הוראת חוק

• חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976

• דין דמי מחלה
  7. דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 7 לחוק דמי מחלה

א. דין דמי מחלה לעובד כדין שכר לכל דבר ועניין.

בעניין לבנה נוביקוב¹ נקבע ששכר עבודה במשמעות הרחבה הוא כל תמורה בכסף או בשווה כסף שעובד מקבל. מכאן, שתשלום מעביד לעובדו בעד ימי חג ושבת, חופשה, מחלה, וכיוצא באלה מצבים שבהם אין העובד "עובד ממש", הם בגדר "שכר עבודה".  כל זה אף אם מתעלמים מהאמור בסעיף 7 לחוק דמי מחלה  הקובע כי "דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר ועניין".

בעניין ימית ביטחון² נקבע כי בעת חישוב שכר הקובע לתשלום פיצויים יש להביא בחשבון גם תשלומים ששולמו לעובדים בעד חופשה, מילואים וחגים, שהם תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה. האמור נכון ורלבנטי גם לעניין הזכות לדמי מחלה שהינם בגדר מחליף שכר עבודה.

מראה מקום

1. דב"ע לח/ 146-0  המוסד לביטוח לאומי – לבנה נוביקוב, פד"ע י, 271↩
2. עע (ארצי) 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים 13.1.08↩