בטיחות בעבודה

27. בטיחות בעבודה

(א) על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות ולגיהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק (1). לחנך את הפועלים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח בטיחות בעבודה ולמנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

(ב) הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות משותפות המורכבות מנציגי ההנהלה והפועלים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות ולגיהות לשם מניעת תאונות בעבודה. 1

(ג) מפעל שמעסיקים בו פחות מ- 25 עובדים רשאים ההנהלה והעובדים להקים ועדת בטיחות או למנות נאמן בטיחות עפ"י הסכם (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)                   בהקשר זה ראו בין היתר : תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ"א-1960 ;  תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו-1996 ; וכן ראו ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 15.11.79 בדבר קידום איכות החיים בעבודה – בטיחות וגיהות.

הפסקות זמניות בעבודה

28. הפסקות זמניות בעבודה (1)

(א) במקרה של הכרח בהפסקת עבודה זמנית מכוח עליון (מסיבות אשר אינן תלויות בהנהלת המפעל )ידונו הצדדים בפתרון הבעיה, במגמה למצוא הסדר מתקבל על דעת  הצדדים המעוניינים.

(ב) במקרה של הפסקת עבודה ממושכת בגלל חוסר הזמנות וכד' – ובתנאי שהדבר לא ייעשה בשרירות לב- רשאית הנהלת מפעל להפסיק את עבודתם של הפועלים ללא תשלום (תוך הודעה לועד הפועלים) לתקופה שאינה עולה על חודש ימים (כולל החופשה השנתית).

על הפסקה העולה על חודש ימים על הצדדים להגיע להסכם ובאין הסכם, הרשות בידי הפועלים להם הופסקה העבודה לתקופה העולה על חודש ימים, לראות עצמם כמפוטרים עם זכות לפיצויי פיטורים באם מגיעים להם פיצויים בהתאם לסעיף 35 של הסכם זה.

לא הורחב

הערות להסכם  הקיבוצי:

(1) ראו מאמר בנושא תום לב ביחסי עבודה

על התפטרות שרואים אותה כפיטורים נוכח נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו ראו סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

רעלים

29. רעלים

בענין רעלים או חמרים אחרים העלולים להזיק לבריאותם של העובדים, תקום ועדה משותפת של ב"כ הצדדים יחד עם רופאים  ומומחים אחרים בתחום הבטיחות והגיהות למתן הנחיות לרפואה מונעת. ועדה זו תוקם תוך 3 חודשים מיום דרישת אחד הצדדים.

לא הורחב

ועד הפועלים

30. ועד הפועלים

א. ועד העובדים – ובחירתו תפקידיו וסמכויותיו במפעל

 (1) נבחר ועד עובדי המפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירות ועדי עובדים – תודיע מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל בכתב להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור, והרכבו האישי. (1)

(2) קבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל- תיראה היא בועד שנבחר – ועד עובדי המפעל – להלן "ועד העובדים".

(3) ועד העובדים הינו בא כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים – שבטיפולה נמצא המפעל – מהוים הם נציגות מוסמכת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל הסכם קיבוצי, כלפי ההנהלה להלן "נציגות העובדים". (2)

(4) במפעל בו אין ועד עובדים- תיקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בענייני העובדים.

(5) ועד העובדים ייפעל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיום החובות הנובעות מההסכם ומתקנון העבודה. (3)

(6) ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בענינים שוטפים של העובדים במפעל והנובעים מחוקי העבודה, מהסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

(7) ועד הפועליים אינו רשאי להתערב בענינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המפעל, חלוקה וסדרי העבודה נמצאים בידי הנהלת המפעל בלבד.(4)

ב. נוהל הדיונים

(1) נציגות העובדים במפעל וההנהלה, ייקבעו סדר לקיום פגישות שתערכנה לעיתים מזומנות.

(2) ועד העובדים יודיע להנהלת המפעל מספר ימים לפני הישיבה של הנושאים שברצונו להביא לדיון : כן תעשה ההנהלה כלפי ועד העובדים; במקרים דחופים בלתי צפויים מראש, תתקיים ישיבה שלא מן המנין; ב"כ מועצת הפועלים ישתתף בישיבות הועד עם ההנהלה, לפי הצורך.   

(3) בענינים שהתבררו בין ההנהלה לבין ועד העובדים ולא הגיעו בהם לידי הסכם, יימשך הדיון בהם בהשתתפות ב"כ מועצת הפועלים המטפלת במפעל.

(5)(5)   ועד העובדים ישלח העתק מכל מכתב שנשלח על ידו להנהלה, אל ב"כ מועצת הפועלים. ההנהלה תישלח לועד העובדים העתק מכל מכתב מופנה למועצת הפועלים והדן בענינים הנוגעים לעובדי המפעל ; כן תישלח ההנהלה העתק למועצת הפועלים מכל מכתב בעל משמעות עקרונית המופנה לועד העובדים.

(6) במשא ומתן בין באי – כח ההסתדרות (מועצת הפועלים, האיגוד המקצועי הרצי וכו') לבין הנהלת המפעל, בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל, ישותפו ב"כ ועד העובדים.

(7) הנהלת המפעל תקיים, במידת האפשר, לעיתים מזומנות, פגישות של ועד העובדים ועובדי המפעל בהן תמסור אינפורמציה והסברה על מצבו של המפעל, תכניות הייצור ודרכי פעולתו, הרחבתו או צמצומו של המפעל, שינויים בתהליכים טכנולוגיים וכו'.    

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   כיום מועצת פועלים = מרחב. לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

על מעמדה של מועצת הפועלים ראו בדב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

(2)                   לענין היציגות ראו סעיפים  3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

(3)                   בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב' עמ' 418  נקבע כי : מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

(4)                   ראו  בהקשר  זה מאמר בנושא הזכות הניהולית ומשמעת בעבודה.

(5)                   כך במקור

ניכוי מסים

31. ניכוי מסים

א.       ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של ההסתדרות את מסי ההסתדרות (מס אחיד) לפי רשימה שתימסר לה ע"י נציגות העובדים ותעביר את הסכומים שנוכו על ידה ללשכת המס של ההסתדרות הכללית.

ב.       ההנהלה תנכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו,  דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים (1), בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר (2) והתקנות על-פיו. ההנהלה תעביר מדי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.

31. ניכוי מסים

א.       המעביד ינכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן – ההסתדרות) את מסי ההסתדרות (מס אחיד) לפי רשימה שתימסר לו ויעביר את הסכומים שנוכו על ידו ללשכת המס של ההסתדרות.

ב.       המעביד ינכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון כלשהו דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (1), בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, (2) והתקנות על-פיו. המעביד יעביר מדי חודש את הכספים שנוכו כאמור לתעודתם. 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) לענין היציגות ראו סעיפים  3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

(2) ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה.

פיטורי פועלים , פיטורים רגילים

32. פיטורי פועלים , פיטורים רגילים

(א)                יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים (1)

(ב)                 פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הניסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של 6 ימי עבודה לעובדים, אשר עבדו במפעל עד מחצית השנה ויום נוסף לכל חודש עבודה מעל לחצי שנה, עד למקסימום של 12 יום. (2)

(ג)         (1) צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה  מספקת לפיטורים. (3)

(3)      קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

(4)       שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי.

כצרכי המפעל יש לראות, בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופת מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

 (ד)(1) עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים  לנציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשימה זו (ראה טופס א' המופיע כנספח לסעיף זה). [הערה – הנספח הושמט מהטבלה ראו במקור בהסכם הקיבוצי  7032/73].

(2)נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה ע ל שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

(3)עם קבלת השגת נציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים        אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים, כמוגדר בסעיף 2 דלעיל. (ראה טופס ב' המופיע בנספח לסעיף זה) [הערה – הנספח הושמט מהטבלה ראו במקור בהסכם הקיבוצי 7032/73 ]

(ה)(1) חילוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה. במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן  זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד מיד, עם תום 9 הימים האמורים, לדיון והחלטת בועדה הפריטטית או בוררות לפי הענין. (5)

הועלו ע"י נציגות העובדים, תוך כדי הדיונים, שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים ד(1)  ו- ד(2) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל הודעת פיטורים אישית לפי טופס ב'. אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים ב' שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף ד(3)  ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה. 

(2)לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה – על הועדה לתת החלטת ביניים תוך המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין העובדים האמורים- עבודתם תופסק באורח זמני – מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

(3)לא הגיע הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור- יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן בהודעה המוקדמת. 

(4)מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים לפסק הסופי.

(5)הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררים ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

(ו)                  עובד שפוטר או עזב את המפעל זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל. (6)

(ז)                  עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל, במקרה יהיה צורך בעובדים, בזכויות מלאות, תוך 3 חודשים מיום הפיטורים להוציא זכות לפיצויי פיטורים בעד העבר, באם שולמו להם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1) לענין החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים ראו : דב"ע מז/3-82 עירית תל אביב – יפו- ישראל אברביה, פד"ע יט, עמ' 291. אושר בבג"ץ 6-88  ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

 ראו עוד מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

 (2) השוו להוראות סעיפים 3ו – 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

(3) בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

(4) ראה פסק הדין : דב"ע לח/4-8 ההסתדרות הכללית נ' כיתן דימונה בע"מ, פד"ע כרך יא עמ' 29.

(5) הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957,  וע"כ  מהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

(6) ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

ראו מאמר בנושא  סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

פיטורים יוצאים מן הכלל

33. פיטורים יוצאים מן הכלל

(א) הפיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו (1) על הפסקה כזאת יש להודיע לועד הפועלים.

(ב)במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור, הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק האזהרה יישלח לועד הפועלים ולמועצת הפועלים והועדה זכאי לערער על כך. לא ערער ועד הפועלים על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת, העובד לא תיקן את עצמו. יהיה צפוי לפיטורים.

(ג)                  במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובד אם העובד תיקן את עצמו או לא – יועבר הענין לועדה הפריטטית. (2)

לא הורחב

הערות להסכם  הקיבוצי :

 (1)                    תקנון העבודה שנערך ונחתם ביום 19.9.1962 צורף כנספח להסכם 7032/73.

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962, עודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה.

 עוד ראו בהקשר זה הוראת סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 – הוראות כאמור הינן חלק  מחוזה העבודה האינדבידואלי.

(2)                    הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי ראו :  דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדם גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

מקרים מיוחדים

34. מקרים מיוחדים

39 (א)  פועל אשר למרות רצונו אינו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד הפועלים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון כנ"ל, או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תעבור השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והכרעה.

(ב)  עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל ובין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין על נחשלותו או מידת נחשלותו לוועדה הפריטטית  אשר תוציא מסקנותיה.

לא הורחב

פיצויי פיטורים

35. פיצויי פיטורים (1)

(א)    כל פועל שעבד לא פחות משנה בבית החרושת ופוטר בהתאם לסעיף 27(ב), יקבל פיצויים בגובה שכר של שבועיים (שנים עשר ימי עבודה) בעבור כל שנה משנות עבודתו במפעל ועבור חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה, יקבל באופן יחסי לזמן עבודתו.

כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.7.72 (2)  יקבל בעבור כל שנת עבודה שלאחר 1.7.72  פיצויי פיטורים בשעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה ומגיע לו עפ"י החוק או הסכם העבודה, וחלק יחסי לחלקי שנה; כל פועל יומי שימלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר תאריך הנ"ל, יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה ומגיע לו, בעבור שנת העבודה התשיעית וכל שנה שלאחר  מכן כפוף לאמור בהמשך.  (3)

פועלים בעלי ותק של 13 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.1.73 יקבלו בעבור כל שנת עבודה שלאחר 1.1.73 ואילך, במידה ומגיע להם על פי החוק או ההסכם פיצויי פיטורים בשיעור של שכר של 25 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה; פועלים שיגיעו לותק של 13 שנה עבודה במפעל לאחר התאריך הנ"ל יקבלו, במידה ומגיע להם פיצויי פיטורים בשיעור של שכר של 25 ימי עבודה עבוד השנה הארבע עשרה וכל שנה שלאחר מכן וחלק יחסי לחלקי שנה.

(ב)      חישוב הפיצויים ייעשה לפי השכר היסודי הממוצע לכל שנת עבודה של העובד במפעל בצירוף תוספת היוקר המחייבת ביום הפיטורים על היסוד הממוצע הנ"ל, כפוף לחוק פיצויי הפיטורים.

(ג)       בעד תקופת עבודתו של הפועל שלפני 1.1.1949 ייחשב השכר היסודי הממוצע שהפועל קיבל בשנת 1949 כשכרו היסודי הממוצע.

(ד)     נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עבודתו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל שהוצעה לו על ידי נותן העבודה, הינם סיבה להתפטרות עם זכות לפיצויי פיטורים, בתנאי שהדבר מאושר על ידי הועדה הרפואית של קופת חולים או לפי דרישת נותן העבודה על ידי ועדת רופאים מוסמכת. (4)

(ה)     במות פועלו יקבלו יורשיו שהיו תלויים בו בפרנסתם את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי הפועל אילו פוטר (5)

35. פיצויי פיטורים  (1)

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.7.72 יקבל בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.7.72 פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו על-פי החוק או הסכם העבודה, וחלק יחסי לחלקי שנה. כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך כאמור, יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 18 ימי עבודה, במידה שמגיע לו, בעד שנת העבודה התשיעית וכל שנה שלאחר מכן, כפוף לאמור בהמשך. עובדים בעלי ותק של 13 שנות עבודה ומעלה במפעל ביום 1.1.73 יקבלו בעד כל שנת עבודה שלאחר 1.1.73 ואילך, במידה שמגיע להם על פי החוק או ההסכם, פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 25 ימי עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה; עובדים שהגיעו לוותק של 13 שנות עבודה במפעל לאחר התאריך האמור יקבלו, במידה שמגיע להם, פיצויי פיטורים בשיעור שכר של 25 ימי עבודה בעד השנה הארבע עשרה וכל שנה שלאחר מכן וחלק יחסי לחלקי שנה.(3)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים

  (2) הסיפא החל במילים "כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה" הוסף בהסכם 1974. 

(3) לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1983.  שיעור הפיצויים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה גם לגבי עובד בשכר החל מיום 1.8.83.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(4) השוו לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, ראו מאמר בנושא : סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים- התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי.

(5)                   ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 ; ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר

העברה למעמד חודשי

35א. העברה למעמד חודשי 

הפועלים יעברו למעמד של עובדי ייצור חודשיים כאמור בהסכם המסגרת בכפוף לחתימת הסכם פנסייה מקיפה שייחתם בין הארגונים המרכזיים (לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י) . הסעיף הזה יעמוד בכפיפות לס' 11 להסכם קיבוצי כללי (בסיסי) מיום 13.2.76 (1)

ההעברה למעמד עובדי ייצור חדשיים כאמור בהסכם המסגרת יהיה כדלקמן בשני מחזורים :

(א)                פועלים בעלי ותק של 7 שנות עבודה במפעל ומעלה יעברו למעמד עובדים חדשיים בייצור מיום הפעלת הסכם פנסיה מקיפה בין הצדדים.

(ב)                 פועלים בעל ותק של פחות מ- 7 שנות עבודה במפעל יעברו למעמד עובדים חדשיים בייצור שנה לאחר מעבר העובדים מעל 7 שנות ותק במפעל.(2)

לא הורחב

 הערות להסכם הקיבוצי :

 (1) ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט (ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

לגבי ההסכם מיום 13.2.1976  מדובר בהסכם להעברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1973. מספרו 7003/76

סעיף 11 לאותו הסכם קובע : "הוראות הסכם זה המתייחסות להעברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים יחולו על העובדים שיצטרפו לפנסיה מקיפה בהתאם להוראות הסכם פנסיה מקיפה שייחתם ע"י הצדדים ועליהם בלבד".

(2) הוסף בסעיף 15 להסכם 76/77 .

התפטרות מהעבודה

36. התפטרות מהעבודה (1)

(א) פועל שתקופת הנסיון שלו טרם נסתיימה, רשאי לעזוב  את בית החרושת באותם תנאי ההודעה המוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת הנסיון, רשאי הפועל לעשות זאת מסיבה מספקת בהסכמת הנהלת המפעל ובהודעה מוקדמת כנהוג במקרה פיטורים. (2)

(ב) במקרה והפועל עזב את עבודתו ללא הודעה מוקדמת,  מתחייבת ההסתדרות לנקוט באמצעים על מנת שסעיף זה יבוצע הלכה למעשה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראה לענין זה בין היתר סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה

(מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62) הדן בסנקציה במקרה של התפטרות ללא הודעה מוקדמת; על חובת המשמעת וחובות נוספות המוטלים על העובד.

37. אי הרעת תנאים מקובלים

(א) הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי הגומי בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם אין הוא בא לפגוע או להרע את תנאי עבודה הקיימים או הנהוגים בכללותם במפעלי תעשיית הגומי, לגבי הפועלים, ברם אם סעיפי הסכם זה חופפים נוהגים קיימים בשלמותם או בחלקם, אין לקיים כפילות ביניהם והפועלים יהנו מזכות הגדולה יותר בלבד, זו מכוח ההסכם או זו מכח הנוהג (1)

(ב) במטרה לשמור, ככל האפשר, על תנאים אחידים במפעלי הגומי, כאמור בפסקה א' הנ"ל, הוסכם בין הצדדים שחילוקי דעות  שיתעוררו בקשר לסעיף זה במקרים יוצאים מן הכלל, יובאו לדיון והחלטה לועדה הפריטטית.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   ראו מאמר בנושא : תנאי מכללא בחוזה עבודה

38. תקנון העבודה

תקנון העבודה שנחתם בין מחלקת העבודות של התאחדות לבין המדור לפועלי התעשיה של ההסתדרות מצורף להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1)                תקנון העבודה שנערך ונחתם ביום 19.9.1962 צורף כנספח להסכם 7032/73.

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962, עודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

39. ביצוע ההסכם

(א) בתקופת תוקפו של הסכם זה לא תבוא ההסתדרות לענף הגומי ו/או למפעל בענף הגומי המאורגן בהתאחדות התעשיינים בהצעת הסכם אחר או בדרישות אחרות מאלה הכלולות בהסכם זה. 

הוא הדין ביחס לענף הגומי ולהנהלת מפעל כלפי ועד העובדים ו/או ההסתדרות.

(ב) הצדדים החתומים על הסכם זה, ישתמשו בכל השפעתם לקיומו והוצאתו לפועל וילחמו בכל תוקף נגד סטיות והפרות.

(ג) הצדדים להסכם זה לא יאחזו באמצעי לחץ איזה שהם אחד נגד השני כדי להשיג מלוי תביעות.

לא הורחב

40. יישוב חילוקי דעות ע"י דיון בין הצדדים

חלוקי דעות כלשהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת תוקפו של הסכם זה, יתבררו ויסוכמו אך ורק לפי הסדר הבא:

שלב א' – דיון בין ועד הפועלים לבין הנהלת המפעל או בא כוחה. בהעדר סיכום מוסכם יועבר הענין לברור בשלב ב'.

שלב ב' – דיון בין מועצת פועלי המקום לבין הנהלת המפעל. בהעדר סיכום מוסכם יועבר הענין להכרעת הועדה המשותפת (הפריטטית), בהתאם לסעיף 41 של הסכם זה.

לא הורחב

41. יישוב חילוקי דעות ע"י הועדה הפריטטית

(א) חילוקי דעות כלשהם בין הצדדים אשר שימשו נושא לדיון בהתאם לסעיף 40 של הסכם זה ולא מצאו את פתרונם המוסכם ע"י הצדדים, יועברו לועדה המשותפת (הפריטטית).

(ב) בתקופת תוקפו של הסכם זה, יקיימו הצדדים להסכם את  הועדות המשותפות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף 42 שבהסכם זה (1)

(ג)(1) חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך כמפורט ו/או מכללא.

(2) המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך ענין מסוים.

(3) החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

(ד) הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלושת הערים הגדולות ז.א בתל אביב, חיפה וירושלים ובהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

(ה) הועדה הפריטטית בתל אביב תשמש גם כוועדה מרכזית לגבי הועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים באם תוקמנה.

(ו) לא ייושב סכסוך בועדה פריטטית (מחוץ לועדה מרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון – לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- לועדה המרכזית, תוך 48 שעות.

הועבר הענין לועדה המרכזית,  יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית.  

על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה המרכזית חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חילוקי דעות כנ"ל באם לא יישובו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת הבוררות.

(ז)לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחר להסכם הקבוצי הזה, כועדה פריטטית.

(ח) לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים (או בהסכמה – תוך שבועיים) מהתחלת דיוניה, יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים  לסכסוך – תוך 48 שעות מתוך המועד הנ"ל – לבוררות.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(6)                   על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו : דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92. כן ראו לענין זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית ועל סדרי הדיון המשמעתי : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44.

בדב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. 

42. יישוב חילוקי דעות ע"י בוררות (1)

(א) חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה (אם שימשו נושא לדיון בועדה המשותפת (הפריטטית)) ולא יישובו, או במקרים שהועדה הפריטטית המרכזית לא הורחב לא הופעלה  – יימסרו להכרעת ועדת בוררים.

(ב) ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו (2)

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד או ברוב דעות.

(ג)הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית,  הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה. (3)

(ד)                 לא מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין ימונו הנ"ל על ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ האגף לאיגוד מקצועי של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

(ה)                 הסכם זה מהווה גם שטר בוררים ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.

(ו)הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות  הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז)הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 3 ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

(ח)הבוררים לא יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

(ט)הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררים, הכל לפי המקרה.

(י)נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מנויה.

כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררים או ביטולם, הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק דין הבוררים ללא כל ערעור.

(יא)שכר טרחתו של בורר יחיד, או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך, יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

(2)                   ראו נספח מס'  2 להסכם.

(3)                   ראו ה"ש (1) לעיל.